עמלנט משרד החינוך, המנהל למדע וטכנולוגיה, המגמה להנדסה, בניה ואדריכלות דף בית דף בית אמנויות העיצוב, הנדסת בנייה ואדריכלות טכנולוגיות בנייה - גשרים
גורדי שחקים  מבנים נבחרים  

The World Trade Center

מיקום: New York City
נבנה בשנים: 1966 עד 1972-1973
גובה: המגדל הדרומי 415 מטר
והמגדל הצפוני (הכולל אנטנה) 417 מטר
מס' קומות: 110 בכל מגדל
עלות: 1.5 מיליארד דולר
קונסטרוקציה: מסגרות פלדה
עטיפה חיצונית : אלומיניום וזכוכית
אדריכל: Minoru Yamasaki
& Emery Roth and Sons

מהנדסים: Robertson Skilling,
Helle, Christiansen 
סגנון בניה: מודרני
שימוש: משרדים


 Photographer:Karl Döringer  - Structurae

 

מקור השם
מסיפורי הבניין
טכנולוגיית הבנייה
עיצוב וארכיטקטורה
הידעת?
קישורים


מקור השם
במגדלים אלו שכן מרכז הסחר העולמי וכן חברות רב-לאומיות רבות. הבעלים - רשויות הנמל של ניו-יורק וניו-ג'רסי.

חזור לתחילת הרשימה

מסיפורי הבניין



המגדלים התאומים היו מסמליה הבולטים של העיר ניו-יורק, וככאלה הם סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארצות-הברית והמערב כולו.
בשל חשיבותם, אמר האדריכל ימאסאקי (Yamasaki), "הפכו מגדלי מרכז הסחר העולמי לסמל חי של אמונה בכבוד האדם, האנושות, בשיתוף הפעולה בין בני-האדם וביכולתם להתעלות מעבר לקיים".

כבר בסוף מלחמת העולם השנייה תוכננה הקמת מבנה בסדר הגודל הזה. בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת התעניינו רשויות הנמל בפרויקט, וב- 1962 כבר בחרו את מיקומו המדויק. הרשויות רצו להגיע לשלושה מיליון מ"ר של שטח משרדים. כדי להשיג זאת, היה על האדריכל לתכנן למעלה ממאה דוגמאות של בניינים שונים, ובסופו של התהליך נבחר קונספט של שני מגדלים תאומים (ראה בהמשך ב"העיצוב והארכיטקטורה"). 

Photographer Nicolas Janberg - Structurae

בתחילה היו המגדלים אמורים להתרומם לגובה של 80 - 90 קומות. מאוחר יותר הוחלט לבנותם כמגדלים הגבוהים בעולם. ואכן, בשנת 1973 הושלמו המגדלים התאומים בניו-יורק, וזכו מיד לתואר גורדי-השחקים הגבוהים ביותר בעולם. הם גם היו לדוגמה הבולטת ביותר בעולם למגדלים הבנויים בשיטת "השפופרת החלולה" (Hollow Tube). ואולם, בהשוואה לאמפייר סטייט בילדינג, שהחזיק בתואר המגדל הגבוה ביותר בעולם במשך 41 שנה, החזיקו התאומים בתואר זה זמן קצר, שכן שנתיים לאחר הקמתם נבנה בשיקגו מגדל סירס, שגובהו דומה.

    
                Photographer:Nicolas Janberg - Structurae

קצם של המגדלים הגיע בפיגוע חסר התקדים  ב-11 בספטמבר 2001, פיגוע שבו קרסו שניהם בזה אחר זה לאחר ששני מטוסים התנגשו בהם כחלק מפעולת הטרור של ארגון אל-קעידה האיסלאמי, בהנהגת אוסמה בין לאדן. על פיגועי ה-11 ספטמבר - ההכנות לפיגועים, חטיפת המטוסים, מספר הקורבנות, התוצאות ואפילו תיאוריות הקונספירציה ראה בהרחבה בויקפדיה.

 
מדוע קרסו המגדלים התאומים?
המגדלים התאומים לא התמוטטו כתוצאה ישירה מפגיעת המטוסים, למרות שעוצמת הפגיעה הייתה גבוהה מאוד. המגדלים קרסו כ-45 דקות לאחר הפגיעה בהם בשל החום הגבוה ששרר בהם, כתוצאה מהתפוצצות מכלי הדלק במטוסים וכתוצאה משריפת הדלק.
מעוצמת הפגיעה של המטוסים ומהפיצוץ שהתרחש לאחר מכן התפרק חלק ניכר מההגנה בפני אש שהייתה בעמודים ובקורות של הבניינים. עוצמת החום החלישה את שלד הפלדה המרכיב את הבניינים, והביאה לקריסת העמודים הנושאים הפנימיים ולאחר מכן של העמודים הנמצאים בחזיתות הבניין. למרות שהמגדלים תוכננו לשאת התנגשות עם מטוס, כאמור, בפועל עוצמת האש החלישה את  שלד הפלדה של המבנה.



המגדלים התאומים, כמו רבים מהמגדלים בניו-יורק ובמדינות המערב והמזרח, היו בנויים מפלדה, הנחשבת לחומר חזק וזול, המאפשר בנייה מהירה. למרות שהפלדה מצופה בחומר המעכב את התחממותה תחת אש, יש לה חולשה -  בחום העולה על 700 מעלות צלזיוס, היא מתרככת באופן ניכר.

 הגורם הישיר להתמוטטות היה קריסה של העמודים וקורות הפלדה בקומות שמתחת למקום הפגיעה. דלק המטוסים יצר עמוד אש בתוך המבנה. החום החליש את חוזק העמודים וקורות הפלדה עד לרמה שבה הם לא יכלו לשאת את העומסים הנדרשים, ובה הם קרסו. התמוטטות התקרות בפעולת שרשרת גרמה לתהליך של קריסת המבנה כולו, כאשר העמודים של הקומות התחתונות לא יכלו עוד לשאת את העומסים.


האם רבי-הקומות בישראל יכולים לעמוד במתקפה הדומה למתקפת ה- 11 בספטמבר?
הדוח של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארצות-הברית (NIST) טוען כי אף בניין בעולם לא היה עומד במתקפה הדומה למתקפת  ה -11 בספטמבר. מאחר שרוב הבניינים הגבוהים בישראל בנויים מבטון, העמיד בפני אש, מסתייג איגוד המהנדסים והתשתיות בישראל מטענה זו, וקובע  - "לא בהכרח". על כך ראה הרחבה בכתבה "מדוע קרסו המגדלים התאומים".


חזור לתחילת הרשימה

טכנולוגיית הבנייה

עיצוב המגדלים ותכנונם חייבו שיתוף פעולה הדוק בין האדריכל ובין המהנדסים.
המהנדסים נתקלו בקשיים לבנות בניינים לגובה כה רם, ולכן הם נקטו בפתרון הנדסי חדשני לתקופתם, הכולל שימוש ב"צינור" חלול (Hollow Tube), העשוי מרשת צפופה של עמודים וקורות, בשילוב תקרות הנשענות על-גבי מסבכי פלדה, המגשרים בין ה"צינור" החיצוני לגרעין המרכזי.


בתחילת שנות השישים הושגה פריצת דרך בתכנון מבנים רבי-קומות, בעיקר הודות לעבודתם של המהנדסים פזלור חאן ולזלי רוברסטון. הם הגיעו למסקנה שאם הקירות החיצוניים של המבנה ייבנו כמיכל שפופרתי קשיח, ניתן יהיה לוותר על חלק גדול מרכיבי ההקשחה. חאן יישם זאת לראשונה בשנת 1965, בבניין דה ויט צ'סטנט The Plaza on Dewitt  בשיקגו. גם המגדלים התאומים בניו-יורק תוכננו בשיטה זו.
מאז תוכננו רבים מגורדי-השחקים בשיטת "השפופרות החלולות", שיטה שבה הקירות נושאים בעומס, אבל בה בעת הם קלים ולא רק חזקים. עיצוב זה העניק מרחב פנימי גדול יותר, ובין היתר ביטל את הצורך בחיזוקים אלכסוניים פנימיים כנגד עומסים אופקיים. בפלדה הדבר בא לידי ביטוי במגדל בעל רכיבי הקשחה חיצוניים דמויי X. דוגמה נוספת יש בשיקגו, במרכז
ג'ון הנקוק, שם כל רכיב הקשחה אלכסוני חוצה 18 קומות גם יחד. וריאציה מעניינת נוספת ניתן לראות בעיצוב מקבץ השפופרות החלולות במגדל סירס Sears Tower.


גרעין המבנה נשא את הכוחות האנכיים, והעמודים הצפופים שבהיקף המבנה נשאו את הכוחות האופקיים. בין גרעין המבנה לעמודים שבהיקף נבנו קורות מסבכים, המונעות מהעמודים החזיתיים כל תזוזה אופקית.
לאחר התמוטטות המגדלים, טענו מהנדסים רבים שקורות אלו היו החוליה החלשה של הקונסטרוקציה כולה.
מאפיינים ייחודיים נוספים של העיצוב ההנדסי של המבנה היו גרעין ההקשחה שלו, ומערכת המעליות. המהנדסים היו מודאגים מכך שלחץ האוויר העז, הנוצר ממהירותן הגבוהה של המעליות בבניין, עלול לעוות את פירי המעליות. הם פתרו את הבעיה באמצעות עיצוב מיוחד של מערכת קירות המוצמדים לגרעין המתכת המחוזקת. זאת ועוד: התצורה המסורתית של בניית מערכת מעליות הכתיבה שימוש במחצית משטחן של הקומות התחתונות לצורכי בניית הפירים, על מנת שהמעליות תוכלנה להגיע אל כל הקומות. חברת המעליות "אוטיס" פתרה את הבעיה, ופיתחה מערכת מקומית מהירה, אשר בה הנוסעים מחליפים מעלית ב"סקיי לובי" בקומות ה-44 וה-78, ובכך צמצמו בכמחצית את מספר הפירים הנדרשים בקומות התחתונות.

חזור לתחילת הרשימה

עיצוב וארכיטקטורה

 
Source Chip Gelmini's WTC page, Structurae  

האדריכל מינורו ימאסאקי
מונה להיות המעצב של מגדלי הסחר העולמי. התכנית שהוצגה לו, לאחר שנבחר מתוך עשרות אדריכלים אמריקאים אחרים, הייתה ברורה מאוד: לבנות שלושה מיליון מ"ר של רצפה, על שטח של 64,000 מ"ר, המשתלבים עם מנהרת ההדסון והרכבת התחתית, וכל זאת בתקציב של כ- 500 מיליון דולר. לאחר שחקר למעלה ממאה סכמות ומודלים, החליט ימאסאקי לתכנן שני מגדלים אשר יכילו את שלושת מיליון המ"ר המיועדים למשרדים.

מדוע נבחרו דווקא שני מגדלים?

מודל של מגדל אחד היה מגיע לגובה עצום, והיה מסורבל מבחינת הקונסטרוקציה; מספר מגדלים - היו רחבים מדי לגודלם ונראו כמו פרויקט של בתי מגורים. שני מגדלים סיפקו שטח משרדים הולם בכל קומה, איפשרו ליהנות מנוף עוצר נשימה, והתבססו על מערכת קונסטרוקציה הגיונית.


מה ייבנה במקום המגדלים התאומים?

במקום שבו עמדו המגדלים התאומים במנהטן ייבנה "מגדל החירות". על- פי התכנון יתנשא המגדל לגובה של 541 מטר (1776 רגל), ומתכנניו טוענים שהוא יהיה המגדל הגבוה בארה"ב.

הדגם שנבחר הוא תוצאה של משא ומתן מתוח שהתנהל בין דניאל ליבסקינד ודייויד צ'יילדס, שני אדריכלים שאולצו לעבוד יחד על התכנון הסופי. לדבריהם, העיצוב נועד להיות מחווה אמנותית לפסל החירות, מסמליה המובהקים של ניו-יורק. גובהו של המגדל הוא מחווה נוספת - לשנה בה הכריזה ארצות-הברית על עצמאותה (1776). על-פי התכנון יהיו במגדל 70 קומות של משרדים, שתי קומות של מסעדות וקומת תצפית. תהיה גם טורבינת רוח, שצפויה לספק 20% מתצרוכת החשמל של המגדל, ועל הגג יוצבו אנטנות שידור. החיפוי החיצוני יורכב מרשת של כבלי מתכת (המזכירה את גשר ברוקלין). המגדל אמור לייצג את הבניינים שעמדו שם קודם, ולהשתלב באופן טבעי בקו הרקיע של מנהטן.


***לצפייה באלבום תמונות ייחודי מקיץ 2005 לזכר המגדלים התאומים, לחץ כאן!***


חזור לתחילת הרשימה

הידעת?

 

  • בכל מגדל היו 104 מעליות לנוסעים, 21,800 חלונות, ובכל קומה שטח של כ- 4,050 מ"ר היה להשכרה.
  • מקומת התצפית במגדלי הסחר העולמי ניתן היה לראות כ-72.5 ק"מ לכל כיוון.
  • בתנאי רוח וסערה חזקים, נטה כל מגדל כמטר ממרכזו.
  • לו היו מתיכים את כל חומרי הזכוכית ששימשו לבניית שני המגדלים, אפשר היה ליצור גליל זכוכית שעוביו  50 סנטימטר, ואורכו למעלה מ- 104 ק"מ.
  • המבקרים קראו למגדלים התאומים "lego-blocks" .
  • ביום שישי, ה- 26 בפברואר 1993, ב- 12:18 בלילה התפוצצה פצצה בחנייה התת-קרקעית של אחד ממגדלי הסחר העולמי. הפצצה יצרה מכתש שרוחבו 6.5 מטר וגובהו חמש קומות. שישה אנשים נהרגו, ויותר מ-1,000 איש נפצעו. הבניין נוקה, שופץ ונפתח מחדש קצת פחות מחודש לאחר התקרית.
  • משקלו של כל מגדל הוערך ב-500,000 טון.

 

עובדות על קריסת המגדלים התאומים ב 11 בספטמבר 2001:

  • רק ארבעה אנשים הצליחו להימלט מהקומות שמעל המקום שבו התנגשו המטוסים.
  • אחד הניצולים מהמגדל הדרומי סיפר, שלאחר התנגשות המטוס, המגדל התנדנד עוד כ- 10 שניות.
  • מהנדסי הבניין בנו קונסטרוקציה שתוכל לעמוד בסופת הוריקן ובהתנגשות מטוס, אך לא לקחו בחשבון את האפשרות שהמטוסים יהיו מלאים בדלק.
  • מעריכים כי הטמפרטורה במגדלים הבוערים הגיעה עד ל-1,093 מעלות צלסיוס. האש החלישה את הפלדה, וגרמה לירידה של 80% מחוזקה.
  • התמוטטות כל מגדל ארכה 10 שניות; המגדלים הקורסים נפלו במהירות של 201 קילומטר לשעה.

 


חזור לתחילת הרשימה

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 מבוא היסטורי
 מבנים נבחרים
 מבנים נוספים
 מבנה במעקב
 לקסיקון
 קישורים
 שאלון משוב
 אודות האתר
    מונה כניסות 495359