עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות
  הקדמה - חוקים ותקנות
  חופש הביטוי-מושגים
  איומים על חופש הביטוי
  הגבלות על חופש הביטוי
  דילמות באתיקה עיתונאית
  "ג'נין-ג'נין" כמקרה בוחן
  שאלות לחזרה

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
הסרט "ג'נין, ג'נין" כמקרה מבחן


הסערה התקשורתית והציבורית סביב פרשיית הסרט "ג'נין-ג'נין" מקפלת בתוכה באופן דחוס דילמות חוקיות ואתיות רבות שנלמדו ביחידה "חופש הביטוי". בפרק זה נציג את השתלשלות הפרשה ואת הדילמות השונות שלמדנו, כפי שהן באות לידי ביטוי במקרה מבחן זה.

 

הקרב בג'נין

לאחר הפיגוע הקשה במלון "פארק", בערב ליל הסדר בשנת 2002, נכנסו כוחות צה"ל למחנה הפליטים בג'נין. בקרבות הקשים שנערכו מבית לבית נהרגו 23 חיילים ישראליים ו-52 פלסטינים, רובם פעילים בארגוני הטרור.
בעקבות איסורו של דובר צה"ל על כניסת אמצעי תקשורת למחנה הפליטים, הפיצו הפלסטינים שמועות על טבח נוראי שנערך בתושבי המחנה. שמועות אלו הסעירו את העולם כולו, אבל ועדות שנשלחו מטעם האו"ם וארגוני זכויות אדם הפריכו אותן.

כחלק מהמלחמה התקשורתית לאחר הקרב, הבמאי והשחקן מוחמד בכרי, ערבי-ישראלי תושב עכו, נכנס למחנה הפליטים וצילם סרט דוקומנטרי על הקרב בג'נין. הסרט המקורי (מתוך מספר גרסאות) הציג עדויות של בני המקום, וביחד עם עריכה וצילום מתוחכמים הציג את הקרב בג'נין כטבח איום שנעשה בידי גדוד המילואים שנלחם שם. האשמה כללה דריסת עצורים פלסטינים על ידי טנק, רצח וירי מכוון על חפים מפשע והרס ללא אבחנה.

הקרנות הסרט

עם צאתו, הוקרן הסרט בסינמטקים בירושלים ובתל-אביב. מיד אחר כך המועצה לביקורת סרטים פסלה אותו לצפייה בטענות של תעמולה, הסתה, פגיעה ברגשות הציבור וסילוף מכוון של האמת. בתגובה הגיש הבמאי (ביחד עם "פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל") עתירה לבג"צ כנגד הפסילה. בג"צ קיבל את טענותיו של בכרי, וביטל את החלטת המועצה לפסול את הסרט, בטענה של חופש הביטוי ובכך שאין ודאות קרובה לפגיעה בסדר הציבורי. הסרט הוקרן בסינמטקים, אבל לא באולמות הקולנוע המסחריים, בשל התנגדות הבעלים.

בעקבות הקרנת הסרט הגישו חיילים מגדוד הלוחמים בג'נין תביעת דיבה כנגד בכרי וכנגד הסינמטקים בטענה שהסרט מכיל לשון הרע ופוגע בשמם הטוב. הסינמטק הסכים לפשרה כספית עם התובעים, אבל התביעה כנגד בכרי הגיעה לבית המשפט. בסוף 2007 פסק בג"צ כי אמנם הסרט מהווה הוצאת לשון הרע באופן בוטה על החיילים, אבל מכיוון שהוא מופנה כלפי ציבור שלם (צה"ל), הרי שאין ללוחמים הספציפיים אשר הגישו את התביעה זכות הגנה לשמם הטוב.

מהלך הפרשה בעיתונות

 תיאור כללי של השתלשלות האירוע
 פסילת המועצה לביקורת סרטים
 ביטול הפסילה, ואישור הסרט על ידי בג"צ
 הפסיקה הסופית של בג"צ
 אישור בג"צ – הפסק המלא
 תביעת "לשון הרע" של חיילי המילואים
 דחיית תביעת הדיבה – פסק בג"צ
 ניתוח הדחייה

"אין תום לב, אין אמת דיברתי" – אבל בכ"ז נדחה

 סיכום המאבק ודעות משפטיות

דילמות לדיון:

א. איסור כניסת הכתבים לג'נין

ההחלטה של דובר צה"ל שלא להכניס כתבים לג'נין בזמן הקרבות – האם החלטה זו מותרת על פי חוק? מהם השיקולים בעד ונגד החלטה כזו? האם בעקבות תפקוד התקשורת במלחמת לבנון השנייה המדיניות התקשורתית של צה"ל צריכה להשתנות?

ניתן להשוות את התנהלות הצבא במבצע בג'נין ובמלחמת לבנון השנייה לבין התנהלותו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, בינואר 2009. באירוע זה אסר צה"ל על כניסת כתבים זרים לרצועה, בשל החשש הביטחוני מהפעלת המעברים בין ישראל לרצועת עזה. לאחר לחצים רבים נאות משרד הביטחון לאפשר כניסה של 8 כתבים זרים, שיהוו מקור חדשות למתרחש ברצועה. החלטה זו עמדה במבחן בג"צ כנגד הערעור שהגיש תא הכתבים הזרים בישראל. בג"צ קבע שבהחלטה זו יש איזון מספיק בין הזכות לחופש ביטוי, זכות החשובה למימוש בייחוד בשעת מלחמה, לבין הצורך הביטחוני:

 האיסור הראשוני של כניסת העובדים הזרים
 היתר הכניסה של המדינה בגיבוי בג"צ
 כתבה מצולמת

ב. חופש הביטוי באמנות ובפוליטיקה

האם משנה העובדה שמדובר בסרט דוקומנטרי? באופן תיאורטי, אם דבריו של בכרי היו נכתבים כשיר או כיצירת אמנות הדבר היה משנה?
האם הזכות לחופש ביטוי בסרטים אמנותיים זהה לחופש הביטוי בתכני חדשות? על אילו פסיקות של בית המשפט מסתמכת קביעה זו?
 סרט רומנטי שנעשה בעקבות סרטו של בכרי
 
ג. המועצה לביקורת סרטים ומחזות

מדוע הסרט הגיע למועצה לביקורת סרטים ומחזות? מה תפקידה של מועצה זו, ומתוקף איזה סמכות ניתן לה הכוח לפסול את הסרט?

ד. הסתה

על מה נשענת קביעת המועצה לביקורת סרטים שיש לפסול סרט זה משום הסתה? מהו החוק למניעת הסתה, ובאילו תנאים ניתן להכיל אותו? מהן ההגנות לחוק זה? האם לדעתכם סרט זה אכן כלול בהגדרה של הסתה? כיצד התמודד עם טיעון זה בית המשפט?

ה. אתיקה עיתונאית וסילוף האמת

לדעת המועצה לביקורת סרטים סרט זה מסלף את האירועים במסווה של תיעוד דוקומנטרי. האם יש כאן עבירה על החוק או עבירה על תקנון האתיקה? מהי ההתנהגות הנדרשת מעיתונאי בהקשר זה?
לטיעון זה השיב הבמאי, שלמרות שמדובר בסרט דקומנטרי הרי שהוא מציג בסרט את התרשמותו הסובייקטיבית מהאירועים, וכן את התרשמותם הסובייקטיבית של העדים.
האם טיעון זה מספק את תקנון האתיקה?

ו.רגשות הציבור

טיעון נוסף של המועצה לביקורת סרטים היה כי יש בסרט פגיעה קשה ברגשות הציבור, העלול לחשוש שצה"ל אכן מבצע מעשים כאלה. מה נחשב בגדר פגיעה ברגשות הציבור? מתי טיעון זה מספיק חזק להגבלת חופש הביטוי? אילו פסקי דין עוסקים בסוגיה זו?

ז. לשון הרע

חיילי המילואים שהגישו תביעה כנגד הבמאי טענו ששמם הוכתם בעקבות הקרנת הסרט בישראל ובעולם. מדוע לדעת בג"צ סרט זה אכן מהווה לשון הרע? אילו הגנות קיימות בפני תביעת לשון הרע, ומדוע הן נדחות? מהם פסקי בג"צ החשובים לעניין זה?

ח. לשון הרע – אחריות של מי?

מדוע הסינימטקים לא התחמקו מאחריות ללשון הרע בטענה שהם אינם יוצרי הסרט, אלא רק נותנים לו במה להקרנה? איזה חוק שולל טיעון זה?

ט. פסק הדין הסופי

מדוע דחה בג"צ את התביעה, על אף שקיבל את הטיעון שיש בסרט זה לשון הרע? מדוע הכפשה של קבוצת אנשים איננה מספיקה לקבלת התביעה?