קיימות באמנות קיימות בעיצוב
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות אדריכלות המקיימת
 אדריכלות ורנקולארית
 אדריכלות אורגנית
 עקרונות,מודעות ופיתוח
 אדריכלות מקיימת בישראל
בניינים וסביבות
אדריכלים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
קישורים
 
אדריכלות מקיימת – עקרונות, מודעות ופיתוח

 

אפשר להגדיר אדריכלות מקיימת כיצירה וניהול אחראיים של סביבה בריאה, המבוססת על עקרונות אקולוגיים וניצולת יעילה של משאבים. מטרתם של בניינים שתוכננו ועוצבו על פי גשית האדריכלות המקיימת היא למזער את השפעתם על הסביבה באמצעות יעילות בצריכת אנרגיה ובניצול משאבים אחרים.

התהליך כולל בין היתר:

  • מזעור השימוש במשאבים
  • הגברת ההשפעה של הסביבה הטבעית על הבניין
  • מזעור שימוש ברעלנים עד להיעדר שימוש מוחלט בהם

אפשר להגדיר בניין בר קיימא כאשר השפעתו על סביבתו הבנויה והטבעית מזעריים. הכוונה לכל מחזור החיים של בניין – משלבי התכנון המוקדם, דרך תהליכי בנייתו ועד לתכנון הריסתו. מחזור החיים של בניין כולל היבטים פונקציונליים וגם השלכות עתידיות לגבי אופן השימוש והחיים בו.

בעבר הלא רחוק מרבית תשומת הלב הופנתה לגודל הבניינים ולמספרם, בעוד שהיבטים של איכות לא זכו לתשומת לב זהה. במדינות מערביות רבות יש רוויה של שוק הבנייה הקונבנציונלי  למגורים, והחשיבות הניתנת לאיכויות מקיימות הולכת וגדלה.

בהתאמה יש זה מכבר תהליך הטמעה של מדיניות לקיימות בתחום הבנייה, שמיושם מתוך הכרה בחשיבות התנאים הנחוצים בשוק. היוזמות הסביבתיות של ענף הבנייה, לצד הדרישה הגוברת מצד הלקוחות, היוו גורמי מפתח בשוק המתפתח, כשאחת התופעות ההולכות ומתפשטות היא תמריצים ממשלתיים משמעותיים לתחום הבנייה הירוקה.

על פי ה- OECD (ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) הוגדרו חמש מטרות לבנייה בתפיסת הקיימות:

  • יעילות בניצול המשאבים ובשימושם
  • יעילות בצריכת אנרגיה, כולל צמצום פליטת גזי חממה
  • מניעת זיהום, כולל איכות אוויר בתוך הבניין וצמצום רעש
  • יצירת הרמוניה עם הסביבה
  • גישה אינטגרטיבית ומערכתית, כולל מערכת ניהול בר קיימא

פתרונות למזעור צריכת האנרגיה
מתוך מודעות לצריכת האנרגיה הגבוהה למבנים בעולם המתועש נולדו מגוון של פתרונות אדריכליים שמטרתם למזער צריכה זו. גישות כמו  Earthship של Michael Reynolds התמקדו בין היתר בתכנון שמאפשר בנייה עצמית, שימוש בחומרים מתכלים, ניצול אנרגיה מתחדשת, כגון אנרגיות סולריות ואנרגיות רוח ומערכות לניצול מים אפורים ומים שחורים. בתוך התכנון של בתים אלו משולבות טכנולוגיות בהשראת האדריכלות הוורנקולרית, כגון שיקוע המבנים באדמה כדי ליצור בידוד תרמי, שימוש בקומת תאורה ( Skylight ) ובצינורות תאורה כדי להחדיר תאורה טבעית אל פנים חללי הבניין, ומודעות מיוחדת לאופן הצבת הבניין במגרש מתוך התחשבות בתנאי האקלים המקומיים.

מודעות וצעדים ראשונים  לקראת קיימות
משבר הנפט העולמי של שנות השבעים של המאה ה-20 נחשב כנקודת מפנה בכלכלה העולמית. אחת מהשלכותיו הייתה התגברות המודעות למקורות הטבע המידלדלים והולכים, לצד התיאבון הגובר של האוכלוסייה האנושית. המפנה חל גם בפיתוח אנרגיות מתחדשות כחלופה לאנרגיות של דלקים ששלטו בכיפה עד אז, והתמקדו בעיקר באנרגיות השאובות מן הטבע, כגון: שמש, רוח ומים, מתוך הבנה שיש הכרח לחשוב על העתיד ולהיות מוכנים לקראתו.

תופעת האדריכלות המקיימת מהווה חלק ממגמה זו, וראשוני האדריכלים שעסקו בכך החלו להשמיע את קולם.

לצד הפיתוחים והגישושים החדשים גם גברה המודעות לגישות ומגמות אדריכליות מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, שבזמנן עמיתים למקצוע קיבלו אותן בהרמת גבה, ואילו עם תחילת המשבר העולמי החלו להתגלות כנדרשות ועונות לצרכים של העולם המשתנה. דוגמאות לכך הן האדריכל Frank Lloyd Wright ותפיסת עולמו כפי שמומשה בבית Taliesin, האדריכל והמעצב Buckminster Fuller ופרויקטים שלו  דוגמת מוצרי הדימקסיון (Dymaxion), הבית, המכונית  והכיפה הגיאודזית (Geodesic Dome), והאדריכל אשר טבע את המונח ארקולוגיה, Paolo Soleri   ומפעל חייו, פרי חזונו המתמשך (עד היום), היישוב הקהילתי האקולוגי, Arcosanti –סולרי היה בין הראשונים שהטיף, כתב ואף יישם באופן חלקי גישה תכנונית כוללת של כל מערך החיים החל במגורים, דרך פנאי ורווחה וכלה בחינוך ועבודה, תמיד בהתאם לעקרונות עיצוב מקיים.

כל האדריכלים האלה, בעלי שיעור הקומה, זכו לעניין מחודש ולהערכה בזכות חזון הקיימות שלהם. במקביל החלה התעניינות מחודשת באדריכלות ורנקולרית לסוגיה ולביטוייה השונים והמגוונים, מתוך הכרה באיכויות וההיבטים הסביבתיים והתרבותיים המהווים חלק אינטגרלי שלה. שימוש בחומרים טבעיים מהסביבה הקרובה, מודעות ותשומת לב מיוחדת לתנאי אקלים מקומיים והטמעתם בבנייה, מיחזור וחיסכון במשאבים הם מן המרכיבים הבולטים במאפייני האדריכלות הוורנקולרית שאומצו ושולבו באדריכלות קונבנציונלית של אדריכלים מקצועיים מאותה תקופה ואילך.

הגישה של אדריכלות המותאמת למקום (אתר), לאדם, לתרבותו ולסביבתו הקרובה, שיותר ויותר אדריכלים אימצו אותה החל משנות השבעים, מנוגדת לעקרונות שרווחו בעידן המודרניזם, מן הרבע הראשון של המאה ה-20 ואילך. אדריכלים מודרניסטים משפיעים, כדוגמת לה-קורבוזיה Le Corbusier, האמינו שנכון לתכנן בניינים אחידים למגוון אוכלוסיות ומיקומים ברחבי העולם ושבעזרת הטכנולוגיה ניתן להתגבר על מרבית הבעיות הנוצרות בדרך. בתפיסת עולם זו, מרכיבים של אדריכלות מקיימת זכו למעמד משני ולעתים אף שולי.

עם זאת, חשוב לציין שאחד מן הביטויים של עידן המודרניזם באדריכלות היה הבנייה לגובה. לפי לה-קורבוזיה אחת הסיבות לכך היא הרצון ל"שחרר" אחוזים ניכרים מן הקרקע לרווחתם של המשתמשים במה שהוא כינה "מכונות המגורים". תופעת הבנייה לגובה נמשכת במלוא התנופה עד היום, וחלק מביטוייה העכשוויים קשור אף הוא לתפיסה המודרניסטית, אם כי בזיקה למודעות לשטחי הבנייה ההולכים ופוחתים והרצון לחסוך במשאב חשוב זה.

תמונת מצב עכשווית
נכון לעשור הראשון של המאה ה-21,  האדריכלות המקיימת העכשווית מהווה המשך פיתוח של תופעות ומגמות שונות, לצד הרחבת מודעות מתמדת הזוכה להערכה גוברת והולכת ואף מובילה להמשך המחקר והפיתוח של חומרים וטכנולוגיות חלופיות, באופן מיוחד לשימוש באנרגיות מתחדשות.

כיום רווח יותר ויותר השילוב בין  התפיסה הכולית (הטוטלית), המאפיינת את הגישה הוורנקולרית המסורתית והעכשווית, לבין הבנייה לגובה וגורדי השחקים. הביטוי העכשווי המשולב הזה מבטא גישות עדכניות בתפיסת הקיימות: אדריכלים ומתכנני ערים מצאו דרך לשלב בין מגורים, שירותים, פנאי ורווחה בקרבה גיאוגרפית ולעתים גם בציפוף מחושב ומתוכנן בבנייה לגובה. דוגמה מובהקת לכך הם גורדי השחקים של ken yeang.  מטרה חשובה נוספת היא למזער עד לבטל את הצורך בשימוש במכונית לניוד יומיומי לעבודה ולצרכים אחרים. מטרה זו מוצאת את מימושה בתכנון ערים ושכונות, דוגמת הערים Clonburis שבאירלנד, Curiticba  שבברזיל ושכונת Vauban  שבפאתי העיר Freiburg שבגרמניה.

השילוב בין המרכיבים הללו הוביל לתופעות כמו חקיקה ותקינה דוגמת ה- LEED, חקיקה שמגדירה אמות מידה ברורות לבנייה ירוקה בקנה מידה פדרלי (אמריקני), לצד תופעות אורבניות של שילוב מיקרו-חקלאות במרכזי הערים, כגון גני גג (roof garden) על בניינים ואפילו בגורדי השחקים. התופעה המוכרת בתור Agro Housing  או Agroecology היא ביטוי עכשווי למגמה בתכנון אורבני מקיים, מגמה השואפת לשלב בין כל מרכיבי החיים האנושיים המודרניים בעיר עכשווית, תחת אותה מטריה ירוקה. דוגמה מובהקת לכך היא פרויקט טנגיה, (Tangye ) העיר החדשה בסין,  בתכנון האדריכל והמעצב הנודע ויליאם מקדונאו (William Mcdonough). ברוח דומה מאופיינת ההצעה  של משרד האדריכלים כנפו-כלימור  שזכתה בתחרות האדריכלות הבינלאומית Living Steel עם שכונת המגורים האנכית בהשראת ה Agro housing.

ההרמוניה בין כל מרכיבי המערכת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהצעה של כנפו-כלימור, היא ביטוי עכשווי למגמות עתידיות של עקרונות אדריכלות מקיימת שמקורותיה באדריכלות ורנקולרית. הלימוד של מסורות בנייה שהיו נהוגות בעבר, מתן כבוד לצרכים אנושיים ומודעות לסביבה הקרובה, כל אלו מתחברים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת במטרה לספק סביבה טובה יותר ולשמר משאבים מתכלים לדורות העתיד.

 


מקורות
בנייה לדורות הבאים – מהי בנייה ירוקה, מאת קרן קולן, מאמר מתוך אתר "סביבה"
 אתר הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח 
 
בניינים חוסכי אנרגיה ומים, מאמר מאת: מורן קינר-וינר פורסם באפוק-טיים ישראל, 
     מתוך אתר קפה דה מרקר

 מאמר באנגלית במגזין Time מאת Peter Gumbel  אודות חומרי הגלם של העתיד
 רשימת 15 מבנים ירוקים באתר העוסק בחדשות ואיסוף מידע מקיים
 "גורדי שחקים זה לא אקולוגי", מאמר בעברית על גורדי שחקים והאדריכל קן יאנג,
      בסמינר ירושלים באדריכלות מאת, אסתר זנדברג

 הגדרות בעברית להיבטים שונים של אדריכלות ירוקה באתר "אדם טבע ודין"
 כתבה בעברית אודות "איגלו סולארי" – ביטוי עכשווי לאדריכלות בר קיימא,
     מרלן-אביבה גריןפטר מתוך אפוק טיימס ישראל

 


גרסא להדפסה שלח לחבר