דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,538 כניסות לאתר
תקשורת וספורט ב': סיכום המאמר מהסטודיום אל המדיום/ יאיר גלילי, הצעות לפעילויות.

מאת: דוב אייזיק ודורית שמואלוביץ, ערכה: אורלי מלמד

סיכום המאמר: מהסטודיום אל המדיום/יאיר גלילי
מושגים
שאלות משוב
הצעות דידאקטיות לפרק זה
פילמוגרפיה

סיכום המאמר: מהסטודיום אל המדיום / יאיר גלילי
אחת הסוגיות המרכזיות ביחסי הטלוויזיה והספורט היא המעבר מצפייה במשחק במציאות לצפייה במשחק בטלוויזיה. מפיקי השידור הטלוויזיוני מתווכים (מעבדים) את האירוע המתרחש בעולם האמיתי, התלת מימדי, למסך הטלוויזיה שהוא דו מימדי. הם מוציאים את האירוע מסביבתו התרבותית הטבעית ומעבירים אותו לסביבה אחרת, אלינו הביתה. כיום מרבית  הצופים במשחקי ספורט, אינם משתתפים באירוע עצמו אלא צופים בו בטלוויזיה. רוב הצופים המבוגרים יותר מעדיפים לצפות במשחק מהכורסא בבית ולהימנע מהנסיעה לאצטדיון.  הטלוויזיה מאפשרת לצופים לעקוב אחרי הקבוצה האהובה עליהם גם ממרחק. בפרסומת מסוימת לבירה "גינס" (אוקטובר 1997) טען המפרסם ש- 98% מאוהדי הקבוצה מנצ'סטר יונייטד לא ביקרו ב "אולד טרפורד" מגרשם הביתי של ה"יונייטד".

על-פי נובק, בניגוד לקהל באיצטדיון, שרכש כרטיס ולכן יישאר לצפות במשחק עד סופו, גם אם הוא משעמם, קהל הצופים בבית אינו קהל שבוי. בלחיצה על השלט יכול הצופה בטלוויזיה לעבור ולצפות באינסוף אפשרויות מרתקות ומעניינות יותר. לכן מפיקי הטלוויזיה חותרים לכך ששידור המשחק יהיה מושלם, הם שואפים לספק דרמה ואקשן, גם אם המשחק במציאות משעמם. למעשה במאי הטלוויזיה יוצר טקסט עם נקודת מבט משלו על המשחק.

היתרונות והחסרונות של צפייה במשחק במציאות מול הצפייה בו בטלוויזיה
חווית הצפייה במשחק במציאות לעומת הצפייה באותו משחק בטלוויזיה נבדלות זו מזו בהיבטים הבאים:
החוויה של צפייה במשחק מתחילה הרבה לפני תחילת המשחק עצמו וכוללת קניה מוקדמת של כרטיסים, נסיעה למשחק, הצטופפות בכניסה למגרש עם אוהדים אחרים, צפייה בצוותא תוך צריכה של מזון המקובל במשחקים, עד ליציאה הצפופה מהמגרש אל הרכב  המחזיר אותם חזרה לביתם, לשגרה. לפי כ"ץ ודיין, חלק מהצופים במשחק  באצטדיון בוחרים לעשות את המאמץ הכרוך בהגעה למשחק, בגלל האמונה כי נוכחותם במגרש תשפיע על המתרחש במשחק ותגדיל את סיכויי קבוצתם לנצח. אחרים מאמינים כי הם משתתפים באירוע היסטורי אשר יוכלו לומר בדיעבד כי נכחו בו. 

  • בניגוד לצופים במשחק בטלוויזיה, קהל הצופים באצטדיון הוא משתתף פעיל באירוע. הוא חווה את האירוע בכל חושיו, הוא נרגש מהמפגש עם אוהדים אחרים ומגיב באופן פעיל באמצעות שפת גוף וקולות לכל המתרחש במשחק ויש לו השפעה על מהלך ההתרחשויות במשחק. חוויית הצפייה מועצמת מעצם ההצטופפות עם אוהדים אחרים, הצלילים, הריחות והקולות. זו חוויה מרגשת וייחודית שרבים לא היו מחליפים אותה בחוויה הטלוויזיונית.
  •  
  • לכל הצופים במשחק מהבית, יש גישה שווה לאותן זווית ראיה (זוויות צילום) של האירוע. מצלמות הטלוויזיה יכולות להימצא בו זמנית במספר מקומות. הטכנולוגיה מאפשרת חציית מסך תוך שימוש במספר רב של מצלמות. שינויי מהירות, שילוב קטעים מהעבר ושידור חוזר של קטעי וידיאו מהמשחק עצמו במהירויות שונות. כל אלו מאפשרים לצופה בבית לעקוב אחר האירוע בצורה מיטבית, ממספר נקודות מבט, ומהקשר רחב. זוויות ראיה אלו שונות מזוויות הראיה של הצופה במגרש. לצופים במגרש יש זוויות ראיה קבועות ושונות אחד מהשני (כל צופה במגרש יושב במקום אחר ומסתכל על משחק מזווית ראיה אחרת וקבועה לאורך כל המשחק. זווית הראיה תלויה במקום מושבו). לרוב זווית הראיה שלו מוגבלת והתרחשויות רבות נעלמות מעינו של הצופה במשחק במציאות.            

לדוגמא: צופה במרוץ טריאתלון, אינו יכול להימצא ביותר מאשר בנקודה מסוימת על                  מסלול הריצה. הרצים חולפים על פניו כשהוא עומד במקום מסוים ורוב הזמן הוא נמצא              בהמתנה לרגע זה מבלי שקורה משהו חשוב. לעומתו הצופה באותו משחק בבית, יכול לעקוב אחרי כל מהלך התחרות ולראות את כל המתחרים, את השופט ואפילו את הקהל.

המשדר הנצפה בבית מלווה בפרשנות עמוקה ההופכת את הצופים ל'מומחים' בכל הקשור למשמעות הסמלית של האירוע. הצופה במשחק האמיתי נשען על מראה עיניו בעיקר.חוויית הצפייה שלו היא רגשית ואינה מלווה לרוב בקבלת מידע וידע נוסף על המשחק בזמן הצפייה. לעיתים המידע חיוני לצופה כדי להבין את המתרחש. הצופה בבית רואה את המשחק מפרספקטיבה רחבה יותר של ניתוח סיבתי, תוך השוואה ביצועי השחקנים והקבוצות ולמצבים דומים בעבר.

  • הטלוויזיה יוצרת את ההקשר למשחק כאשר היא מכניסה את הצופים לאווירה על ידי פרסומים והודעות מוקדמות (פרומו). אחר כך, בעזרת שינון וחזרות, היא יוצרת ציפיות אצל הצופים לגבי העומד להתרחש.
  • הצופה במשחק בטלוויזיה נחשף למשחק מנקודת מבט של הבמאי.  לעומתו הצופה במשחק האמיתי משוחרר מנקודת מבט זו, ורואה במשחק את מה שהוא רוצה לראות.
  • בעצם שידור המשחק מוציאה הטלוויזיה את הצופים משגרת היום-יום.  לפי נובק (1976)

לטלוויזיה יש יכולת להפוך אירועי ספורט לסמליים וחגיגיים, בעצם הצגתם מעל המרקע, באמצעות האמצעים הבאים:
קדושת המקום: פרשני הספורט מציגים את האצטדיון הענק בו מתרחש המשחק כמקום אגדי וקסום.
קדושת הזמן: בניגוד לצופים באצטדיון היכולים לצאת מהמשחק באמצע אם הוא משעמם, צוות השידור של הטלוויזיה מסקר את המשחק מתחילתו ועד סופו, ובכך מוכיח כי "המשחק לא נגמר עד שהוא נגמר".     

"קשר האחים": הטלוויזיה מציגה מייד עם הבקעת שער את שמחת השחקנים המנצחים ואת אכזבתם של השחקנים המפסידים. בניגוד לאוקונר, נובק טוען כי בכך הטלוויזיה מבליטה את העובדה כי שחקן, מוכשר ככל שיהיה, הוא עדיין חלק מקבוצה שלמה.  

 "העין שרואה הכל": דבר לא נעלם כמעט מעיניהן של מצלמות הטלוויזיה. המצלמות נמצאות במספר מקומות ובאמצעות תצלומי תקריב, הן קולטות כמעט כל דבר, כולל ניסיונות כושלים של תיקול שחקן במשחק כדורגל או ניסיונות להשגת יתרון לא חוקי במשחק כל אלו ויכולים די בקלות לחמוק מעיני הצופים באצטדיון.                  

  • העצמת הדרמה והבידור במשדר הספורט טלוויזיוני: במאי המשחק חייב לשמור על רמת עוררות גבוהה של צופי הטלוויזיה, כדי שלא יעברו לצפות בתוכנית אחרת, וכדי שהרייטינג של הצפייה במשחק בטלוויזיה יהיה גבוה ויאפשר הכנסות גבוהות מפרסום. לכן, השאיפה היא ליצור מתח ודרמה בכל מחיר. העצמת הדרמה באה לידי ביטוי בתפישת השידור שהציג מנהל חטיבת הספורט של רשת ABC, רון ארלדג', בשנות השישים. לפי תפישתו "יש לקחת את האוהד אל המשחק ולא את המשחק לאוהד".  כלומר יש לגרות כל הזמן את הצופה להמשיך ולצפות במשחק באמצעים שונים ולא לצאת מתוך הנחה שהצופה במילא יצפה במשחק כפי שהוא מתרחש.

אירועי ספורט הם מעצם טיבעם דרמטיים משום שהם מבוססים על תחרות שבסופן יש מנצח/ת. אך הדרמה של שידור המשחק מועצמת באמצעים חזותיים ובאמצעות שדרני הספורט. ציוות יותר מפרשן אחד, שלעיתים הוא שחקן מפורסם לשעבר, יוצר תחרות לא רק על המגרש, אלא גם בתא השידור בין  הפרשנים השונים. 

במחקרו של קוקלי (1990) נמצא ששדרנים מקבלים הנחיות כמו: להדגיש את המילה הראשונה של כל משפט על מנת ליצור התלהבות, להשתמש בביטויים נפוצים ומעצימים כמו: מומנטום, מאמץ קבוצתי, משחק חשוב, משחק נשמה, כוכב, שחקן מבטיח וכד', אם מדובר בסיקור משחק ביתי, אז ההנחיה היא לכנות בשמות משפחה את שחקני הקבוצה היריבה ולכנות בשמות פרטיים את שחקני הקבוצה הביתית (בכוונה ליצור הזדהות) ועוד.

מחקר של בריינטל קומסקי וזילמן (1977) הראה שאנשים אשר צפו במשדרי ספורט המלווים בפרשנים, מצאו את המשחק קשוח ומבדר יותר מאלה אשר צפו באותו משדר ללא פרשנים.

מבחינה חזותית, מועצם האפקט הדרמטי באמצעות שידור חוזר של רגעי שיא, התמקדות באמצעות צילומי תקריב בכדור ובביצועי השחקן הבודד המוציא לפועל, הכוכב, ברגעים של שיא ההתקפה והקליעה לשער או לסל. הצופה במגרש יכול להעריך טוב יותר מאמץ קבוצתי מתוך ראיה כוללת של המתרחש במגרש, בהשוואה לצופה בבית. דוגמא: הצפייה במשחקי כדורסל בטלוויזיה גורמת לצופים להתרכז במי שמשיג את התוצאות, בשחקן הקולע לסל, שבו מתמקדת המצלמה ולהעריך פחות את השחקן המוסר או החוסם. התרכזות המצלמה בכדור אינה מאפשרת די הצורך את ההערכה למשחק ההגנה של הקבוצה היריבה. מסיבות אלו, מאמנים המבקשים לנתח באופן מקצועי משחקים לצורכי למידה והפקת לקחים, אינם מסתמכים על הקלטות של שידורי הטלוויזיה אלא מביאים מראש למגרש צלם משלהם.

סיכום
לסיכום, לעיתים "חוויית הלא להיות שם" והצפייה במשחק בטלוויזיה יכולה להיות יותר עמוקה ומהנה יותר מהחוויה של "להיות שם", ולצפות במשחק עצמו.

היתרונות  של המדיום הטלוויזיוני כמתווך הביאו לכך שגם באצטדיונים עצמם מכירים באפשרויות המגוונות של הטלוויזיה להפוך את חווית הצפייה למהנה יותר. מסכי ענק המוצבים לא אחת באצטדיונים, מנסים להפוך את החוויה למושלמת הכוללת את שתי האפשרויות יחדיו: נוכחות באירוע עצמו והשלמת החוויה בעזרת מסך טלוויזיה. המצלמות במגרש משלימות את החוויה הספורטיבית אך נמנעות מלחזור על אירועים מעוררי מחלוקת על מנת לא לחשוף את השופט למצבים. בחלק מהמדינות אגב, משתמשיםבצילומי הטלוויזיה כדי להעניש לאחר המשחק, שחקנים סוררים שמעשיהם נעלמו מעיני השופט. במדינות אחרות נמנעים מלשנות החלטות שיפוט (בעקביות ראויה לציון) בטענה כי השופט הינו חלק מהמשחק.

התפתחות הטכנולוגיה בדמותם של מכשירי טלוויזיה דיגיטאליים מגדילים את ההיצע של אירועי הספורט האפשריים לצפייה מחד ואת איכות שידור המשחק מאידך. מספר רב יותר מצלמות ואפשרות של הצופה בבית לשלוט עליהם, היא דוגמא אחת מני רבות להתקדמות הטכנולוגיה בצעדי ענק. ספק רב אם צעדים אלו ואחרים, גדולים ככל שיהיו, יהיו קרובים מספיק להוות תחליף למציאות עצמה. המדיום, כשמו כן הוא. טוב ככל שיהיה, לא יהיה  well done אף פעם.

מושגים
העין שרואה הכול
– מצלמות הטלוויזיה מוצבות בנקודות שונות באצטדיון. הן מתעדות דברים המתרחשים בו זמנית במקומות שונים באצטדיון. הן מתעדות באמצעות תצלומי תקריב פרטי פרטים של אירועים מהירים כמו: עבירות של שחקנים, שחומקים מעינו המוגבלת של הצופה היושב ביציע הקהל, שמסתכלת מנקודת מבט קבועה אחת הנמצאת הרחק מן השחקנים במגרש.

אלמנת כדורגל  וספורטאי הכורסא – מיתוס נפוץ וסטריאוטיפי לפיו בעת שידור משחקי כדורגל, מרותקים הגברים למסך הטלוויזיה כשהם מתוחים ונלהבים ולידם פחית בירה, מעודדים ושורקים בוז, בעודם מזניחים לאנחות  את נשותיהם ומשפחתם.  הנשים הופכות בהכנעה לאלמנות כדורגל, ומקבלות עליהן את מחיר האהבה לכדורגל של בני זוגן. הן מנצלות זמן זה לעיסוקים שונים בבית ולעיתים מצטרפות אף הן לצפייה בכדורגל.

אפקט החברים- כאשר צופים בטלוויזיה במחיצת חברים, תגובות הצופים הן יותר מוגזמות בהשוואה לצפייה במחיצת המשפחה או לבד. הביטויים של רגשות הכעס, האכזבה או השמחה מוקצנים יותר וגם ההתעסקות עם אכילה ושתייה בזמן הצפייה בולטת יותר.

קשר אחים – הצופים הנכנסים לאצטדיון ויושבים בין אוהדי הקבוצה שלהם, מרגישים אחווה ושותפות גורל עם הקבוצה ועם יתר האוהדים בקהל, כמו אחים. 

קהל שבוי – הקהל שרכש כרטיסים למשחק כדורגל וצופה בו, הוא קהל שבוי. קהל זה ימשיך לצפות במשחק גם אם הוא משעמם, ולא ילך הביתה עד לסיום המשחק. לעומת זאת, הקהל הצופים במשחק בטלוויזיה בבית אינו שבוי. אם המשחק משעמם, צופה הטלוויזיה יכול לעבור לערוץ אחר באמצעות לחיצה על השלט רחוק.

קדושת הזמן והמקום – אירועי ספורט גלובאליים או לאומיים מקבלים מעצם שידורם מעמד של אירוע מדיה.  מעמד זה בא לידי ביטוי בקדושת הזמן והמקום. השדרן וזוויות הצילום יוצרים אוירה כאילו האצטדיון הוא מקום אגדי ונשגב, והצופים הוזמנו לרגע קט להציץ בו.
קדושת הזמן:  צוות הטלוויזיה מסקר ומשדר את המשחק מתחילתו עד סופו, בדרך כלל בשידור חי, גם אם המשחק  משעמם. הזמן המוקדש לשידור המשחק הוא קדוש – הוא אינו תלוי תוכן, הוא קבוע מראש ובלתי משתנה.

רמת עוררות גבוהה – חלק מצופי הספורט בטלוויזיה נמצאים ברמת עוררות גבוהה בזמן הצפייה ואחריה. רמת הריגוש הגבוהה שלהם באה לידי ביטוי בתגובות מופרזות ולעיתים אלימות. רמת העוררות של אוהדים היא יותר גבוהה מרמת העוררות של לא אוהדים, בעת הצפייה במשחק בטלוויזיה.

מאפייני הדרמה בסיקור הטלוויזיוני של משחקי ספורט – שידור המשחק בטלוויזיה מעצים את הדרמה והריגוש – יש ריגוש מתמיד – אין רגעים מתים לאורך כל השידור, כל הזמן יש שינויי זוויות צילום, שוטים, תנועה והתרחשות על המסך. הפרשנות של מומחי ספורט וליווי מילולי של ההתרחשויות על-ידי הכתב ממלאים את "הרגעים המתים" במשחק ומספקים לאירוע הקשר ופרספקטיבה. האירוע מסוקר מנקודות מבט שונות, לעיתים בו זמנית באמצעות מסך מפוצל. המצלמה מתמקדת לזמן ממושך בשחקנים מסוימים, וברגשותיהם, בדרך כלל בשחקנים שקולעים את הסלים או מבקיעים את השערים, מדגישים את המימד האישי של הדרמה. לפי גלילי,  נמצא בסיקור הטלוויזיוני של ספורט את ההדגשים הבאים:

דגש על  התחרות; שימוש במונחים כמו: "נקמה", "מאבק", הדגשת הניגודים בין צעירים לוותיקים וכד'.

  •  דגש על תהילה; שימוש במונחים כמו: "מוניטין","הישגי", ו"שיאים"
  • שימוש במונחים הקשורים לרוח ניהול משחק: "אסטרטגיה", "אחריות", "מנהיגות", "יכולת חידוש והמצאה"
  • ביטויים הכוללים מושגי כוח, גודל, מהירות ושאר אלמנטים פיזיים.
  • אזכור היבטים היסטוריים, כמו:מסורת, נוסטלגיה, סטטיסטיקה. השוואה עם הישגים קודמים של קבוצה/שחקן/ נורמות וסטנדרטים מהעבר.
  • הדגשת יכולת מקצועית ושימוש בביטויים כמו: רמה גבוהה, מגוון, מדויק, עקבי, מומחיות וכדומה.
  • הדגשת ה"רוח", ביטויים כמו: התלהבות, נחישות, אחדות הקבוצה, רצון לנצח.
  • מוטיב האכזבה, כאשר נשמט יתרון, מעבר כדור לקבוצה הנגדית, פציעה וכד'.
  • מוטיב המיידיות/דחיפות המדגיש את הזמן האוזל, ואת החשיבות של כל פעולה עד לסוף המשחק.
  • הכול יכול לקרות, לאורך כל המשחק יש ציפייה מתמדת לנס גם כאשר התוצאות פחות או יותר כבר צפויות.
  • מוטיב הכוחות החיצוניים, המשפיעים על המשחק, וכוללים את הסביבה, הזמן, הצופים, השפוט והמזל.

שאלות משוב

  • מדוע אנשים צופים במשדרי ספורט בטלוויזיה?
  • מה המאפיינים של חוויית הצפייה בטלוויזיה בהשוואה לחוויית הצפייה במשחק אמיתי, לפני תחילת המשחק, בזמן  המשחק ולאחר המשחק?
  • מה היתרונות והחסרונות של צפייה במשחק בטלוויזיה על-פני צפייה במשחק אמיתי?
  • במה שונה התנהגות הצופה בספורט בטלוויזיה בשלושת מצבי הצפייה: לבד, עם משפחה ועם חברים?
  • במה נבדלים הרגשות וההתנהגות של צופים אוהדים במשדרי ספורט, מצופים שאינם אוהדים?
  • האם קיימים הבדלים בין גברים ונשים לגבי המניעים לצפייה וההתנהגות בעת צפייה במשדרי ספורט? מה קורה להבדלים אלו כאשר מידת העניין בספורט שווה בין גברים לנשים?
  • מה ההשפעה של השונות בהעדפות הצפייה בספורט בטלוויזיה על היחסים בין בני זוג?
  • כיצד משפיעות טכנולוגיות צילום הטלוויזיה והוידיאו על אופן הייצוג של משחקים ותחרויות ספורט בטלוויזיה?
  • אלו השפעות יש לאופן הסיקור הטלוויזיוני של משחקי ספורט על תפיסת החשיבות של בעלי תפקידים שונים בקבוצה, ועל תפישת חשיבותם של הישגי השחקן הבודד מול עבודת צוות קבוצתית, בעיני צופי הטלוויזיה?
  • מה הסיבות לדרמטיזציה של משדרי ספורט? באלו אמצעים מועצמת הדרמה במשדר ספורט טלוויזיוני?
  • מדוע מקרינים במשחק אמיתי את שידורי  הטלוויזיה על מסך ענק?

הצעות דידקטיות לפרק זה
(מבוסס על הצעות של דורית שמואלביץ, איריס איזרנר)

1) ניתוח לוח משדרי הטלוויזיה לצורך היכרות עם ערוץ הספורט, תוכניות הספורט בערוצים אחרים, מועדי השידור (שעות צפיית שיא, מחוץ לשעות שיא) וסוגי התוכניות והתכנים המשודרים בתחום הספורט. אפשר להציג גם נתוני רייטינג על היקף הצפייה והעדפות הצפייה בתחום הספורט ולהראות שרק במקרים מיוחדים, משחקים ותוכניות ספורט בערוצים הבלתי ייעודיים, משודרים בשעות צפיית שיא וזוכים לרייטינג גבוה  ברשימות הועדה למדרוג.

2) בעקבות קריאת סיכום המאמר של וונר וגאנץ, מוצעת משימת חקר: לנסח 6-8 שאלות לגבי העדפות צפייה בנושא ספורט, שימושים וסיפוקים של הצפייה בספורט, אופן הצפייה (לבד,עם משפחה, עם חברים), ההכנות לקראת הצפייה, התחושות והתגובות בעקבותיה, כיצד מגשרים על הפערים בהעדפות צפייה בתוך המשפחה. את השאלון יעבירו התלמידים לקבוצות שוות של בנים ובנות  (אפשר גם לבני משפחה ולמבוגרים). לאחר מכן יסכמו את התשובות וישוו מה שמצאו עם הטענות המרכזיות של המאמר לגבי  המשותף והשונה  בין המינים בנושא צפייה בספורט. (ניתן  להסתפק במטלה המבוססת על ניסוח השאלות בלבד, למי שאצה לו הדרך).

3) צפייה בקטעים מתוך משחקי כדורגל/כדורסל, בתוכניות ספורט בטלוויזיה. ניתוח השימוש  בשפת הטלוויזיה, על-פי המאפיינים של יאיר גלילי.

4) צפייה בסרט "אהבה על הדשא", ודיון בנושא כדורגל ומגדר לאחר הצפייה.
http://www.tam.co.il/19_12_97/tar6.html

 קישור לביקורת על הסרט "אהבה על הדשא"  (1998, במאי: דייוויד אוואנס) מתוך העיתון המקוון: תרבות קולנוע תל- אביב.

(החלק העליון של הקובץ המקושר, עוסק בג'יימס בונד, רדו עם הסמן למטה ותגיעו לכותרת: על סובלנות וכדורגל. שם תמצאו את הביקורת על "אהבה על הדשא"

הסרט ניתן להשאלה כקלטת וידיאו או כ-די.וי.די באוזן השלישית. אורך הסרט: 98 דקות (קיבלנו מדיווחי מורים שהסרט לא כל-כך עניין תלמידים. אפשר להקרין קטע ממנו, כגירוי לדיון).

תמצית העלילה:
הסרט מספר את סיפור אהבתם של שני מורים (גבר ואישה), המורה הגבר "נשוי לכדורגל" אוהד שרוף של קבוצת ארסנל האנגלית, והמורה מתאהבת בו. בסופו של דבר היא לומדת להבין  ולכבד את אהבת הכדורגל שלו. המבקר האנונימי של העיתון המקוון קולנוע ותרבות תל - אביב  כותב ש"הסרט מתפקד כסרט הסברה לנשים של גברים שנשואים לקבוצת כדורגל".

שאלות אפשריות לדיון בעקבות צפייה בסרט (או  בעקבות קריאת הביקורת הנ"ל):

1) מה היחס של בני הזוג לכדורגל בתחילת הסרט ובסופו, כיצד הוא בא לידי ביטוי בהתנהגות ?

2) מה גורם לשינוי ביחס של בת הזוג לכדורגל?

3) כיצד  מגשרים בני הזוג על הפער בין המינים ביחס לכדורגל?

4) מה המאפיינים של חוויית הצפייה במשחק כדורגל אמיתי בסרט?

5) האם הסרט מחזק או מפריך את הסטריאוטיפים של אלמנת כדורגל, את דימוי האוהדים כאנשים  אלימים ושליליים, ואת התפיסה שיש פער גדול בעניין ובאהדת  כדורגל בין גברים לנשים?

פילמוגרפיה נוספת הקשורה לספורט
(כל הסרטים ניתנים להשאלה או לרכישה ב"אוזן השלישית”)

בית שאן סרט מלחמה (סרטם של רינו צרור ודורון צברי),  סרט תיעודי על קבוצת הכדורגל המקומית בעיירה מוכת אבטלה ודלת אפשרויות לבני נוער וצעירים. קבוצת הכדורגל דלת המשאבים, היא לב ליבה של חיי הצעירים והמבוגרים. זהו גם סרט מצוין  לדיון בייצוג של מרכז מול פריפריה. הסרט נינתן לרכישה בנפרד או כחלק ממארז הקולנוע התיעודי הישראלי, המשווק בימים אלו על-ידי  האוזן השלישית.

מערכונים של החמישייה הקאמרית, לא מזמן שודר לקט מערכונים מצוין בנושא ספורט, ביניהם המתאר מערכון המתאר את חוויית הצפייה הקולקטיבית במשחק בטלוויזיה, ומערכון המתאר כתב שמראיין כוכב ספורט. שווה לבדוק אם הם נמצאים בקלטות של החמישייה הקאמרית העומדות למכירה.

 גמר גביע (במאי: ערן ריקליס 1991, 107 דקות, עם משה איבגי ומוחמד בכרי). חייל ישראלי ושוביו מוצאים שפה משותפת סביב אהבת הכדורגל.

יום אחד בספטמבר (בריטניה, 1999) סרט תיעודי בריטי, על רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן. זכה באוסקר.




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש