מפתחות לחיים - רטוריקה

   חזרה לצרור המפתחות                                                                                                                                    

 


המינהל לפדגוגיה ברשת עמל שם לעצמו למטרה להתמודד עם נושא שמערכת החינוך טרם נתנה לו מענה: הבוגר שלנו (וכנראה גם של בתי"ס אחרים) יוצא לחיים עם מטען אקדמי ומקצועי, אך ללא כלים נאותים בהם יוכל להשתמש ביומיום, כמו: כתיבת מכתב בקשה לקבלה לעבודה, מגעים עסקיים פשוטים בבנק, תכנון תקציב אישי/משפחתי, גישה אוריינית לקבלת שירות באינטרנט או הצגת עמדה ושימוש בדרכי שכנוע. לצורך זה הפקנו תכנית מסודרת ועדכנית שתילמד בטווח זמן קצר, ופירותיה ישרתו את הבוגר גם בעתיד! התכנית מתמקדת בשלושה נושאים: מיומנויות בכלכלה, אזרחות דיגיטלית, רטוריקה.

בחלק זה נתמקד במיומנויות הרטוריקה - כיצד להציג בעל פה נושא, להביע רעיון או להשיג מטרות באמצעים רטוריים?

* הקבץ זה נכתב בידי אושי קראוס
תחקיר ורעיונות: ד"ר רחל טל, אושי קראוס



רציונל
יכולת ביטוי בעל פה היא אחת היכולות החשובות ביותר. היכולת להביע רצון, לבטא אינטרסים וצרכים בדרך משכנעת, אינטליגנטית ורהוטה היא משמעותית ביותר. זאת ועוד, בעולם המתוקשר והמתוקשב של ימינו נוצרות הזדמנויות רבות להעביר מסרים מוקלטים ומוסרטים, ונסדקת האבחנה המסורתית שבין דיבור (ביטוי בעל פה) לבין ביטוי כתוב. מדיה אינטרנטיים כגון תוכנות מסרים מיידיים ודואר אלקטרוני יוצרים ז'אנר של דיבור-בעל-פה-כתוב. מדיה אלה מוסיפים הזדמנויות ואפשרויות.
יחידה זו לא נועדה ללמד רטוריקה כדיסציפלינה. דבר זה אינו אפשרי בתוך קורס קצר ללימוד עצמי, מודרך מורה.
מה כן? ננסה להתמקד בהעברת מסרים בסיסיים, בבחינת מפתחות לחיים, בדרך של פעילות ממחישה.





רשימת המפתחות

1)   קצת תיאוריה – מה בין לוגיקה לרטוריקה ?
2)   טיעון וטענות - איך אפשר לשעמם בהיגיון, ולעניין בתחבולות
3)   איך מדברים ? – מתאימים !
4)   שיטות רטוריות: פנייה להפחדה
5)   שיטות רטוריות: פנייה לסמכות
6)   שיטות רטוריות: הנחת המבוקש  - או - מי היה הברון מינכהאוזן?
7)   בחירה מושכלת במילים א'
8)   בחירה מושכלת במילים ב'
9)   בדיוק מה שרציתי לשאול
10) חגיגה


1)  קצת תיאוריה – מה בין לוגיקה לרטוריקה
לוגיקה מתורגמת כתורת ההיגיון. רטוריקה מתורגמת כתורת הנאום או תורת השכנוע. אז מה? בשביל לשכנע צריך להיות הגיוני? צריך להיות נואם טוב?
הלוגיקה היא תחום מסודר ושיטתי, אפילו מתמטי. אנחנו מתרגמים משפטים לשפת סימנים בסגנון אלגברה, ואפילו יכולים ללמד מחשב לעקוב אחרי ההיגיון שלנו. הרטוריקה, גם היא דיסיפלינה שיטתית, אבל המטרות שלה שונות. היא אמורה להביא תועלת באופן אחר. אולי ממזרי יותר, אולי מניפולטיבי, אבל גם מאפשרת ביטוי עצמי יצירתי וחשוב המעביר את עמדתינו בצורה משכנעת, ברורה ומרתקת.
לא, זו לא בושה לעניין ולרצות להשפיע.

 משימה
המורה שלכם ביקש מראש מעשרה מורים, חמש דקות בהשאלה מהשעור שלכם.
התחלקו לקבוצות.
מחצית מהקבוצות תמצא נושא הגיוני ובר שיכנוע, כזה שקל לשכנע בו בהיגיון ובדיבור סביר, והמחצית השנייה, תמצא מטרה שקשה לשכנע בה בהיגיון, כמו למשל "למה חייבים לבטל את החופש הגדול" או מדוע "חובה לעשן".
לכל קבוצה יש חמש דקות להופיע מול הכיתה הנבחרת ולנסות לשכנע.
בסוף הפעילות אתם מוזמנים להעביר רשמים על מה שהיה, על תגובת השומעים, וגם על דברים שבדרך כלל נחשבים צדדיים ולא חשובים כמו למשל: התביישתם? הייתם נבוכים? היו התקפות צחוק? "בלק- אאוטים"? חשוב להעלות את כל הדברים האלה, כי איתם נצטרך להתמודד בהמשך.


2)  טיעון וטענות
טענה היא, מה שנקרא, משפט חיווי. לא שאלה ולא אמירה עם סימן קריאה.
לדוגמה: "השמים כחולים" היא טענה. לעומת זאת "מה השעה?" אינה טענה וגם "לך מפה!" אינה טענה.
ישנן טענות אמיתיות, כגון "השמים כחולים", וישנן טענות שהן שקרים מוחלטים, כגון "עכברים מדברים עברית".
יש טענות שלפעמים הן אמיתיות ולפעמים שקריות, וזה תלוי במה שקורה בעולם. למשל "יורד גשם פה עכשיו". לפעמים הטענה הזו נכונה, ולפעמים היא לא נכונה. במה זה תלוי? תלוי אם בחוץ יורד גשם.
טיעון הוא משהו אחר. כולכם מכירים טיעונים. אתם משתמשים בהם תמיד, באופן אינטואיטיבי.
טיעון כולל שורה של טענות שאחת מהן היא מסקנה. למשל:



"אם תהיה ילד טוב תקבל סוכריה
אתה היית באמת ילד טוב
לכן (ופה המסקנה)
תקבל סוכריה"

יש טיעונים מוצלחים ומשכנעים כמו זה, ויש טיעונים לא מוצלחים, שאנחנו קוראים להם טיעונים לא תקפים. למשל:

"אם תלמד תצליח
אכלת שוקולד
לכן (ופה המסקנה הממש לא מוצלחת)
הצלחת"

מה שמעניין הוא שיש טיעונים טובים שאנחנו בכלל לא מבינים, ולמרות זאת יודעים שהם טובים. למשל:

"כל השריקשרקים המנופצחים הם ינוטי טוצי
צוצו הוא שריקשרק מנופצח
לכן,
?
נכון!
צוצו הוא ינוט טוצי"

הטיעון הזה משכנע, הוא הגיוני, למרות שלא מבינים על מה הוא מדבר. אבל מה דעתכם על משפט כזה:

"היא בלונדינית
לכן
היא מטומטמת"

משכנע? משמיץ סתם? ואנחנו אומרים שזה לא הגיוני, אבל משתמש בטריק רטורי. יש כאן שימוש בדעה קדומה שאותה אנחנו מנצלים. זו מניפולציה.

אפשר לדבר בהיגיון ולשעמם את השומע. אפשר לעמוד מול המורה ולספר לה סיפורי אלף לילה ולילה אמיתיים, מוצדקים אולי, אבל משעממים מוות. למורה יישבר, ומצד שני אפשר להקסים את המורה, או לעורר את רחמיה, או ליצור אוירת סימפטיה ואהדה אליכם. בשביל זה יש לנו רטוריקה!

 משימה
מדרג-שיכנוע. אתם מתחלקים לקבוצות של ארבעה משתתפים. בכל קבוצה זוג אחד צופה וזוג אחד מתפקד.
בזוג המתפקד: אתה צריך לייצר אצל השומע או אהדה, או רחמים, או סימפטיה, או צחוק, אתה יכול לשכנע בדברים רעים על מישהו אחר, או טובים. כל דבר. כל זה בתוך זמן קצר של ירידה (או עליה במדרגות בבית הספר). הזוג הצופה מתרשם ושופט. בדרך בחזרה במדרגות מתחלפים. והנושא? תבחרו כל דבר שבו אפשר לעורר רחמים כלפיכם, או אהדה.
ולצופים! שימו לב, לפעמים יש לנו, בתרגילים, נטיה להגזים בשביל הקטע והכיף. שימו לב. לא צריך להישמע כמו קריקטורה. יש רחמים ויש רחמים.
השימוש האידיאלי הוא המתאים!
מתאים למה? נראה בפעם הבאה.


3)  איך מדברים ? – מתאימים!



פעם פעם, לפני המון שנים, באתונה שביוון העתיקה, חי פילוסוף בשם אריסטו.
כששאלו את אריסטו מהו המעשה הטוב היו לו שתי תשובות: האחת תיאורטית ומורכבת, ונחסוך אותה מכם פה, והשניה מעשית.
הוא אמר "תתאימו".
אבל, מה מתאימים? זו תשובה? זו תשובה פתוחה מדי. אז לא.
כשאנחנו מלמדים רטוריקה (ובשם חיבה "נאמת" או "שכנעת" – שמות של מחלות) אנחנו מלמדים דבר מאוד משמעותי – שפת גוף.
וזאת לידיעתכם: הגוף שלנו "לא סותם את הפה" והוא אומר הרבה בלי מילים. למשל, להציע למישהי חברות תוך כדי חיטוט באף זה לא מומלץ, אבל גם לא מומלץ לעמוד מולה כפוף ובעל מראה אומלל.
אז מהי שפת הגוף המתאימה? אין תשובה מוחלטת!
יש כאלה שחושבים שלהיות בטוח בעצמך ולהיות מלא מרץ, זקוף ומחייך היא הדרך הטובה, אבל כשהולכים, למשל, לנחם אבלים, זה לא מתאים בכלל. לא אומרים בחיוך ענק ובגוו זקוף, "הצטערתי לשמוע על מתילדה". זה לא משכנע. לא נשמע אמיתי. שם צריך אולי להשפיל מבט, להביע צער ולא לשדר מראה של קופץ-במוט-רגע-לפני-הזינוק.
אז תתאימו!
ומהו ארגז הכלים? הוא מלא, בכל תנועותיכם.
אפשר לשבת זקוף, ולפעמים זה משדר נחישות, אבל גם דריכות ואולי מתח. אז אולי נשב כמו על כיסא נוח בים? לא תמיד, כי זה משדר אדישות ואי אכפתיות. אז מה לעשות? להתאים לסיטואציה.
לפעמים דופקים עם האגרוף על השולחן. לפעמים מדברים בלחש, כדי לשדר רצינות, אינטליגנציה או עצבות, ולפעמים מרימים את הקול כדי לאיים. יכול להיות מישהו רדוד (ולא נעים, אפילו טיפש) שמדבר בשקט מוקפד ורציני, ופשוט יוצר רושם של אחד האנשים המרשימים ביותר.
מסקנה -  תתאימו!

 משימה
במשימה הזאת אל תתאימו. להיפך! אנחנו מבקשים שתייצרו נאומון של דקה, ותשדרו אותו בשפת הגוף הכי לא מתאימה לו.
ואם אתם יכולים, וכדי להתחיל להתאמן לקראת כוכב נולד, נשמח מאד אם מישהו יביא מסרטה ויצלם אתכם, כדי שתתחילו להתרגל לעמוד מול מצלמות.


4)  טריקים בסיסיים לשכנוע
ובכן, לא תמיד צריך או כדאי דווקא להשתמש בהיגיון. לפעמים משתמשים בתחבולות. נציג כאן כמה טריקים:



א. פניה להפחדה – כמה פעמים אנחנו שומעים את זה ותמיד זה עובד עלינו:
חבר הכנסת יוסף יוסף מהימין נכנס לאולפן פופוליטיקה, מרים את קולו ובטון דרמטי אומר:
"אתם יודעים מה יהיה אם נפנה התנחלויות ונוריד מחסומים?"
הפסקה דרמטית.
שנייה של שקט להגברת המתח.
דפיקה על השולחן
ובקול חנוק מזעם
"דם יהיה פה ברחובות. אנשים יתרסקו בפיגועי התאבדות, אי אפשר יהיה ללכת לבית קפה, ילדים חפים מפשע ימותו"

וואו. עכשיו זה נראה לכם מוגזם, אבל תאמינו לנו: זה עובד עליכם ועלינו. כי גם כשדוד דוד מהשמאל נכנס לאולפן פופוליטיקה הוא יכול להגיד:
"אתם יודעים מה יהיה אם לא נפנה התנחלויות ולא נוריד מחסומים?"
הפסקה דרמטית.
שנייה של שקט להגברת המתח.
דפיקה על השולחן
ובקול חנוק מזעם
"דם יהיה פה ברחובות. אנשים יתרסקו בפיגועי התאבדות, אי אפשר יהיה ללכת לבית קפה, ילדים חפים מפשע ימותו"

ושימו לב: אף אחד מהם לא נתן לנו הסברים, סיבות, נימוקים וצידוקים. אבל זה משפיע. ראו את התשדירים לחיסכון במים ונגד תאונות הדרכים.

 משימה

הפעם ברצינות ועם כל מה שלמדנו. אנחנו מביאים מסרטה.
יושבים על כסא. בוחרים נושא רציני ואמיתי שאנחנו רוצים להעביר.
בוחרים שפת גוף, ומתחילים לדבר.
מתביישים? נבוכים? ככה זה בהתחלה.
לא כולם חייבים. חשוב מאוד שהצופים יעזרו למציג בעזרת ניתוח ודיון.
 

שימו לב! המשחק הרטורי אינו בנוי (רק) על תחבולות. אנחנו מגזימים כאן בשביל הלימוד.
המשחק האמיתי הוא ערבוב נכון (הלוואי שנוכל להסביר איך עושים אותו) של משפטים הגיוניים, אמיתיים, עם תחבולות רטוריות שונות מסייעות.


5) פנייה לסמכות

המאפיין את הטריקים הרטוריים הטובים ביותר הוא שלמעשה הם אינם טריקים. הם טריקים שאינם טריקים. מה פשר סתירה זו? ובכן, נדגים באמצעות אחת השיטות הרטוריות הידועות: פנייה לסמכות.

פנייה לסמכות היא הניסיון שלנו להיתלות בסמכות חיצונית כדי לחזק את הטיעון שלנו.
ניתן דוגמה שתשכנע את כולנו, דוגמה שתשכנע את חלקנו ודוגמה שלא תשכנע איש מאיתנו:

א.  חשוב לשתות חלב, כי חוקרים מארצות הברית חקרו וגילו שחלב מזין
ב.  חשוב לשמור שבת, כי כך אמר הרב הראשי
ג.  חשוב ללמוד פיזיקה, כי כך אמר המוכר בחנות הבגדים

א -  משכנע, כי רובנו נוטים להאמין במסקנות של חוקרים. אנחנו חיים בחברה שמעריכה ולפעמים מעריצה מדענים, ולכן נסכים.
ב -  דוגמה זו תשכנע רק חלק מאיתנו, היהודים הדתיים שמקבלים את הרב כסמכות
ג -   דוגמה זו לא תשכנע כי מוכר הבגדים אינו סמכות חינוכית

כלומר, אנחנו משתכנעים כאשר אנחנו מקבלים את הסמכות המוצגת, ולכן כדי לשכנע צריך להתאים את סוג הסמכות לסוג המאזינים:
לאנשים מסורתיים ושמרניים נציג דוגמאות מסוגי סמכות כאלה, לחובבי סלבריטאים ניתן דוגמה של סלבריטי וכו'.

ומדוע טריק ולא טריק?
כי יש כאן מקום לשכנוע אמיתי. מצד אחד אנחנו משתמשים בנתונים כדי לשכנע באופן מכוון ואפילו מלאכותי, אך מצד שני, זה באמת נכון לפעמים שהסמכות צודקת, אבל הנקודה היא שלא תמיד.

  משימה

לפניכם רשימת מוצרים: 

  • פריכיות אורז
  • בגד ים ביקיני
  • שטריימל (כובע פרווה של יהודים חרדים)
  • מי ביצות
  • מכנסי שלושת רבעי
  • בדיקות דם
  • מכונית סקודה
צרו פרסומות בנות חצי דקה עד דקה.
עבדו בקבוצות של שלושה ארבעה חברים. השתמשו בכל פרסומת בסמכות משכנעת.
מותר לעבוד כאן גם באופן סטירי ולהכניס סמכויות מגוחכות. עבדו מול המצלמה. 
 

6) הנחת המבוקש  - או - מי היה הברון מינכהאוזן?

קראו לו קרל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזן. הוא היה ברון גרמני שיצא למלחמה וחזר עם סיפורים מוטרפים, ודימיוניים. לכן, הוא נחשב לגדול הבדאים ולגדול הגוזמאים. באחד מסיפוריו המומצאים הוא מספר איך נפל פעם לתוך ביצה (או אולי זו היתה מלכודת של חול טובעני), החל לשקוע לכיוון מותו הבטוח בחנק או בטביעה - אלא שאז עלה בראשו רעיון גאוני.
   (היי עולה במוחי רעיון גאוני !)
הוא החליט להוציא את עצמו בעצמו. הוא הניף את ידיו באויר והחל למשוך בשיערות ראשו.
הוא משך ומשך והתרומם והתרומם והניף את עצמו כמו מנוף והוציא את עצמו מתוך הביצה.

אני מקווה שאתם לא מאמינים שזה אפשרי. אם נראה לכם שכן, נסו להרים את עצמכם לתקרה בעזרת משיכת השער. אוה! זה לא פועל.
ואיך זה קשור לרטוריקה?
זה קשור במובן המטפורי לסוג טיעון המוכיח את עצמו מעצמו.
וכמו הטיעון המינכאוזני, גם הטיעון הזה הוא לא ממש מוצלח - אבל הוא עובד. זה לא יאומן, אבל זה משכנע.

לדוגמה: אתם עומדים על בימת הכנסת. מרוגשים עד עומק לבכם מתוכן הדברים שאתם עומדים לשאת. שותים קצת מכוס המים שעל הדוכן, כדי להגביר את הדרמה. שותקים, ואז מרימים את הקול ואומרים את הדבר הבא:

'הכרחי וחשוב להוציא את צה"ל מלבנון, ואתם יודעים למה? כאן אתם מפנים מבט מלא משמעות לעבר יתר חברי הכנסת, כי הדבר הזה הוא הכרחי וחשוב! הכרח המציאות'. לסיום אתם יכולים גם לדפוק באגרופכם על הדוכן, כדי לשוות תקיפות לטיעון הריק הזה.
לטיעון סרק כזה שלא אומר כלום ומנסה להוכיח את עצמו מתוך עצמו, אנחנו קוראים הנחת המבוקש. אנחנו מניחים מראש את מה שאנחנו בעצם צריכים להוכיח. הטיעון מושך לעצמו בשיער ומוכיח את עצמו בעצמו. בדרך כלל זה לא כל כך פשוט כמו בדוגמאות שלנו פה. זהו חלק מנאום שלם, ויש מילות הסוואה רבות ומשוכללות יותר. אבל זה עובד.

  משימה

תחרות ויכוחים - מקצה זוגות

מגרילים זוגות. מושיבים אחד מול אחד. החומרים הדרושים: דימיון גרוע, מטבע וסטופר.
מושיבים את הזוג התורן האחד מול השני ליד הלוח.
מטילים מטבע ומחליטים מי יהיה בעד ומי נגד. בעד מה? נגד מה? הם עדיין לא יודעים.
נותנים להם נושא ושולחים אותם לוויכוח אקספרס, 'על רטוב', מבלי להתכונן, באופן זה: 
 
מתווכח א'  - חצי דקה בדיוק לפירוט עמדתו
מתווכח ב'  - כנ"ל
מתווכח א' -  15 שניות לתגובה
מתווכח ב'  - כנ"ל
מתווכח א'  - חמש שניות לסיכום
מתווכח ב'  - כנ"ל 


7) בחירה מושכלת במילים א'

אין די מקום וזמן כדי להדגיש עד כמה חשובה בחירה מדוקדקת של מילים, או, בלשוננו, ל'ניסוח', להסברת נושא מסוים. דמיינו למשל את שני הפוליטיקאים הבאים התומכים באותה עמדה:

א': אני מתנגד לביטול החופש הגדול מסיבות ערכיות ופדגוגיות
ב': אני לא אתן לילדים שלנו להתבשל מחום בכיתות בקיץ

אז מי יותר טוב? מי יותר משכנע? אין תשובה חד משמעית ומוסכמת. כפי שאמרנו קודם, צריך להתאים! וכאן להתאים את הסגנון לקהל היעד, ולצרכים.

א' מדבר לקהל מכובד, אולי מקצועי, אולי מחנכים או הורים. הוא מדבר בשפה מקצועית, מוסרית ובוחר בשפה גבוהה ורצינית.
לעומתו ב' מדבר בפוזת 'האח הגדול'. הוא 'לא ייתן שנסבול'. הוא מדבר בשפה ישירה, פשוטה ומגוננת.

  משימה

אנחנו הולכים להיות רציניים יותר. חפשו נושא רלבנטי הנוגע לאחד המורים או בעלי התפקידים בבית הספר. סכמו איתו על פגישת דיון קצרה. הסבירו לו שההקשר כפול: גם מעשי -אתם רוצים לשכנע אותו שייעתר לבקשתכם, וגם לימודי - אתם מתנסים בשכנוע.

צלמו את עצמכם ונתחו את התוצאות.


8) בחירה מושכלת במילים ב'

קחו למשל את המשפט הזה: 'בנינו האהובים נטבחו על ידי אויב אכזר'.
ברור לכולם שזהו משפט רגשי הבא להעביר עמדה מאוד ברורה ומסוימת של הדובר כלפי חיילי עמו. לעומתו, המשפט 'קבוצת חיילים נהרגה בקרב' מתאר, אולי, את אותו מצב, אך עושה זאת תוך ריחוק רגשי רב. אולי מדובר בעיתונאי זר האדיש לסבל.
המסקנה שנרצה להציג לצורך העניין היא שאין משפטים נייטרלים! כל בחירה מסוימת במילים בוחרת ומציגה עמדה רגשית מסוימת בנוגע לנושא המשפט.

אבל רגע.

מה בנוגע למשפטים כאלה:
 'הגב' מתילדה לוי נפטרה אתמול'
   אל תאמינו לו אנשים צעירים, אני חיה לגמרי!
ומקשיבה לכל מה שקורה כאן! 
 ראו הוזהרתם!


האין זה משפט ניטרלי לגמרי? ובכן, לא!
נעבור שלב שלב. נתחיל ב'גברת'. כשאומרים על מישהי 'גברת' מכבדים אותה, גם אם לא מכירים אותה, משדרים שהיתה מהוגנת.
שימו לב, יש הבדל בין "הגב' מתילדה לוי נפטרה אתמול" לבין "מתילדה נפטרה אתמול" או "מתילדה לוי נפטרה אתמול".
ועכשיו למילה 'נפטרה'. במילה זו לא משתמשים תמיד: אפשר להגיד מתילדה מתה אתמול וזה שונה מבחינה רגשית, ואפשר אפילו ללעוג למוות שלה, להתבטא בגסות ולהגיד "מתילדה התפגרה אתמול". התפגרות היא הפועל המתאר מוות של חיות או בהמות: סוס או כלב או פרה. כך, כאילו אמרנו עליה בצורה מובלעת "היא בהמה", וזו התבטאות מאוד גסה ובוטה.

  משימה

התחילו לחשוב בגדול.
אנחנו רוצים להוציא אותכם לעיר. חפשו נושא עירוני שמטריד אותכם. לדוגמה: חסרונו של רמזור בצומת מסוים, פרק הזמן שבו הוא ירוק להולכי רגל, מטרד ציבורי שצריך לפנות, או אולי צריך לבנות עוד מסגד או בית כנסת ? חפשו נתונים, ולימדו את הנושא.
אנו עומדים לשלוח אתכם לראש העיר או לחברי מועצה כדי לשכנע אותם.


9) בדיוק מה שרציתי לשאול

כשאנחנו נואמים או מרצים, אנחנו עומדים מול קהל, וכדי להשיג את הסכמת הקהל לדברינו אנחנו חייבים לייצר קשר עם הקהל. לכך יש כל מיני דרכים:

א' – ברית של אהבה הדדית
כולם אוהבים ורוצים שיאהבו אותם וגם הקהל שלכם. על הקהל שלכם להרגיש שאתם מכבדים אותם, מעריכים אותם ואוהבים אותם. כולכם זוכרים את המורה שלוחשת לכם בחצי סוד שאתם נחשבים לכיתה הכי טובה בבית הספר. כמה נרצה לרצות את המורה הזאת ולעשות מה שתרצה. לא נרצה לאכזב אותה. ואת המורה שהסתבכה איתנו והטיחה בנו שאנחנו גרועים? אין לנו שום רצון למצוא חן בעיניה. אסור להתחנף בצורה בוטה, כי זה מורגש. מה שצריך הוא למצוא באמת נקודות טובות ולהדגיש אותן. זה אמין. אגב, את הברית הזאת אפשר להעמיק בדרך של השחרה ('לכלוך') על אחרים, וגם את זה אנחנו מכירים מבית הספר: תשמעו, ממתיקה איתכם סוד המורה, הכיתה השניה פשוט גרועה. ככה היא הופכת אותכם לגדולים שראויים לקבל מידע פדגוגי, והופכת אותכם לשווים, בזה שהיא 'מלכלכת' על אחרים

 ב' – כיצד נפטרים ממשתתף טרדן ?
מנסים להבין מה הצרכים שלו!
פעמים רבות הוא פשוט רוצה לזכות בתשומת לבכם, לכן, תנו לו אותה: 'בדיוק כמו שיוסי אמר קודם, הרי....' או 'אני מסכים עם יוסי'. לפעמים אתם ממש יכולים לרשום בנקודה את דבריו ולהגיד שזו עמדה מאוד חשובה ושתחשבו עליה בבית.
אנחנו מגזימים בהתחנפות? אולי, אבל מה שחשוב בהרצאה זה בדרך כלל לא להכנס למאבקי כוח שיסיטו אותכם מן המסלול.
יש לכם מסר, התעקשו להעביר אותו ואל תיגררו לויכוחים עם מישהו מהקהל. לא קהל השומעים יחליט על מה אתם רוצים לדבר!

 משימה

לפניכם רשימת נושאים. הכינו נאום בן שתי דקות על אחד מהם. אל תשכחו לצלם ולבחון את עצמכם בסוף:

  • מדוע חובה לעשן
  • בעד ביטול החופש הגדול
  • בעד לימודי תנ"ך
  • מדוע אסור לעזור לזולת

 


 

(10 חגיגה

היום אנחנו רוצים שתלכו לדבר עם ראש העיר, עם המנהל של אגף התכנון בעיריה, עם שופט בבית המשפט. היעזרו במורה או במנהל כדי להשיג את הפגישות. עבדו על נושא משמעותי ובואו מוכנים. נסו להשיג הסכמה לתביעותיכם.

אחר כך, הזמינו את עצמכם לארוחת שחיתות בכיתה.  מגיע לכם !


  • הערה : מערכי שיעור מפורטים ייבנו במשותף במהלך ההשתלמות ולאחריה, לפי רמת התלמידים וצורכיהם.

  •  מפתחות לחיים בטכנולוגי ת"א


     תודות:
    ייזום: ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית ומנהלת המינהל לפדגוגיה
    ניהול פרויקט: ורד פרג

    כתיבה: אושי קראוס
    תחקיר ורעיונות: שמואל מגזניק, אושי קראוס, זאב שפירא, רחל טל, אורית להב, רפאלה בלס, טלי גרטנר, שירי אשד
    הטמעה: רות קורבלניק, חגית רימוך, אילה צודיקר
    ניהול אתר ועריכת תוכן:
    רפאלה בלס