דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,396 כניסות לאתר
קומדיית המצבים בישראל

מאת: בוננו שרון

ומה בישראל?
"קרובים קרובים"
"שמש"
סיטקומים נוספים
ההקשר החברתי-תרבותי של הסיטקום
שיקוף או יצירת מציאות?

ומה בישראל?
בישראל נושא קומדיית המצבים לא הצליח להתפתח כמו בעולם ובעיקר באמריקה. ניסיונות רבים להפקות שונות הוכחו ככישלון וזכו ברייטינג נמוך במיוחד. רוב קומדיות המצבים שאנו מכירים היום בישראל הן מיובאות מאמריקה ומעטות הן קומדיות המצבים הישראליות שהצליחו. יחד עם זאת חשוב להכיר מספר קומדיות שהובילו כאן משנות ה-80.

"קרובים קרובים"
הראשונה שבהן היא "קרובים קרובים" שהופקה ע"י הטלוויזיה החינוכית בשנות ה-80. פעם ראשונה שצולמה תוכנית בהשתתפות קהל (הצחוקים אמיתיים). היא נחשבת לסדרה מיתולוגית ומצליחה בכל הזמנים 77% רייטינג.

למרות שהסדרה בידורית, יש בה התבוננות עם מידה מסוימת של ביקורת על המשפחה הישראלית ועל החברה הישראלית. העיסוק בבעיות המשפחתיות הגלויות, פעמים רבות מעלה לדיון סוגיות חברתיות פוליטיות. למשל הפרק "עוזר בית", בו שלוש הגיבורות הראשיות של הסדרה מתלבטות האם להעסיק עוזר בית ערבי שהוא גם סטודנט למחשבים. הכול מוצג בצורה ריאליסטית לא מוגזם מדי. אין דמויות קיצוניות. המשפחה מייצגת משפחה ישראלית ממוצעת. תפאורה מינימאלית ופשוטה. המשפחה היא דור שני למיזוג גלויות (אשכנזים-ספרדים) המשפחה פתוחה, מתווכחת, מתמודדת עם קונפליקטים ופותרת אותם באמצעות הומור ועזרה הדדית.

קיים ויכוח האם סדרה זו משקפת או מעצבת את החברה הישראלית יש כאלו הרואים בסדרה מנותקת מהמציאות הדמויות לא רואות חדשות קיימות רק רמיזות לאקטואליה ולנושאים מטרידים (יחסי יהודים-ערבים) יחד עם זאת מדובר ב-3 משפחות אמיתיות עד שנדמה לפעמים שזה ראי. העברית חיה ועסיסית אבל לגמרי לא סלנגית. הם התפרסמו בשם לשונם השנונה והחדה. רמת השפה גבוהה יותר מאשר בשמש. הביקורת החברתית מרומזת בעדינות ואינה נוקבת.

"שמש"
שמש היא סדרה קומית המיועדת לצפייה משפחתית. הסדרה מחזקת את הערכים המרכזיים בחברה הישראלית (מוסד המשפחה) וכן מבטאת ערכים שמרניים של סולידאריות חברתית וערכי משפחה ולא חותרת לשינויים ומהפכות. לא נמצא אלימות והתנהגויות בלתי מוסריות. שמש מתרחשת בעיקר בבית הקפה, הדמויות סטריאוטיפיות ושטוחות, מוקצנות ומוגזמות.
עוגן-בלונדינית טיפשה בצורה מוקצנת סמלה החזה.
טנצר המניאק – הישראלי שדופק את כולם, האגואיסט, זה שעוקף בפקקים החזיר השמן, הישראלי שכולנו אוהבים לשנוא.
ששי – השובב טוב הלב
שמש- בחור חביב, לב טוב, חוש הומור מסתדר ומתחבר עם כולם יחד עם זאת בהמי, אח של כולם, המוני רועש.
אתי – השפויה היחידה ששואפת להתפרסם, מעמידה את הכול במקומו.

הקומי בסדרה צומח מהניגודים החזקים בין הדמויות ומההפתעות, מהאירועים, מהסיבוכים והבלבולים וגם מהבדיחות.

השפה ב"שמש" – עממית וסלנגית לא רק שהיא משתמשת בסלנג מוכר, היא גם יצרה סלנג חדש "טנצר המניאק". הסלנג בקומדיית המצבים גורם לה לפנות למכנה המשותף הנמוך והרחב ביותר וכך להגיע למקסימום קהל.

בשמש קיימת התבססות על המציאות והקצנתה לכיוון הסטריאוטיפי והשלילי. התכונות של הישראלי שבאות לידי ביטוי הן: בהמיות, דיבור בקול, בורות, ערסיות, קמצנות, חוצפה, חוכמה, הידחפות ועוד.

שמש נחשבת לאחת מקומדיות המצבים המצליחות ביותר עונה 1 27% רייטינג.

סיטקומים נוספים
שנות ה-90 בגלל הערוץ השני החלו הפקות מסחריות וזולות כמו "משפחת עזאני", "איצה", "שחר", "שאול", "שמש", "ג'וני" וכיו"ב.

בשנים האחרונות נראה שקומדיית המצבים נמצאת בדעיכה בישראל.  יש ירידה בכמות ההפקות של קומדיות מצבים ישראליות, וגם קשה למצוא קומדיית מצבים ישראלית שצוברת תאוצה.

יוצאת דופן היא הסדרה "החיים זה לא הכול", המשודרת גם עכשיו (ספטמבר 2006), ויש הטוענים שהיא קרובה יותר באיכותה ל"קרובים קרובים" מקומדיות מצבים ישראליות אחרות.

מה הסיבות לדעיכת הז'אנר? זו שאלה מעניינת לדיון ולמחשבה. ייתכן שבעידן הפוסט מודרני ותרבות הטראש, שבהם כל ערבוב והקצנה אפשריים גם בז'אנרים מציאותיים, המציאות עולה על כל עלילה קומית דמיונית שיכול להציע ז'אנר זה.  (הרחבה: אורלי מלמד)

ההקשר החברתי-תרבותי של הסיטקום
קומדיית המצבים מאז ועד היום נוהגת לפי כללי הז'אנר האוניברסאלי ומכוונת לצפייה משפחתית. תפקידה אינה לשנות את המציאות אלא לקלוע לקונצנזוס הרחב ביותר. היא משקפת ומשמרת ערכים מרכזיים בחברה, לרוב נמנעת מאלימות, מיניות בוטה, קללות ונקיטת עמדות קיצוניות פוליטיות. קומדיות המצבים מתרכזות בחיי היומיום של המשפחה או קבוצת  חברים. הן מתרכזות בעולם הדמויות ובמצבים הקומיים כמעט בלי ביקורת.

בקומדיות הישראליות אין התייחסות לקבוצות אתניות, דתיות, לאומיות הן מציגות תמונה הומוגנית של החברה הישראלית. מאז כניסת הערוצים המסחריים הקומדיות הפכו זולות יותר, פשוטות יותר פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר דברים אלו מתבטאים בשימוש מרובה בסלנג לעומת "קרובים קרובים" שם השפה תקנית. ריבוי דמויות אוויליות וסטריאוטיפיות עילגות וריקניות לעומת "קרובים קרובים" שהדמויות בה היו אינטליגנטיות יותר. כיום יש בקומדיות מצבים ישראליות בריחה מביקורת חברתית שהיתה מרומזת ב"קרובים קרובים".

שיקוף או יצירת מציאות
המדיה בכללותה נעה בין 2 הקטבים של שיקוף מציאות – יצירת מציאות
נושאים רבים בהם מטפלים אמצעי התקשורת הינם נושאים שהיו קיימים ממילא בתרבות המקומית והתקשורת רק מוציאה אותם לאור וזה שקוף המציאות. לעומת זאת ישנם נושאים שיוצרת הטלוויזיה וכך הם נהפכים לחלק מהתרבות (לימור) דמות טלוויזיונית שהפכה לסמל תרבותי.





גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש