דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,030 כניסות לאתר
תקשורת ומציאות - הגישה התרבותית

מאת: אתי פרנקו

הקשר
הנחות המוצא של הגישה התרבותית
סיכום מתוך ספרה של אווה ברגר "מבוא לתקשורת"
הגישה התרבותית
ג'ון פיסק
אדוארד הול 

הגישה השלישית,  התרבותית, בניגוד לקודמותיה אינה עוסקת בשאלות קיצוניות של שיקוף המציאות או עיצובה על ידי התקשורת. במרכז הדיון של גישה זו נמצא  המושג הקשר.

הקשר (אבן שושן):
קונטקסט, שייכות, רציפות של הדברים בטקסט מסוים, הדברים הקשורים לעניין והסמוכים לו בתוך קונטקסט של זמן ומקום (טקסט זה יכול להיות כתבה בעיתון, תוכנית טלוויזיה).                                                                                                                        

הקשר (קונטקסט) מכלול התנאים והנסיבות שבהם משובצים עובדה מסוימת, אירוע מסוים וכד', ושעל-פיהם אפשר להבין אותם; המידע הקשור למשהו והמאפשר את הבנתו, רצף הדברים וסמיכותם לדברים אחרים; בלועזית: קונטקסט. אופי ההשפעה והמשמעות שמקבל המסר התקשורתי משתנה בהתאם להקשר.

הנחות המוצא של הגישה התרבותית:
באוכלוסייה האנושית קיימת חוסר אחידות. קיים שוני בהתנהגותם של פרטים, קבוצות ותרבויות שלמות בתוך אוכלוסיות אנושיות, במקומות שונים ובזמנים שונים.

הגישה התרבותית: תופשת את הצופה כפרט פעיל המפרש באופן עצמאי את הטקסט התקשורתי. מתמקדת בתקשורת כב"טקסט" שנוצר מחדש ומתמלא משמעות במפגש עם כל צופה, בהתאם להקשרים השונים. 

סיכום מתוך ספרה של  אווה ברגר "מבוא לתקשורת":
אוה ברגר (ברגר, אווה, 1996. מבוא לתקשורת האוניברסיטה המשודרת, עמ' 44-47) מתארת את התפתחות המדיה כמעין תהליך אקולוגי המסביר את יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה והסביבה.

התהליך האקולוגי הוא מטאפורה-דימוי  לאופן שבו התקשורת משנה תרבות מסוימת.זהו תהליך הדרגתי ומתמשך. בהתחלה מושפעים רק חלק מהאנשים באותה חברה , אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה נוגעת לחייהם של כל האנשים בתרבות. בנוסף, בשינויים אקולוגיים כמו בשינויים הטכנולוגיים , לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

כדי להבין את מהות השינוי ניתן לחשוב על הדימוי האקולוגי באופן חזותי: אם מערבבים מים כחולים - תרבות, עם מים צהובים - טכנולוגיה. צבע המים הצהוב והכחול עוברים שינוי לצבע חדש- מים ירוקים, כלומר, תרבות חדשה לחלוטין.
לדוגמה, המכונית יעילה במעבר ממקום למקום, אך גם גורמת לזיהום אוויר. היא  משנה את הסביבה ויצרה את החלוקה בין העיר - מקום העבודה לבין הפרברים - מקום מגורים מחוץ לעיר. כלומר, לכל מדיום חדש יש יתרונות וחסרונות. משום כך יש לבחון את התפתחות המדיה באופן ביקורתי כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את המדיום.

למדיום חדש  אין השפעה זהה על כל חלקי האוכלוסייה. הוא נותן מקור כוח לחלק מהאנשים, אך פוגע באחרים. מעביר את מקורות ההשפעה והכוח מקבוצה אחת לאחרת. לדוגמה, הכתב נתן בידי הכנסייה כוח רב, אך לעומת זאת הדפוס "העביר" מכוחה של הכנסייה להמונים. 
דוגמה נוספת - הטלוויזיה מעדיפה אנשים יפים.

הערה (אורלי מלמד):  הגישה האקולוגית מתייחסת ליחסי הגומלין בין  טכנולוגיות תקשורת לבין תרבות, לכן ניתן לראות בה שילוב של הגישה הטכנולוגית ושל הגישה התרבותית. הגישה האקולוגית מנתחת תהליכים ברמת המערכת ולא ברמת הפרט הבודד שצורך ומפרש תקשורת.  שילוב גישה זו עם הגישה התרבותית, מאפשר להבין  את יחסי הגומלין בין הצופה,  המסר, וסביבתו התרבותית הרחבה יותר.

הגישה התרבותית
הגישה התרבותית-אקולוגית מתמקדת בתקשורת כב"טקסט" שנוצר מחדש ומתמלא משמעות במפגש עם כל צופה. גישה זו מכירה בשוני בהתנהגותם של פרטים, קבוצות ותרבויות שלמות בתוך אוכלוסיות אנושיות במקומות שונים ובזמנים שונים. השוני התרבותי, חברתי, אישי יוצר פרשנות שונה של הטקסט הטלוויזיוני.


הוגים

וחוקרים מרכזיים בגישה התרבותית

ג'ון פיסק (בלשן)

לפי פיסק, המסר התקשורתי מורכב מסימנים שהמוען מייחס להם ולצירופיהם משמעויות. הנמען, בבואו לפענח את המסר, מייחס משמעויות לסימנים שלפניו. על פי מה אנו מפרשים טקסטים טלוויזיונים? פיסק טוען שהפרשנות נובעת מרקע תרבותי, ערכים, אידיאולוגיה, השכלה, גיל, מין, נסיבות של זמן ומקום.

על-פי פיסק מסרים אינם נקלטים ומפוענחים אוטומטית על פי כוונת שולחיהם. מרגע שהמחבר שיגר את הטקסט לנמענים, יכול הטקסט ללבוש ולפשוט משמעויות. כיצד ניתן לצפות שהקורא יפרש את המשמעות המקורית של שולח הטקסט? הדבר תלוי במידת הקרבה או הריחוק בין המוען והנמען מבחינה תרבותית, חברתית וכו'. לסיכום, אי-הבנהיכולה לנבוע מהבדלים תרבותיים בין המוען לנמען.
דוגמאות: החרמת במבה של אסם על ידי החרדים שמחו על איורי הדינוזאורים על עטיפת החטיף;  הפרשנויות השונות של הורים וילדים  לפרסומת של FOX .
להרחבה על הגישה התרבותית של פיסק ראה גם בנספח דיון בפורום תקשורת וחברה.

אדוארד הול - אנתרופולוג (חוקר תרבות)
התרבות פועלת ומשפיעה על ההתנהגות של הפרט באופן מורכב ועמוק שברובו נמצא מחוץ לתחום ההכרה. עלינו ללמוד להבין את תחום הלא מודע של התקשורת והתרבות. למידה על תרבותו של האחר חושפת תחומים בתרבות שלנו שלא היינו מודעים להם. לימודי התרבות מלמדים אותנו משהו על עצמנו ואחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד משהו על עצמך היא להתייחס לתרבות של האחר ברצינות. זה מאלץ אותך להקדיש תשומת לב לפרטים שמבדילים אותך מהאחר. הגישה של הול חדשנית בכך שהיא תופסת את התרבות כתהליך של תקשורת.
התרבות היא יחסית לקהילת אנשים, הנותנים את אותן משמעויות לאותם הדברים. הול פירק את מושג התרבות למרכיבים כדי לגלות את יסודות התקשורת הלא מילולית והבין תרבותית. התיאוריה של הול מבוססת על עשרה מרכיבים עיקריים - מערכות מסרים ראשוניות PMS . המערכות הללו כוללות: יחס התרבות למשחק (לדוגמא משחק הבייסבול בארה"ב), תפקידי המינים (עזרת נשים בבית הכנסת היהודי), יחס של התרבות למרחב, יחס של התרבות לזמן (עונת הפוטבול, הכרזת האבל הלאומי לאחר חול המועד באסון התרסקות המטוס הרוסי).


לסיכום
:
הגישה התרבותית עוסקת בהקשר שבו מפוענח הטקסט ובתרבות של הנמענים.

הול יוצר כלים להבנת פענוח הטקסטים התקשורתיים במסגרת של קהילות פרשנות תרבותיות. הבנה זו שאופן הפענוח משתנה מקבוצה לקבוצה מסייעת להפחתת אי הבנות, הבנת האחר וצמצום תופעות כמו הלם תרבותי. פיסק מתייחס לפרשנות שונה של הטקסט על פי הרקע האישי והתרבותי של כל צופה.

דוגמא לפענוח שונה של קהילות תרבותיות שונות - פרסומות פרובוקטיבית שעשויה להעלות את זעמו של אדם דתי לעומת אדם חילוני שנותר אדיש לפרסומת. כתבה המציגה את הצד הפלסטיני (לדוגמא הכתבה על הילדים בשטחים)  עשויה לעורר התנגדות בקרב צופה יהודי ישראלי והזדהות מצד ערבי ישראלי.

חומר למחשבה- שימו לב להקשר שבו אתם צופים בטלוויזיה. החיפוש אחרי "קטע מתאים" לעבודה או סתם צפייה לשם הנאה בלבד, משנים את הקשר הצפייה ומשפיעים על הפרשנות שאתם נותנים לתכנים בהם אתם צופים.

עלינו לתת את הדעת להקשר שבו אנו צופים בטקסט מסוים וכיצד הוא משפיע על הפרשנויות שלנו כלפיו  ולהבדלים בפרשנויות של צופים מתרבויות שונות.

  •  צפייה בכיתה בסדרה לשם לימוד ולא לשם בידור, צפייה בפרסומת לעומת צפייה בחדשות
  • צפייה בקטע אקטואלי ששודר לפני שנים - עשוי לשנות את הפרספקטיבה והפרשנות פער בין תרבויות ומבנה אישיות יוצר פענוח שונה של טקסט נתון
  • יישום של תיאוריות שונות המתייחסות לקשר בין מציאות ותקשורת עשויות לשנות את היחס שלנו לכתבה חדשותית: האמונה שהטלוויזיה היא מראה המשקפת מציאות תגרום לנו כצופים לייחס משמעות אחרת מאשר האמונה שתכני המדיה מושפעים מחוקי המדיום או מאשר האמונה שהטלוויזיה נשלטת בידי בעלי ההון והמפרסמים.  לדוגמה:  אם נחשוב שהטלוויזיה משקפת מציאות נתקשה להבחין בפרסומת סמויה בטלנובלה. ואם אנו מאמינים שהיא מושפעת מהמפרסמים נבחין ביותר קלות בפרסומת סמויה בטלנובלה וכד' .




 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש