עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
  מבוא לתקשורת ויהדות
  התנ"ך והטלוויזיה
  תקשורת ואתיקה יהודית
  תקשורת מגזרית
  תקשורת דתית-לאומית
  תקשורת בחברה החרדית
    מאפייני החברה החרדית
    עיתונות בציבור החרדי
    ועדות ההשגחה
    פרסום חרדי
    פשקווילים
    סרטי מחשב
    פורומים ורדיו חרדי
  החרדי בתקשורת ישראלית
  החילוני בתקשורת החרדית
  שאלות חזרה
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
מאפייני החברה החרדית



מטרות למידה
• 
התלמיד יכיר את מאפייניה המרכזיים של העיתונות החרדית
• התלמיד יכיר את "ועדות ההשגחה", ואת סוגי הדיווחים הנפסלים בידי ועדות אלו



הקדמה: החברה החרדית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2007 החרדים מהווים 15% מהאוכלוסייה בישראל. מספר משקי הבית במגזר החרדי הוא 130,000, ומספר הנפשות הממוצע בכל בית-אב גדול מ- 6. על פי האומדנים הרשמיים כולל הציבור החרדי 780,000 נפשות, אבל ייתכן שהאומדנים אינם מדויקים, כיוון שמגזר זה אינו נוטה לשתף פעולה עם הרשויות ועם עורכי סקרים למיניהם. ראוי לציין כי שיעור הנכסים המצויים בבעלות חרדים הוא רק 10% מכמות הנכסים בכלל האוכלוסייה.

החלוקה הפנימית

המגזר החרדי אינו עשוי מקשה אחת, אלא מורכב ממגוון זרמים וקבוצות. בין הזרמים השונים קיימים הבדלים משמעותיים באידיאולוגיות ובאורח החיים.

החלוקה הבסיסית בקהילה החרדית היא חלוקה בין החסידים לבין הליטאים: חלוקה בת מאתיים שנה, שעדיין תקפה ורלוונטית ברבים מהמאבקים החרדים, ולענייננו – רלוונטית להבנת מפת העיתונות והתקשורת החרדית.
חוץ מהחרדים ומהליטאים קיים זרם חרדי מרכזי נוסף: הספרדים, בני עדות המזרח. ציבור זה היה מזוהה במשך שנים רבות עם הציבור הליטאי, עד להקמתה של ש"ס בשנת 1984. מנהיגה הרוחני של קבוצה זו הוא הרב עובדיה יוסף.

מידת הפתיחות

חוקרים שונים מציירים את ההבחנות בין הקבוצות על פי נוסחי התפילה, וכן על פי החלוקות ההיסטוריות. בנוסף, מציעים חלוקה המגדירה את ההופעה החיצונית והלבוש כנקודת ההבדל. חלוקה נוספת נעזרת בדפוסי ההצבעה: דגל התורה כמפלגת הליטאים, אגודת ישראל החסידית, וש"ס אצל החרדים-הספרדיים. לענייננו, החלוקה הרלוונטית ביותר נוגעת למידת ההתבדלות החברתית מהאוכלוסייה הבלתי חרדית, מהתרבות הכללית וממגעי הגומלין בין הקהילה לבין הציבור הכללי. באופן כללי, הציבור החסידי נחשב כקיצוני יותר בהתבדלות שלו מהציבור הכללי (למרות שרבים מתוך הציבור החסידי הם אלה שיוצאים לעבודה), למעט קבוצות קיצוניות בתוך הציבור הליטאי, כגון העדה החרדית ונטורי קרתא, הנחשבים כקיצוניים ביותר. רוב הציבור הליטאי נחשב פתוח יותר, וקבוצות של חרדים "חוצניקים" (כמו עולים מארצות הברית ומאירופה) שמשתלבים בתוכו – פתוחים אף יותר. הציבור החרדי ספרדי נחשב הפתוח ביותר לחברה הישראלית מתוך כלל הציבור החרדי, גם בשל האחוז הגדול של חוזרים בתשובה וציבור מסורתי ש"התחזק" ומביא לתוך הציבור החרדי מנהגים מהתרבות הישראלית הכללית.

בין החרדים לחברה הישראלית

שורש ההבדל בין הציבור החרדי לבין הציבור הישראלי הרחב נובע מאורח חיים שונה, אשר משקף בהליכותיו מערכות ערכים מובחנות. למשל, בעוד התרבות החילונית מעלה על נס את החדשנות, את ההישגיות, את המימוש העצמי ואת חופש האוטונומיה האנושית, בקהילה החרדית הדגש החינוכי והתרבותי הוא על ערכי מסורת, על רוחניות ועל קיום הצו האלוקי. חשוב לציין שכלפי פנים, בספרות ובעיתונות החרדית יוגדר החרדי כ-"שומר תורה ומצוות" או לעתים בהגדרה קיצונית יותר: "המקפידים על קלה כבחמורה". מבחינה שיווקית, המשווקים החרדיים מגדירים את החרדי כ- "צרכן מזון בהכשר מהודר בלבד".

"החרדי החדש"

בשנים האחרונות התרחשו מספר שינויים בחברה החרדית. כניסתם של עולים חרדים מאירופה ומארצות הברית, הגידול הדמוגרפי והצורך לצאת לעבוד, פתיחת הנח"ל החרדי והקמת מכללות ללימודים מקצועיים לגברים ולנשים (בנפרד), כל אלה גרמו לפתיחות מסוימת בציבור החרדי, פתיחות למודרנה ולחברה הישראלית, ביחד עם שמירה על ערכי החברה החרדית הפנימית.
זרם חדש שנקרא "החרדים החדשים" הפך למצוי ומקובל יותר בחברה החרדית. כך ניתן למצוא יותר ויותר חרדים בקניונים ובמרכזי תרבות, וכן כניסה של אופנות והרגלי צרכנות מודרניים גם לחברה סגורה זו. כמובן שתהליך זה מלווה בהתנגדות ובוויכוחים פנים-מגזריים מול הקבוצות האדוקות יותר בחברה זו, המתנגדים לתהליכי פתיחות אלה מחשש לנפילת החומות המגוננות על  ציבור ועל ייחודו.

 תיאור מרתק של תהליכים אלה נמצא במאמרו של יאיר שלג