עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
  מבוא לתקשורת ויהדות
  התנ"ך והטלוויזיה
  תקשורת ואתיקה יהודית
  תקשורת מגזרית
  תקשורת דתית-לאומית
  תקשורת בחברה החרדית
  החרדי בתקשורת ישראלית
  החילוני בתקשורת החרדית
  שאלות חזרה
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
מבוא לתקשורת ויהדות


כתיבת המבנית: חננאל רוזנברג ונעה לאופר



מבוא ליחידת לימוד בנושא "תקשורת ויהדות"

תקשורת ויהדות -  מה לשני תחומים שלכאורה כל כך רחוקים זה מזה? מה כוונתו של המושג "תקשורת יהודית"?

אכן, במבט ראשון נראה שמדובר בתחומים שאינם קשורים זה לזה. אולם מתברר שהחיבור בין עולם התקשורת לבין המסורת היהודית יכול להציב אתגרים מרתקים ורלוונטיים לנו, הן כלומדי תקשורת והן כתושבי ישראל הקשורים למסורת היהודית.

יחידת הלימוד בנושא "תקשורת ויהדות" תעסוק בשלושה נושאים עיקריים:

א. "תכנים יהודיים בתקשורת"

"חוק רשות השידור" וכן "חוק הרשות השנייה" קובעים שמחובתם של ערוצי הטלויזיה לשדר תוכניות העוסקות בערכי היהדות ובמורשתה. ומייד עולה השאלה: האם בעידן הרייטינג יש מקום לתכנים כאלו על גבי המסך? האם אין זו תקנה שעבר זמנה? האם תכנים העוסקים במסורת היהודית יכולים להיות מעניינים, רלוונטיים ומאתגרים בעידן הרב-ערוצי?
מסתבר שניתן לעשות זאת.
ביחידה נציג מספר תוכניות העוסקות בנושאים אלו באופן מרתק ומקורי, ונראה מהי התרומה החשובה שיש למדיה להציע ברלוונטיות של תכני המסורת לזמנינו אנו.

תופעה מרתקת נוכל לראות גם בתחום המוזיקלי: בשנים האחרונות עוסקים זמרים ישראליים "מהשורה הראשונה" בתכנים יהודיים ממקורות התנ"ך ומשירת פיוטי ימי הביניים. כך ניתן למצוא ביצירותיהם של אהוד בנאי, עידן רייכל, מאיר בנאי ולהקת נקמת הטרקטור. ננסה להבין את שורשיה של תופעה זו.

ב. "בין יהדות לתקשורת"

בחלק זה נעסוק בנקודות ההשקה שבין עולם התקשורת ובין המסורת היהודית.
נראה כיצד מחקר התקשורת ומושגים מתחום העיתונות יכולים לסייע לנו בפענוח אחד מסיפורי התנ"ך החשובים והמרתקים: חטאם של המרגלים. ההשוואה בין שליחותם של המרגלים לארץ ישראל והדיווח אותו הציגו בפני העם, לבין הסגנונות החדשים של עבודת העיתונאי המודרני – מאפשרת זווית מבט חדשה על הסיפור.

נקודת השקה נוספת בין תחומים אלה, נובעת מעמדת ההלכה והאתיקה היהודית בסוגיית זכויות הפרט ולשון הרע. העיקרון המשפטי-יהודי של "היזק ראייה" קובע עמדה ביחס למגבלות "החופש של המצלמה", למשל בסוגיה של צלמי הפפרצי. כך גם בדיני לשון הרע, ישנו הבדל משמעותי בין החוק הבינלאומי בתחום, לבין עמדת המסורת היהודית. נדגים סוגיה זו דרך העיסוק בפרשת הנשיא קצב.

למעוניינים, הוספנו פרק לימוד המאפשר עיון מעמיק יותר בנושא "המדיום היהודי". פקר זה מציג את הקונפליקט האפשרי בין האמונה המופשטת של היהדות לבין המדיום הויזואלי המתמקד בחוש הראיה. בהקשר זה הצגנו בקצרה את "המדיום היהודי" הקלאסי – השופר, ואת המשמעות העומדת מאחורי השימוש הדתי במדיום זה.

ג. תקשורת מגזרית

המגזר הדתי-לאומי והחרדי מהווים מעיין "אי בודד" של אמצעי תקשורת. אמנם, חלק מהיצירה התקשורתית והקולנועית בתוך המגזרים האלה פונים לציבור הכללי, אולם ישנם מספר ערוצי תקשורת ייחודיים לציבור זה.
בחלק זה של היחידה נציג כהקדמה את המודל של גרוס אודות "תקשורת מגזרית" ואת הסיבות להיווצרות אמצעי תקשורת ייחודיים לכל תת-מגזר בחברה מסוימת. לאחר מכן נציג את אמצעי התקשורת והז'אנרים הייחודיים לחברה הדתית-לאומית ואלה הייחודיים לחברה החרדית, החל מעיתונים וערוצי רדיו, וכלה בפאשקווילים (מודעות-קיר) ועלוני בית-כנסת. כמו-כן ננסה להבין את ההבדלים הבסיסיים שבתפיסתם את תפקיד אמצעי התקשורת בחברה, ואת כללי הכתיבה ו"האסור והמותר" בעבודה התקשורתית.

בפרק האחרון שביחידה זו, נעסוק בדימויים: נבחן את הייצוג של החרדי בתקשורת הישראלית הכללית, ואת הייצוג של החילוני בתקשורת החרדית, תוך הבנת השינויים החיוביים שחלו בדימויים אלה בשנים האחרונות, משני צדדי המצלמה.