דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,455 כניסות לאתר
הטלוויזיה בישראל: בין החוק למציאות (מטרה אופרטיבית 4)

מאת: ורד אורגיל ואורלי מלמד

ציפיות שלא נתממשו במלואן
לקריאה נוספת
שאלות לדיון


ציפיות שלא נתממשו במלואן
לאחר כשני עשורים של הפעלת טלוויזיה מסחרית ורב ערוצית, עולה השאלה אלו ציפיות התממשו ואלו הופרכו.

בעניין שמירת החוק והסדר, אין להתעלם מכך שכמו במדינות אחרות, זכייני הטלוויזיה בכבלים והערוץ השני חורגים מהמסגרות החוקיות המחייבות אותם כגון: הפרסומות בערוץ הטלוויזיה השני, משודרות בכמויות, במקבצים ובווליום החורגים מהמותר. פעמים רבות מתעוררות בפרסומות בעיות אתיות, יש פרסומות בוטות הפוגעות ברגשות הציבור ובערכים הומניסטיים. (חשוב לעיין באתר הרשות השנייה בתלונות הרבות של צופים לגבי הפרסומות). אחת הסיבות לכך היא שהפרסומות נפסלות לשידור רק אחרי שהן פגעו בציבור ועוררו גל של תלונות.

לא התממשה במלואה גם הציפייה להגנת הציבור ובמיוחד להגנת ילדים ונוער. אמנם חיסול תחנות הטלוויזיה הפיראטיות בכבלים סיפק הגנה כנגד תכנים פורנוגראפיים ששודרו בהן אך עדיין ניתן לצפות בפורנוגרפיה באמצעות ערוצים ייעודיים בשיטת שלם וצפה ובתכנים בעלי אלימות ומיניות בוטה ללא חסימה. מי שעוקב אחרי סימון השידורים והתאמתם לגיל הצופים, רואה שמעל גיל 8 מותר לשדר כמעט הכול. פרומונים לסרטים ולסדרות המשודרים באופן שוטף, חושפים את הצופים הצעירים לקטעי שיא אלימים ומיניים, מתוך סרטים המשודרים בשעות מאוחרות יותר ומתאימים לצפייה של מבוגרים. "פתיחת השמים" הגדילה גם את האפשרות לצפות בשידורים ממדינות ערב, ללא אפשרות ביקורת או "הגנה".

הציפיות להרחבת מעורבות אזרחית באמצעות הטלוויזיה הקהילתית לא נתממשו אף הן. הערוצים הקהילתיים נותרו בעלי חשיפה שולית. הדברים שנאמרו בעניין השידור למיעוטים לא התממשו במלואם. נוסדו שידורים ברוסית ובאתיופית אך טרם נוסד ערוץ ישראלי בערבית. יש הרואים בתוכניות הריאליטי צורות של שיתוף אזרחים, אך השתתפות זו לרוב אינה  מתקיימת בנושאים בעלי עניין ציבורי ולכן לרוב אינה תורמת לדיון הציבורי בנושאים חשובים.

אם כי שוק הטלוויזיה כיום אינו מונופול של הערוץ הראשון, הציפייה לתחרות שתיטיב עם הצרכן מבחינת גיוון התוכניות ומבחינת גובה התשלום, לא התגשמה במלואה. התאגדות חברות הכבלים לגוף אחד (HOT) וצמצום מספר הזכייניות של ערוץ 2 משלוש לשתיים, מצמצמים את התחרות בין החברות ואת הפלורליזם בלוח התוכניות. הבעלויות הצולבות צומצמו אך עדיין לבעלי העיתונים אחיזה איתנה בחברות הלוויין ובזכייניות ערוץ 2. כל אלו פוגעים בפלורליזם ויוצרים תיאומים בנושאי תוכן והרכב לוח המשדרים. לדוגמה: התארגנות משותפת לרכישת תוכניות זרות כדי להוזיל מחירים. אמנם חל שיפור בהשקעות בהפקות של תוכניות מקור אך עדיין יש העדפה של תכנים מיובאים על פני השקעה בתוכניות מקור מז'אנרים עיליים כמו: דרמה.

הערוץ הראשון והטלוויזיה החינוכית נקלעו לתחרות עזה עם הערוצים המסחריים. הם נתונים במשבר מתמשך של קיצוצים וניהול. לא פעם שודרו בערוצים אלו תוכניות שמתאימות לערוצים המסחריים המכילות פרסום סמוי, שאינן עולות בקנה אחד עם היעדים של ערוצים ציבוריים וחינוכיים. עם זאת, עדיין מופקים בערוצים אלו תוכניות העונות למטרות של ערוצים ציבוריים וחינוכיים והן בעלות תרומה לדיון הציבורי, לחינוך הציבור ולשימור המורשת התרבותית היהודית והישראלית.

לנוכח ריבוי הערוצים ודלות המשאבים, מתקשים הגופים המפקחים (רגולאטורים) לפקח על פרטי הפרטים של הביצוע ופעמים רבות נכנעים ללחצי התעשייה והבעלים של הערוצים, על חשבון טובת הציבור. 

לסיכום: דרך ארוכה וחשובה עשתה הטלוויזיה הישראלית מתקופת המונופול של הערוץ הראשון עד ימינו, אך עדיין יש לה דרך ארוכה וחשובה לעשות.

לקריאה נוספת בעניין זה:
ריבוי ערוצים והפרטת השידורים  בישראל: רטוריקה ומציאות /
דב שנער ויירה משה

http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/tv/frm_bitul.htm 


שאלות לדיון לפרק זה
פרטו את השלבים בהתפתחותה של הטלוויזיה הישראלית מהקמת הערוץ הראשון עד היום.
מה היו הסיבות להקמת הערוץ הראשון?
מה היו הסיבות לייסוד השידורים המסחריים בערוץ 2 ובטלוויזיה כבלים?
מה מקורות המימון של הערוצים הציבוריים בהשוואה לערוצים המסחריים
מה תפקידי השידור הציבורי בהשוואה לתפקידי השידור המסחרי?
מהם האמצעים הקבועים בחוקים לעידוד יצירת מקור?
מדוע חשוב לעודד יצירת מקור?
מה היתרונות והחסרונות של הגלובליזציה בשידורים?
מה תפקידי הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין כמפקחים על השידורים?
מהי בעלות צולבת ומה אומר תיקון חוק הבזק לגבי הבעלות הצולבת?
אלו מהציפיות מהשידור המסחרי התממשו ואלו לא? מדוע?
מהו אימפריאליזם תרבותי? כיצד מגוננת המדינה על תרבותה המקומית מפני אימפריאליזם תרבותי?
מה בין החזון של השידור הציבורי והמסחרי לבין המציאות?



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש