דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,905 כניסות לאתר
הבטים גלובליים המשחקים האולימפיים חלקים ב' - ה'

מאת: יונת גת

חלק ב' 
חלק ג'  

>שיעור ראשון
>
שיעור שני
>שיעור שלישי
חלק ד'
>שיעור ראשון
>שיעור שני
>שיעור שלישי
חלק ה' - שאלות לבחינה


חלק ב'
מושג מרכזי
:
ביות- סיקור אירוע גלובלי מזווית מקומית.
היבטים גלובליים- אספקט, נקודת מבט, התייחסות הכוללת את כל כדור הארץ.

חלק ג'
 שיעור ראשון
מטרה אופרטיבית: התלמיד יישם את המושג גלובליזציה על תחום הספורט.

מטלה לימודית:
תחילה ניתן לקשור בין משחקים אולימפיים לבין אירועי מדיה טלוויזיוניים, המאפשרים חוויה גלובלית וזיכרון קולקטיבי חוצה גבולות ויבשה. רצוי לחזור עם התלמידים על הגדרתו ומאפייניו של ארוע מדיה (אשר נלמד בכיתה י') ומתאים גם להגדרתנו ואיפיונינו את המשחקים האולימפיים כאירוע מדיה גלובלי.

שאלת הדיון : האם משחקים אולימפיים הנם אירוע מדיה?
 יעלו הנקודות הבאות:
- שידור חי של "אירוע היסטורי". אירוע נדיר המתרחש אחת לכמה שנים: אולימפיאדה- אחת לארבע שנים, המונדיאל- הכולל רק את ארצות אירופה וענף ספורט אחד: כדורגל- אחת לשנתיים.
- הופעה מתוכננת מראש המתאפשרת הודות לטכנולוגיה טלוויזיונית לוויינית (בכתבה "טוקיו 1964: משחקים טכנולוגיים" מאוזכר יוז סינקום 3, לוויין תקשורת יפני שאפשר לראשונה להציג את המשחקים האולימפיים בכל בית בעולם).
- רבות המדינות המשתתפות בו, מכל חמשת היבשות.
- אירוע המאפשר חווית "היות שם"- הטלוויזיה מאפשרת לכולם נגישות לאירוע הגלובלי.
- הפרטים שיתועדו על ידי הטלוויזיה אינם זהים בהכרח לפרטים שיכתבו על ידי היסטוריון מקצועי.
- הקריאה לצפות באה מהטלוויזיה ומהעיתונים באמצעות פרומואים חגיגיים וממושכים.
- האירוע משנה את לוח המשדרים הטלוויזיוני הרגיל.
- האירוע מסוקר במתכונת המוכרת לצופה: הדגשת העימותים.
- האירועים מחייבים את הצופה לצדד באחד הצדדים – הדגשת הלאומיות ( הקונפליקט בין הלוקלי לגלובלי).
- לצרכן מידע מוקדם על המצפה לו (מועד, משך, תוכן).
- הצופה נערך בחגיגיות לקראת הצפייה (שינוי שגרת היום, חברים, כיבוד וכו').

מטלה לימודית: ליישם את המושג גלובליזציה על תחום הספורט באמצעות כתבות בנושא.

שאלה לדיון: כיצד מדגיש הסיקור הטלוויזיוני במשחקים האולימפיים את החוויה הגלובלית?
(ניתן לבחון שאלה זו באמצעות הסיקורים העיתונאיים המובאים בחלק ד' – הצעות להפעלה).
יעלו הנקודות הבאות:
- שידור משחקים של מדינות זרות בענפי ספורט שונים, גם כאשר ישראל אינה מיוצגת.
- פרשנויות וכתבות על כוכבי ספורט זרים.
- דיווחים על התרחשויות בציבור במקומות שונים בעולם, כתוצאה משידור  
    המשחקים האולימפיים.

הסיקור הטלוויזיוני על מדינות העולם המשתתפות במשחקים אלו מעניק לצופה תחושה של היותו אזרח העולם, עולם שהוא בבחינת כפר גלובלי.

שיעור שני
מטרה אופרטיבית: התלמיד ידגים את הקשר ספורט- טלוויזיה. 

שאלה לדיון: מדוע הפכו המשחקים האולימפיים למוצר אטרקטיבי ומבוקש על ידי ארגוני התקשורת הטלוויזיוניים?
(ניתן לדון בשאלה זו לאחר עיון בכתבות המוצעות בחלק ד' – הצעות להפעלה).
יעלו הנקודות הבאות:
- קלים להפקה בניגוד לסדרות טלוויזיוניות אחרות: ניתן לשדר דרמות מן המוכן.
- ויזואליים ומצטלמים יפה.
- תורמים לשיעורי צפייה גבוהים במיוחד כיון שעונים על צורכי הצופים: מאפשרים תחושות של "ביחד" ושוויון, הזדהות עם גיבורים לאומיים ובינלאומיים כאחד, מעניקים ריגושים- מתח ודרמה בשידור חי ומציגים תיאור ותמונה טובים יותר מאשר במגרש (מצלמות מים, צילומי תקריב וכו') וכן פרשנות. 
- מפרסמים מעוניינים לפרסם בעת שידור משחקים אלו.

מהם אם כן מניעי ארגוני הספורט לשידור משחקים אולימפיים בטלוויזיה?
- השגת תמיכה וחסות כלכלית של מפרסמים.
- רווח כספי עצום ממכירת זכויות שידור.
- הגעה למספר בלתי מוגבל של צופים והגברת פופולאריות בציבור.
ומהם מניעי המפרסמים?
- חשיפה לקהל יעד גדול בעל כוח קנייה, הצופה בשידורי המשחקים האולימפיים.

כל אלו מובילים למסקנת הדיון המתבקשת: המשחקים האולימפיים הם אירוע מדיה גלובלי המהווים דוגמא מובהקת לקשר הכלכלי שבין טלוויזיה לספורט.

שיעור שלישי
מטרה אופרטיבית:  התלמיד יגדיר את המושג "ביות".

שאלה לדיון: כיצד מועברת תחושת הלאומיות באולימפיאדה או במונדיאל שהם אירועים בינלאומיים?
הסקירה העיתונאית מאופיינת בהבלטת האירוע מנקודת מבט ישראלית מקומית:
- הקפדה על הצגת טקסי הפתיחה והסיום בהם עולים הספורטאים מהמדינות השונות בזה אחר זה לפי סדר הא"ב האנגלי.
     צילומי תקריב של ספורטאינו ודגל ישראל המונף אל על משרת את  
     תחושת הלאומיות.
- בסיקור קיימת התמקדות במשחקים אולימפיים בהם שותפים
     הספורטאים הישראליים. 
- פרשנות וסיקור המשחקים בהם נוטלים חלק ספורטאינו, באור חיובי, גם אם אינם עומדים בתחרות ואינם משיגים תוצאות.
- כמו כן יש הדגשה של משחקים אולימפיים ישראליים גם בענפי ספורט שוליים.
- פוליטיזציה של הספורט- סיקור משחקים של מדינות זרות בהשפעת הקשרים הבינלאומיים עימן, אהדה או אי אהדה כלפי מתחרים שונים על רקע התייחסות פוליטית.

מן הראוי לציין, כי בדיווח העיתונאי על ספורטאים ישראליים יש הקפדה על שפה וביטויים, המדגישים יכולת עמידה ותקווה לעתיד טוב יותר או כשלון הנובע לכל היותר מחוסר מזל, תקרית מצערת של הרגע האחרון בניגוד לכל הציפיות, או חוסר במשאבים מתאימים בהשוואה ליריב ולא כישלון הנובע מהעדר יכולת או כישורים לעמוד מול המתחרים. כך בסיקורים של האולימפיאדה האחרונה בסידני, נמצא ביטויים כמו: "עם הפנים לאתונה", "כמה קרוב- ככה רחוק", "טעות טקטית גורלית", "ההתחלה הייתה מעודדת ולא רמזה על הבאות", "ההחמצה הגדולה" ועוד.
 
לסיכום: אנו רואים שקיימת בהתייחסות העיתונאית המקומית הדגשה והבלטה של ספורטאים ישראליים ויתכן גם העצמה של כישוריהם ויכולתם. בסיקורים אלו המדגישים את מקומה של ישראל במשפחת העמים יש כדי לחזק את הגאווה הלאומית, הביטחון העצמי ותחושת הערך והשוויון.  
הייצוג הלאומי באירוע בינלאומי מהווה סממן ברור של ריבונות. עצם ההשתתפות כשותף שווה ערך במשפחת העמים מביאה לתחושה  
"שאנחנו על המפה". 

יתר על כן, ניתן לדבר עם התלמידים על ביות המשחקים האולימפיים גם במובן של סיקור השפעת המשחקים האולימפיים על הציבור הישראלי, מבחינת שינוי באורחות חייו (דיווחים על אחוזי צפייה, חשיבות הצפייה לאזרחים שונים, חיילים, וכיו"ב), אופנה (תספורות נוסח רולאנדו), השפעה על פריון העבודה
(היעדרות ממקום העבודה או ירידה בתפוקות בשל עייפות) הגברת מגמות של שיווק( רכישת מקלטי טלוויזיה) ועוד.
 
(ראה הפעלות המוצעות בחלק ד').

יש להדגיש כי סיקורים אלו מצביעים על תופעת הביות- סיקור האירוע הגלובלי גם מנקודת מבט מקומית, המדגיש תחושת לאומיות באירוע בינלאומי ומיישב את הקונפליקט שבין הלוקלי לגלובלי.

חלק ד'
רעיונות להפעלה במהלך השיעורים:

שיעור ראשון:
על מנת לתת ביטוי לגלובליזציה בתחום הספורט ולבחון כיצד מדגיש הסיקור העיתונאי את החוויה הגלובלית, ניתן להביא בפני התלמידים כתבות אשר התפרסמו בעיתונים היומיים הגדולים, במונדיאל האחרון. בסוף יוני – תחילת יולי 2002, הוקדש מוסף מיוחד מונדיאל 2002, על אף שישראל לא לקחה חלק במשחקים אלו.

יש לחלק לתלמידים כתבות שונות מן האולימפיאדה והמונדיאל האחרון ולדון בשאלות מנחות כמו: על מה אנו למדים מן הכתבות? מה מטרתן של כתבות אלו? מה בין כתבות אלו ותהליכי גלובליזציה? ומכאן ניתן לדון בשאלה המרכזית כיצד מדגיש הסיקור את החוויה הגלובלית? ולסכם על פי הצעת מערך המובאת בחלק ג'. 

הכתבות המוצעות בנושא כדלקמן:
כתבות העוסקות בסיקור משחקים אולימפיים (מונדיאל 2002- "ספרד: קניזארס נחתך מבקבוק ויחמיץ המונדיאל", "ניגריה: קאנו ייעדר מהמשחק מול אנגליה", "צרפת: זידאן יחמיץ את שני המשחקים הראשונים", "טורקיה סיימה שלישית", "כדורגל אנגלי: דייר וג'רארד עלולים להחמיץ את המונדיאל" אולימפיאדת סידני- "שחייה: בן 15 ייצג את ארה"ב בסידני", "אולימפיאדה: תקוות גדולות" "כסף תמורת מדליה", "במזרח טימור יוכלו לראות את האולימפיאדה", אולימפיאדת החורף 2002- "אולימפיאדה: הדגל האמריקני מהתאומים יינשא בטקס הפתיחה");

כתבות העוסקות במתן מידע על כוכבי הספורט בעולם (אולימפיאדת סידני 2000- "איש יותר טוב משיכולנו בכלל לקוות", "האנטר: אין לי הסבר", מונדיאל 2002- "הקוסם מברזיל");
וכתבות המלמדות על השפעות האירוע הגלובלי במקומות שונים בעולם (מונדיאל 2002- "מיליונים חגגו בדר' קוריאה", "כל ברזיל תחכה הבוקר לשובם של הגיבורים","משטרת קוריאה: מצפים ל-4 מיליון אוהדים ברחובות", "ברזיל: קבלת פנים של גיבורים לנבחרת", אולימפיאדת סידני 2000- "האולימפיאדה תפגע בבוש הבן", "הצופים לנייקי: הפרסומת שלכם מפחידה מדי", "תקוות משותפות", "סמראנש: האולימפיאדה, עידן חדש בסין", "הודו: השידור הופסק, האוהדים חסמו כבישים").
 
שיעור שני:
הפעלה למערך שיעור בנושא בחינת הקשר  ספורט- טלוויזיה.

ניתן להציג בפני התלמידים את הכתבות הבאות:
"מהבריכה לחלון הראווה" 
"אסורה הכנסת אקדחים סכינים ופפסי"

אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות עבודה כאשר כל קבוצה מקבלת כתבה שונה.
לאחר קריאת הכתבות יתבקשו התלמידים לסכם את המניע של ארגוני התקשורת הטלוויזיוניים להשקיע בשידור משחקים אולימפיים.

כתבות נוספות העוסקות בהיבטים הכלכליים של המשחקים הגלובליים הן: "חמש ערים יתחרו על אירוח אולימפיאדת 2008", "אפרים זינגר: אתונה 2004 – אולימפיאדה ביתית שלנו", "האולימפיאדה מנצחת את בתי הקולנוע", "ההכנסות הצפויות מהאולימפיאדה: 3.381 מיליארד שקל", "ארגונים אנטי קפיטליסטיים נגד האולימפיאדה", "אוליביה ניוטון ג'ון תשיר בפתיחת האולימפיאדה", "סנטנה ובק סטריט בויס יספקו מוזיקת רקע לשידורים מהאולימפיאדה".

שיעור שלישי:
על מנת להדגים בכיתה את הביות- סיקור המשחקים האולימפיים מנקודת מבט מקומית, ניתן להביא בפני התלמידים מאסופת הכתבות אשר עוסקות בהישגי ספורטאינו באולימפיאדה והשפעת משחקים אלו על הציבור הישראלי. ניתן לשאול שאלות מנחות כמו: האם אופן הסיקור עשוי לעורר בנו תחושות לאומיות? או לדן במהות הקונפליקט שבין הגלובלי ללוקלי. רצוי לבחון את הסיקור מנקודת מבט מקומית גם בחדשות, על מנת שהתלמידים יבינו כי תופעת הביות אינה חלה רק בסיקור האולימפיאדה.

הכתבות המוצעות:
- בכתבה "עם הפנים לאתונה": עם שובה של המשלחת הישראלית מסידני, דווח כי "המשלחת הישראלית לסידני חזרה לארץ עם תחושת סיפוק גדולה", וזאת על אף שמבין כל נציגינו רק ספורטאי אחד השיג מדליית ארד.
- בכתבה "התעמלות אומנותית: הופעה מכובדת לטוקייב": דווח על הופעתה של טוקייב, הנציגה הישראלית של ענף ההתעמלות האומנותית בסידני, כהופעה מכובדת אשר הייתה קרובה ביותר לגמר ומתן פרשנות המרמזת על ניקוד פוליטי לא הוגן של שופטים בינלאומיים.
- בכתבה "אברבוך כשל ברגע האמת": כתיבה דרמטית המעוררת אמפטיה והשתתפות בצערו של אחד מאתנו, שהגורל לא האיר לו פנים, בניגוד לכל הציפיות. שכן התקשורת דיווחה על קופץ המוט הישראלי כמי שעתיד לקבוע היסטוריה נוספת ולהיות הישראלי הראשון שיזכה במדליה אולימפית.
- בכתבה "שייט: כמה קרוב ככה רחוק"- שוב התייחסות דרמטית אל          ספורטאים מקומיים המפספסים את האליפות העולמית בשל טעות טרגית בעשרות המטרים האחרונים.
- וגם הכתבות " ג'ודו: ההחמצה של זאבי", "האבקות: איבסייצ'יק היה קרוב למדליה", "הישג ישראלי באולימפיאדת סידני" המעבירים מסרים דומים.
- הכתבה "סייף: אוחיון סיימה במקום ה-15" סיפורה של סייפת הרומח הישראלית היחידה אשר על אף המקום השולי לו הגיעה, זכתה לפירגון עיתונאי שבו נכתב עליה כי : "הציגה יכולת לא רעה למרות הבעיות הכלכליות של ענף הסייף בישראל".
- ניתן להראות גם כי נקודת המבט המקומית והדגשת הלאומיות במשחקים אולימפיים כה חשובה עד כי במונדיאל האחרון, שבו לא השתתפו ספורטאי ישראל, הודגשה השתתפותה של נציגה משלנו, ילדה בת 9 אשר השתתפה  בטקס הסיום וקיבלה תשומת לב טלוויזיונית על אף שלא הייתה כלל בין הספורטאים המשתתפים בתחרות, אלא נראתה על המסך למספר שניות בודדות, רק בשם החיפוש אחר הייצוג המקומי ותחושת הגאווה הלאומית (הכתבה "נציגה משלנו בטקס הסיום"). וגם כותרת עיתונאית אשר הדגישה את אמירתו של אחד משחקני העל הישראליים, כי הדבר שיכרת ביותר בזיכרונו מן המונדיאל, הוא דגל ישראל המונף מן היציע (הכתבה " ברומר: הכי אזכור את דגל ישראל ביציע").
- כתבתה של אמיר אפרת, בידיעות אחרונות, "מריח כמו 1974", אשר התייחסה לשאלת העדפתנו את ספורטאי ברזיל על פני ספורטאי גרמניה, על רקע הזיכרון הלאומי הקולקטיבי של השואה, עוסקת בסיקור האירוע הגלובלי מנקודת מבט מקומית, וניתן לדון בהקשר זה גם באמצעות כתבתה.
- בנושא הביות אפשר להציג גם כתבות העוסקות בהשפעת המשחקים האולימפיים על הציבור הישראלי- "אליפות הרייטינג: יותר מ-42% צפו בגמר המונדיאל בישראל" ולדבר על השפעת המונדיאל על פריון העבודה והיערכות המעסיקים ("הכדור הוא הכל") או השפעת המונדיאל על החיילים בשירות הסדיר והמילואים ("חודש מחוץ לתחום- המונדיאל במילואים" ), השפעות בתחום השיווק המקומי, מקומות בילוי, והשפעת הכוכבים על עיצוב השיער, המזון וכו' בכתבות : " בתפריט: נקניקיות רונאלדיניו", "במספרות כבר מבקשים תספורת רונאלדו" ו"הלהיט: טלוויזיות גדולות", "גידול של עד 100% ברכישת מערכות הום סינמה" אשר התפרסמו בידיעות אחרונות.

חלק ה'
שאלות לבחינה

1)  נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי האמריקני, אוורי בראנדג', התייחס פעם  
     באחד מנאומיו אל המשחקים האולימפיים והספורט כאל "הדת של המאה
     ה-20 ,דת אוניברסאלית, המאחדת את כל הערכים של הדתות האחרות.
     זאת היא דת מודרנית, מרגשת, מלאת חיוניות ודינאמית, המושכת את
     הנוער בכל העולם לתוך שורותיה".
א. האם המשחקים האולימפיים הם "דת אוניברסאלית"? חווה דעתך והסבר את המושג גלובליזציה בהקשר זה.
ב. מדוע הפכו המשחקים האולימפיים לאירוע מדיה טלוויזיוני מצליח? 

2)   מדינות רבות משתמשות בספורט כאמצעי ליצירת זהות לאומית והזדהות
      לאומית.
א. האם שידור המשחקים האולימפיים מסייע להגברת תחושת הלאומנות? נמק.
ב. כיצד מכונה תופעה זו? האם היא עשויה להתקיים גם בסיקור החדשות? הבא דוגמא.

3)   אחת הטענות היא כי המשחקים האולימפיים מתאימים למבנה וצורכי   
      המדיום הטלוויזיוני.
א. אילו צרכים אנושיים מספק הסיקור הטלוויזיוני באולימפיאדה? פרט.
ב. הסבר את התאמת המשחקים האולימפיים לטלוויזיה על פי מאפייני מדיום זה, המוכרים לך.

4)   שידור המשחקים האולימפיים גרם לכך שהאינטרסים של הגורמים  
      הכלכליים חורגים כיום מעבר לקוי הגבול של מדינתם.
      א.  הסבר את הקשר ספורט- טלוויזיה לאור טענה זו.
 ב.   ציין לפחות שני גורמים המפיקים תועלת כלכלית משידור המשחקים  
    האולימפיים.



הערה: הכתבות המוצעות להפעלת תלמידים מופיעות באתר ynet של ידיעות אחרונות, בארכיון, בערך אולימפיאדה או מונדיאל.



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש