דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,049 כניסות לאתר
הטלוויזיה בישראל: הפקות מקור וחשיבותן (מטרה אופרטיבית 5)

מאת: ורד אורגיל

 

תחנת טלוויזיה, המושפעת מעלויות שידור והפקה, תעדיף לשבץ לשידור תכניות בהן היא אינה זקוקה להשקיע כסף רב. תוכניות זרות, קנויות, אשר תגובת הקהל אליהן ידועה מראש, יקרצו לתחנת השידור המבקשת למלא זמן שידור ללא השקעה כספית גבוהה הכרוכה בהפקה של תכנית מקור.

הגלובליזציה בתקשורת גורמת לחשיפה לתרבויות זרות ולעיסוק בחייהם של אחרים, אך חשיפה זו עשויה לבוא על חשבון הזהות הלאומית העצמאית הייחודית לכל עם. כתוצאה מהפניית משאבים לרכישת תוכניות זרות, היצירה המקומית והתרבות המקומית  עלולים להיפגע.

גיבורי הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית מוכרים במדינות רבות ברחבי העולם. יש מדינות הנוהגות לערוך דיבוב במקום השפה האנגלית נשמעים קולות של שחקנים מקומיים בשפה המקומית. שיטה זו של תרגום עשויה להגביר את ההשפעה התרבותית של התכניות הזרות, שנתפסות כפחות זרות משום כך. בישראל נהוג לתרגם את התכניות הזרות בעזרת כתוביות.

מדינות רבות מנסות לצמצם את תופעת השידורים הזרים ולעודד את הפקת שידורי המקור – בין באמצעות תמיכה בהפקות מקור באמצעות קרנות ממשלתיות, קביעת מכסת מינימום של שידורים המבוססים על הפקות מקור ובין באמצעות הכבדה על יבוא תכניות וסרטים זרים. בצרפת נקבע שלפחות 40% מהשירים המשודרים ברשתות הרדיו יהיו צרפתיים. בישראל חוקק חוק דומה ב- 1999, בו נקבע כי בתחנות הרדיו של קול ישראל וגלי צה"ל לפחות 50% מהשירים המושמעים יהיו בעברית.

למעשה, כבר ב-1965, קבע חוק רשות השידור, שאחד מתפקידיה של הרשות יהיה 'לקדם את היצירה הישראלית והעברית'. חובה דומה קיימת בחוק המפרט את תפקידי מועצת הכבלים ותפקידי הרשות השנייה. בחוק  הרשות השנייה נקבע שלפחות שליש מכלל השידורים יהיו הפקות מקומיות. בכללים עבור בעלי הזיכיון נקבעו לזכייני הכבלים הוראות כמותיות מחייבות – מספר תכניות, זמן השידור ומינימום של עלויות הפקה. החל מ- 1996 החלה לחול חובה דומה גם על רשות השידור. נקבע כי על רשות  השידור להקצות לפחות 40% מזמן השידור להפקות ישראליות.

הדרישה לקבוע חובה של הפקות מקור באה ממספר גורמים ובשל מספר שיקולים:
>שיקולים ערכיים, תרבותיים וחברתיים – על החברה להתבונן ולעסוק בעצמה, בעברה, בערכיה, תולדותיה והמיתוסים שלה. סדרות כמו 'משפט קסטנר' מאפשרות לעורר שאלות הקשורות לזיכרון היסטורי לאומי, אבחנה בין זיכרון למיתוס [מיתוס – מסורת, אגדה, סמל, אירוע שנופח מעבר למימדיו].

>שיקולים כלכליים: מפיקים, יוצרים, שחקנים אשר בקשו להבטיח את פרנסתם ועיסוקם בתחום. כדי לא לתת כוח רב בידי זכייני ערוץ 2, נקבע כי לפחות מחצית מההפקות המקומיות יבוצעו על ידי יוצרים ומפיקים עצמאיים.

  • >בעבר היו טענות כי היצירות המקומיות אינן מעניינות ורמתן ירודה ולכן אין לחייב בריבוי תכניות מקור. יתכן כי הסיבה לטענה הייתה גם כלכלית – רצון להימנע מההשקעה הכספית הרבה הכרוכה בהפקה, אולם דרישה כזו אינה מאפשרת התפתחות ושיפור של התעשייה המקומית. בשנים האחרונות חלה התעוררות בתעשייה וההפקה המקומית, המדברות אל הצופה בשפתו ועוסקות בנושאים מעולמו הרלוונטיים אליו.

מכאן שהוראות החוק והקמת רשויות המפקחות על ביצוע החוקים בעניין לוח המשדרים והפקות מקור, הן אמצעי אשר נועד לשרת ערכים תרבותיים וחברתיים. באמצעות הכוונתם של משאבים כספיים ואחרים (המדינה מקיימת כיום מספר קרנות המעודדות את היצירה הישראלית) אשר נועדו להפוך את הערוצים הישראליים לישראליים לא רק מהבחינה הפורמאלית, אלא גם מבחינת אופיים, מהותם ותכניהם.

מתוך: טוקטלי, א'. 2000, מדיניות התקשורת בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 233-226.




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש