דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,048 כניסות לאתר
תקציר - להיות אזרחים בישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית "הוצאת ת"ל ספר אזרחות לתלמידים בחטיבה העליונה.

מאת: יהב איריס

הפלורליזם [מלטינית פלורליס -רב, מרובה] הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה משום שפירושו הוא לא רק עצם הריבוי והמגוון של הקבוצות השונות במדינה אלא גם ההכרה בזכות קיומן של דעות ,השקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן.

ההכרה בערך הפלורליזם במדינה דמוקרטית, שהחברה בה מורכבת מקבוצות השונות זו מזו מבחינה כלכלית, חברתית, דתית, תרבותית ובעמדותיהן הפוליטיות, מאפשרת לקבוצות השונות הנבדלות זו מזו לשמור על זהותן הייחודית, תוך שמירה על בסיס מאחד ומשותף לחברה כולה. הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים:

בתחום הכלכלי: ריבוי ארגונים כמו: אגודת העיתונאים, איגוד התעשיינים ארגון המורים. בתחום החברתי: ויצ"ו יד-שרה תנועת הקשת הדמוקרטית. בתחום התרבותי: חינוכי אגודת שוחרי המוסיקה הקלאסית, המזרחית, מוסדות חינוך שונים המיועדים לאוכלוסיות השונות.

פלורליזם במבנה חוקתי-מוסדי: קיומן של רשויות נפרדות: רשות מחוקקת, שופטת.

פלורליזם פוליטי :ריבוי מפלגות. הפלורליזם -ההכרה בקיום קבוצות שונות בעלות דעות ואינטרסים שונים - מאפשר לקיים תחרות חופשית בין הקבוצות השונות.

תחרות זו היא תנאי הכרחי לקיים חברה דמוקרטית. הפלורליזם אינו ערך מוחלט .כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות במדינה ללא אנרכיה ,הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים כמו צורת המשטר כללי המשחק הפוליטי והנורמות בחברה. לא ניתן לממש בצורה מלאה את הייחודיות והשונות של הקבוצות -את עיקרון הפלורליזם- משום שמימוש מלא פירושו :אנרכיה.

החברה בישראל היא הטרוגנית, כלומר אין היא עשויה מקשה אחת. הקבוצות השונות המרכיבות את החברה שונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית, מכאן שהחברה הישראלית היא חברה רב-עדתית ורב-תרבותית.

עם קום המדינה ניסתה ההנהגה לעצב דמות יהודית ישראלית :הצבר". ה"צבר" הוא תוצר של גישת "כור-ההיתוך" [מדיניות חברתית שנקבעה עם קום המדינה, אשר שמה לה כמטרה לבנות חברה חדשה ולעצב את דמותו של "הישראלי החדש "בדמות התרבות הדומיננטית בחברה.] על פי תפיסת בו-גוריון יש להנחיל לעולים

החדשים את מורשת היישוב :ציונות, חלוציות, אהבת הארץ וערכים מתוך התרבות המערבית המודרנית וליצור על -ידי החינוך והשירות המשותף בצה"ל-דמות של אומה ישראלית חדשה, השונה במהותה מהמסורת שהעולים הביאו מארצות מוצאם.

גישה זו נבעה בעיקר מהחשש שעולים בעלי תרבויות השונות מזו שאפיינה את בני הישוב היהודי בישראל לפני קום המדינה לא ימשיכו את מורשת הישוב. על כן שאפו ראשי המדינה ליצור דמות של ישראלי חדש.

אולם במהלך השנים התרחשו בישראל תהליכים חברתיים ופוליטיים שהושפעו בעיקר מגלי העלייה בתקופות השונות. תהליכים אלו שינו את הרכב האוכלוסיה וכתוצאה מהם הפכה החברה הישראלית לחברה הטרוגנית, המורכבת מקבוצות שונות הנבדלות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית. בשל הרכב זה מוגדרת החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית, רב-עדתית, שיש בה מיעוט לאומי. היום מכירה המדינה בזכותן של קבוצות שונות לשמור על ייחודן. כלומר את רעיון כור ההיתוך החליף רעיון הפלורליזם, וההבנה שיש בחברה שסעים חברתיים בין קבוצות שונות שקיים ביניהן מתח וקיטוב.

בישראל חמישה שסעים מרכזיים:
1. שסע לאומי - בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
2. שסע דתי- בין יהודים דתיים לחילוניים.
3. שסע עדתי - בין אשכנזים לבין מזרחיים.
4. שסע אידיאולוגי-פוליטי - בין ימין לשמאל .
5. שסע מעמדי - חברתי-כלכלי-בין עשירים לעניים משכילים ובורים תושבי עיירות פיתוח לישובים מבוססים.





גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש