דף הראשי
 
הגן הטרופי - אתרי הוורדפרס של עמל ערוץ יוטיוב לעמל הרב תחומי ב-facebook
הצג סרגל נגישות
בתי ספר ומכללות




סביבות מתוקשבות
אתרי פעילויות
תחומי תוכן
אתרי אינדקס
5,592,519 כניסות לאתר
 
 
סיומים והתחלות



מאת: רפאלה בלס

ערב ראש השנה המתרגש עלינו לטובה, אנו מזמינים אתכם לסיור וירטואלי בדגש סיומים והתחלות כדברי המשוררת לאה גולדברג : "כל סוף הוא התחלה.. של מה? של משהו נפלא..."
אנו מאחלים לכולם שנה טובה ומתוקה - תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!


יד"ע
לוח השנה העברי
לוח השנה הוא טבלה המחלקת את הזמן לימים, שבועות, חודשים ושנים. הלוח העברי המקובל בכל תפוצות ישראל, מבוסס על השיטה הירחית - שמשית. הצורך להשתמש בשיטה מורכבת זו נבע מכך, שהתורה חייבה להתחשב הן בחודש הלבנה והן בשנת החמה.כדי לגשר על הפער שבין שנת הלבנה לשנת החמה, פער המסתכם ב - 11 יום, בערך בשנה, נקטו חכמינו את שיטת ה"עיבור", שמוסיפים מידי פעם יום אחד בחודש וכן חודש אחד בשנה (אדר שני), הכל לפי הצורך. לפי הלוח העברי, השנה היא לפעמים בת 12 חודשים ואז היא נקראת "שנה פשוטה" ולפעמים בת 13 חודשים ואז היא נקראת "שנה מעוברת". במחזור של תשע-עשרה שנה יש שתים עשרה שנים "פשוטות" ושבע שנים "מעוברות", לפי חלוקה יחסית קבועה.שמות החודשים: תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב, אלול.


מפגשים מהסוג החזותי
מודרניזם ספקני והרסני - מבוא
במהלך המאה העשרים צמחו ביטויים של מהפכנות מודרניסטית שקראה ולמהפכה טוטלית וניהיליסטית הכרוכה בהרס כל ערכי העבר וההווה מן היסוד ובניפוץ כל צורות האמנות, האדריכלות והעיצוב שהתקיימו בעבר או בתקופתם. לעתים קבלה מהפכנות זו ביטוי של הטלת ספק באמיתות מוסכמות או בקיומה של אמנות או בתקפותן של תורות אמנותיות או מדעיות כלשהן. מרעיונות אלה צמחו בקרב תנועות שונות האחת מהשנייה כמו הפוטוריזם, הדאדא והסוריאליזם מניפסטים המתייחסים לתחומי היצירה החזותית. למרות ההרס או הספקנות שבהם ספוגות התורות, הן מגלמות מהפכנות ומוחלטות המצדיקה את הכללתן בין זרמי המחשבה של המודרניזם.

הדאדא
שני זרמים מהפכניים באמנות מאפיינים את אמנות האבנגרד - "דאדא" ו"סוריאליזם". בשנת 1916 פתח קפה "וולטיר" (בציריך שבשוויץ) את דלתו בפני קבוצת אמנים צעירים, שקראה לאמנות שלה בשם "דאדא" (מלה חסרת משמעות, כמו מלמול של תינוקות). באותה תקופה התחוללה באירופה מלחמת העולם הראשונה. רובם של האמנים הצעירים האלה היו פליטים, שעזבו את ארץ מולדתם והגיעו לשוויצריה, שהייתה מדינה נייטרלית. המניע הראשון לפעולתם של אמני הדאדא היה מצבם האישי כפליטים חסרי-בית. הם זעקו נגד חוסר ההיגיון, שהוביל את האנושות למלחמה. התנועה לעגה לכל הערכים המקודשים של החברה - כמו משפחה, מוסר, דת וכבוד - משום שהם נראו חסרי משמעות מול זוועותיה ואכזריותה של המלחמה. הדאדאיסטים טענו כי בעולם חסר היגיון יש להציג גם אמנות חסרת היגיון. ובעולם של מלחמה, שהחוקים והכללים המקודשים שבו איבדו את ערכם, יש לבטל גם את החוקים והכללים, המקודשים באמנות. רק אז תשקף האמנות את המציאות האמיתית. הדאדאיסטים ביטלו אמנם את החוקים הקיימים באמנות, אך קבעו חוקים וכללים חדשים, שכן גם כדי להציג חוסר היגיון יש צורך באיזו שהיא דרך, ולדרך זו יש חוקים וכללים משלה. הדאדאיסטים שאפו להרוס את הישן, אך גם חלמו ליצור באמצעות אמנותם עולם חדש, יפה ומופלא יותר. בעולם זה, לטענתם, יש לבטל את השכל ואת ההיגיון ולהסתמך על רגשות.
הדאדא 1914-1919
אבנגרד באמנות



 



מתקוונים לכתוב עבודה!
סיום ומבוא
המבוא הוא "פרוזדור העבודה"...בו מציג הכותב הסברים או נתונים, המסייעים לקוראי העבודה להגיע להבנה טובה יותר של הנושא..... הסיום מחייב מחשבה מיוחדת, כי רישומו נשאר אצל הקורא גם אחרי תום קריאת העבודה. הסיום קשור ביתר פרקי העבודה. מקובל להבחין בשני סוגי תוכן עיקריים בסיום: סיכום ומסקנה... 



עושים תקשורת
תסריט "סטורי בורד" מצוייר - כיצד כותבים התחלה וסיום?
דמיינו לעצמכם סצינה עם שתי דמויות המתווכחות זו עם זו. סצינה כזו ניתן לצלם בשתי גישות השונות זו מזו. כל אחת מהגישות תביא לתוצאה אחרת לחלוטין, למרות שהמיקומים של הדמויות, ההתנהגות שלהן, והדיאלוג ביניהן יהיו זהים לגמרי. אפשר גם לשלב בין הגישות. גישה אחת אומרת כי ניתן לעמוד בצד ולצלם את כל הסצינה מתחילתה ועד סופה, בשוט אחד רחב וארוך. הגישה השנייה היא ל צלם את הסצינה בדרכים שונות ובגדלים שונים (כל דמות בנפרד, צילום מעבר לכתף של דמות א' כאשר דמות ב' נראית ברקע, ועוד). בגישה השנייה ניתן להראות לדוגמה את הגבר מדבר אל האשה; תנועת ידה המזלזלת בדבריו; קלוז אפ של פניו הכעוסים; שוט שלה מציגה את דבריה בתנועות ידיים (נראית עד המותן); וכך הלאה עד סוף הסצינה. כדאי לקחת מראש את התסריט (מקורי או כתוב בידי אחר), לפרק את פעולות כל אחד מהצדדים (הוא עושה תנועות, היא מסתובבת בכעס, הוא מתקרב אליה, היא כועסת, הוא בוכה, היא סוטרת לו, וכד'). אחרי הפירוק יש לחשוב איך מצלמים כל חלק מהסצינה, תוך מחשבה מה שווה דגש (צילום מקרוב), מתי חשוב לראות את שניהם בפריים, ומי מהם צריך לקבל את תשומת לב המצלמה בכל שלב בויכוח. סטירה בקלוז אפ וסטירה בלונג שוט, לא יראו אותו הדבר ולא יעבירו אותה תחושה.


סוכות ושמחת תורה 
הדין - פעילות אינטראקטיבית מרתקת, העוסקת בסיכום השנה שעברה וקביעת גורל האדם לשנה הבאה
על פי אמונת חז"ל, קיימת זיקה בין האדם לגילויי הטבע מבחינת הדין והגורל. גם האדם וגם יבולי האדמה אמורים לתת את הדין ביום מסוים, לגבי השנה שחלפה והשנה הבאה. וכך נאמר בתוספתא בעניין הדין: "הכל נידונין בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דינו של כל אחד ואחד נחתם בזמנו: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג (הסוכות) על המים, וגזר דינו של אדם נחתם ביום הכיפורים" (תוספתא ר"ה א:13 , עמ'308 ). מסתבר כי רבי יהודה קבע שלכל דבר יש תאריך שונה לגמר דינו, והוא סמוך לזמנו: פסח הוא העונה הקריטית של היבול, שבועות של פירות האילן, וחג הסוכות הוא תחילת עונת הגשמים. ומתי אם כך חל מועד גמר דין האדם? ... במסורת היהודית נחשב בדרך כלל יום הכיפורים כתאריך גמר דין האדם, כנראה, משום היותו יום כפרה, ואולם, קבעו חכמים כי לעתים הדין מפוצל, ראשיתו בראש השנה, וחתימתו בחג הסוכות, ביום הושענא רבה.



גנטיקה מולקולרית והנדסה גנטית
שיבוט אנושי
הוויכוח שמתנהל זה כמה שנים, בעד ונגד השימוש בטכנולוגיית השיבוט, מעלה תהיות ודילמות מוסריות רבות ואינו פותר אותן. אופטימיסטים מדמיינים תרחיש שבו זוג הורים יעמוד חסר אונים מול בנם הגוסס מסרטן. כל הניסיונות להשתיל בו מוח עצם לא הצליחו; גופו דחה את השתלים. הסיכוי האחרון הוא לשכפל את בנם החולה. ההורים מסכימים, ולאחר תהליך מתאים נוצר ילד בריא אשר מוח העצם שלו מתאים להשתלה בגופו של האח החולה. לאחר ההשתלה הילד נרפא מהסרטן. לפי התרחיש הזה, במקום בן גוסס, יש להורים שני בנים בריאים. הפסימיסטים, לעומתם, מדמיינים תרחיש שבו אנשים מהסוג של אדולף היטלר מחליטים לכבוש את העולם. לצורך המשימה הם משכפלים מיליוני חיילים תאבי מלחמה, כהי חושים, חסרי מצפון, שיסורו למרותם.

 

גרסא להדפסה גרסא להדפסה

 לדף הבא       לדף הקודם