דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,044 כניסות לאתר
קומדיית המצבים - סטריאוטיפ, חלום אמריקאי

מאת: בוננו שרון

סטריאוטיפ
סטריאוטיפים במדיה
סוגי סטריאוטיפים
סטריאוטיפים רק בסיטקום?
החלום האמריקאי


סטריאוטיפ

  • סטריאוטיפ הוא הכללה הנעשית על-ידי מספר אנשים או במוחו של אדם אחד  לגבי קבוצת אנשים אחרת.
  • סטריאוטיפ מייחס תכונות לאנשים על-פי מאפייניהם החיצוניים ( צבע עור, לבוש, מראה חיצוני וכד'), המשייכים אותם  לקטגוריה חברתית מסוימת.
  • סטריאו = קשה – מוצק. טיפוס =(חותם) תבנית צורנית, דפוס או רושם קבוע.
  • הכללה – ממקרה אחד או ממקרים בלתי מייצגים אנו מכלילים את אותו דפוס התנהגות ותכונות על כולם (דוגמות להכללות: כל היפנים מצלמים. כל מי שנוסע לגואה משתמש בסמים).   
  • סטריאוטיפים מטשטשים את השונות וההבדלים הקיימים בין הפרטים בקבוצה. יש נטייה לייחס דמיון רב מהקיים במציאות, לאנשים המשתייכים לקבוצה ששונה מאיתנו. לדוגמה: אדם לבן מערבי יחשוב שכל התאילנדים דומים ויתקשה להבחין בשונות הקיימת בין התאילנדים. לעומת זאת, אדם תאילנדי, מודע לשונות הקיימת בין התאילנדים ומבחין בה ביתר קלות.
  • לסטריאוטיפ יש השלכות על הדימוי העצמי (כיצד אדם תופש את עצמו) ועל תדמיתו בעיני אחרים.
  • סטריאוטיפים הם תמונות בראשנו המציירות ומארגנות את העולם החברתי בצורה שתואמת את הערכים והאמונות שלנו. הם  חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהחשיבה האנושית.
  • סטריאוטיפים הם אמצעי לארגן את כל המידע שיש לנו ולסווג מידע חדש שאנו קולטים באופן מהיר. תיאוריות בלתי רשמיות אלו על טבען של קבוצות אנושיות, בדרך כלל משותפות לקהילות מסוימות של אנשים. הן מהוות בסיס משותף לתפיסת עולם מסוימת.

לפי חוקרת בשם פרקינס, לסטריאוטיפים מספר תכונות: (מתוך מאמרו של הימלשטיין)

  • סטריאוטיפים אינם תמיד "מסולפים", לעיתים יש לסטריאוטיפים בסיס מציאותי והם לא בהכרח מסולפים. לדוגמה בוקרים הם אמיצים ועשויים ללא חת, יכול להיות שיש באמת בוקרים כאלה.
  • הם עשויים להיות גם חיוביים כמו: סינים חכמים, ולא רק שליליים.
  • הם יכולים לחול על הקבוצה שלנו עצמנו כמו: הישראלי המכוער.
  • הם אינם קשורים תמיד לקבוצות מדוכאות או לקבוצות מיעוט. ישנם סטריאוטיפים כמו: גברים שוביניסטים וכמו הפוליטיקאים מושחתים.
  • בידינו הבחירה אם להאמין בסטריאוטיפ או לא ובכוחנו לשנות אותם.

הסטריאוטיפים מחזקים את הקבוצות השליטות בחברה. אנחנו לא תמיד מודעים לסטריאוטיפים שיש לנו והם נתפשים בעינינו כטבעיים וכמובנים מאליהם.

בדרך כלל נלווה לסטריאוטיפים שיפוט חיובי או שלילי. והם מסייעים לנו לחלק את האנשים לטובים ולרעים. באופן זה לאדם בעל מראה מסוים, מיוחסים תכונות חיוביות או שליליות וזה מייצר כלפיו עמדה חיובית או שלילית. כך נוצרת דחייה ודחיקה של קבוצות שלמות הנתפשות כשליליות וכנחותות אל שולי החברה, לצד השתלטות של קבוצות אחרות הנתפשות כחיוביות וכנעלות. (הסבר והרחבה של אורלי מלמד)

דוגמה לסטריאוטיפ כחלק ממנגנון שליטה: הסטריאוטיפ של הגרמני "הארי" היפה הטהור והנאצל,  ותורת הגזע שנלוו אליו, שימשו מנגנון שליטה של הנאצים במיעוטים שאותם ניסו להשמיד (יהודים, צוענים וכיו"ב).

סטריאוטיפים במדיה
למה המדיה משתמשת בסטריאוטיפים?
לטלוויזיה יש נטייה מיוחדת להציג את גיבוריה במקרים רבים באופן פשטני וסטריאוטיפי ולא כמכלול מסובך של תכונות אנושיות. הזמן המוגבל העומד לרשות יוצרי התוכניות, מאפשר להם לפתח רק מספר מצומצם של תכונות, שחייבות להיות מזוהות במהירות ע"י מיליוני צופים. לא פעם היוצרים בוחרים בתכונות המוכרות לנו מתוכניות רבות אחרות.

הסטריאוטיפ היא תבנית חסכונית בזמן ובמאמץ, המאפשרת ליוצר ולצופה, להעביר משמעות וידע רחבים מבלי להאריך בעלילה ולהעמיס עליה פרטים. בטלוויזיה הזמן המוקצב לתוכניות הוא קצוב. כדי לדחוס כמה שיותר לכל פרק בן חצי שעה אין זמן לפתח את הדמות ולהכירה לעומק. לכן מעצבים את הדמויות בצורה מוקצנת.

כמו כן, אין ביכולתנו להתמודד עם הגירויים סביבנו ללא אמצעי עזר שיעזור לנו לקבץ את הדברים ולמיין אותם, הסטריאוטיפים ממיינים לנו את העולם בצורה היעילה ביותר.

דבר נוסף, סטריאוטיפים הם בדרך כלל מוסכמים ומובנים לכולם, לא צריך להיות ידען או חכם גדול כדי להבינם וכך ניתן לרתק מקסימום קהל לתוכניות. פנייה למכנה המשותף הנמוך והרחב ביותר.

סוגי סטריאוטיפים
סטריאוטיפים מיניים (מגדריים) – מחקרים מראים שעד שנות ה-90 המאוחרות כמעט שלא הוצגו נשים בתכני הטלוויזיה השונים. גברים הוצגו בצורה יותר מכובדת, בכמות רבה יותר ובתפקידים בכירים יותר מאשר הנשים. גם נשים ה"חזקות" מוצגות כנוטות להישבר בקלות, או צריכות את ישועתו של הגבר. מתוך מחקרים אלו עלה החשש כי הנשים אינן מוצגות בצורה נכונה והייצוג שלהן בכלי התקשורת אינו משקף נשים אמיתיות ואת התפקידים שהן ממלאות בחברה. נשים רבות מוצגות בתקשורת בהקשרים פורנוגראפיים, כשהן מסמלות מין, תשוקה, סקס, או כשהן מתפקדות כעקרות בית נואשות. מאמצע שנות ה-90 חל שיפור במעמדה של האישה ובייצוגיה בתקשורת (נראות נשים רבות יותר בתפקידי מפתח, התמוסס הסטריאוטיפ הברור של עקרת הבית המתוסכלת התלויה בגבר), אך יש עוד מה לשפר. בניתוח מעמיק נגלה לעיתים את אותה אישה חלשה ותלותית המוכרת לנו משנות ה-70.

מאפיינים חיצוניים  – סטריאוטיפ מסוג זה מקשר בין המראה וההופעה החיצונית לתכונות אופי. לדוגמה: שמן מצחיק, בלונדינית טיפשה.

יש סטריאוטיפים המבוססים על גיל – ילדים – חסרי אונים; בני נוער – חסרי אחריות ומרדניים, אבל גם "קוליים" ובעניינים; מבוגרים – קונפורמיסטיים ואחראיים; קשישים – פגיעים ומהווים "עול" על החברה.

גזעניים ומעמדיים –  הכללה שנעשית על בסיס גזעי או מעמדי. לדוגמה: כושים - סוחרי סמים, איטלקים – מאפיונרים. השחורים הוצגו שנים רבות כפושעים, בני המעמד נמוך ובעייתיים כיום חל שיפור בייצוג השחורים בסיטקומים ובתכניות אחרות.

סטריאוטיפים חיוביים
יש סטריאוטיפים חיוביים כמו "יהודים חכמים = סינים חרוצים" אך יש הטוענים שכל סטריאוטיפ גם החיובי נתפס כשלילי (למשל: חכמה עשויה להיתפש כבסיס לסטריאוטיפ שלילי הפוך ולהתפרש כערמומיות וכמניפולטיביות).

סטריאוטיפים שליליים
הסטריאוטיפים מציגים את המציאות בצורה מעוותת, הם מציגים תמונות שטחיות במיוחד  לאלה שניזונים בעיקר מהטלוויזיה. סטריאוטיפיות מעודדת ראייה נוקשה כלפי הזולת וחוסר יכולת להתייחס לאנשים כפי שהם. בכך תורמים הסטריאוטיפים להנצחתן של דעות קדומות ומניעת שוויוניות והבנה אישית.

סטריאוטיפים רק בסיטקום?
הסטריאוטיפים בסיטקומים אמנם בולטים במיוחד, אך אין להתעלם מקיומם בכל תכני המדיה האחרים. סטריאוטיפים קיימים בכל הז'אנרים; החל מסדרות טלוויזיוניות, דרך פרסומות, סאטירה ועד לחדשות ואקטואליה. המדיה כולה דבקה במיתוג סטריאוטיפי כדי להיות מובנת לכולם, פשוטה לקליטה וממוסחרת יותר.

החלום האמריקאי
החלום האמריקאי מבוסס על ערך השוויון ומבטא את האמונה שכל אחד, בלי קשר לגזע דת, מין, יכול להגשים את עצמו ולממש את חלומותיו, אם רק ישקיע את המאמצים הנדרשים לכך. החלום האמריקאי מהווה ניגוד לאמונה שאם לא נולדת עשיר בחיים לא תוכל להיות כזה. החלום האמריקאי גם מבטא את השאיפה להגיע לשלמות, למצב שבו הכול נראה טוב ומושלם, בלי לדבר על הבעיות (הכול מודחק פנימה).

אחד המיתוסים הבולטים בטלוויזיה האמריקאית הוא מיתוס "החלום האמריקאי". מיתוס זה יורד לשורשיה של חברת מהגרים ומבוסס על אידיאולוגית ההזדמנות השווה לכל אחד ועל האמונה בכוחו של הפרט להגשים את עצמו ולהגיע לרווחה ואפילו לעושר מסחרר.

הרבה סדרות אמריקאיות מספרות על מהגר שהגיע לניו-יורק בחוסר כל והפך בזכות חריצותו, פקחותו ונחישותו לנשיא של תעשיית ענק. עד שנות ה-80 ביטאה הטלוויזיה את הגשמת החלום האמריקאי כאידיאל המושלם. הסיטקומים דברו על משפחות מאושרות שלמות, מעמד בינוני משועמם ללא בעיות אישיות או חברתיות. בשנות ה-70 "הכול נשאר במשפחה" – מעלה נושאים שנויים במחלוקת בעיות, דילמות, נחשף הכיעור של החברה האמריקאית שעד אז הייתה מושלמת כמו: גזענות, שוביניזם, זלזול, פערים במשפחה ועוד.

סדרה נוספת ששנתה את פני הסיטקום "משפחת קוסבי" חיזוק החלום האמריקאי, השוויון בהתגלמותו, שבירת מיתוס השחור שעד אז גר בשכונות עוני היא פושע ולא יוצלח, משרת (בועות)

בשנות ה-90 מתנפץ גם ייצוג החלום האמריקאי  בסדרות סיטקום: ב"סיינפלד" וב"חברים", יש ניתוק מהמשפחה, אין קריירה אין הצלחה.





גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש