דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,514 כניסות לאתר
רייטינג - הדילמות הכרורות בקשר בין הצלחה מסחרית (רייטינג) לתרבות פופולארית (תרבות ההמונים)

מאת: רחל בלושטיין

הטלוויזיה המסחרית מתפרנסת ממכירת זמן פרסום, "מכירת הצופים למפרסמים". לכן, הרייטינג הוא "האל שכולם סוגדים לו" – השולט העיקרי בתכנים שהטלוויזיה משדרת. כדי להגיע לקהל צופים גדול, הטלוויזיה מתמקדת בתכנים הפונים למכנה משותף רחב ויש המדגישים, נמוך. התכנים הפופולריים עוסקים, בין השאר, בתוכניות אירוח (טוק – שאו), בחידונים, בסדרות רוויות מין ואלימות ועוד. התכנים בנויים מנושאים חושפניים עד פורנוגרפיים ובעימותים טעוני רגשות המספקים את יצר המציצנות של הציבור.

הטענה שעולה לרוב, שעיקרון הרייטינג מחייב להביא לירידה בתכנים המשודרים, וזאת משום שהוא מחייב את אמצעי התקשורת (במיוחד הטלוויזיה) לפנות למכנה משותף רחב, יצרי תרבות ההמונים: מפיקים, עיתונאים ואחרים אומרים כי זה מה שהקהל רוצה ואף מגייסים אנשי תקשורת אשר מתאימים את עצמם לדרישות המדיה וחיים עם זה בשלום.

לאחרונה עלתה לאוויר תוכניתו החדשה של גיל ריבה "שליחות קטלנית" (ערוץ 2, יום ב' שעה 22:30). ריבה שהחל את דרכו במדור הרכילות של "ידיעות אחרונות", דרך הלימוזינה – תוכנית ראיונות שבה אירח את אורחיו (אנשי עסקים ותרבות) בלימוזינה, לבוש בבגדים צעקניים ועד תוכניתו "שליחות קטלנית" שבה בחר לראיין בתוכניתו הראשונה את גאולה עמיר (16.6.03), אמו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. ריבה "חיית תקשורת", יודע כמו אנשי מקצוע אחרים, כי רק דמות או נושא שיש בהם עימות, חשיפת רגשות, פורנוגרפיה ועוד "תכנים צהובים" יעלו את הרייטינג. גם ערוץ 2 רצו ללכת על בטוח. הגב' עמיר דמות שנויה במחלוקת ותיזמון מתאים (האם לקצוב את עונשו של יגאל עמיר) סיפקו את הסחורה. (על-פי הוועדה הישראלית למדרוג, הרייטינג עמד על 10.7 אחוזי צפייה).

בערוץ 2 שהוא ערוץ מסחרי (מנהל חברת החדשות משמש גם כעורך הראשי של שידורי החדשות ואין כל גורם מעליו היכול להתערב בשיקוליו המקצועיים וזאת, בניגוד לערוץ הראשון שמנכ"ל רשות השידור יכול להתערב בשיקוליו של עורך "מבט לחדשות" בשל סמכותו כמנהל הרשות (מקראה, תקשורת וחברה ג', 1996)), יודעים "לזהות" הצלחה מסחרית. ב- 6.11.2000 שודר ראיון עם יגאל עמיר עצמו, כאשר הגיע לבית המשפט לבקש להיטיב את תנאי מעצרו. גדי סוקניק ניצל את השיבוש הביורוקרטי בין רשויות החוק ראיין וצילם את עמיר, למרות הנחייה מפורשת של בית המשפט לא לראיין ולא לצלם.

שלום קיטל, מנכ"ל חברת החדשות אמר כי הראיון היה חשוב וראוי והוא משוכנע שלציבור הייתה לא רק זכות אלא חובה לדעת מה בפיו של הרוצח עמיר (אריה פלגי, זכות הציבור שלא לדעת, העין השביעית, ינואר 2001).

על-פי בורדייה (1999), לחלק גדול מהאוכלוסייה, הטלוויזיה משמשת מקור מידע יחיד. כאשר מדגישים את הזוטות (דברים קטנים) ועובדות (אומנובוס) שאין להן ערך רב אך הן גוזלות זמן יקר שהוא מצרך נדיר בטלוויזיה, בעצם מרחיקים את פיסות המידע החשובות שהאזרח זקוק להן כדי למצות את זכויותיו הדמוקרטיות.
 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש