קיימות באמנות קיימות בעיצוב
צור קשר פורום שאלון משוב
 
עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות
 על האתרסביבהכלכלהחברהחומרים ותהליכיםמונחיםלאתר המגמה
 
תולדות אדריכלות המקיימת
 אדריכלות ורנקולארית
 אדריכלות אורגנית
 עקרונות,מודעות ופיתוח
 אדריכלות מקיימת בישראל
בניינים וסביבות
אדריכלים
מוסדות, ארגונים ותערוכות
קישורים
 
אדריכלות מקיימת בישראל


מקור התמונה: אתר ZMZ

הבנייה הערבית הוורנקולרית

התחקות אחר מקורותיה של האדריכלות המקיימת בישראל מובילה לבנייה הערבית שהייתה נהוגה בארץ ישראל עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שבחלקה הגדול, בעיקר העממי, היא אדריכלות ורנקולרית, על איכויותיה המקיימות.

בדומה לתרבויות אחרות בעולם ולתנאים גיאוגרפיים אחרים, הבנייה הערבית הארץ ישראלית עשתה שימוש במרכיבים המוכרים לנו כיום כבני קיימא, כחלק ממסורת טכנולוגית, חומרי גלם וצבירת ידע של דורות רבים של ניסוי וטעייה. אחד מביטויי התופעה הוא שימוש נרחב בחומרי גלם מקומיים כגון אבן. לדוגמה, אפשר להבדיל בין השימוש בבזלת כמשאב מקומי בכפרי הערבים ברמת הגולן לעומת אבן הגיר שבסביבות העיר ירושלים, שהעניקה לה את הצביון שנשתמר עד היום. מאפיינים מקומיים נוספים המוכרים מן הבנייה הערבית הם החצר הפנימית, קירות עבים, תקרות גבוהות, פתחי אוורור, גגות שטוחים וכיפות.

בנייה מותאמת לאקלים באדריכלות המודרניסטית
רשויות המנדט הבריטי בארץ ישראל היו בין הראשונים להבחין באיכויות של האדריכלות הערבית המקומית והתייחסו לכך בנושאים כגון שימור, חקיקה ותקינה, ואף השתמשו בחלקם מבחינה סגנונית במבנים שתכננו בעצמם באופן מבוקר.

אדריכלים יהודים שהחלו לתכנן בארץ ישראל היו בעלי מודעות גבוהה לתנאים המקומיים הן של האקלים והן של המחסור במשאבים טבעיים לענף הבנייה, וסללו בזה את תחילת הדרך ליצירת אדריכלות חדשה עם מודעות בת קיימא. בין הראשונים והבולטים שבהם ראוי להזכיר את האדריכל ומתכנן הערים הנודע ריכרד קאופמן, Richard Kauffmann.  בית הספר שתכנן בקיבוץ דגניה הוא מבנה שתוכנן מתוך שיקולי התמודדות עם תנאי האקלים, כגון חלונות אופקיים ופתחי אוורור וגגונים כמגיני שמש, והמבנה זכה לפרסום עולמי. גם אדריכלים אחרים, שפעלו בארץ ועבדו מתוך עקרונות מודרניסטיים, שאבו מתוךהבאוהאוס, אימצו מן העקרונות הללו והטמיעו אותם בעיצוביהם המודרניסטים. הביטוי המעשי לכך הוא שימוש בגג השטוח, מרפסות, חומרים מקומיים וזמינים כגון לבני סיליקט, וגם הבנייה על עמודים נחשבה לאלמנט בר קיימא באותה תקופה.

אדריכלות מדברית ואדריכלות אדמה לאחר קום המדינה
בתקופה שלאחר קום המדינה בלטה התופעה של המשך הבנייה באזורי הספר כמו בנגב ובבקעת הירדן, שהצריכה תשומת לב מיוחדת לתנאי האקלים ומתן פתרונות הולמים. מבני המדרשה והפנימייה בשדה בוקר הם דוגמה אופיינית לבנייה מדברית. בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון פועל במדרשה מכון מחקר לאדריכלות מדברית. האקלים המדברי אתגר אדריכלים בתקופות נוספות. לדוגמה, בניין ה-14 קומות החלוצי בבאר שבע של האדריכלים לופנפלד וגמרמן, שניסה לחקות סוכה מדברית בתכנון המרפסות.

הביטוי העכשווי בהשלכות האקלים המדברי על האדריכלות קיים בין היתר בפעילות הענפה של קיבוץ לוטן בערבה, שחרט על דגלו את נושא החינוך לקיימות. בין יתר פעילותיו מתקיימות בו בדרך קבע סדנאות לבנייה בבוץ ולשימוש בחומרים טבעיים וממוחזרים לבנייה.

פעילות נקודתית
במשך השנים ניתן לזהות תופעות נקודתיות של אדריכלים ששילבו בעבודתם אלמנטים הלקוחים מאוצר המלים של אדריכלות בת קיימא. בהקשר זה חשוב להזכיר את האדריכל צבי הקר, שהשתמש בפתחי תאורה וארובות אוורור בבניין עיריית בת-ים. בבית הספירלה ברמת גן הקר השתמש בחומרים ובטכניקות המזכירים את עבודתו של האדריכל האמריקאי Bruce Goff, שהוא דמות חשובה בתולדות האדריכלות המקיימת.

בהקשר זה חשוב להזכיר את המשכן לאמנות בקיבוץ עין חרוד ע"ש חיים אתר, שתכנן שמואל ביקלס כמוזיאון לאמנות ללא חשמל. האילוץ הבלתי מתקבל על הדעת בבניית חללים לתצוגה של אמנות ללא תאורה מלאכותית הוביל למציאת פתרונות יצירתיים בעלי איכות מיוחדת בשימוש בתאורה טבעית במגוון אפשרויות.

בשנה האחרונה התפרסמה עיריית כפר-סבא בתקנה העירונית החדשה שתחייב קבלנים להתחשב בהיבטים סביבתיים, לקראת הקמתן של שתי שכונות מגורים חדשות המתיימרות להיות ה"שכונות הירוקות" הראשונות בארץ. למרות שמדובר בתקנה מקומית בלבד, זו כנראה סנונית ראשונה של תופעה מתרחבת שמטרתה להטמיע את השימוש במרכיבים של קיימות בענף הבנייה, החל בתכנון הכולל על כל שלביו ומרכיביו וכלה בשימוש מוגדר בחומרים.

אדריכלים פעילים מחויבים לתפיסת הקיימות
האדריכל דוד רנוב היה בין הראשונים שעסק בנושא באופן אקדמי כשחקר היבטים שונים של שימוש בתאורת יום טבעית במוזיאונים שתכנן האדריכל שמואל ביקלס. כיום עוסק רנוב בתכנון והקמה של בתים למגורים בסגנון בתי אדמה, כגון המבנים בחווה האקולוגית של מודיעין בהשראת האדריכל האמריקאי מייקל ריינולדס.

אדריכל פעיל בתחום הוא רפי רייש, שבין היתר לימד שימור וקיימות במכון הטכנולוגי בחולון ואף עסק בנושא בתקופה מסוימת באופן פרטי במסגרת סטודיו "הג'ירף האורבני" שהקים. רייש חבר במספר ועדות שעסקו בנושא בנייה ירוקה בישראל, חבר בארגונים שונים ומייעץ למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות.

בין הארגונים והמוסדות השונים הפועלים בתחום הקיימות ראוי להזכיר את "מרכז השל" למנהיגות סביבתית, שבין יתר פעילויותיו המגוונות הוא מהווה במה לפרסומים בנושא אדריכלות בת קיימא ומרכז מידע, ויוזם הפקת מחקרים ופרסומים מקוריים. המרכז, המגדיר עצמו כמכון הישראלי לחשיבה ולמנהיגות סביבתית, העמיד באמצעות תכניות כגון "עמיתי סביבה" דור שלם של מובילים חברתיים בתחום הקיימות בכלל ובתחום האדריכלות הירוקה בפרט (רפי רייש נמנה הוא אחד הבוגרים הבולטים של התכנית של מרכז השל).

אדריכלות מקיימת בטכנולוגיה גבוהה
בשנים האחרונות אנו עדים להמשך המגמה של פיתוח נושא האדריכלות הירוקה בקני מידה שונים, תוך התמקדות בפן הטכנולוגי ובשאיפה לפריצה לשוק הבינלאומי. חברת SOVNA העוסקת בפיתוח והקמה של טכנולוגיה לרתימת רוח על גורדי שחקים היא דוגמה למיזם רב-תחומי שמשלב אדריכלות בטכנולוגיית היי-טק עם מודל כלכלי שכדאיות בצידו.

שילוב טכנולוגיה מתקדמת מאפיין את עבודתו של משרד האדריכלים הישראלים כנפו כלימור, שזכה בתחרות היוקרתית לעיצוב מגורים Living Steel שנערכה בסין בשנת 2007.  יש להדגיש כי הצעתם הותאמה לתרבות ולסביבות כפריות ולתופעת הנהירה אל תוך הערים בסין ולא בישראל. הצעתו הזוכה של המשרד הישראלי השכילה לשלב את כל המרכיבים של תפיסות עכשוויות של אדריכלות בת קיימא. הפרויקט שהציעו כלל בניין גבוה למגורים, המשלב חקלאות בקנה-מידה קטן (Agro Housing). הרעיון נחשב לפתרון עדכני בתחום הבנייה הירוקה המותאמת לתרבות ולמקום. שורשי הרעיון, הנטועים במסורת המודרניסטית של הבנייה לגובה, חוברו לגישותורנקולריות עכשוויות השואפות לשלב פונקציות של מגורים, פנאי ורווחה בסמיכות גיאוגראפית, במטרה לייעל את השימוש במשאבי טבע, לספק מקורות של מזון טרי לתושבים ולצמצם את השימוש בתובלה ובתחבורה ממונעת. את הקונספט הזה פיתח לראשונה האדריכל והמעצב וויליאם מקדונאו, והוא תוכנן ליישום בערים חדשות בסין.

לסיכום
ניתן להעריך כי העשייה בישראל נמצאת עדיין בהיקף מצומצם יחסית לפעילות הענפה בתחום האדריכלות המקיימת בעולם והמקום המוקדש לכך בספרות המקצועית. אמנם יותר ויותר מיזמי מגורים מתהדרים בשמות ירוקים שונים ומשונים, אבל רק מספר קטן מאוד של בניינים זכה בתו התקן הישראלי 5281.

ישראל אמנם מובילה בפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה כמו הענף הסולרי, אבל הביטוי המשמעותי של הצלחות אלו נמצא במיזמים גדולים מחוץ לגבולות המדינה.

אין ספק שנושא מורכב זה מחייב חקיקה שתסדיר את התחום של הבנייה והאדריכלות המקיימת בהתאם לאמות-מידה מקצועיות שכבר מקובלות בחלק מן העולם המפותח. נראה שהחברה בישראל בשלה לכך.


מקורות
 בנייה מתחשבת בסביבה? לא בישראל, מאת דקל גודוביץ מתוך אתר כלכליסט
 בית סולרי בישראל, מתוך אתר "סביבה", פורסם בתאריך אוגוסט 6, 2008
 תקן בניה ירוק בכפר סבא, מאת שירה חורש, מתוך אתר גלובס
 אודות בניין אקולוגי באוניברסיטת תל-אביב
 התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281: מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה. פורסם: 27/02/07
 Agro Housing של משרד כנפו כלימור כולל הפנייה למאמר ולסרטון
 חזון עיר ירוקה בכפר-סבא
 פוסט בבלוג אודות 14 קומות בבאר שבע 
 על סדנאות הבנייה בקיבוץ לוטן, מאת אפרת בראשי באתר המרכז לתכנון ובנייה, 
      פורסם בתאריך 26/02/2009   
 יעילות אנרגטית בתכנון, בנייה ירוקה, מאת אבישי נווה, מתוך אתר אדריכלות ובנייה בישראל
 אתר מחקר אדריכלות מדברית, אוניברסיטת  בן-גוריון
 על החווה האקולוגית במודיעין, מאת: הילה אפלאלו, מתוך האתר: חיים אורגניים

 

 

 


גרסא להדפסה שלח לחבר