דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,997 כניסות לאתר
תקציר "הרהורים על רב- תרבותיות בישראל " מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר מתוך: רב- תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, רמות,1988.

מאת: יהב איריס

כל אדם משתייך לשורה של קבוצות תרבותיות. חייה של כל קבוצה עשויים הקשרים כאשר לכל אחד מהם משמעויות משלו. הגבולות התרבותיים המבדילים בין הקבוצות אינם נוקשים. בהקשרים מסוימים בחיי הקבוצות שולטים תכנים תרבותיים זהים או קרובים.

בני- אדם משתייכים לקבוצות תרבותיות שונות ומגוונות, הם נוטלים חלק במיתוסים של קבוצות שונות. הגבולות בין הקבוצות הנם פתוחים.

החברה בישראל מורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות שונות המקיימות ביניהן יחסים דיאלקטיים. לקבוצות אלו מאפיינים משותפים:

1 . לכל קבוצה מערכת אמונות בסיסיות, מיתוסים ואתוסים ייחודיים. מכלול זה מעצב זהות עצמית ייחודית לקבוצה וחבריה. זהות זו נתפסת כשונה מהאחרות.

2. תפקיד חשוב בעיצוב הזהות והדימוי העצמי של כל קבוצה ממלאים תהליכים של שלילת הערך של מה שאופייני לקבוצה האחרת. האני הקיבוצי מאפיין עצמו ע"י הנגדתו לאחר קיבוצי. הקבוצה הנשללת נתפסת תמיד עי הקבוצה השוללת כמצויה ביחס של קירבה מתחרה ומאיימת. תהליך השלילה נעשה ע"י הקצנה של הנשלל. עולמה של הקבוצה השוללת הוא טוב ושל האחרת הוא שלילי ומאיים על הטוב.

3. הקבוצה מעצבת זהות עצמית מסתגרת בעקבות השלילה ומתכנסת בעצמה. אין דיאלוג עם הקבוצה האחרת.

4. לקיום הקבוצה ביטוי פוליטי. כל קבוצה נאבקת באחרת על שליטה במוסדות פוליטיים תרבותיים של המדינה. בראשיתה הייתה המדינה מורכבת מקבוצות שונות אולם רק לאחרונה גברו המאפיינים הייחודיים של כל אחת וגברו תהליכי השלילה הנובעים מכך.

מספר סיבות לכך:
1. בעבר הייתה החברה בארץ מלוכדת במאמץ ליצור חברה ומדינה לעם היהודי. עוצבה זהות משותפת לחברי הקבוצה היהודית והיא הוציאה אל מחוץ לגדר את מי שאינו כזה את "האחר" הערבי. בראשית קיום המדינה הופעלו מנגנונים שהיו אמורים "להתיך" את הזהויות הנפרדות ולצקת קבוצה הומוגנית בדמות הקבוצה השליטה [פוליטי]. תהליך זה גרם להחלשות זהותם המשותפת של חברי הקבוצה היהודית ולהתחזקות של קבוצות המשנה. בעשרים שנה האחרונות נפתח מאבק חדש על עיצוב דמות המדינה בו משתתפות קבוצות המציעות תפיסות מקוטבות [דתיים הרוצים חיים על פי ההלכה למול חילוניים הרוצים חיים בזיקה למערב] מצב זה יוצר בידול ניכור ושלילה הדדית.
2. שיח של זכויות - קבוצות שונות המודעות לזכויות המוקנות להן באו בתביעות שנועדו להבטיח הגנה על זהותן הפרטיקולריות. שיח זה לא מתקיים כדיאלוג בין קבוצות. הוא משקף תחרות והתגדרות כל קבוצה בטריטוריה משלה.
3. המהפך ב-1977 קידם אל מוקדי הכוח קבוצות מהפריפריה, דבר שערער את הזהות המסורתית ויצרה השראה לקבוצות נוספות לחדור אל המרכז. ב- 92 חוקקו חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק אשר שיקפו את המתחים בין חילוניים לדתיים בשאלות יסוד לגבי המשטר והמשפט של ישראל והכפיפו את המשפט והמשטר לשלטונן של שתי מערכות ערכיות מנוגדות: ליברליזם ויהדות.

אלו גרמו לפיצול בחברה. מתחים תרבותיים ופוליטיים אלו מעוררים שאלות:
האם יש להתייחס לחברה בישראל כאל חברה המורכבת מקבוצות תרבותיות שונות החיות באותה מדינה ומעצבות חברה רב- תרבותית? זאת בניגוד לחזון בניית חברה הומוגנית באמצעות "כור-היתוך".

כדי להתמודד עם השאלה הזאת מציע הכותב מסגרת חשיבה על מאפייני הרב-תרבותיות. הוא סוקר סקירה היסטורית את המושג זהות ומוצא כי רב- תרבותיות היא דיאלוג עם תרבויות אחרות ועם בני- אדם הממוקמים בתרבויות אחרות. דיאלוג זה נתפס ע"י הוגים כמעצב את זהותם של היחיד והחברה .

בדיאלוג זה מגלה האדם אפשרויות חדשות שחלקן עשוי להיות רלבנטי לגביו. הוא לומד על מה שהוא כבר ועל השוני שבינו לבין חבריה של תרבות אחרת.

המושג המרכזי החשוב להבנת המשמעויות הכרוכות בהתייחסות ליחיד ולחברה הוא המושג: יחס. הזהות מעוצבת ע"י יחס אל האחר. יחס זה אינו פטרנליסטי ואף אינו יחס של שלילה. זהו יחס שיש בו הכרה בשוני של האחר, יחד עם כבוד לאחר ולא יחס של אדישות לאחר השונה או לחברה השונה ולתרבותה.

היחיד או החברה מנהלים דיאלוג עם האחר היחיד או החברה ומוכנים להסתכן בפירוק הזהות המוכרת שלהם לטובת זהות חדשה, תוך מודעות לכך שאם ימשיכו לאמץ את זהותם הישנה יהיו מחויבים לעשות זאת תוך התחשבות באחר. הם זוכים לעצב לעצמם חיים חדשים תוך סיכון שבתוך כך תגווע זהותם הקודמת.

האם ישראל היא מדינה רב- תרבותית?
ישראל אינה רב תרבותית [לפי ההגדרה לעיל] שכן האפיון הבולט של הקבוצות המרכיבות אותה הוא של שלילה הדדית, בעוד רעיון הרב-תרבותיות מחייב יחס דיאלוגי של כבוד בין הקבוצות.
עם זאת קיימים בישראל התנאים ליצירת תודעה רב- תרבותית. שכן החברה מורכבת מקבוצות תרבותיות בעלות מלאות עצמית היונקות ממורשת היסטורית ומעוצבות במיתוסים ואתוסים. החברה בישראל מצוייה בצומת דרכים:

מצד אחד: הקבוצות השונות ייאבקו זו בזו על השליטה במוסדות המרכזיים של המדינה ואז הסכנה היא כי המרקם המחבר בין חלקי הקבוצה – יישבר ולא תהיה סולידריות. המכנה המשותף האתני ייחלש בשל מתחים פנימיים. המרקם המחבר בין חלקי הקבוצה יהיה על בסיס עימות עם איום חיצוני. זו עשויה להסתיים במעבר למדינת קהילות ולמאבקים בין-תרבותיים אלימים ומכאן למלחמת אזרחים.

מצד שני - יש אפשרות של חיים בחברה המורכבת מתרבויות שונות והמעוצבות בתהליכים של שיח, העשרה הדדית לימוד מהאחר ופתיחות כלפיו מתוך הבנה שלשום תרבות אין מונופול על האמת והראוי ומתוך הבנה שאין טוב אחד אלא יש טובים רבים.

חברה כזו יכולה להעמיד במרכז את הכבוד לאחר לשונה ויכולת לטפח תרבות של ביקורת עצמית. במקום אימפריאליזם כלפי האחר ורצון להשתלט פיתוח עמדה של "פינוי מקום לאחר" ו"צמצום האני" לטובת האחר הכרה בחיוניות האחר לא בדרך שלילה אלא בדיאלוג.
 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש