דף הראשי
 
הגן הטרופי - אתרי הוורדפרס של עמל ערוץ יוטיוב לעמל הרב תחומי ב-facebook
הצג סרגל נגישות
בתי ספר ומכללות




סביבות מתוקשבות
אתרי פעילויות
תחומי תוכן
אתרי אינדקס
5,592,520 כניסות לאתר
 
 
תפיסת המציאות



אנו נוטים לחשוב על תפיסת העולם האנושית כעל היחידה, אך קיימים אלפי מינים אחרים של בעלי חיים, שמציאותם החזותית שונה משלנו תכלית השינוי...! גם כאשר שני בני אדם שונים מתבוננים בדבר-מה, תפיסתם תהא תמיד שונה. לכל אדם מערך תפיסתי ייחודי משלו, שמהווה תוצאה של חוויות, רקע, אישיות, מין, מצב פסיכולוגי, ידע, תחומי עניין, כוונות וציפיות המשתנות ממקום למקום ומעת לעת. על תפיסת המציאות האנושית והשתקפויותיה בספרות, אמנות, ציור, צילום, קולנוע ומדע - בסיור שלפניכם.


מאת: רפאלה בלס


שעשועי מדע
תפיסת המציאות – תמונות דו משמעיות
"מה תראו בתמונה הבאה? מכשפה זקנה, או בחורה צעירה? וכאן? זקנה, צעירה או אולי איש עם שפם? וכאן? כמה רגליים יש לפיל? והקשה ביותר: פנים מזוקנות עטורות זר עלים, או זוג צעיר מתנשק? (אל יאוש, לוקח חצי שעה לפעמים!) מסתבר, כפי שחשדנו מזמן, כי הכל תלוי במוח. כיצד פועל המוח? על מה הוא עובד?...ממה הוא מורכב? מה אפשר לעשות איתו? איך זה שאתם לא עושים את זה?.. אתה וחברך יושבים על שפת הים וצופים סביבכם. יש להניח כי אינכם תופסים את הגירויים סביבכם באותה צורה. כיצד ניתן להסביר זאת? מהי המשמעות של עובדה זו, שלמעשה למרות היותכם באותה סיטואציה לא חוויתם את אותו עולם?"... כן, כן, אשליות אופטיות עשויות להוביל מסתבר, לקושיות פילוסופיות מסובכות. על שאלות אלו ועוד - באתר המורכב - שעשועי מדע - במדור תמונות דו משמעיות


ספרות
לשון ייצוגית מול לשון ריגושית
לפנינו תרגיל בהבעה, שיכול לשמש דוגמה להוראה העוסקת בהבחנות עקרוניות בין סוגים שונים של טקסטים. עיקרו עוסק בהבדלים בין הלשון הייצוגית של מאמר עיוני-אנציקלופדי לבין הלשון הריגושית של שיר. לצורך העניין בחרנו בשיר של לאה גולדברג, "הסתכלות בדבורה" 1 , ולעומתו - הערך "דבורים" 2 , מתוך האנציקלופדיה בריטניקה לנוער. ברצוננו להשוות, כאמור, בין טקסט אנציקלופדי לבין שיר, העוסקים באותו נושא. אי-אפשר לומר, שהטקסטים נחלקים - בחלוקה של 'שחור-לבן' - לטקסטים הכתובים בלשון ייצוגית בלבד מול טקסטים הכתובים בלשון ריגושית בלבד. ניתן לומר, שסוגים שונים של טקסטים נמצאים על קו רצף, כאשר הקצה האחד מציין לשון מדויקת, חד-משמעית, ברורה, כגון ספרי מדע וטכניקה...ובקצה השני - הלשון נעשית פחות חד-משמעית, כגון בספרי שירה, שבהם יש מינימום של דנוטציות ומקסימום של קונוטציות..."

תחבולות אמנותיות המשתתפות ביצירת רושם של איפוק ועידון בטקסט נרטיבי טעון רגשות
"מאמר זה עוסק בהתמודדותו של אהרון אפלפלד עם נושא השואה ביצירתו מכוות האור. אופן בחירת חומרי המציאות, כמו גם אמצעי העיצוב שבוחר אפלפלד בקפידה, מעידים עליו, כמי שמהלך בזהירות רבה על קו הגבול שבין החוויה לבין עיצובה האמנותי, או בלשונו של אפלפלד"לא די בצעקה, יש למצוא צורה לצעקה, שאם לא כן תישמע כטירוף, חמור יותר - כזיוף". סגנונו המיוחד של אפלפלד צוין כבר על-ידי מבקרים אחדים בשל הימנעותו מפתוס, ויכולתו לשמור על טון מאופק ומעודן על אף הנושא הטעון. ההסכמה האינטואיטיבית שבין המבקרים ובין קוראים מן השורה, מחייבת בדיקה יסודית של המנגנונים העומדים מאחורי הנחות אינטואיטיביות אלו. בהנחה, שעל הטקסט פועלים אילוצים האחראים להבלעתם ולהצפנתם של התכנים הטעונים אמוטיבית, והם הגורמים ליצירת רושם של איפוק, השאלה המרכזית היא: מה הם אותם אילוצים מרכזיים המשתתפים ביצירת אפקט זה?"



עושים תקשורת
"צילומים מהווים פרשנות של העולם ממש כציורים ואיורים (סוזן זונטג") - מאמר מרתק מאת סו אדוארדס
"כששני בני אדם שונים מתבוננים בדבר-מה, תפיסתם תהא תמיד שונה. לכל אדם מערך תפיסתי ייחודי משלו, שמהווה תוצאה של חוויות, רקע, אישיות, מין, מצב פסיכולוגי, ידע, תחומי עניין, כוונות וציפיות. כמו כן, תפיסתו של כל אדם משתנה ממקום למקום ומעת לעת. מה שהצלם תופס ומחליט לצלם תלוי תמיד בגורמים אלה ואחרים."
..."להלן נמחיש בעזרת דוגמאות כיצד ניתן לתפוס צילומים ככרוכים בפרשנות העולם בעיני הצלם. אנשים מכל סוגי התרבויות והרקע האישי יוצרים ואוצרים תמונות. דימויים חזותיים מכל הסוגים מציפים אותנו בכל יום במידע על העולם ונותנים בידינו שפה חזותית המאפשרת תקשורת. לפיכך, ניתן לומר שלתמונות נודעת חשיבות מרובה בחיינו. עם זאת, מסתבר שהבנת ההבדלים בין האופן שבו אנו תופסים את העולם התלת-ממדי לבין ייצוגו בצילומים ובציורים מהווה נושא שמרתק מדענים זה מאות שנים. אנו נוטים לחשוב על תפיסת העולם האנושית כעל היחידה, אך קיימים מיליוני מינים אחרים של בעלי חיים, שמציאותם החזותית שונה משלנו תכלית השינוי..."

עקרונות הגשטאלט להסבר הארגון החזותי, דניאל צ'נדלר
.."אנו חבים את הרעיון של "צורה" לעומת "רקע" בתפיסה, לפסיכולוגים מאסכולת הגשטאלט.... בנוסף להנהגת השימוש במונחים אלה, התוו הפסיכולוגים מגישת הגשטאלט כמה עקרונות יסודיים ואוניברסליים (שלעתים אף כונו "חוקים") של הארגון התפיסתי. העקרונות המרכזיים הם כדלקמן: סמיכות, דמיון, רצף טוב, סגירות, קוטן, מוקפות, סימטריה ו"פרוגנאנץ...... מעקרונות הארגון התפיסתי של גישת הגשטאלט משתמע שיש לנו נטייה מוקדמת לפרש מראות עמומים בדרך מסוימת ולא בדרך אחרת, וזאת בהתאם לעקרונות אוניברסליים. אם ברצוננו לקבל את הטענה הזו, הרי שבה בעת עלינו להיות מודעים לכך שלנטיות המוקדמות הללו ייתכנו גם גורמים אחרים. בדומה לכך, ניתן לאמץ את עקרונות הגשטאלט ובמקביל להתייחס להיבטים אחרים של התפיסה כנלמדים וככפופים להבדלים בין-תרבותיים, ולא כמולדים. ניתן לראות בעקרונות הגשטאלט חיזוק לתפיסה לפיה העולם אינו פשוט "נמצא שם" אובייקטיבית, אלא מובנה בתהליך התפיסה שלנו."


חדשנות חינוכית
תיאוריית גארדנר על ריבוי אינטיליגנציות
..."שורשיה של תיאורית סגנונות הלמידה הם בתורתו של הפסיכולוג קארל יונג (1927), אשר קבע כי קיימים הבדלים בדרך בה אנשים תופסים את המציאות (חושים מול אינטואיציה); בדרך בה הם מקבלים החלטות (לוגית מול רגשית); ובדרך בה הם יוצרים אינטראקציה בין-אישית (מוחצנת מול מופנמת). מאז שנות ה- 70, דור שלם של חוקרים, ובראשם מאיירס ובריגס, מפתח את הטיפולוגיה של יונג ומנסה ליישמו בהבנת ההבדלים המיוחדים בלמידה האנושית. "סגנונות למידה", היא למעשה, מטריה של מספר מודלים שונים, החולקים ביניהם את שני היסודות המרכזיים, שהם מיקוד על תהליך הלמידה: כיצד אנשים קולטים מידע, מעבדים אותו ושופטים את התוצאות; והדגשת האישיות האינדיווידואלית: כיצד משפיעות החשיבה וההרגשה האישיות וייחודיות על תהליך הלמידה. בד"כ, מקובל לדבר על ארבעה סוגים שונים של סגנון למידה. סילבר ועמיתיו (המחברים) מציעים את טיפוסי הלומדים הבאים:

  1. טיפוס ה'שליטה'. קולט מידע באופן מוחשי, מעבד אותו באמצעות רצף של צעדים ושופט אותו במונחים של מעשיות ובהירות.
  2. טיפוס ה'הבנה'. מתמקד ברעיונות והפשטות. לומד מסוג זה קולט מידע באמצעות תהליכים של הצגת שאלות, הנמקה וניסוי, ושופט אותו עפ"י חוקי הלוגיקה ותמיכת עדויות.
  3. טיפוס ה'הבעה עצמית'. יוצר מושגים או מוצרים חדשים מתוך דימויים המגולמים במידע באמצעות תחושות ורגשות, ושופט את התהליך עפ"י יכולת המידע הזה להפתיע או לענג.
  4. הטיפוס ה'בין-אישי'. גם הוא מתמקד במידע מוחשי, אלא שלומד מסוג זה מעדיף למידה חברתית ושופט אותה במונחים של יכולתה לסייע לזולת."....

מפגשים מהסוג החזותי
טיבור קלמן - עיצוב ואי-עיצוב
"התערוכה טיבור סיטי, שהוצגה במוזאון תל אביב בשנת 2000, הציגה את מכלול יצירתו המגוונת של המעצב טיבור קלמן ואת תפיסת עולמו כמעצב. כותרת המשנה של התערוכה היא: "עיצוב ואי-עיצוב", וזו מטיבה לשקף את השניות העומדת בבסיס השקפת עולמו של קלמן ובתשתית יצירתו. התערוכה מציעה קריאה הנעה בין עיצוב לאי- עיצוב; עיצוב כאמצעי תקשורת המשרת דרישות חברתיות, לעומת אי-עיצוב - חפצי יומיום מקוריים ואותנטיים...."

הסוריאליזם
.."הסוריאליזם הוא מצב מחשבתי משוחרר וגם פילוסופיה המאמינה בחופש המחשבה ובמחוזות סמויים של תודעה שיש לגלותם באמצעות החלום והדמיון על מנת לשחרר ולגאול את הנפש מכבלי ההיגיון, המוסר או כללי האסתטיקה הרציונלית, ולהרחיב בדרך זו את עולם הנפש והיצירה. באמצע שנות העשרים בפריז שאבו ברטון וקבוצת הסוריאליסטים השראה מכתבי זיגמונד פרויד ומחקריו על ההיסטריה ועל פשר החלומות. זאת למרות היכרות שטחית של כתביו. כך כתב ברטון במניפסט: "פרויד הקדיש, ובצדק, מחשבה רבה לחלומות. אין זה מובן כיצד חלק כה נכבד מפעילות הנפש [...] הוזנח עד היום. תמיד הפליא אותי שהמתבונן הרגיל הקדיש הרבה יותר מחשבה ודעת לדברים המתרחשים במציאות מאשר למתרחש בחלומות[....] "אני מאמין במיזוגם בעתיד של אותם שני מצבים, החלום והמציאות, הנראים עתה כה נוגדים, איזו מין ממשות אבסולוטית, סוריאלית, אם אפשר לכנותה כך"....



מדינה בצמיחה
הישראלים, מעוז עזריהו
...."מבחינה רעיונית הוחלט שהשטרות ייצגו את ה"חדש" על רקע ה"ישן". על גב השטרות של ל"י, ו- 10 ל"י יהיו שרידי העבר (קברות הסנהדרין, כתובת מפסיפס בית הכנסת מחוסיפה, חותמת "שמע עבד ירבעם", וקטע ממגילת ישעיהו), ועל פני השטר יוצג ההווה באמצעות דמויות מתחומי החקלאות, הדיג, התעשייה והמדע, המבטאות פנים שונים של ה"עבודה" כעשייה וכערך פטריוטי. לאחר שנקבעו התכנים נערכה תחרות לעיצוב 8 ציורים ל- 4 שטרי כסף. האחים גבריאל ומקסים שמיר זכו בעיצוב 6 ציורים. גבריאל שמיר הוא שפיקח על השלב הראשון של הדפסת השטרות בלונדון ובאמסטרדם. לאחר שהתקבלה הצעתם של האחים שמיר התברר לחברי הוועדה כי אין ייצוג לאישה, לחקלאות ולצבא בין מייצגי האתוס הלאומי. הפתרון שנמצא נועד "לצוד שלוש ציפורים במכה אחת": נושא החקלאות שולב בצה"ל באמצעות הנח"ל, ובחירה בדמות אישה נועדה לתת מענה לייצוג הנשים כשותפות שוות במפעל החלוצי. בעיני כמה מחברי הוועדה הצילום המקורי של הפועל הזכיר פועל אנגלי, ובעיני אחרים - פועל סובייטי. שאלת זהותו של הפועל הוכרעה לאחר התערבות ראש הממשלה דוד בן גוריון, שטען שלא ייתכן שכל הגברים יהיו אשכנזים. הוא הציע כי דמות הפועל תהיה של תימני בעל פאות....."

 

גרסא להדפסה גרסא להדפסה

 לדף הבא       לדף הקודם