דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,974 כניסות לאתר
רב תרבותיות

מאת: יהב איריס

מטרות אופרטיביות
פתיחה
דיון ומסקנות
מהלך השיעור
רעיונות הפעלה
שאלות
תקציר "הרהורים על רב- תרבותיות בישראל " מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר
תקציר להיות אזרחים בישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית"


מטרות אופרטיביות:
1. התלמיד יסביר את המושג רב תרבותיות ואת מרכזיותו בשיח החברתי בתחילת המאה ה-21.
2. התלמיד יזהה את ביטויי הרב תרבותיות כפי שהם משתקפים בטקסטים טלוויזיוניים שונים.

פתיחה:
ערוך רשימה של סרטים\תוכניות בטלוויזיה\שירים\סוגי מוסיקה\מאכלים\מנהגים\אמונות\,שאתה מכיר\אוהב. על הלוח מגוון תשובות תלמידים.

דיון ומסקנות:
ישנם סוגי מוסיקה שונים סרטים תוכניות מאכלים ומנהגים שונים [אפשר לבקש מהתלמידים להביא דיסקים או הקלטות של תוכניות טלוויזיה לשיעור ולהאזין ולצפות במגוון בשיעור]. יש תרבויות שונות ומגוונות. יש הרבה תרבויות.

מהלך השיעור:
ש- מהי רב- תרבותיות?
על הלוח יש לרשום תשובות התלמידים.
ת- רב-תרבותיות הוא מושג המציין דיאלוג עם תרבויות אחרות ועם בני אדם מתרבויות אחרות. בדיאלוג הזה לומד האדם על מה שהוא ועל השוני בינו לבין חבריה של תרבות אחרת. התפיסה הרב-תרבותית יוצאת מתוך ההנחה כי אדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהות תרבותית.

ש- התלמיד יתבקש לרשום או לומר לאילו קבוצות תרבותיות הוא משתייך:
ת- למשל :אשכנזיה ,תלמידה ,ישראלית ,אשה ,דתית. כל אדם משתייך לשורה של קבוצות תרבותיות שונות ומגוונות הגבולות בין קבוצות השיוך הנם פתוחים. בישראל יש קבוצות תרבותיות ואתניות שונות המקיימות ביניהן יחסים דיאלקטיים.

ש- אילו קבוצות קיימות בישראל?
ת- יהודים, חילוניים, דתיים, ערבים, דרוזים, מרוקאים, פרסים, ועוד

ש-מה מאפיין את הקבוצות הללו ?
ת- 1. לכל קבוצה מערכת אמונות בסיסיות מיתוסים ואתוסים ייחודיים. מכלול זה מעצב זהות -עצמית ייחודית לקבוצה וחבריה. זהות זו נתפסת כזהות שונה מהקבוצות האחרות.

2. שלילת מי שאינו אופייני לקבוצה שלי. עולמה של הקבוצה השוללת טוב יותר,לדעתה, מאשר האחרת. [לדבר על השלילה גם בהקשר של סטריאוטיפים על עדות. המורה יוכל לומר שם של עדה והתלמידים יאמרו מה מאפיין אותה :קמצנים חכמים וכן צפייה בסרטים או תכניות טלוויזיה בהקשר הזה].

3. אין דיאלוג עם קבוצות אחרות כי הקבוצה מעצבת זהות עצמית מסתגרת בעקבות השלילה [אפשר לדון בהסתגרות הרוסים בקבוצות משלהם, כמו למשל בי'ס שבח בתל-אביב, בערבים בהקשר הזה. או בכל קבוצה בחברה החשה שלילה ]

4. כל קבוצה נאבקת באחרת על שליטה במוסדות פוליטיים [ש"ס דתיים, מפא"י ההיסטורית].

סקירה של 'רב-תרבותיות' לאורך שנות קיום המדינה.
בראשיתה הייתה המדינה מורכבת מקבוצות שונות אולם רק לאחרונה גברו מאפיינים הייחודיים של כל קבוצה וגברו תהליכי השלילה הנובעים מכך.

ש- מהן הסיבות לכך?
ת.1. בעבר הייתה החברה בארץ מלוכדת במאמץ ליצור חברה ומדינה לעם היהודי. עוצבה זהות משותפת ליהודים ומי שאינו כזה הוא "אחר" [למשל: הערבי.] הניסיון לעצב דמות ישראלי: הצבר הוא תוצר של גישת "כור- ההיתוך" [מדיניות חברתית על פי תפיסתו של בן- גוריון שנקבעה עם קום המדינה ושמה לה למטרה לבנות חברה חדשה ולעצב את דמותו של "הישראלי החדש" בדמות התרבות הדומיננטית בחברה, במילים אחרות: לקחת את כל מי שהיה כאן בארץ להתיך את התרבויות ל"ערבב" או לבטלן וליצור ישראלי חדש] היה ניסיון "להתיך" את הזהויות הנפרדות ולצקת קבוצה הומוגנית בדמות הקבוצה השלטת. תהליך זה גרם להחלשות זהותם המשותפת של חברי הקבוצה היהודית והתחזקות האחרים. לאחרונה נפתח מאבק על עיצוב דמות המדינה בו שותפים קבוצות המציעות תפיסות מקוטבות [דתיים=הלכה; חילונים=זיקה למערב]

2. שיח של קבוצות- השיח משקף תחרות והתגדרות של כל קבוצה בטריטוריה שלה.

3. המהפך ב – 77 קידם אל מוקדי הכוח קבוצות מהפריפריה. נוצרו שתי מערכות ערכיות מנוגדות: ליברליזם ויהדות.

בעיה - מתחים בין קבוצות שונות בתרבות הישראלית מעוררות שאלות רבות. אחת מהן: האם יש להתייחס לחברה בישראל כחברה רב- תרבותית?
ת. החברה בישראל הטרוגנית. הקבוצות השונות המרכיבות אותה שונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית הדתית העדתית המעמדית והפוליטית, מכאן שהחברה הישראלית היא רב- תרבותית. בישראל קבוצות תרבותיות בעלות מלאות עצמית היונקות ממורשת היסטורית.

החברה בישראל מצוייה בצומת דרכים: מצד אחד: הקבוצות השונות ייאבקו על השליטה במוסדות המדינה ואז הסכנה היא כי המרקם המחבר בין חלקי הקבוצה יישבר. המכנה המשותף ייעלם ואז תהיה כאן מדינת קהילות ומלחמת אזרחים. מצד שני: יש אפשרות של חיים בחברה רבת תרבויות שיש ביניהן שיח, דיאלוג פתיחות לאחר. אין מונופול על האמת אין טוב אחד, אלא, יש טובים רבים. במקום אימפריאליזם כלפי האחר ורצון להשתלט יש לתת מקום לאחר, להכיר בחיוניות האחר בדרך של דיאלוג ולא של שלילה.

דיון:
כאן המקום להביא אין ספור דוגמאות ממציאות חיינו על הדיאלוג וחוסר הדיאלוג בנינו לבין עצמנו: דתיים-חילוניים, וותיקים-עולים ,מזרחיים-אשכנזים,  אפליה, קונפליקט בין מרכז ופריפריה, יהודים-ערבים, אי-שוויון, קיפוח תרבותי עדתי .

ש- מהי תרבות?
ת- קשה למצוא היום משהוא שלא נכלל במושג תרבות הן בשימוש הפופולרי והן באקדמי תרבות היום יכולה להיות סוג של דת ויכולה להיות מוצא. גם מוסיקה היא תרבות [סביבה התנהל מאבק תרבותי, כדאי להזכיר בהקשר זה את הבעייתיות בהשמעת מוסיקה מזרחית לא מזמן ורק בערוצי שידור או משבצות שידור מיוחדות"גיטו" ], ציור וקולנוע הם תרבות. גם רמת הכנסה התקשרה בישראל אל ארצות מוצא ז"א אל שייכות שנהוג לכנות אותה תרבותית. היגוי של עברית [היגוי ח' וע' היגוי ר' רוסית היגוי ר' אנגלית היגוי "צברי"] הוא מסמן תרבותי, מקום מגורים [בית-שאן, מצפה בגליל, קיבוץ, בני-ברק ,הרצליה פיתוח, כפר ערבי] גם הוא קיבל אופי של שייכות תרבותית. תרבות היא, אם כן הכל.

[מתוך נסים קלדרון "פלורליסטים בעל- כורחם", הוצ' אוני' חיפה].

ש-ומה קורה היום בהקשר זה?
ת-
היום מוכנה החברה בישראל לשנות פנים: היא שואפת פחות לאינטגרציה בין יסודותיה [האינטגרציה נחשדת כאימפריאליזם תרבותי מערבי סמוי] ונפתחת יותר לעיתים בעל- כורחה לאופי הסקטוריאלי ה"עדתי" החדש -ישן שלה. התוצאה עלולה להיות פלורליזם רב- תרבותי, המקבל את השוני כחלק בלתי נפרד מן הפסיפס הישראלי. הקול הנשי, המזרחי, הרוסי והדתי יהפכו לקולות לגיטימיים בספרות באומנות ובפרקטיקה של היומיום אך עלולה להיות גם תוצאה אחרת: תהליכים של קיטוב וניכור בין חלקי החברה, חוסר סולידריות קונפליקטים ומאבקי כוח. החברה בישראל הופכת לחברה ניאו-שבטית המטפחת ערכים דיפרנציאליים מקומיים על חשבון הרצון למרכוז

רעיונות הפעלה:
משימות צפייה - צפייה בסרט של אריק איינשטיין ואורי זוהר על הטיפוסי לכל עלייה.

צפייה באופרות סבון תוך התייחסות לאימפריאליזם תרבותי [תרבות דומיננטית המשליטה את ערכיה התרבותיים והחברתיים על חברות אחרות. קיימת לכאורה תרבות אחת עליונה ולא קיימת הדדיות בין תרבויות].

סרטים ישראליים: האם אפשר להכיר את אופייה של החברה שלנו על-פי הגיבורים שמראים לנו על המסך? הצבר דימוי הערבי, דימוי המזרחי בסרט הישראלי.

מה אנו לומדים על ארצות אחרות לפי הגיבורים המוצגים בסרטים ותכניות דיון בנושא סטריאוטיפים - אפשר להיעזר בהלגה קלר עמ' 124, 237-8, צופים ויוצרים עמ' 53, למיש עמ'

עיון בטקסטים ספרותיים על הנושא, ניתן ורצוי ליצור שיתוף פעולה עם המורה לספרות.


שאלות
מהי "רב -תרבותיות" והאם ישראל היא מדינה רב-תרבותית? בחר בשני תחומים כדי להדגים דבריך.

  1. דברי בן-גוריון על עקרון כור ההיתוך: "עם הפסקת הקרבות הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים, לשכנם להשרישם במשק, בחקלאות, בחרושת במלאכה. אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצוות תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל. את כל הציבור הרב והמנומר הזה מוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים".

"בן-גוריון, מבצע דורנו ומשימתו" כוכבים ועפר: מאמרים מתוך שנתון הממשלה בהוצאת מרכז ההסברה, רמת -גן: מסדה ,1976

מהי מדיניות "כור ההיתוך"? ומה מקומו במציאות חיינו?

  1. מה בין אימפריאליזם תרבותי לבין רב תרבותיות?
  2. בחר אחד מהז'אנרים, מנה את מאפייניו וכתוב כיצד באה בו לידי ביטוי רב- תרבותיות כפי שמשתקפת על המסך.

הסבר את המושגים כור היתוך ומדינה ניאו שבטית. כתוב מה לדעתך הוא הדגם הרצוי בישראל של שנות האלפיים

תקציר "הרהורים על רב- תרבותיות בישראל " מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר מתוך: רב- תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, רמות,1988.

תקציר - להיות אזרחים בישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית "הוצאת ת"ל ספר אזרחות לתלמידים בחטיבה העליונה.







גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש