דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,935 כניסות לאתר
מאירוע ספורט לשידורו

מאת: איזרנר איריס, כהן עופר

מהלך הלימוד
מטרה אופרטיבית
סיכום המאמר: אצטדיונים בעין המצלמה הספורט ותמורות תרבותיות, מאת: גארי וואנל
דרכי הוראה
משימות ושאלות משוב נוספות
פילמוגרפיה
קישורים

מהלך הלימוד
ספורט, בדומה לחדשות, עומד בצומת המפגש בין תקשורת העוסקת במציאות לבין תקשורת בדיונית. ספורט אמנם תלוי במציאות אך הוא משתמש בקונבנציות של בידור על מנת להבנות את הסיקור, במיוחד בטלוויזיה.

בהקשר זה יתייחס הדיון לאופן שבו מוצג ספורט בטלוויזיה כנרטיבים קוהרנטיים (סיפוריים), ולדרך שבה הערוץ הוויזואלי והערוץ המילולי (שדר, פרשן ועוד) שותפים בהבניית סיפור אירועי הספורט בטלוויזיה, הדיון יתמקד באופן שבו סיפורים אלו מתרכזים ב"גיבורים", וכך מהווים מרכיב חשוב בהבניה של גיבורי ספורט.

מטרה אופרטיבית
התלמיד יזהה את העקרונות המארגנים (ריאליזם ובידור) את אירוע הספורט לאירוע טלוויזיה.

סיכום המאמר: אצטדיונים בעין המצלמה הספורט ותמורות תרבותיות, מאת: גארי וואנל (מבוסס גם על סיכום של איריס איזרנר  ועופר כהן)
כיצד מיוצגים משחקי ספורט  בשידורי הטלוויזיה
אחד המאפיינים של לוחות השידורים והרייטינג הוא סדירות. שבוע אחר שבוע, אותם סוגי תוכניות תופסים את אותן גומחות, הן בלוח המשדרים השבועי והן ברייטינג הנמדד. כמעט כל תוכניות הספורט הרגילות נמצאות מחוץ לשעות השיר, ורק לעיתים רחוקות הן נמנות בין 20 התוכניות הראשונות מבחינת הרייטינג. עם זאת, בתקופות שונות של השנה, יש לאירועי ספורט מרכזיים יכולת ייחודית להפוך לאירועי שיא, ולמשוך קהל רחב מחוץ לשעות צפיית שיא ולעתים עד לשעות הבוקר המוקדמות. אירועי ספורט אלה הם שמקנים לספורט הטלוויזיוני את היוקרה שהוא נהנה ממנה.

שידורי הטלוויזיה מתאפיינים בסדרת ניגודים: תעודה/בדיון, רציניים/עממיים, פוליטיים/א-פוליטיים, שאפשר לתרגם אותן לשתי מסורות  מנוגדות של עשייה טלוויזיונית:  עיתונאות (חדשות) ותעודה שהן עובדתיות, רציניות ופוליטיות, ומצד שני תוכניות בידור שמהוות את מרב התוכניות בשעות צפיית שיא, והן בדיונית, עממיות וא-פוליטיות.

בשנים האחרונות הולכים ומטשטשים ההבדלים בין עיתונאות לבידור. תופעה זו של ערבוב מידע עם בידור נקראת אינפוטיינמנט. והיא באה לידי ביטוי גם במשדרי הספורט. לטענת וואנל, שידורי הספורט בטלוויזיה הם תוצאה של משולש בעל שלושה קודקודים של פרקטיקות טלוויזיוניות מנוגדות: פרקטיקה עיתונאית מול פרקטיקות של בידור ודרמה.

רישום

מצד אחד משדרי ספורט  מתעדים אירועים מציאותיים שאינם יזומים על-ידי טלוויזיה. מה שיהיה בסיקור הטלוויזיוני נגזר ממה שיתרחש באירוע הספורט במציאות. לכן הם דומים לפרקטיקה העיתונאית תיעודית.

מצד שני, מבנה שידורי הספורט, אופני הייצוג ודרכי הפנייה לקהל, מקומם בלוח המשדרים וסוג הקהל שהם מנסים לרכוש ולהחזיק, קשורים למוסכמות של בידור, שעשועים ודרמה. משדר הספורט  מצוי במתחים סותרים ומתמידים בין הניסיון להשיג שקיפות של המציאות לבין הרצון לטפח ערכי בידור ולהשיג רייטינג גבוה.

לטענת וואנל, נראה שקהל הצופים והמשתתפים בספורט אינו תמים. הקהל מודע למניפולציות התיווך של הטלוויזיה ומודעים לטבעה הבררני (סלקטיבי).

וואנל מעדיף את המושג טרנספורמציה (המרה) של המציאות על-פני המושג מניפולציה (הטיה מכוונת של המציאות). הוא מעדיף להשאיר את השאלה: האם הייצוג של משחקים ותחרויות ספורט בטלוויזיה הוא תוצאה של הטיה מכוונת ומתוכננת של יוצרי המדיה, או שהוא תוצאה בלתי מכוונת, כשאלה פתוחה.

לפי הניתוח של וואנל, נפוצים חמישה עקרונות  של טרנספורמציה (המרה) חזותית בשידורי ספורט, הממירים את האירוע מן המציאות אל מסך הטלוויזיה;

1) אירוע ספורט טלוויזיוני כטרנספורמציה של אירוע ספורט במציאות
אירוע הספורט במציאות מציב מגבלות מסוימות בפני האפשרויות לייצוג בטלוויזיה. תהליך ההבניה הטלוויזיוני אינו מנותק מהמציאות. חשוב לזהות מגבלות אלו כבסיס להחלטות ההפקה.
2) ריאליזם ובידור
הספורט הטלוויזיוני הוא צורה של אסתטיקה ריאליסטית ובידורית. מוסכמות האסתטיקה הריאליסטית,  מארגנת את הדימויים החזותיים בהתאם למערך של מוסכמות שנועדו לחולל שקיפות, ולספק לצופה ראייה של המציאות ללא משוא פנים, כפי שהיא. מה שנקרא "ראיה אמיתית". ערכי הבידור מארגנים דימויים חזותיים בהתאם לצורך להבליט מוקדי הנאה, כמו: פעולה, כוכבים, דרמה, תוך ניסיון להבנות הפקת בידור שתוכל לזכות בקהל ולהחזיק בו. הם באים לידי ביטוי בצילומי תקריב ובמסך מפוצל. היחס בין עקרונות הריאליזם לעקרונות הבידור,  משתנה מענף ספורט אחד לאחר  ותלוי במרכזיותו של המלל במשדר.
3) מקסימום פעולה במינימום מרחב
הבמאי מנסה לייצג "מקסימום פעולה  במינימום מרחב". כתוצאה מכך אופי וכמות העיבוד החזותי של האירוע  תלוי במאפייני ענף הספורט. למשל: איגרוף מתאים מאוד ונוח לסיקור טלוויזיוני  כי מתרחשות בקרב האגרוף פעולות רבות ומהירות במרחב גיאוגרפי קטן.

לעומת זאת, סיקור של משחק כדורגל המתרחש במרחב גדול, מחייב התערבות יותר גדולה בייצוג האירוע מצד הבמאי. ראשית, חייבים לצלם את המשחק בו זמנית ממקומות שונים וממרחקים שונים, חייבים לבחור צילומים ממרחקים שונים ולערוך את החיתוכים בקצב כדי ליצור אשליה של מקסימום פעולה במינימום מרחב.  לכן ככל שענף הספורט עצמו אינו מממש את העיקרון של מקסימום פעולה במינימום מרחב, כך יצטרך צוות ההפקה של הטלוויזיה להשקיע יותר עבודת צילום ועריכה חזותית.
4) טרנספורמציה של הזמן
בזמן המשחק/ התחרות, ישנם רגעים מתים וחסרי פעולה מעניינת. נוצרת בעיה כיצד לקצר קטעים אלו. הזמן במציאות עובר טרנספורמציה לזמן מסך באמצעות איסוף קטעי שיא ערוכים, הוספת שידורים חוזרים  מיידיים וערוכים, האטתם והקפאתם.
5)העדפות והיעדרויות
המסגור החזותי (החלק מתוך המציאות שנכנס לפריים של המצלמה ו/או המסך) יוצר היעדרויות כמו גם נוכחויות. קיימת נטייה של הצלמים להתמקד במנצחים, תוך שהמפסידים נעלמים באורח קסום וקיימת נטייה להתמקד במאורע על חשבון כל הקשר חברתי או היסטורי.

טבלה

לסיכום, המעבר מאירוע ספורט לאירוע טלוויזיוני הוא תהליך של טרנספורמציה המבוסס על שני עקרונות מארגנים – ריאליזם ובידור- הנתונים בהתנגשות פוטנציאלית. ככל שהאירוע תואם יותר לקריטריון של מקסימום פעולה במינימום מרחב וזמן, כך צריכה הטלוויזיה להשקיע בהפקת המשדר פחות עבודה חזותית ומילולית.

התאמת הטרנספורמציה החזותית לענף הספורט ולסגנון ערוץ השידור
וואנל מדגים את הקשר בין  ענף הספורט ואילוציו לבין מאפייני הטרנספורמציה; למשל ענפי ספורט כגון החלקה על הקרח, התעמלות וקפיצה לעומק מתרחשים באולמות קטנים יחסית. לכן הם מאופיינים בטרנספורמציה פשוטה;  ניתן לכסות את עיקרי הפעולות בלונג שוט ובמדיום שוט מהמצלמה הראשית. צילומי תקריב שמורים בדרך כלל לרגעים שלפני הפעולה ואחריה.

ענפי ספורט כמו אגרוף וטניס מאופיינים בחיתוכים, הקשורים למקצב החבטות. באגרוף החיתוכים הם ממדיום שוט (MS) ללונג שוט (LS), ואופייניות זוויות צילום אלכסוניות ונמוכות.  בטניס ההפסקות מהוות חלק בלתי נפרד מהמשחק. לכן המצלמה בעמדה הראשית מספקת מבט כולל בלונג שוט, והחיתוכים משלבים בין צילומי תקריב של שחקנים, שופטים וקהל.

בכדורגל (וגם ברגבי, קריקט וסנוקר) המצלמה הראשית מכסה את הצילום המקיף של הלוח ואת החלק העיקרי של הפעולה (קבלת הכדור וחבטה). יש נטייה לדפוס חיתוך העובר מלונג שוט למדיום שוט ואז לצילום תקריב ברגע שהפעולה מגיעה לתכליתה. מצלמות נמוכות זווית משני הצדדים חושפים בדייקנות את מערך הדורים מסביב.

בענפי האתלטיקה, כמו: ריצה, ובמרוצי סוסים,  קיימת אמנם מצלמה ראשית החולשת על קו הסיום. אך היא פחות מרכזית. יש שימוש רב יותר במצלמות ניידות במרחב הנעות על משאיות קטנות לצד הרצים, יש שימוש גם במצלמות בקו הזינוק המצלמות את המתחרים מלפנים ומאחור. ניכרות חריגות רבות מהמצלמה הראשית בענפים אלו.

בגולף ובמרוצי מכוניות, למשל, קשה לדבר על  מצלמה ראשית, מלבד ברגעי הסיום. נוצר פיצול מרחבי בין מספר רב של מצלמות. יש שימוש בעדשות זום של 40:1, מגדלי מצלמות, מצלמות ניידות, מסכים מפוצלים לונג שוטים פנוראמיים וריבוי פרשנים. עם כל אלו, יש אפשרות להפיק סיקור סביר גם אם הפרשן נמצא בנקודה אחת ואינו נייד לאורך המרוץ.

לאנשי הטלוויזיה יש תפיסה לגבי מה עיקרי וטפל בענף ספורט מסוים ומה היא טלוויזיה טובה.  קיימת נטייה לפרסונליזציה של המשחק שבאה לידי ביטוי בהתמקדות המצלמה בתקריבים של מבעי פנים של הדמויות המרכזיות, תקריבים שיש בהם הדהוד רגשי חזק (כמו הבעות של ריכוז, מתח, רגיעה, התעלות וכד'). אך  מאחר שבזמן פעולה, קשה לצלם צילומי תקריב מבלי לאבד את הפעולה עצמה או בגלל מהירות התנועה, מנוצלות ההפוגות שבפעולה לביצוע צילומי תקריב.  צילומי הסנוקר מצטיינים בכך בגלל איכות טובה של התאורה באולם, ומשך קצר מאוד של פעולה בשני הענפים.

דומה שאחוז צילומי התקריב בספורט עלה בשנים האחרונות באופן דרמטי. במשחקי גביע העולם בכדורגל, בשנת 1966, היוו התקריבים 13% מכלל השוטים ואורך השוט הממוצע היה 20 שניות. במשחקים שניתח וואנל  בסוף שנות השמונים, היוו התקריבים 20%-30% מסך השוטים. ואורך השוטים הגיע ל-6-10 שניות בלבד.
(הגידול באחוז התקריבים והתקצרות השוטים  מעידים על התחזקות השיקולים של בידור ודרמה, בשידורי הספורט).

לעומת זאת, במשחקי כדורגל, יש נטייה להסוות  את העריכה (לדוגמא: החיתוכים מתבצעים בעת הבעיטה לשער), כדי לשוות שקיפות ריאליסטית של תנועה רציפה.

בשידור משחקי קריקט, יש קושי לשמר את התנועה הרציפה, את הנרטיב של המשחק, ולכן את קטיעת הרציפות בתנועה משלימים דברי השדרן וכתוביות.

השחזור הצורני של רגעי שיא ערוכים מאפשר שזירה נקייה ביותר של   הדמות המשחקת והנרטיב של המשחק. הבלטת רגעי השיא במשחק באמצעות מיסגור בזמן הצילום ובחירת הקטעים הייחודיים, חזרה, האטה ופרשנות, מאפשרים לספר את הסיפור מנקודת מבטה של הדמות הראשית.

הטיפול של הטלוויזיה בחלל ובזמן החל להשתנות באורח דרמטי במהלך שנות ה-80, בהשפעת סיקור הכדורגל בערוץ 4. חיתוכים קצרים של פעולות בליווי מוסיקה קצבית החלו למלא תפקיד. דומה שהסיקור החל לדמות לתרבות הפוסט מודרנית, המתמקדת בצירופי תמונות, במראית החיצונית, בנטייה להכפיף את התוכן לצורה ובנושאים שהתחלפו מדי 47 שניות.

למרות שינויים אלו, הספורט הטלוויזיוני נותר מסורתי להפליא בגלל תלותו במציאות ובגלל האוצר הבלום של זיכרון היסטורי של רגעי שיא, שבהם הדמות והנרטיב משתלבים ביחד ליצירת תחושת משמעות חזקה, שהיא מעבר לקבוצה ולאירוע עצמו.  אלה יוצרים זיקה הדוקה בין ההישג הספורטיבי לבין הספורטאי הבודד ומבליטים את טיבו האינדיווידואלי והתחרותי של ייצוג הספורט בטלוויזיה.

דרכי הוראה
הרצאה וניתוח דוגמא משידור חי של משחק (על פי העקרונות שמציע  Whannel  במאמרו). אפשר להשוות בין משחק כדורגל, משחק כדורסל, משחק טניס  והחלקה על הקרח יתאימו במיוחד.

מומלץ לעשות ניתוח תוכן השוואתי בכתה (או כעבודת בית קבוצתית), של קטעי טלוויזיה קצרים ושווים באורכם,  הלקוחים מסוגי משחקים ותחרויות ספורט, כמו: החלקה על הקרח,  טניס או אגרוף, כדורגל, מרוץ מכוניות. אפשר לחלק את הכתה לקבוצות, ולתת לכל קבוצה לנתח קטע מענף ספורט אחר.  ואחר כך לדון בכתה בהשוואת ממצאי הקבוצות.

אפשר לדון בקטע בודד בכתה, או להשוות בין מספר קטעים, ולהיעזר לצורך זה בשאלות הבאות:
1) אלו אילוצים מציבים מאפייני ענף הספורט בפני צוות ההפקה? חשוב להתייחס למרחב, לזמן, למספר השחקנים, למהירות התנועה,  למיקומם ולאופיים של רגעי השיא ולמהלך האופייני של המשחק/ התחרות.
2) מה מאפיין את  הסיקור הטלוויזיוני של תחומי ספורט שונים: כמה מצלמות מצלמות את האירוע, האם הן מצלמות שוטים קבועים או משתנים, מה הן מצלמות,  מה אורך ממוצע של השוט, כמה שוטים מתחלפים בדקה, מה אחוז צילומי התקריב וצילומי הלונג שוט מכלל הצילומים, מה חלקם של דברי הקריין מסך זמן השידור, על מה מדבר הקריין, באלו נסיבות של המשחק הוא מדבר, מה רואים ומה לא רואים כשהקריין מדבר, באלו נסיבות של האירוע חלים מעברים מלונג שוט לצילומי תקריב, מזוויות בגובה העיניים לזוויות גבוהות, נמוכות ואלכסוניות?
3) האם ענף הספורט המסוקר מקיים את התנאי של מקסימום תנועה במינימום מרחב במציאות?  אם כן ואם לא, כיצד זה משפיע על אופן הצילום והעריכה של האירוע ויישום חמשת כללי הטרנספורמציה?
4) אלו מאפיינים בקטע זה  מזכירים לכם  מוסכמות ריאליסטיות (עיתונאיות)  ואלו מאפיינים מזכירים לכם מוסכמות בידוריות? האם הייתם מסווגים אותו כתוכנית בידור/ דרמה או כתוכנית תעודה?

משימות ושאלות משוב נוספות
5) נתחו את לוח משדרי הספורט בערוצים הרגילים:  איזה תוכניות ספורט מופיעות בשעות צפיית שיא? מי התוכניות המתחרות בהן במשבצת השידור של ערוצים מתחרים?

המורה יביא לכיתה עיתונים, מוספים וכו' העוסקים בספורט, יקריא לתלמידים מתוך רשימת תוכניות הטלוויזיה את שמות התוכניות העוסקות בספורט, וידגים את הנפח של  מדורי הספורט בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. ככל שתקשורת המונים מרבה לסקר תוכניות ספורט, כך רוכשים דמויות ספורט הערצה ופופולאריות, והמפרסמים מנצלים זאת למכירת מוצריהם.

המורה יזכיר תוכניות ספורט פופולאריות כמו: "שירים ושערים", "מבט ספורט" וכו'.

כיום פועל ערוץ ספורט שמשדר אך ורק תוכניות ספורט. בטלוויזיה הממלכתית למרות ששעות השידור מצומצמות ומוגבלות יחסית, בקיץ האחרון הם העבירו בשידור ישיר מספר משחקים מרכזיים מהמונדיאל וביניהם את משחק הגמר. הטלוויזיה המסחרית קונה אירועי ספורט, משדרת אותם ונהנית מתמלוגי המפרסמים. ערוץ 10 במסגרת ניסיונות התאוששות, רכש את זכויות השידור למשחקי מכבי תל-אביב בכדורסל בליגה האירופאית.

6) נתחו את נתוני הרייטינג השבועיים. האם מופיעות בין 20 המקומות הראשונים של הטבלה תוכניות ספורט? איזה?

7) ספורט ופרסום: כוכבי הספורט מקבלים  סיקור תקשורתי רב.  הם הופכים להיות מותגים המפרסמים מגוון מוצרים, בדרך כלל בתחומים הקשורים לספורט, טואלטיקה ובריאות.  המשימה: לאסוף פרסומות שבהם מופיעים כוכבי ספורט ולנתח את הקשר בין הדימוי של המוצר לבין הדימוי שאותו רוצים ליצור הפרסומאים למוצר.

8) גיבורי ספורט
הצעה דידקטית:
ניתוח הייצוג החזותי והמילולי של גיבורי ספורט באמצעות ניתוח צילומי סטיל וכותרות במוספי ספורט ו/או ניתוח הבניית גיבורי ספורט בסרטים בדיוניים ו/או בשידור משחקים ותחרויות אמיתיות.

פילמוגרפיה (ניתנים להשאלה באוזן השלישית):
ג'ימי גרימבל (2001, בריטניה, 101 דקות) סיפורו של נער אנגלי עני, בן לאם חד הורית, החולם לשחק כדורגל בנבחרת הנוער. זוג נעלי הפלא שנתנה לו גברת קשישה ומוזרה, והמורה לספורט שבעברו היה שחקן כדורגל מפורסם, מאפשרים לו לממש את החלום. עשוי היטב, משוחק היטב, משרה לעיתים הלך רוח של אגדה, ומעורר הזדהות. מעביר את המסר שאין דבר העומד בפני הרצון  (צפתה אורלי מלמד).

סיפורו של אלוף (במאי: פרנקו זפירלי, 1975, 117 דקות) סיפור סוחט דמעות של מתאגרף, אלוף, שירד מגדולתו, אשר רוצה להוכיח שהוא ראוי להמשיך ולהחזיק בבנו, בניגוד לתביעת גרושתו והוא אוזר את כוחותיו על מנת להחזיר לעצמו את מעמדו בזירה.

קישורים
קישור לכלל מאמרי הספורט בעברית בעמלנט
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/tv/frm_sport.htm

קישור למאמר של גלעד וינגרטן
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/tv/frm_sport.htm

קישור למאמר של עלינא ברנשטיין
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/tv/comi0360.htm

קישור למאמר של וונר וגאנץ
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/afalot/5.rtf

קישור למאמר של ואנל
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/afalot/frm_lemidaB.htm

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש