דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,021 כניסות לאתר
תקשורת ומציאות - גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי

מאת: אתי פרנקו

סיכום המאמר "גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי"
המדיום הוא המסר (הרחבה)
הכפר הגלובלי (הרחבה)
האמריקניזציה והאימפריאליזם התרבותי (הרחבה)
קישור לפרק חוויית הצפייה בטלוויזיה
הטלוויזיה המסחרית
  
מילות מפתח: עיצוב,  צופה פסיבי, השפעה חזקה של המדיום

סיכום מאמר: גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי
מתוך דן כספי, תקשורת המונים כרך א', האוניברסיטה הפתוחה , עמ' .109-114

דטרמיניזם טכנולוגי- מונח המבטא את האמונה , שהטכנולוגיה קובעת את פני האנושות ומכוונת את התפתחותה ההיסטורית  בצורה מוחלטת ובלתי נמנעת.

(דטרמיניזם-  determinare מילה לטינית שמובנה לקבוע מראש. אמונה שאין בחירה חופשית בעולם, יש סיבה מכוונת לכל המתרחש, הכול נקבע מראש).

לפי גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי, אמצעי התקשורת מעצבים את החברה שבתוכה הם מתקיימים. אמצעי התקשורת מציגים את העולם דרך משקפיים של טכנולוגיה מסוימת.   הם מביאים לשינויים בצורתה ובאופייה של אותה חברה, על פי תכתיבי המדיום המרכזי שלה.

מרשל מקלוהן , מושגי מפתח: המדיום הוא המסר, מדיום חם\מדיום קר, כפר גלובלי
מקלוהן הגה את האמרה המפורסמת: "המדיום הוא המסר".  ממנה משתמע שההתפתחות של החברה מעוצבת על ידי אמצעי התקשורת. מקלוהן שם דגש על הטכנולוגיה  וטען  שההשלכות החברתיות והאישיות של המדיה נובעות מהחידוש הטכנולוגי. העיסוק בהיבט של תכנים שולי לטענתו. מקלוהן הושפע מהמחקר הבלשני (חקר שפות) הרואה בשפה גורם המעצב את תפיסת המציאות. בדומה לכך לכל  אמצעי תקשורת יש "שפה" משלו.

אמצעי התקשורת מעצבים את החברה שבתוכה הם מתקיימים. אמצעי התקשורת מציגים את העולם דרך משקפיים של טכנולוגיה מסוימת כמו "שפת הדפוס", "שפת הטלוויזיה", "שפת האינטרנט". הם מביאים לשינויים בצורתה ובאופייה של אותה חברה, על פי המאפיינים הטכנולוגיים שלהם.

"המדיום הוא המסר" - הסבר/ הרחבה מתוך "מבוא לתקשורת" אוה ברגר
מרשל מקלוהן הגה את אחד ממשפטי המפתח החשובים בחקר התקשורת.כדי להבין משפט חשוב זה ניתן להשתמש בדימוי של קופסת קרטון. קופסת קרטון יכולה להכיל רק סוגים מסוימים של חומרים: אפשר להכניס בה מוצרי פלסטיק או עץ ולא נוזלים. בנוסף גודל הקופסה מגביל את התכנים (חפצים גדולים אינם יכולים להתמקם בתוכה).

כלומר, השינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום. המדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב. למשל הטלוויזיה היא מדיום ויזואלי, המעדיף אנשים בעלי חזות חיצונית נאה.

עלינו להבין שאיננו מדברים על הטלוויזיה כטכנולוגיה (קופסה המשדרת צלילים וקולות) אלא כמדיום. הטכנולוגיה (טלוויזיה, רדיו) היא רק מכונה . הטכנולוגיה  הופכת למדיום כאשר היא נכנסת להקשר של חברה ותרבות.  

הכפר הגלובלי (הרחבה)
לטענת מקלוהן, הרדיו והטלוויזיה "טוו רשת בלתי נראית של קרבה שבטית שבה כל חברי הקבוצה חיים בהרמוניה". מקלוהן טוען שהטלוויזיה כיווצה את העולם למעין כפר גלובאלי, שבו הכל מעורבים בכל, תחומי העניין משותפים והגבולות הטריטוריאליים מטשטשים.

בתקופה הפרהיסטורית, במחוזות השבטים הפרימיטיביים, היו בני השבט רוקדים מסביב למדורה עם תופי התם-תם. כעת הטלוויזיה תפשה את מקומה של  מדורת השבט הישנה; כל העולם כולו צופה בה ורוקד לאורה. כך נהפך הגלובוס הענק לכפר קטן- הכפר הגלובאלי.

יש לכך דוגמאות רבות: הצפייה באותן אופרות סבון בעולם כולו היא דוגמא לטשטוש גבולות תרבותיים.  הצלחתן של חברות מסחריות בכל העולם נובעת ממגמת הגלובליזציה (קוקה קולה, מקדונלדס, ליוויס). באירוע התאומים כל העולם בשידור חי  צפה ב- CNN.

האמריקניזציה והאימפריאליזם התרבותי (הרחבה)
אימפריאליזם-הרחבת אימפריה, שאיפה להתפשטות טריטוריאלית ולשעבוד עמים.
אימפריאליזם תרבותי- אימפריה, מעצמה (ארה"ב) ה"כובשת" עמים ומדינות לא באמצעות צבא ומשחתות אלא דרך שידורי הטלוויזיה והקולנוע ומשליטה בהם את התרבות שלה. (בתחומי הדת, המוסר, אומנות, אופנה ועוד).

המושג כפר גלובאלי בולט  בעיקר במגמת האמריקניזציה בעולם. ארה"ב הינה מפיקה ויצרנית עיקרית של קולנוע וטלוויזיה בעולם. מאחר ומרבית אזרחי העולם חשופים לתכנים של התרבות האמריקאית נוצרת אחידות תרבותית, כל העולם מצטמצם לממדיו של כפר קטן, בו הכול יושבים על "ספה" אחת שותים קוקה קולה, נועלים NICK, רואים חדשות ב-CNN ושומעים מוסיקה ב- MTV. תופעה זו של השתלטות תרבותית קרויה אימפריאליזם תרבותי.

הביקורת  על מקלוהן: למרות שחלק מקביעותיו ומהתיאוריות שלו נחשבו בלתי מובנות, ולעתים מופרכות, המסר המרכזי של מקלוהן — שבכדי להבין את העולם כיום צריך לחקור את השפעות המדיה — נותר נכון מתמיד.

קישור לפרק חוויית הצפייה בטלוויזיה
ניל פוסטמן בספרו "בידור עד מוות", טוען כי המבנה של המדיום הטלוויזיוני יוצר סגנון בעל המאפיינים הבאים (ראו הרחבה על "חוקי המדיום", בפרק : חוויית הצפייה בטלוויזיה);

·        רדידות ושטחיות של התכנים

·        קצביות ומוסיקליות,

·        שוטים קצרים, ריבוי בתנועה

·        יופי חזותי של הדמויות  והרקע

·        קטיעות מעבר חד מנושא אחד לשני (מנושא מצחיק לעצוב, מרציני להיתולי וכד')

מאפייני המדיום הטלוויזיוני מובילים לכך שהערכים המרכזיים של הטלוויזיה הם בידור, בידור ועוד בידור, שלא דורש מהצופים להשקיע מאמץ בצפייה.

הטלוויזיה המסחרית
כשמדובר בטלוויזיה מסחרית, כדי להגיע אל ליבו של הצופה ולשמור על רייטינג, חייבת הטלוויזיה לשעשע ולשמור על קצב אירועים דרמטי ושטחי.  מכאן אופייה הבידורי של הטלוויזיה. גם בחדשות המעברים מנושא לנושא, מסיפור שמח לסיפור עצוב, הם מהירים ורמת הריכוז הנדרשת מהצופים היא לכמה דקות בלבד.

(הערה א"מ: מכאן שהביקורת של גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי על גישת המראה היא שהמדיה לא יכולים לשקף מציאות, כי כל סיקור של המציאות יהיה מוטה ומותאם למאפייני "חוקי המדיום". אם נחבר זאת לטענותיו של פיסק בדבר האופי הריאליסטי של המדיום הטלוויזיוני, ניתן לומר גם שלטלוויזיה כמדיום, יש נטייה לייצר תחושה של מציאות אצל הצופה, אך בפועל זו אשליית מציאות ולא שיקוף אמיתי שלה).

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש