עמלנט משרד החימוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח של מגמות טכנולוגיות תקשורת דף הבית
  ראשי    אודות    צרו קשר    שאלון משוב    לאתר המגמה    עמלנט     

 ייצוגים
 פוליטיקה בעידן הניו-מדיה
 מהסיפור למיזנסצנה
 יהדות ותקשורת
 חופש הביטוי והעיתונות

גרסא להדפסה גרסא להדפסה
 
 
ספין תקשורתי


הגדרה 
ויקיפדיה:"ספין תקשורתי" (סחרור על-פי הגדרת האקדמיה ללשון העברית)
הוא בדרך-כלל פעולה יזומה על-ידי גורם כלשהו,
שמנסה למשוך את התקשורת לעסוק בנושא אחד ולא בנושא אחר.
פוליטיקאי שנתקל בבעיות פנימיות יכול להשתמש בספין,
ובכך למשוך את סדר-היום התקשורתי והציבורי לכיוונים שנוחים לו יותר.
לעתים נוח לו למשוך את סדר-היום לסוגיות ביטחוניות או בעיות חוץ,
ולעתים נוח לו למשוך את סדר-היום לנושאים חברתיים כלכליים.  
                        

בבחירות 2006 ניסה אהוד אולמרט  להטות את סדר-היום לכיוון תכנית ההתכנסות.

עמיר פרץ  ניסה להטות את סדר-היום לכיוון העוני.

טכניקת הספין היא גמישה, וניתן להשתמש בה לא רק כדי לתקן את התוצאות של אירועים שכבר התרחשו, אלא גם כדי לנהל ציפיות לגבי אירוע שאמור להתרחש. הספין נעשה בדרך-כלל על-ידי יצירה של סיפור לפי מטרותיו של המספר. המספר יכול להיות דובר של פוליטיקאי, עוזר פרלמנטרי, אנשי יחסי ציבור  וכל מי שמתמחה בתחום.

בקישורים הבאים תוכלו לקרוא תגובות של מוטי קירשנבאום "מוטי קירשנבאום נגד אנשי הקמפיין", רתם קלינה, ברנז'ה מעריב Nrg 23/5/06 , ראובן אדלר "אדלר: אנחנו נראים יהירים - אבל אני לא מצטער", איילה צורף, הארץ TheMarker 24/5/06 ופרופ' דן כספי "הטריק האחרון של אדלר", דעות Ynet 28/5/06 על סרטה של ענת גורן – "כל אנשי הקמפיין", העוסק ביועצים הפוליטיים שפעלו מאחורי הקלעים בבחירות 2006. הסרט שודר בערוץ 10 וגרר ביקורות רבות.

המספר, זה שמייצר את הספין, קרוב לוודאי שיעשה שימוש בציטטות, בשחרור עובדות ונתונים הנוחים לו, בהכחשות, בהכפשות או בכל דרך שתשרת את מטרותיו. הדרכים לייצר ספין תקשורתי רבות ומגוונות, אך המאפיין המאגד אותן הוא היותם מהלכים טקטיים הננקטים לפרק זמן קצר, שתכליתם היא להסיט את תשומת הלב.


דוגמה
כשלוש שעות אחרי אשפוזו של ראש הממשלה בבית החולים ואחרי שהתברר כי מצבו הכללי סביר, האיצו בו יועצי התקשורת, לא מעט בעידודם של עיתונאי חצר, ליזום ריאיון או הופעה קצרה בפני הציבור. ראש הממשלה התקשר אל כל הכתבים המדיניים ובפני כל אחד מהם דקלם ארבעה משפטים: "הלו, אני בסדר. כנראה שהייתי צריך לסדר לעצמי חופשה קצרה. ממשיכים קדימה!" שרון אולי לא הבין באותו רגע עד הסוף לאן חתרו היועצים שהכתיבו לו את המסר. מול עיניהם עמדו כותרות העיתון של יום המחרת, והם לא רצו שאלה יבלטו באותיות אדומות עם "אירוע מוחי". במקום זה הם קיוו למצוא את תרועת הארגעה: הכול בסדר. הכול בשליטה ולא לשכוח את ה"סלוגן" - "קדימה, ממשיכים קדימה".

כתבה נוספת  שמתארת ספינים תקשורתיים בעת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה תוכלו לקרוא בקישור הבא "מבחר ספינים מבית אריק", שי גולדן, וואלה, חדשות 4/2/04.


מי הם ה"ספין דוקטורס"?
אחד מהאמצעים שבהם נעזרות המפלגות כדי לשלוט במסר המועבר לציבור הוא שימוש ב"ספין דוקטורס" ("Spin Doctors"). במשטרים דמוקרטיים כיום מוצאים יותר ויותר את ה"ספין דוקטורס" - מומחי דעת-קהל שתפקידם להטות ולסחרר את דעת-הקהל באמצעות התקשורת כדי שזו תהלל את המועמדים ותנתח את דמותם באופן הרצוי למועמד.
ה"ספין דוקטורס" (יועצי התקשורת) מסוגלים להאכיל את המדיה לא רק בחדשה עצמה, אלא גם בפרשנות לגביה. המפלגות מכירות בערכו של המרכיב הוויזואלי של המדיה, ולכן מחפשות הזדמנות לבנות "אירועי מדיה". כך הן משיגות פרסום חינם מחוץ לשליטת עורכי המדיום. מעבר לכך, שימוש ב"sound bites" (בחלק הראשון של המבנית קראתם בהרחבה על השימושים ב- "sound bites")  כדי להעלות לסדר-היום נושא או מדיניות שיכולים "לתפוס כותרות ראשיות", נחשב לשיטה שבאמצעותה ניתן למשוך את תשומת ליבה של המדיה. כניסתם של ה"ספין דוקטורס" לזירה גרמה לכך שהעיתונות הפוליטית גם היא השתנתה. כדי לא להיות מכשיר בידי הפוליטיקאים הסיקור התקשורתי של הפוליטיקה הפך בצורה משמעותית לסיקור פרשני וניתוחי, המייצר הצגת דעה אובייקטיבית של העובדות.


תיאוריית האתרוג לפי אמנון אברמוביץ'

בקישור הבא תוכלו לקרוא על "תיאוריית האתרוג", המיוחסת לעיתונאי אמנון אברמוביץ'.
"השומר של אריק", יניב זך, תרבות מעריב Nrg 26/4/05



חוגי הימין טענו לפני הבחירות שהתקשורת עושה לראש הממשלה שרון חיים קלים בגלל תמיכתם בהתנתקות. אמנון אברמוביץ' התייחס לכך בכנס בנושא, והצדיק אותם: "שרון הוא היחיד שיכול לעשות את ההתנתקות, לכן אני חושב שצריך לשמור עליו כמו על אתרוג, גם עם קופסה אטומה, וגם עם צמר גפן". שותפיו לפאנל, נחום ברנע והמנחה אמיר אורן, הסתייגו.

"תרבות הספין" יצרה מציאות שלפיה יותר ויותר עיתונאים מתומרנים על-ידי פוליטיקאים ודובריהם כשמטרת העיתונאים להעביר מידע לציבור, אך בפועל הם שותפים ליצירת סחרור / ספין תקשורתי. פרופ' ירון אזרחי טוען ש"הכתבים והפרשנים הם רק הכדור שעם קצת כישרון וניסיון אפשר לסובב לכל מטרה ויעד".

ראה קישור למאמר של פרופ' ירון אזרחי ב"העין השביעית", גיליון 39, יולי 2002
"אני ואבא במחוזות הספין", רפי מן.

אם נשאל איש יחסי ציבור או יועץ פוליטי מהו "ספין", הוא יגיד שזוהי ידיעה יזומה, בדרך-כלל "חמה", לטובת הלקוח שלו. לעומתם, עיתונאים שנכוו על-ידי כך ששימשו צינור ל"ספינים" מצד פוליטיקאים ועוזריהם יגידו שספין הוא פשוט שקר. בבחירות האחרונות לכנסת, הספינים וה"ספין דוקטורס"  (שהם, כאמור, המומחים לספין) דאגו לרכך את תחושות הציבור כלפי המעברים שעשו הפוליטיקאים ממפלגה למפלגה, לעתים באופן ציני, כדי לשפר עמדות אישיות. הספין אם כך נועד לעתים קרובות להכשיר מהלכים מושחתים, ויש פעמים שהוא נועד לייצר בלון ניסוי למדיניות, כלומר, באמצעות הספין ניתן לבחון כיצד הציבור מקבל תכנית מדינית מסוימת שמציע פוליטיקאי כזה או אחר.


דוגמאות לספינים-
הצהרות שמטרתן לנסות ולשנות את המציאות, על-פי האינטרס של המצהיר, כמובן:

הרב עובדיה יוסף:   "תומכי קדימה ילכו לגיהינום", "מי שיבחר ש"ס יגיע לגן-עדן".

ביבי נתניהו:  "תארו לעצמכם: בחור ששוקל 45 קילו סוחב על גבו בחור ששוקל 55 קילו". "בתחילת כהונתי כשר אוצר ניסו לרתום אותי לעסקת שוחד".

סמי עופר:
  תרומות המיליונים: חסד של אמת או ספין תקשורתי? נתי גולדשטיין, כלכלה Ynet 1/4/05
בקישור המצורף, תוכלו לקרוא על הפרשה שבה הביע איש העסקים סמי עופר את נכונותו לתרום לחולי הסרטן סכום של יותר מ- 3 מיליון ₪. יש שטענו כי התרומה שהציע איל ההון עופר היא ספין תקשורתי, שנועד להאדיר את תדמיתו בעיני הציבור כמיליונר אשר עוסק גם במטרות הומניטריות למען הציבור.

דוגמה לספין שכבר הפך להיות ביטוי שגור היא "לא זאת השאלה".
כשפוליטיקאי נתקל בשאלה שעליה הוא לא רוצה לענות, הוא מסיט את התשובה שלו ומנסח את השאלה מחדש באופן שנוח לו, ואז מגיע תור התשובה לשאלה שהוא שאל את עצמו. במקרה כזה נעשה ספין על-פי רצונו של הפוליטיקאי. אחד הפוליטיקאים הבולטים שהכניסו את השימוש בטכניקה זו לשיח הפוליטי בישראל הוא בנימין נתניהו, ואחריו הלכו פוליטיקאים רבים.
הסבר המונח ספין תקשורתי על-פי יורם מלצר תוכלו לקרוא בקישור בחזרה למונחים המעצבנים: ספין!


מהן הסכנות של הספין התקשורתי?

רדיפת סקופים יכולה להיות מאוד מסוכנת כאשר מחוללי הסקופים, מקורות אנונימיים ומדליפים מעבירים לתקשורת מידע לא מבוסס או מידע שיש בו אינטרס פוליטי, מסחרי או אחר. עיתונאים עלולים למצוא את עצמם קורבן למניפולציה שאפילו עלולה להפוך את הדמוקרטיה לאנרכיה ולהפחית את ערך האמינות של העיתונות.