דף הראשי
 
הגן הטרופי - אתרי הוורדפרס של עמל ערוץ יוטיוב לעמל הרב תחומי ב-facebook
הצג סרגל נגישות
בתי ספר ומכללות




סביבות מתוקשבות
אתרי פעילויות
תחומי תוכן
אתרי אינדקס
5,592,512 כניסות לאתר
 
 
גבולות ותחומים


"לעבור את הגבול","לפרוץ את גבולות האפשר", ילדים וגבולות, גבולות גיאוגרפיים, מהו גבול הטעם הטוב?", מה נחשב "מחוץ לתחום"? על גבולות ותחומים - פיזיים ורוחניים, בסיור הבא!

מאת: רפאלה בלס

עושים תקשורת
מבחר מאמרים על גבולות חופש הביטוי
אינפוטיימנט! , מאת מנשה בן מאיר
"קיימת תפיסה, ששותפים לה חוקרים רבים, כי טשטוש הגבולות שבין מידע לבידור הפך בתחילת המאה ה-21 לאחד המאפיינים הבולטים בתקשורת ההמונים ובתפיסת המציאות ו"האמת". ניל פוסטמן (ב"בידור עד מוות") טוען כי חדירת הבידור לחדשות בטלוויזה החלה מעיתונות הפני, העיתונות הסנסציונית, סוכניות החדשות (הטלגרפיות) והצילום העיתונאי שהפיקו שפע של מידע מנותק מכל הקשר, דבר שגרם לעירעור היחס בין מידע לפעולה. החדשות בטלוויזה מציפות בזוטות את הצופה שניזון מאינפורמציה מדומה על אירועים- כביכול בהקשרים-כביכול וגורמת לכך שהמידע הלא-רלוונטי מנטרל את הדחף ואת הצורך לפעולה וליוזמה. הצופה נותר פאסיבי ומתמכר לויזואליה ריגושית נרקוטית."
איסור פרסום הפוגע בפרטיות
סודות רשמיים
מתוך אתר: עושים תקשורת


תסריט "סטורי בורד" מצוייר - כיצד כותבים התחלה וסיום?
דמיינו לעצמכם סצינה עם שתי דמויות המתווכחות זו עם זו. סצינה כזו ניתן לצלם בשתי גישות השונות זו מזו. כל אחת מהגישות תביא לתוצאה אחרת לחלוטין, למרות שהמיקומים של הדמויות, ההתנהגות שלהן, והדיאלוג ביניהן יהיו זהים לגמרי. אפשר גם לשלב בין הגישות. גישה אחת אומרת כי ניתן לעמוד בצד ולצלם את כל הסצינה מתחילתה ועד סופה, בשוט אחד רחב וארוך. הגישה השנייה היא ל צלם את הסצינה בדרכים שונות ובגדלים שונים (כל דמות בנפרד, צילום מעבר לכתף של דמות א' כאשר דמות ב' נראית ברקע, ועוד). בגישה השנייה ניתן להראות לדוגמה את הגבר מדבר אל האשה; תנועת ידה המזלזלת בדבריו; קלוז אפ של פניו הכעוסים; שוט שלה מציגה את דבריה בתנועות ידיים (נראית עד המותן); וכך הלאה עד סוף הסצינה. כדאי לקחת מראש את התסריט (מקורי או כתוב בידי אחר), לפרק את פעולות כל אחד מהצדדים (הוא עושה תנועות, היא מסתובבת בכעס, הוא מתקרב אליה, היא כועסת, הוא בוכה, היא סוטרת לו, וכד'). אחרי הפירוק יש לחשוב איך מצלמים כל חלק מהסצינה, תוך מחשבה מה שווה דגש (צילום מקרוב), מתי חשוב לראות את שניהם בפריים, ומי מהם צריך לקבל את תשומת לב המצלמה בכל שלב בויכוח. סטירה בקלוז אפ וסטירה בלונג שוט, לא יראו אותו הדבר ולא יעבירו אותה תחושה.



מפגשים מהסוג החזותי
חוות הנמלים, יוקינורי
"עבודותיו של יוקינורי נעשות לרוב כדי לבחון את שייכותו לבינלאומיות מנקודת מבט של יוצר יפני... בעבודה זו, כמו בעבודות אחרות משתמש יוקינורי בחול צבעוני שאותו הוא מניח בקופסה שקופה. באמצעות החול הצבעוני הוא יוצר דגל. הדגל מייצג בעבור אוכלוסיית העולם שייכות, לאומית ומורשת משותפת. יוקינורי מצליח "לעקוץ" שתי נקודות אלה באמצעות השימוש המקורי בנמלים המוחדרות לתוך המערכת.... יוקינורי שם דגש מיוחד על המסגרת. במסגרת התמונה הוא רואה מטפורה לגבולות ולחלוקות. הוא מתייחס אל הקופסאות שלו כאל גטאות.
על אודות לורי אנדרסון - פורצת גבולות בתחום המוזיקה והאמנות
מתוך אתר: מפגשים מהסוג החזותי



מדינה בבולים
אולימפיאדת הנכים - לנצח את גבולות הגוף!
"...בין הספורטאים נכי מלחמה רבים, אשר הוכיחו לעצמם ולאחרים מה כוחם של רצון עז, כושר התמדה ופעילות נמרצת והשפעתם במסגרת שיקומו הגופני והנפשי של הנפגע....משחקים אלה מסמלים באופן מוחשי את נצחון הרוח וכוח הרצון על המיגבלות הגופניות...אם בראשית שנות החמישים נחשב עדיין המשותק למרותק למקום אחד - לנידון לחיים בתנועה איטית ומוגבלת ביותר - בולטת עתה פי כמה התועלת הרבה אשר הפיק ומפיק הנכה מפעילות ספורטיבית רצופה.. ואולימפיאדת הנכים באה, איפוא, לסכם את ההישגים הספורטיביים המצויינים ולשמש להם גולת כותרת.
מתוך אתר מדינה בבולים



מתקוונים לכתוב עבודה
תיחום נושא
"תיחום נושא פירושו הגדרה של גבולות הנושא מבחינות שונות:

  • הסוגיה שבה תתמקד העבודה.
  •  תיחום הזמן שבו עוסקת הסוגיה. (לדוגמה: אם הנושא הוא היסטורי או חברתי, קיים צורך להגדיר את תקופת הזמן אליה מתייחסים).
  •  תיחום המקום של הסוגיה. הגדרת האזור הגיאוגרפי שבתוכו נמצאת הסוגיה שאנו חוקרים. (לדוגמא: אם נבחר לחקור צמח מסוים, עלינו להגדיר באיזה אזור/ים הוא נפוץ וייתכן שאף נרצה לבחור רק באחד מן האזורים הללו, או להשוות בין האזורים השונים).

 מרחב הסוגיה. (המושג מרחב נגזר מתוך תחום הדעת.)"..
מתוך אתר כתיבה עבודות

סיום ומבוא
המבוא הוא "פרוזדור העבודה"...בו מציג הכותב הסברים או נתונים, המסייעים לקוראי העבודה להגיע להבנה טובה יותר של הנושא..... הסיום מחייב מחשבה מיוחדת, כי רישומו נשאר אצל הקורא גם אחרי תום קריאת העבודה. הסיום קשור ביתר פרקי העבודה. מקובל להבחין בשני סוגי תוכן עיקריים בסיום: סיכום ומסקנה...


מדינה בצמיחה
עשרים שנה למשפט אייכמן, גדעון האוזנר
ב- 11 לאפריל 1960 החל משפט אייכמן. משפט זה היווה התמודדות ראשונה לעומק עם נושא השואה. בעת קיומו עמדה השואה במרכז ההתעניינות הלאומית. עד אז לא היה הכוח הנפשי לכך. אמנם נקבעו ימי זיכרון לאבל ולהתייחדות ונוסדה "יד ושם" כרשות זיכרון ממלכתית... אך בציבור לא הרבו לעסוק בפרטי השואה, והמשמעויות העמוקות שלה לא הועלו בהרחבה. בבתי-הספר לא הירבו לטפל בנושא. באוניברסיטאות טרם הוקמו קתדרות ללימוד השואה. העם כאילו פחד לגעת בפצע: הוא הכאיב. הבלהות הרתיעו. כלפי הנוער הובלט נושא המרי והמחתרת כאילו שאר הסתעפויות השואה הם נושא שלא נוח להתעמק בו. מרד הגיטאות נתקבל כארוע ייצוגי של השואה, שבו ראוי להסתכל. כך בישראל. ואילו העולם הגדול העדיף להתעלם בכלל מהשואה, כי היא הטרידה את המצפון יותר מדי. השואה הוזכרה, בשעתה, כעילה מרכזית להקמתה של מדינת ישראל, אך לאחר מכן נדחתה הצדה. עניינים אחרים תפשו את תשומת הלב. העולם החליט כי מוטב להניח לעבר לקבור את מתיו, תוך אשליה כי עם מפלתה של גרמניה הנאצית נוצר כבר אקלים חדש ונסתמו הפרצות שדרכן יכולה להתפרץ שוב איבת עמים הרסנית. העולם נתפנה לנושאים אחרים. המשפט בירושלים ריתק וזיעזע את העם בישראל ובתפוצות וכפה עליו התעמקות וחקרי לב. הוא תבע הערכה מחודשת לגבי העבר הקרוב. המשפט חישמל גם את העולם, עורר הדים נרחבים והציג שאלות נוקבות, שלפני כן נדחקו לקרן זווית. העולם נוכח כי אין לו מנוס מעימות עם האתמול שלו - - - -מאז המשפט ניכר רישומה של השואה בספרות ובשירים,
היא חדלה להיות נושא "שמחוץ לתחום".

מתוך 'מדינה בצמיחה'

 

גרסא להדפסה גרסא להדפסה

 לדף הבא       לדף הקודם