דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,989 כניסות לאתר
גלובליזציה - סיכום הספר טלוויזיה גלובלית, ארנון צוקרמן

מאת: עדה זילבר ז"ל

פרק א' - מהי טלוויזיה גלובלית
>שידורים בעתות משבר
>חדשות בשידור חי
>המהפכה הדיגיטאלית
פרק ח' - גלובליות מול לוקאליות
פרק ט' - אימפריאליזם תרבותי וזהות מקומית
>השחקנים הראשיים בשוק הגלובלי
פרק יג' - ישראל בעידן הגלובלי
>איכות בטלוויזיה
>ערוצים ייעודיים


פרק א' - מהי טלוויזיה גלובלית 
(עמ': 17-12)
מאז שנות ה – 80 מתרחשים שינויים דרמטיים בתקשורת העולמית, ששיאם המהפכה הטכנולוגית הדיגיטלית במאה ה-21. באמצעות השלט רחוק אנו יכולים לצפות במגוון רחב מאד של ערוצים מקומיים, זרים וגלובליים – ערוצים המשדרים בו זמנית לכל העולם.

שידורים בעתות משבר
בתקופות משבר ניצבות הרשתות הגלובליות במדינות הדמוקרטיות בפני דילמה: עד כמה ניתן לוותר על חלק מעקרונות הדמוקרטיה (למשל חופש המידע וצנעת הפרט) ולהגביל את חופש העיתונות למען הביטחון הלאומי.
 
ההחלטה בנושא אינה פשוטה והיא תלוייה בהקשר:

  • מידת האיום והפגיעה בביטחון הלאומי.
  • מידת המעורבות, האחריות וההזדהות עם הנושא הנסקר.
  • למי מדווחים – לקהל במדינה שלך על בעניינים הנוגעים לך, או בעניינים הנוגעים לאחרים.

חדשות בשידור חי
לשידורי חדשות בזמן אמת בעתות משבר כמו מלחמה, השפעה ייחודית:

  • הם עלולים לסכן חיי אדם – סקור הכנות לתקיפת יעד מחבלים מבוצר עלול להיקלט ע"י האויב ולחבל ביעילותו.
  • מקבלי החלטות שואבים מידע מהשידורים הישירים מקו העימות ומסתמכים עליהם כעל מקור אמין, הגם שהם מצונזרים ותיתכן בהם הטיה.
  • קיימת אפשרות להעביר מידע מהתקשורת הגלובלית למי שמנותק ממנה באמצעות טלפון ו/או רדיו כמעט לכל אחד בזמן אמת.
  • הלוויינים והכבלים, בהיותם חוצי גבולות פיזיים ופוליטיים, מקשים על היכולות של ממשלות לפקח ביעילות על זרימת המידע.

המהפכה הדיגיטאלית
הטכנולוגיות החדשות הדיגיטאליות המשולבות של וידאו, טלפון ומחשב מאפשרים לכל אחד בכל מקום שירותים מקיפים של ידע, בידור, חינוך  ומידע בצורה ויזואלית, קולית וטקסטואלית. מערכות אלו יהיו בעתיד אינטראקטיביות. כלומר, הצופה לא יהיה פסיבי כמו היום אלא משתתף ומעורב בנעשה. מהפכה זו תשפיע בעתיד על כל ההיבטים של חיינו כדוגמת המהפכה התעשייתית.

השינוי המדהים הזה מעלה מספר בעיות:

  • כיצד משמרים את הזהות התרבותית הייחודית ולא מאפשרים השפעה גורפת של התרבות הגלובלית המערבית על העולם.
  • ריכוז המידע בידי מעטים ואופן השימוש בו.
  • מי יפקח על הערוצים הגלובליים.
  • זכויות יוצרים.
  • צנעת הפרט.

פרק ח' - גלובליות לעומת לוקליות
(עמ': 82-89)
השידורים באמצעות לוויינים וכבלים לכל העולם גורמים להתנגשות בין שני כוחות מנוגדים: הגלובלי והלוקלי – העולמי והמקומי. מצד אחד, ערוצי הטלוויזיה הגלובליים מכווצים את העולם לכפר גלובלי אחד בו לזרימת המידע אין גבולות ומאיימים להפוך את העולם כולו לתרבות אחת – במידה רבה מאד זו הדומה לתרבות האמריקאית. מצד שני, אומות רוצות לשמור על התרבות הייחודית המקומית, על המסורת שלהן, השפה והזהות הלאומית.

כל תרבות, ציוויליזציה, שואפת לשמור על זהותה הייחודית. זהות שבאה לידי ביטוי במשתנים כמו: שפה, היסטוריה, דת, ערכים ומנהגים. הדעה הרווחת היום שהסיבה המרכזית לעימותים בעולם אינה עוד אידיאולוגית  או כלכלית אלא תרבותית. אחד המרכיבים המרכזיים כיום המגדירים את זהותו של הפרט היא הדת. מלחמת המפרץ ומלחמת האזרחים ביגוסלביה הם ביטוי נאמן לעימות שהוא יותר תרבותי מאשר מדיני.

לטלוויזיה הגלובלית יש היום השפעה תרבותית מכרעת שעיקרה בידי המערב. התכנים של תוכניות הטלוויזיה נותנים ביטוי לתרבות המערבית בכלל וזו האמריקאית בפרט. אלה הם בעיקר תכנים דמוקרטיים ליברליים עמוסי סקס ואלימות הנתפסים על ידי עמים עם תרבויות אחרות (המזרח, המדינות המתפתחות, מדינות מוסלמיות) כאיום ממשי על זהותן התרבותית.

החוקר הבריטי בויד ארט כנה תופעה זו אימפריאליזם של אמצעי התקשורת. כלומר המבנה, ההפצה והתכנים נמצאים תחת לחץ ממשי של אינטרסים של מדינה אחרת, כאשר למדינה עצמה אין אותה השפעה על התכנים שיוצגו בארצה היא, כל שכן במקומות מחוצה לה.

ואכן, מדינות רבות בעולם מנסות להגן על עצמן מפני השפעה חיצונית ע"י קביעת מכסות ליבוא תוכניות זרות ומכסות המחייבות שידורים מקומיים מקוריים. למשל: יש מי שמחייב שימוש רק בשפת המדינה ואוסר על שימוש בביטויים לועזיים. יש מי שקובע בפרוש את התכנים המותרים המעודדים את הערכים המסורתיים המקובלים ואוסר על תוכניות שמבטאים ערכים לא מקובלים.

המצב היום שהעולם הופך בהדרגה לכפר גלובלי:

  • מספר ערוצי הלוויין והכבלים גדול ממספר הערוצים המקומיים.
  • מספר התוכניות הקנויות גדול ממספר התוכניות המקוריות.
  • ערוצים רבים משדרים בו זמנית לכל העולם (כדוגמת CNN).
  • ניתן לעשות עסקים בכל מקום ובכל זמן באמצעות מחשב נייד, טלפון סלולארי, פקסימיליה ואינטרנט.
  • רשתות מזון בינלאומיות.
  • פרסומת חובקת עולם.
  • שפה בינלאומית במסחר והכלכלה – אנגלית.

השאלה היא: האם באמת מתפתחת תרבות גלובלית או שזה רק חיקוי של סגנון חיים שנתפס מוצלח ונוח על סממניו החיצוניים בלבד.

דוגמא לקונפליקט בין הלוקלי לגלובלי הוא שידורי המונדיאל. מצד אחד שידור גלובלי בכל המובנים – בו זמנית צופים מיליארדים באותו אירוע וחווים חוויה דומה. מצד שני, כל מדינה נותנת ביטוי גם לתכנים הנוגעים רק לה מתוך הצורך בהזדהות עם הגיבורים המקומיים שמייצגים אותה.

פרק ט' - אימפריאליזם תרבותי וזהות מקומית
(עמ': 90-101)
כתוצאה מתהליך הגלובליזציה של התקשורת עולה השאלה האם היא משפיעה על היווצרות תרבות עולמית אחידה?

מרכיבי הזהות של תרבות ייחודית אחידה מתגבשים באמצעות אירועים היסטוריים במהלך התקופות כשהם מתארגנים בשלוש קטגוריות:

  • תחושתה של המשכיות דורית.
  • זיכרון קולקטיבי - זיכרונות משותפים של מאורעות ואנשים.
  • תחושה של גורל משותף.

במושגים אלו עדיין לא ניתן להגיד שקיימת תרבות אחת גלובלית.

הגלובליזציה של הטלוויזיה קשורה קשר אמיץ לכלכלה הקפיטליסטית ומונעת בעיקר ע"י הרצון לרווחים. לכן היא מייצרת כל הזמן מוצרים חדשים, תוכניות פופולאריות ומחפשת עבורם שווקים חדשים. כלכלה הקשורה למערכת תרבותית מערבית המפיצה את רעיונותיה ברחבי העולם.

הדיון בטלוויזיה הגלובלית קשור לבעיות של האימפריאליזם התרבותי – בעיקר של ארה"ב המפיצה את התוכניות והסרטים המשפיעים ביותר על עולם הערכים של מדינות, בעיקר אלה שמתקשות לספק לעצמן תכנים מקוריים. במדינות אלו ניתן למצוא:

  • תלות מלאה או חלקית של הטלוויזיה המקומית בגורמי חוץ.
  • תלות משמעותית בתחום המידע החדשותי הטלוויזיוני בגורמי החוץ.
  • חשיפה לתרבות וערכים מערביים, האחרים מהתרבות המסורתית, באמצעות כבלים, לוויינים או שידורים פיראטיים.

במדינות אלו יתכנו ישנם גם גורמים הפועלים נגד הגלובליזציה ובעד הלוקליות:

  • החומר הגלובלי איננו הרוב.
  • הצפייה היא בעיקר בתוכניות מקוריות.

נראה כי התקשורת האלקטרונית והטלוויזיונית יוצאת מתחום השליטה של המדינות – כבלים, ערוצים זרים, לוויינים ואינטרנט.

התהליכים השונים שקרו במדינות השונות הוכיחו:

  • לא ניתן למנוע בצורה יעילה השפעה של שידורים מבחוץ כאשר קיימת דרישה חזקה מבית. החשיפה תעשה באמצעות תחנות פיראטיות ולוויינים פרטיים וסופה שתכריח את המדינה למסד את הנושא בצורה שתמזער את הנזק הנתפס לתרבותה וערכיה.
  • התמודדות הולמת עם הגלובליזציה נעשית באמצעות הקצאת משאבים לתוכניות מקומיות עצמאיות הנותנות ביטוי לתרבות והערכים המקומיים כדי לשמר את התרבות המקומית.

השחקנים הראשיים בשוק הגלובלי
מזוגי הענק בארה"ב גרמו לריכוז כוח המדיה במספר קטן של קונגלומרטים – תאגידים: טיים וורנר, וולט דיסני, סוני, ויאקום ו- News Corporation. תאגיד אוסטרלי של מרדוק. על מנת להבין את העוצמה והשליטה שיש לכל תאגיד שכזה נציין רק כמה מהחברות בהן שולטת טיים וורנר: רשת ה -  CNN, אולפני סרטים וטלוויזיה, רשתות כבלים, הוצאה לאור של ספרים ומוזיקה, עיתונות, ספריות וידאו, שרותי אינטרנט ואף חברת טלפונים. הבעייתיות בעניין איננה רק שתאגידים בודדים קובעים את התכנים והערכים המשודרים, אלא שלעומדים בראשם יש כוח ועוצמה המאפשרת להם להשפיע על מערכות פוליטיות וכלכליות.

דוגמא מובהקת היא רופורט מרדוק העומד בראש  News Corporation. מרדוק משתמש בתקשורת המגוונת העומדת לרשותו לצרכיו האישיים – להשפיע באופן אישי על בחירת ראשי ממשלות, על תהליכי קבלת החלטות בתחומים הנוגעים לענייניו וככלי ביטוי לדעותיו וערכיו. נראה כי הוא אינו בוחל בשום אמצעי כדי להפוך לשליט גלובלי של מידע ובידור ואולי אף יותר מכך. אין ספק שריכוז כוח תקשורתי גדול בתוספת אמביציות גלובליות ויכולת השפעה פוליטית עלול להיות מסוכן.

פרק יג' - ישראל בעידן הגלובלי
(עמ': 133-149)
בתחילת שנות ה – 90 הגיעה מהפכת התקשורת גם לישראל וביטוייה הם:

  • שבירת המונופול של רשות השידור הממלכתית כשנוסף הערוץ השני.
  • הכנסת הטלוויזיה בכבלים וערוצים גלובליים.
  • רכישה מואצת של טלפונים סלולאריים.
  • חדירה מדהימה של מכשירי וידאו ביתיים, מחשבים אישיים ואינטרנט.

ניתן לשער שהשידורים בישראל יושפעו משני גורמים מרכזיים:

  • ההשקפות הפוליטיות של הממשלה ועמדתה ביחס לתקשורת – כן או לא להפריט מערכות ציבוריות כך שיפעלו בשוק חופשי תחרותי.
  • התפתחויות טכנולוגיות ושינויים העוברים על מערך השידורים בעולם כולו.

על מנת לפתח מערכת תקשורת מודרנית, פתוחה וזורמת ההולמת את צרכי המדינה, תרבותה וערכיה הוקמו בארץ שתי וועדות:

·    הראשונה, בראשה ארנון צוקרמן, בחנה את השינוי הנדרש במבנה הארגוני של השידור הציבורי בישראל וההשלכות שתהיינה לו על מערך השידורים בכללותם. הוועדה הכירה בחשיבות שידור ציבורי ממלכתי עצמאי המבטיח זרימה חופשית של מידע, דעות והשקפות הרווחות בציבור כחלק מן החיים הדמוקרטיים והמליצה על:

  • חקיקת חוק התקשורת האלקטרונית.
  • הקמת רשות לאומית לתקשורת.
  • שינויים מבניים וחוקיים בשידור הציבורי.
  • הגדרה מחודשת של יעדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית.
  • הערכה מחודשת של תכנים.

·    השנייה, בראשה יוסי פלד, בחנה את מערך השידורים המסחריים בעתיד. המלצתה המרכזית קובעת את עקרון השמים הפתוחים – "יישום עקרונות של שוק חופשי בתנאים של תחרות הוגנת ושווה, אשר תבטיח הגנה וחופש בחירה לצרכני התקשורת".

העתיד מורה שמערכת השידור בישראל תהייה בעתיד: יותר מסחרית, יותר תחרותית ויותר אגרסיבית. אחת הסכנות למערכת השידורים בארץ היא הנטייה של אנשי עסקים ושל מקבלי החלטות במערכת הפוליטית, לראות בטלוויזיה האמריקנית את הדגם המתאים ביותר לישראל. התפיסה המדגישה את המסחרי מול זו האירופאית המדגישה את התרבותי. אין לנו את הגורמים המאפשרים טלוויזיה מסחרית בארה"ב – משאבים כספיים גדולים מפרסומות המאפשרים השקעת סכומים גבוהים בתוכניות הפקה מקוריות.

ריבוי הערוצים בארץ יוביל ל:

  • צמצום בהשקעות בתוכניות מקוריות וירידה באיכות המופקות עקב תקציב מוגבל מפרסומות.
  • פיצול רב של הצופים בין הערוצים ומכאן ירידה בחשיבותם היחסית.

איכות בטלוויזיה
קיימת אם כן בעיה ליצור איזון בין הצורך לספק את הציבור הרחב הדורש בידור קליל (כוחות השוק) ובין הצורך לשמר קריטריונים תרבותיים איכותיים. איכות נקבעת על ידי מספר משתנים:

  • מחויבות ואחריות ציבורית.
  • רמה מקצועית גבוהה של מפיקי התוכנית.
  • משאבים כלכליים מספיקים.
  • שחרור ממחויבות לרייטינג.

ערוצים ייעודיים
בשנת 1998 החליטה הממשלה על הקמת ערוצי טלוויזיה ייעודיים בכבלים, שיהיו ממומנים מפרסומת מסחרית. נשאלת השאלה האם הם תורמים לאיחוד או פיצול? האם הם יביאו לאינטגרציה ולזהות תרבותית משותפת או לקיטוב תרבותי, ניכור, הסתגרות, שמירת הקונפליקט האתני והגזעי והחלשות ההסכמה החברתית והתרבותית. בחברה פלורליסטית כמו שלנו עולה השאלה כיצד לטפח תרבויות ומסורות, לשמר את המגוון התרבותי, הזהות האתנית בלי לפגוע בתרבות,בזהות הלאומית ובמטרות המשותפות ומאחדות.

אלה המתנגדים לערוצים ייעודיים טוענים:

  • ערוצים אלה עלולים להעמיק את הפער בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, להגביר את ההסתגרות והניכור החברתי וליצור גטאות תרבותיים.
  • הכתבה מלמעלה של ערוצים מכתיבה את סדר העדיפויות התרבותי.
  • מדינה הנמצאת בתהליכים של התהוות מבחינה תרבותית ואין בה עדיין הסכמה משותפת לגבי ערכיה המרכזיים, חייבת לפעול לטיפוח הזהות הלאומית התרבותית, השפה, המסורת והזיכרון הלאומי הקולקטיבי.


גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש