דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,948 כניסות לאתר
התפתחות היסטורית של הטלוויזיה

מאת: חנית דקל גרטמן

מטרות אופרטיביות
אמצעי עזר
שיטת ההוראה
שיעור מספר 1
שיעור מספר 2
שיעור מספר 3
שיעור מספר 4
שאלות מסכמות


מטרות אופרטיביות:
1.
התלמיד ימנה את השלבים העיקריים בהתפתחות הטלוויזיה.
2. התלמיד יסכם את המאורעות והתהליכים הטכניים (למשל שידורי צבע), הכלכליים (למשל ההכנסות מפרסומת) והפוליטיים (אימוץ טלוויזיה בתהליכי בחירות) הקשורים להתפתחות המדיום

 אמצעי עזר:
קלטת ווידאו: התפתחות אמצעי התקשורת (ניתן להשיג במרכזייה פדגוגית)
שקף המודל ההיסטורי של אמצעי התקשורת (דן כספי "תקשורת המונים" כרך א' עמ' 117). ראה נספח א'.
קלטת וידאו: פרק בסדרה "הכול נשאר במשפחה" - ארצ'י בנקר.

שיטת ההוראה:
שילוב של הוראה פרונטאלית ושיתופית.

שיעור מס' 1
יצירת מוכנות: צפייה בקלטת ווידאו המתארת את התפתחות אמצעי התקשורת (בקטע הרלוונטי לטלוויזיה).

המודל ההיסטורי של התפתחות אמצעי התקשורת:
אמצעי התקשורת החדשים אינם דוחקים בהכרח את רגליהם של אמצעי התקשורת הוותיקים. אלה וגם אלה דרים בכפיפה אחת ולכל אחד מהם שימוש ומרחב מחייה משלו.

תהליך התפתחותם של אמצעי התקשורת מתואר כגלגל היסטורי בן ארבעה שלבים:
1 . פריצה
2. התמסדות
3. התגוננות
4. הסתגלות

השלב הראשון - שלב הפריצה: הופעתו של האמצעי והחידוש שבו.
שלב זה מתבטא בחידוש טכנולוגי (מחשב למשל) או שיפור בטכנולוגיית תקשורת קיימת (כגון שידור בכבלים). החידוש כשלעצמו מעורר סקרנות, הממקדת את תשומת הלב הכללית באמצעי החדש, על חשבון הזנחה ולו זמנית, של אמצעי התקשורת הקיימים.

השלב השני - שלב ההתמסדות: מתבסס אמצעי התקשורת כך שהרגלי השימוש בו הופכים לחלק מהשגרה. אמצעי התקשורת הופך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי ומתחיל למלא תפקידים חיוניים ומגזרי ציבור שונים הופכים להיות תלויים בו.

השלב השלישי - שלב ההתגוננות: מסתמנות סנוניות ראשונות של מדיום חדש אשר מאיים על האיזון הקיים בתקשורת ובחברה. הופעת המדיום החדש יכולה לשנות הרגלי שימוש באמצעי תקשורת קיימים. בשלב זה ייתכנו מאבקים בין הממסד התקשורתי הקיים לבין אמצעי התקשורת החדש, שחותר להשתלב ולהתבסס. המדיום החדש מבקש לנגוס נתח מההכנסות ומשוק הצרכנים ואילו המדיום הוותיק (שהוא בעצם החידוש הקודם), מנסה להתגונן מפניו ולחסום את דרכו.

השלב הרביעי - שלב ההסתגלות: כבר נראה באופק פתרון של דו-קיום בשלום עם המדיום החדש. פתרון זה משמעותו הגדרה מחדש של תפקידי המדיה, הוותיקים והחדשים. אמצעי התקשורת חייבים להשלים עם נוכחות המדיום החדש באחת משתי דרכים: התמחות או כניעה ולעיתים בדרך ביניים בין השתיים.

בספרו "תקשורת המונים" מציע דן כספי את המודל בעל ארבעת השלבים הללו להבנת התפתחותו ההיסטורית ומעגל חייו של כל אמצעי תקשורת.

תרגיל בכיתה: בחר לך אמצעי תקשורת כלשהו (תוכל גם להמציא אחד שכזה) ותאר את השלבים במעגל חייו ההיסטורי. התלמידים יתארו במליאה את השלבים בחיי המדיום עליו בחרו לכתוב.

שיעור מס' 2
שיעור זה מתאר את שלב הפריצה של המדיום הטלוויזיוני בשנות החמישים - הרצאה +דיון.

שלב הפריצה - שנות החמישים בשחור לבן.
מלחמת העולם השנייה הקפיאה את התפתחותם של שידורי הטלוויזיה למשך עשור. לא זו בלבד אלא שהמלחמה אף היטיבה עם הרדיו שהתגלה כאמצעי שימושי ויעיל. פריצת הטלוויזיה לאחר המלחמה הייתה הדרגתית. בשנים שלאחר המלחמה חלה תנופה הן בהתפתחותן של רשתות שידור והן בתפוצתם של מקלטי הטלוויזיה.

בשנות החמישים עוצבו הפורמטים העיקריים של המדיום ולכן קרויה תקופה זו "תור הזהב של הטלוויזיה" - תקופה של צמיחה, התלהבות ותנופה. בדומה לצופים, גם השדרים הסתקרנו מהמדיום החדש.

הפורמטים הראשונים הושפעו מאומנויות קיימות (כמו למשל התיאטרון) ומאמצעי תקשורת המונים אחרים (רדיו וקולנוע). התוכניות הופקו בערים הגדולות ונועדו לאוכלוסייה עירונית.

בטלוויזיה האמריקאית הפורמט המאפיין והטיפוסי בשנים הראשונות היה המחזה המוזיקלי שסיפק את הצורך בבידור קליל, עממי ומובן לכל אדם. בנוסף שודרו מחזות תיאטרון בשידור חי מהאולפן.

(להמחשה- ניתן לצפות בקטע מתוך מחזה מוזיקאלי קלאסי האופייני לתקופה).

נושא לדיון: היחסים בין המדיום החדש למדיה קיימים בשלב הפריצה - הרדיו היה מקור השראה בולט, שתרם לטלוויזיה פורמטים ותכנים כגון: יומני חדשות, תוכניות דיון על נושא ציבורי, תוכניות אירוח, סדרות, דרמות, אופרות סבון, חידונים ומופעים מוזיקליים. רשתות הרדיו היו אלה שהפעילו את תחנות הטלוויזיה ולכן התאפשר גם מעבר של שדרי רדיו למדיום החדש.

בניגוד לרדיו, הקולנוע נרתע בתחילה מלספק לטלוויזיה חומר לשידור. הבעלות השונה על שני האמצעים יצרה חיכוכים ביניהם. המפיצים ובעלי הקולנוע חששו מפגיעת הטלוויזיה בהכנסותיהם, חברות הפקה גדולות נמנעו מלספק סרטים לרשתות הטלוויזיה ועל אומנים נאסר לעבוד ולהופיע בטלוויזיה.

אפשרות לדיון בכיתה בשאלה: אילו חלופות יכול להציע הקולנוע במטרה להתחרות במדיום החדש?

1. החלופה הראשונה הייתה הקרנת שידורי טלוויזיה על גבי מסך גדול באולם הקולנוע. לצורך זה נדרשו בתי-הקולנוע להשקיע כסף רב ברכישת ציוד הקרנה מיוחד. הרעיון נכשל, שכן הצופים העדיפו להישאר בבית מול המסך הקטן.
2. החלופה השנייה הייתה טלוויזיה למנויים (בסגנון שיטת הכבלים המוכרת לנו כיום).

שלוש חברות אמריקאיות הציעו לצופים בבית לבחור סרטים ולשלם עבורם. בין הצופים הופץ קטלוג של סרטים וזמני שידורם. בכדי לצפות בסרט המבוקש היה על הצופה לשלשל מטבע או לתחוב כרטיס מנוקב למתקן הפענוח, ואחת לחודש היה נציג החברה מרוקן את הקופסא. גם שיטה זו לא האריכה ימים.

דווקא החרם שהטילו אנשי הקולנוע על הטלוויזיה אילץ אותה להישען אך ורק על הפקות עצמיות בהיקפים גדולים, דבר שפיתה כוחות יוצרים מתחומים שונים להתגייס לאמצעי התקשורת הצעיר: סופרים ועיתונאים חיברו תסריטים, צלמים, במאים ושחקנים נדדו מהמסך הגדול לקופסה הקטנה. היו אלה ימי הזוהר של הטלוויזיה. בשנות החמישים עלה מספר התחנות בארה"ב לחמש מאות בקירוב. ההכנסות מפרסומות עלו גם הן.

מהם מאפייני השידורים בשנים הראשונות של הטלוויזיה? (להזכירכם: עדיין לא קיים הוידיאו).
לפני שהומצא מכשיר ההקלטה לתמונה, שודרו התוכניות מהאולפן ובשידור חי. אפילו סרטוני פרסומות התנהלו בדרך זו. זמר או קריינית ניצבו מול מיקרופון ופצחו בשיר הלל למוצר וליצרן. בנוסף, בכדי לחסוך בכסף ובכוח אדם, שודרו רבים מהשידורים גם ברדיו וגם בטלוויזיה.

שאלה: כיצד מכשיר ההקלטה לתמונה יוכל לשנות את אופי השידורים?
בשנת 1956, לאחר שהומצא מכשיר ההקלטה של התמונה, העדיפה הטלוויזיה שידורים מוקלטים. ההקלטה אפשרה אחסון החומר המצולם, עריכתו ושידורו פעמים אחדות. ההקלטה והעריכה שחררו את השדרים מאילוצים של שידור חי והעלו את הרמה הטכנית והמקצועית של המשדרים. בשנות השמונים, חידושים טכנולוגיים נוספים, ציוד משוכלל וניסיון מצטבר אפשרו לשוב לשידורים חיים מהאולפן וגם מחוץ לאולפן מבלי להתפשר על סטנדרטים מקצועיים.

אחד הפורמטים הפופולאריים וגם המשתלמים ביותר מאז ועד עתה הוא החידון. עלות ההפקה של החידון היא נמוכה יחסית ומאחר שחידונים מושכים שיעורי צפייה גבוהים - הרי שהם מבטיחים הכנסות נאות.

ככל שהטלוויזיה צברה תאוצה, ככל שהתרבו תחנות השידור וקהל הצופים גדל - כך התבסס מעמדה, לא רק כאמצע בידור, אלא גם כמקור מידע וגם כבמה לליבון סוגיות אקטואליות. בראשיתה, התקשתה הטלוויזיה לסקר ולדווח על אירועים, ומשדרי הטלוויזיה הסתפקו בדיוני אולפן בנושאים אקטואליים.

שיעור מס' 3
שיעור זה דן בשלב ההתמסדות של המדיום.
אמצעי עזר: קלטת ווידאו: "הכול נשאר במשפחה".

שלב ההתמסדות - שנות השישים.
בשנות השישים והשבעים הגדילה הטלוויזיה במדינות המערב את היקף השידורים, את קהל הצופים ואת הנתח שלה בעוגת הפרסום. התבססותה איימה על מעמדם של הרדיו והעיתונים. התחרות החריפה ביניהם נסבה על תשומת הלב של היחיד.

המעבר לשידור בצבע:
המעבר לשידור בצבע היה הדרגתי ואיטי. תחילה שידרו בצבע רק תוכניות אחדות ולאו דווקא באיכות טובה (עונת שידורי הצבע בראשונה - 5-1954), רק כעבור עשר שנים התרחבו שידורי הצבע.

השיקולים הכלכליים שעיכבו את חדירת הצבע ל"מסך הקטן":
- לרוב התושבים היו כבר מקלטים בשחור לבן.
- לקח זמן רב להתאים את פסי הייצור להרכבת מקלטי טלוויזיה צבעוניים.
- מקלט צבעוני עולה פי שלושה ממקלט שחור-לבן, לכן רק קהל מצומצם יכול להרשות לעצמו    לרכוש מקלט צבעוני ושידורי הצבע לא היו כדאיים מבחינה כלכלית.
- המעבר לצבע ייקר את עלויות ההפקה בטלוויזיה וגם דרש מימון מגופים חיצוניים.

ככל שהטלוויזיה התבססה היא משכה כצפוי, משקיעים ומפיקים חדשים וכדי לייצר תוכניות חדשות הוקמו חברות הפקה פרטיות. הקולנוע החל להשלים עם קיומה של הטלוויזיה ואף להזין אותה בסרטים, לתועלת שני הצדדים.עם השלמת המעבר לשידורי צבע (ב- 1965) איבד הקולנוע את אחד מיתרונותיו המרכזיים.

פורמטים ותכנים:
מצד אחד הטלוויזיה תיעדה את המציאות- שידרה משדרי אקטואליה רבים ומצד שני טיפחה את התכנים הבדיוניים, המאפשרים לצופה להימלט מן המציאות.

תיעוד המציאות: העיתונות האלקטרונית התפתחה והתמקצעה. משדרי האקטואליה והחדשות התרחבו ותפסו מקום מרכזי בלוח המשדרים של הטלוויזיה. תודות לשכלולים הטכנולוגיים, יכלו כתבי הטלוויזיה לצאת מהאולפן, מצוידים במצלמות, לזירות האירועים. המצלמות קלטו את הקטעים הדרמטיים של כל אירוע וסיפקו חומר חזותי ששום אמצעי תקשורת אחר לא יכול היה להציע.

בתחילת שנות השישים קלטו המצלמות את ההתנקשות הרצחנית בנשיא ארה"ב בטקסס, הצטרפו למסע ההלוויה, ונכחו בעת שהרוצח המוחזק בידי שוטרים נורה למוות. במחצית שנות השישים התלוו המצלמות למצעדי השלום של מרתין לותר קינג ובדרך זו חשפו את המתיחות בין הגזעים: שחורים מול לבנים. מצלמות הטלוויזיה תיעדו את פסיעותיו הראשונות של האדם על הירח, ואת מצוקת החיילים האמריקאים בוויטנאם. המצלמות הצליחו לצמצם את המרחקים הפיזיים ולתווך בין המציאות לצופים.

 טלוויזיה ופוליטיקה: ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב נערך עימות הטלוויזיה הראשון בין שני המועמדים: קנדי וניקסון. עימות זה יצר תקדים של יצירת אירועים בזכות המצלמות והאירוח באולפן: אישים החלו להתראיין או להתעמת ולהצהיר לפני המצלמות הצהרות בעלות משקל ומשמעות שקודם לכן היו נשמרות למעמדים חגיגיים אחרים כמו כינוסים מפלגתיים, דיוני פרלמנט או מסיבות עיתונאים.

נוכחות מצלמות הטלוויזיה באירועים העסיקה במיוחד ועדיין מעסיקה את הפוליטיקאים שנדרשו ללמוד כיצד להתמודד עם אמצעי תקשורת השונה מן העיתונים והרדיו. התמונות ששודרו בטלוויזיה סיפרו לצופים פרטים שלא תמיד שמחו הפוליטיקאים לחלוק עמו.

מהדורת החדשות בטלוויזיה: התחרות על שיעורי הצפייה הביאה גם לשינוי בפורמט ובתוכן של מהדורות החדשות, שהפכו בעצם לתוכניות בידור לכל דבר. כל מהדורה בנויה מ"חדשות רעות" ו"חדשות טובות", כוללת סיפורים אנושיים נוגעים ללב וחותמת בסיפור "פיקנטי" מחיי היום יום.

בארה"ב זכה המגיש הראשי של מהדורת החדשות להערצה, והיה למושא הזדהות. לכל מגיש סגנון אישי המכתיב את אופי המשדר. מהדורות חדשות משודרות באותה השעה ולכן לפופולאריות של המגיש יש השפעה רבה על שעורי הצפייה בכל רשת.

בישראל ובאירופה נמנעו מן הגישה האמריקאית של פולחן האישיות למגיש החדשות בשל תפיסת השידורים כשירות לציבור, שאינו תלוי בלחצים כלכליים מיידיים.

ככל שהעיתונות האלקטרונית צברה הישגים, הפכו משדרי האקטואליה לפופולאריים ולכן החליטו הרשתות להשקיע בהרחבתם של שידורים אלה (כדאיות כלכלית).

תכנים בדיוניים: בשנות השישים פרחו תוכניות בדיוניות- סיפורים על רובוטים, מפלצות ויצורים מן החלל ולצידם - סדרות מתח ופעולה וכן סדרות קומיות לכל המשפחה, הלא הן קומדיות המצבים. כל פרק בסדרה כזו נמשך כ-25 דקות ועומד בפני עצמו, מדי פרק מופיעות אותן דמויות במצב קומי אחר. סדרות המתח והבדיון משלבות צילומי חוץ ופעלולי עריכה שמייקרים את ההפקה, לכן ייעדו אותן לשידור בשעות בהן שיעורי הצפייה גבוהים, בכדי להפיק רווח כלכלי. לשעות הבוקר הופנו משדרים שעלותם נמוכה (אופרות סבון, חידונים, תוכניות אירוח) מכיוון ששעורי הצפייה בשעות אלו נמוכים.

צפייה בפרק מתוך הסדרה "הכול נשאר במשפחה".

הישגי הטלוויזיה בשנות ההתמסדות
שני הישגים עיקריים:
1. תרבותי
2. כלכלי

תרבותי: תחנות הטלוויזיה שימשו מקור השראה וסיפקו תוכניות לתחנות טלוויזיה מתחילות. הפורמטים העיקריים של הטלוויזיה האמריקאית והאנגלית התקבלו גם בארצות אחרות. במדינות מתפתחות ביקשו להפיק סדרות דרמטיות , חידונים או קומדיות מצבים בדומה למה שהפיקה הטל' האמריקאית. תחנות שידור חדשות שנפתחו למדו מהתחנות הוותיקות את דפוסי המבנה והבעלות. התחנות הצעירות אף רכשו מהן תוכניות שהיו קיימות במחסניהן ("תוכניות מדף").

נוצר תהליך של "אימפריאליזם תרבותי" - השפעתה של תרבות אחת על תרבויות אחרות באמצעות משדרי הטלוויזיה ולא בכוח הזרוע. תוכניות ילדים ונוער, קומדיות מצבים, מותחנים, סרטים, מערבונים מתוצרת אמריקאית, הוקרנו ברחבי העולם. מספר מדינות ניסו להתגונן מפני תופעת ה"אימפריאליזם התרבותי" באמצעות הקצאת משאבים לטיפוח הפקות מקומיות בשפתן או ע"י הטלת מכסות על יבוא תוכניות אמריקאיות. שיטת הדיבוב אף היא דרך למתן את ההשפעה התרבותית - השיטה יקרה כיוון שהיא מצריכה צוות שחקנים הקוראים את התמלילים המתורגמים של הסדרות הזרות.

 שאלה: בחר מספר תוכניות מתוצרת ישראלית בהן אתה נוהג לצפות וכתוב האם יש תוכניות מחו"ל הדומות להן מבחינה צורנית או תכנית? מהן מסקנותייך?
בשאלה זו הכוונה למצוא הקבלה ודמיון בין סדרות/תוכניות המשודרות בארץ לאלו מארה"ב , מה שמעיד על תופעת האימפריאליזם התרבותי.

שיעור מס' 4
הטלוויזיה בשלב ההתגוננות.
בשלב זה, ניצבת הטלוויזיה בפני כמה מקורות איום: הכבלים, הטלטקסט, מקלטי הוידיאו הביתיים, ומערכות הקולנוע הביתיות (.D.V.D).

כבלים: בשנות השמונים חדרו הכבלים לרוב הבתים בארה"ב והיוו איום של ממש על מעמדן של תחנות השידור והרשתות הגדולות. הכבלים מושכים אליהם יותר ויותר צופים ולתחנות השידור נגרם נזק כספי.

לשיטת הכבלים יתרונות אך גם חסרונות.
יתרונות - איכות שידור גבוהה, עושר בתוכניות, הכבלים עונים על צרכים של מיעוטים בחברה, הכבלים מאפשרים שירותי מידע קהילתיים, מתן אפשרות לצופה להגיב.

חסרונות- שיטת הכבלים יקרה, מסורבלת ולא תמיד רווחית. כדאיותה נבחנת בכמות המנויים.

טלטקסט: העיקרון הבסיסי של הטלטקסט הוא להציג על מסך הטלוויזיה מידע כתוב. בישראל הונהג הטלטקסט בראשית 1986. הגישה לטקסטים המשודרים אפשרית למי שבמקלטו מפענח מיוחד. הצופה יכול לבחור לעצמו את מועד החשיפה ולאיזה תכנים הוא נחשף. הטלטקסט מהווה איום עבור העיתון.

וידיאו: תפוצתם המהירה של מכשירי ההקלטה הביתיים שינתה את הרגלי הצפייה ואיימה בכרסום ניכר בצפייה בתחנות השידור. בסוף שנות השמונים תפוצת הוידיאו בבתים בארה"ב הייתה 70%. מכשירי ההקלטה הביתיים עיצבו הרגלי צפייה חדשים: הם הציגו חלופה ללוח המשדרים הנוקשה והקבוע של תחנות השידור ואפשרו לצופה לשלוט בתכנים ובחלוקת זמן הצפייה לפי נוחותו. ספריות הווידיאו פרחו.

לסיכום, ניתן לערוך דיון על התפתחות מדיה חדשים והשפעתם על המדיה הוותיקים. תלמידים יוכלו לספר כיצד שינו הם את הרגלי הצפייה בעקבות כניסתו של מדיום חדש לשוק.

קשה לסכם במדויק את שלב ההתגוננות מכיוון שאנו מצויים בו כיום ורבים עדיין השינויים, אך אי אפשר להתעלם מדיון בכניסתם של מדיה חדשים כגון: מערכות הקולנוע הביתיות שהולכות ונעשות יותר ויותר פופולאריות וכן בכניסתו של האינטרנט למפת התקשורת והשפעתם על המדיום הטלוויזיוני.

על הלוח: כיצד מתגוננת הטלוויזיה?
התלמידים ישיבו מתוך היכרותם עם האמצעים החדשים והשינויים שהם מחוללים במדיום הטלוויזיוני. את תשובותיהם ניתן לכתוב על הלוח.

שאלות מסכמות
1) "אמצעי התקשורת החדשים אינם דוחקים בהכרח את רגליהם של אמצעי התקשורת הוותיקים. אלה וגם אלה דרים בכפיפה אחת, ולכל אחד מהם שימוש ומרחב מחייה משלו"
א. תאר את תהליך התפתחותם של אמצעי התקשורת ע"פ המודל ההיסטורי שמציע דן כספי.
ב. תאר את התפתחות הטלוויזיה ע"פ אחד מהשלבים שתבחר.

2) הטלוויזיה בשלב פריצתה היוותה איום למדיה קיימים.
א. תאר את מערכת היחסים בין הקולנוע לטלוויזיה בזמן הפריצה.
ב. אילו חלופות הציע הקולנוע במטרה להתחרות במדיום החדש?

3) המצאתו של מכשיר המאפשר להקליט תמונה חולל שינויים באופי שידורי הטלוויזיה.
מה מאפיין את השידורים בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה, ומה השתנה בם לאחר שהומצא מכשיר ההקלטה לתמונה?

4) בשנות השישים עברה הטלוויזיה לשלב ההתבססות.
א. תאר את השינוי שחל במדיום. בתשובתך התייחס לפורמטים ולתכנים החדשים באותה תקופה.
ב. הסבר את תהליך ה"אימפריאליזם התרבותי".

5) הטלוויזיה כיום עדיין עסוקה בהתגוננות מפני החידושים הטכנולוגיים המתמידים אשר עלולים לכרסם במעמדה הבכיר.
א. בחר שני חידושים טכנולוגיים ותאר אותם.
ב. כתוב, באילו דרכים בחרה/בוחרת הטלוויזיה להתמודד עימם.




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש