עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
  הטלוויזיה והפוליטיקה
  בחירות ושיווק פוליטי
  יחסי תקשורת-שלטון
    הקדמה
    זכות הציבור לדעת
    דעת קהל
    תקשורת ומוסדות המדינה
    התקשורת והציבור
    מהו מסגור?
    ספין תקשורתי
    סקרים והשלכותיהם
    שאלות פתוחות
    שאלון רב ברירה
    קישורים ומאמרים בפרק זה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
מהו מסגור?


הגדרה למסגור
(FRAMING)
מסגרת, Frame, היא: "התפיסה שבה עושה אדם שימוש כדי להגדיר אירוע או בעיה".
לב לבו של תהליך זה הוא אופן הצגת הסיפור, ולכן ניתן להגדירו כ"יכולתם של העיתונאים להשפיע על עיצוב דעת-הקהל". מסגור, Framing, היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל.
החוקר ארווינג גופמן הגדיר את המושג Frames כ"מסגרות אשר מציעות פרספקטיבה ומשמעות".
המחקר על אודות תופעת המסגור עוסק באופן שבו התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה. על-פי החוקר רוברט אנטמן האופן שבו הבעיה ממוסגרת יכול לקבוע כיצד הסוגיה תובן ותוערך, כלומר מסגרות הן מעין סכמות אשר מציעות לאינדיבידואל כלי ארגוני שיאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע.
בדיקת מסגור היא הבחינה לעומק של הנתיב שדרכו מועבר המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

התקשורת יוצרת תבנית; היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.
בכותרת הנלווית, לדוגמה, לא נותנים לציבור לחשוב על המציאות המדינית-ביטחונית מהיבטים שונים.



 

באמצעות שלוש רמות השליטה של המדיה על המסר, ניתן לקבוע כי אופי החוויה שיש לאנשים עם נושא מסוים, ודרגת האמון שהם מעניקים לחדשות באמצעי התקשורת כמקור מידע מהימן, משמשים כתנאי מוקדם להשפעות על קביעת
סדר-היום.


על-פי חוקר התרבות והתקשורת טוד גיטלין, המסגור מאפשר לעיתונאים להתמודד עם כמויות מידע באופן מהיר ושגרתי.
כדי שהקהל יוכל לפרש את האירועים, "עוטפים" לו אותם בסכמות, באבות-טיפוס ובקטגוריות, שהם כלי המסגור.
כלים אלה מבהירים את הנושא לקהל, ומנחים אותו כיצד להגיב על התכנים התקשורתיים.

מה שעומד בבסיס המסגור, ואת זה חשוב לציין, היא העובדה שהמידע המועבר לציבור לעולם אינו ניטרלי.
המסגור מדומה לפריזמה שבאמצעותה קובע הפוליטיקאי (שמדומה לאופטומטריסט) את המציאות הנשקפת לציבור.
לעיתים תכופות הצלחה או כישלון של ניסיונות מסגור על-ידי הפוליטיקאים תלויים במידה רבה בהסכמתה (או לחילופין בהתנגדותה) של התקשורת למסגור המוצע. נדגיש כי לעיתים המסגור יכול לקבוע ולעצב את האופן שבו האזרחים יחליטו על עמדותיהם הפוליטיות.


מקרה בוחן

המסגור של אולמרט בתקשורת -

כשבוע לאחר אשפוז שרון בפעם השנייה בלט המסגור האוהד, החיובי, של מ"מ ראש הממשלה.

להלן כמה דוגמאות מתוך עיתון "ידיעות אחרונות": 


בסיקור זה אולמרט עם הבעה נוגה, דואבת, המשקפת כניסה לתפקיד לא מתוך  שמחת ניצחון,  אלא כחובה ציבורית. אין ספק  שמסגור כזה היה חיובי מאוד בעבור אולמרט, וסייע לו בתקופת הקדם-בחירות.

הכיתוב הנלווה לתמונה ממסגר את אולמרט כראש ממשלה מנוסה, החלטי וביצועיסט - שלוש תכונות חיוניות למנהיג מדינה.


ואמנם, אחד השימושים הרווחים במסגור הוא כדי לשווק יוזמות מדיניות. הואיל וחלק נכבד מהתהליך המדיני כרוך בשכנוע הציבור לגבי דרכי הפעולה המוצעות, ניתן לעצב את המדיניות באמצעות מסגור מתאים, שיגדיל את הסיכויים שהציבור יקבל מדיניות זו. לדוגמה: מחקר שבדק את המסגור של תהליכי שלום בישראל המחיש את ההשפעה שיש למסגור על הישראלים בסוגיות השלום, ובכך הדגיש את החשיבות הפוליטית של שיווק ומסגור בהקשר של קונפליקט בינלאומי.
בקישור הבא יש סקירה, תיאור והסבר התפתחות חקר המסגור.
A Unified Method for Analyzing Media Framing - Adam F. Simon
 


תהליך קביעת סדר-היום
את תהליך קביעת סדר-היום ניתן לחלק לשלושה נדבכים:
קביעת סדר-היום התקשורתי, קביעת סדר-היום הציבורי וקביעת סדר-היום הפוליטי.

סדר-היום עצמו מורכב ממכלול של נושאים המתקשרים זה עם זה בהיררכיה של חשיבות בנקודת זמן נתונה.
"נושא" מוגדר כ"בעיה חברתית, שנויה במחלוקת, הזוכה לחשיפה תקשורתית". נושאים שונים מקיימים ביניהם תחרות מתמדת שמטרתה זכייה בתשומת לב מצד התקשורת, הציבור וקובעי המדיניות.
סדר-היום נקבע, אם כן, על-ידי נושאים מסוימים, אשר בולטים הן בתוכני המדיה והן בתודעת האנשים.


את יחסי הגומלין ניתן להמחיש על-ידי נושא שעולה לסדר-היום התקשורתי / הציבורי / הפוליטי
וכיצד המשולש הזה פועל לכל הכיוונים.



לדוגמה
מכתב השמיניסטים - הגיע מסדר-היום הציבורי. הוא התפרסם בעיתון, ודנו בו בתכניות האקטואליה והחדשות ברדיו ובטלוויזיה - סדר-יום תקשורתי.
אמצעי התקשורת שהעלו את העניין לתודעת הציבור והפוליטיקאים דאגו גם להביא את תגובת הפוליטיקאים 
- סדר-יום פוליטי,  ובכלל זה את תגובותיהם של שר הביטחון, הרמטכ"ל, שרת החינוך ועוד.

סדר-היום הציבורי משיק לא פעם גם לסדר-היום המשפטי: לפרשות רבות שנידונות בבית משפט יש נגיעה לציבור כולו, ולכן הן עולות לסדר-היום התקשורתי והציבורי.
זכות הציבור לדעת בנושאים משפטיים כוללת בתוכה את כל מה שיש בו אינטרס ציבורי.
לכן מיידעים את הציבור על פסיקות חדשות ותקדימיות,  על מסקנות של הליכי חקירה, ועל שיקולים בכל הקשור לפתיחת תיקי חקירה או סגירתם.


השופטת רוטלוי שיינר
"משפט שלמה" ("תינוק המריבה") והפסיקות בעניינו הועלו לסדר-היום התקשורתי. סדר-היום המשפטי השפיע מאוד על סדר-היום הציבורי מכיוון שהציבור הביע את דעתו, דן בנושא עם חברים, ובכלי התקשורת האלקטרוניים הועלו דעות לכאן ולכאן.

 "משפט שלמה" ורד לוביץ' ידיעות אחרונות 29/12/04
"תינוק המריבה" מועבר להורים הביולוגיים אחרי חצי שנה של מאבק, פסק היום בית המשפט המחוזי בת"א ברוב דעות כי התינוק בן השנה וחצי יוצא מידי ההורים המאמצים. הנימוק: מצבו הרפואי של האב המאמץ. השופטת שטופמן ציינה כי להורים הביולוגיים עתיד להיוולד בקרוב ילד נוסף, "ובכך מנענו מהקטין לא רק את הוריו הביולוגיים אלא גם אחים בדם". עורך דינם של המאמצים: נערער לעליון.


לסיכום

המאבק על קביעת סדר-היום, שמתנהל בין התקשורת לבין הפוליטיקאים,
מהווה נדבך חשוב להבנת האופן שבו הפוליטיקאים נוקטים באסטרטגיות תקשורתיות וכדי לתמרן את אמצעי התקשורת.
הם עושים זאת גם באמצעות ניהול "נכון" של החדשות וגם על-ידי הפעלת טכניקות של ספין תקשורתי.
כך הפוליטיקאים קובעים הן את סדר-היום התקשורתי והן את סדר-היום הציבורי.