דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,033 כניסות לאתר
אופרות סבון בתרבויות שונות

מאת: יהב איריס

מטרות אופרטיביות
כמה הערות חשובות
דרכי הוראה
מהלך הלימוד
אופרות הסבון בישראל
טלנובלה
פוליסמיות
תכני הטלוויזיה כטקסט פתוח

סובייקטיביות בהבנה

מטרות אופרטיביות:
1.התלמיד יכיר דוגמאות של אופרות סבון מתרבויות שונות.
2.התלמיד יגדיר את המושג "פוליסמיות" ויוכל ליישמו על סדרות שונות מן העולם.
3.התלמיד ייחס צורות שונות של  סדרות מן העולם לעקרונות הפוליסמיות.

כמה הערות חשובות:
יחידה זו יכולה להוות סיכום של נושא אופרות הסבון  ולכן הדיון בדומה ובשונה בין אופרות  סבון  מהארץ ומהעולם יכול לכלול גם דיון וזיהוי של מאפייני הז'אנר המלודרמטי, זיהוי ז'אנר אופרות הסבון, ועוד.

הסרט: "בית חרושת לאגדות", המומלץ בתוכנית הלימודים אינו נמצא בספריות הווידיאו ואף לא באוזן השלישית. הוא שודר בעבר בערץ 23 או בערוץ 8. מי שמכיר או יודע דבר על הימצאו מתבקש להודיע לנו.  

כיוון שמטרות 2+3 ,די דומות וכיוון ששתיהן מבקשות יישום המושג פוליסמיות על סדרות שונות, מצאתי לנכון לסכם מספר תיאוריות אודות פוליסמיות ממקורות שונים וכן סיכמתי חומר אודות אופרות הסבון בתרבויות שונות [תוך ציון המקור בגוף הטקסט]

 את היישום, לפיכך, יעשה כל מורה בכל דרך שימצא לנכון תוך התייחסות לסיכומים המצורפים.

דרכי הוראה
א. הקרנת קטעים  קצרים  מתוך סדרות מן העולם כמו:easteners  מאנגליה [בארץ בערוץ BBC   -  פריים]. ו- neighbors  מאוסטרליה.  טלנובלות דוברות ספרדית כמו: "טרה-  נוסטרה "  ואופרות סבון ישראליות  כמו: "לחיי האהבה" ו"לגעת באושר".

ב. דיון בדומה ובשונה בין הסדרות השונות ובתופעה ישראלית הייחודית פופולריות  הסדרות בקרב בני נוער. דיון נרחב  באופרות הסבון  הישראליות:"רמת אביב ג'" ו"כסף קטלני" מצוי במאמרה  של תיקי בלס : "אופרה אחרת –מדאלאס  דרך אנטונלה לרמת- אביב ג'" באתר:" עושים תקשורת".  לא התייחסתי לכולו כיוון שישנן  ותהיינה סדרות חדשות  בהן צופים תלמידינו.. ואנו . דיון בסדרות האנגליות והאוסטרליות מצוי גם הוא באתר בכל שלוש  המאמרים תחת אותה הכותרת: "אופרות סבון מדוע הן כה פופולריות?

מהלך הלימוד
מטלת צפייה:
זהה את ארץ המוצא \השפה של אופרות  הסבון. באילו נושאים הן דנות?
מהם מאפייני אופרת הסבון [לסיכום הנושא או חזרה]
זהה הבדלים בין סוגי אופרות הסבון שצפית.                           

1. התלמיד יכיר דוגמאות של אופרות סבון מתרבויות שונות :
מתאים לדיון בדומה ובשונה בין הסדרות השונות-
לאופרות הסבון [למיש,החופש לצפות ,עמ' 116] פנים רבות וביטויים תרבותיים מגוונים. בארה"ב הן עוסקות בעיקר בנושאים אישיים: אהבות ,בגידות,סמים הפלות תאונות מחלות. בניגריה משודרת אופרת סבון בעלת נופך הומוריסטי על כפריים במאה ה-19 תחת השלטון האנגלי.אופרת סבון סינית עוסקת במשפחה הסינית המודרנית- זוג הורים עם ילד אחד.ביפן מזילים דמעות סביב תלאותיה של אישה החווה עבדות,רעש אדמה ושכול ומעלה על נס את המוסר הישן ואת תרבות הסמוראים. בבריטניה מודגשים ערכים נוסטלגיים כמו שייכות לקהילה ואכפתיות מהשכנים. באמריקה הלטינית דחקו את אופרות הסבון המקומיות [הטלנובלות] את רגלי התכניות המיובאות מארה"ב. הסדרות הללו אורכן מספר חודשים בלבד עוסקות בביעור הבערות,בקידום חברתי ובשינוי דימוי [לדוגמה, של בנקאות או שימוש במוצרי פלסטיק] גם המלודרמה, כמו, טקסטים טלוויזיונים  אחרים היא בת תרבות מסוימת וקיומה כרוך בה,מבטא אותה, מתעמת איתה ,מאמת אותה.

כך או כך ממזרח ועד מערב בחדרים מרווחים או בקתות חומר מעידים סקרי צפייה כי מליוני צופים ברחבי העולם "מכורים" לסיפורי הלב השבור שמהם קורצו אופרות  הסבון.

הפער בין  נקודות הראות של הגיבורים ובין זו של הצופה [שעל פי רוב יודע על המתרחש יותר מן הגיבורים] החשיפה לבתי צפוי,התרחשות פתאומית צירופי מקרים פגישות שלא התקיימו,שיחות מקריות,הצלות של הרגע האחרון תגליות מפתיעות, הפרה מתמדת של כיוון העלילה המסתמן- כל אלה וסממנים רבים אחרים נמנים עם סיבות הפופולריות העצומה של אופרות הסבון  בכל שכבות הגיל ההשכלה והמעמד הכלכלי של אוכלוסיית הצופים.

אופרות הסבון בישראל:
מתאים לדיון בתופעה הישראלית הייחודית פופולריות הסדרות בקרב בני נוער ובמבנה אופרת הסבון הישראלית עפ"י  מאפייני  הז'אנר.

ז'אנר אופרות סבון הגיע לארץ בשנות ה-80 עם הסדרות האמריקאיות "דאלאס" ו"דיינסטי" שזכו להצלחה רבה.מאוחר יותר הגיעו אופרות הסבון האמריקאיות המסורתיות והטלנובלות הלטיניות .

ב-1996 עלו לשידור שתי אופרות סבון שהן הפקה מקורית ישראלית: "רמת-אביב ג'" ו"כסף קטלני".שתיהן שודרו בשעות הערב.בשתי הסדרות בכל פרק מוצגים מספר קווי עליה מקבילים העלילות נמשכות על-פני מספר פרקים קווי עלילה  מסוימים  מסתיימים ואחרים מתחילים ואף פעם אין מצב של סיום. בכל רגע נתון קיימים מספר קווי עלילה פתוחים. מבחינה זו דומות הסדרות הישראליות יותר לסדרות האמריקאיות מאשר לטלנובלות.בכל פרק נעשים מעברים חדים בין קווי העלילה השונים ונעשה שימוש באמצעי של שיאים דרמטיים כדי לשמור על מתח בין סצינות ובין פרקים. שיאים יכולים להיות משפטי מחץ ,הבעות פנים רבות משמעות המעידות על כוונות נסתרות או גילויים חדשים.השימוש באמצעי של שיאים דרמטיים אופייני לכל סוגי אופרות הסבון – האמריקאיות הלטיניות והישראליות.

גם בארץ כמו באופרות  הסבון האמריקאיות,  קיים אוסף של דמויות מרכזיות הקשורות ביניהן בקשרי משפחה. לכל הדמויות המרכזיות יש חשיבות שווה אין כוכבים בסדרות .קווי עלילה שונים מבליטים דמויות שונות.העסקים תופסים מקום חשוב בעלילה. ההבדלים בין שתי הסדרות: כסף קטלני מציגה דמויות עשירות מאד המנהלות את חייהן בסגנון רחוק מאד מזה של הצופה הממוצע.רמת אביב ג'  לעומת זאת, מציגה דמויות החיות בתנאים טובים מאד אך העושר שלהן אינו קיצוני. סגנון החיים של הדמויות אינו כה בלתי נתפס ורחוק מחיי הצופים כמו בכסף קטלני. ניתן לערוך השוואה בין אופרות סבון נוספות כמו לחיי האהבה ,לגעת באושר וכל אלו שיבואו  עלינו לטובה.

טלנובלה-
תת- ז'אנר של אופרת הסבון. השם מתייחס לאופרות סבון דרום אמריקאיות, המשודרות מדי יום לקהל שבוי ונאמן. בניגוד לאופרת הסבון שפרקיה אין סופיים, נוטה הטלנובלה למספר גדול אך מוגבל של פרקים. תבנית סגורה זו מתמקדת בד"כ בזוג גיבורים שסביב אהבתם הבלתי אפשרית נעה העלילה.תבנית סגורה זו מתמקדת בדרך- כלל בזוג גיבורים שסביב אהבתם הבלתי אפשרית נעה העלילה כולה זאת בניגוד לנטייתה של אופרת הסבון לליהוק רחב של דמויות, תוך דילוג מדמות אחת לשנייה, בפרקים השונים.

2. התלמיד יגדיר את המושג "פוליסמיות "ויוכל ליישמו על סדרות שונות מן העולם.
הגדרה: [מילניום  גורביץ\ ערב] 

פוליסמיות-polysemy
  
ריבוי של משמעויות הנובעות מן הטקסט הבודד והמתאפשרות על ידו. ריבוי הפרשנויות מוצדק על- ידי אופני ארגון שונים הגלומים מלכתחילה בטקסט.
בתקשורת :הפרשנות השונה אותה מעניקים קהלים שונים לטקסט אחד.ריבוי של משמעויות המתקבלות במעבר ממצב של וודאות למצב של אי וודאות.

דוגמאות ליישום וייחוס של מושג ה"פוליסמיות" על אופרות סבון:
חוקר התקשורת גון פיסק [FISKE] מפתח תפיסה פוליסמית של תכני התקשורת העומדת כנגד הגישה ההגמונית. האחרונה טוענת להבנייה חד צדדית של משמעות בהתאם לאינטרסים של האידיאולוגיה השלטת. פיסק מעתיק את הדיון אל אחריותו של הנמען כמפענח המשמעויות המוצפנות בטקסט. טענתו העיקרית: כשם שהטקסט הטלוויזיוני הוא פוליסמי, רב - משמעי, כך קהל הצופים הוא פלורליסטי ומורכב ממגוון קבוצות ותת- תרבויות בעלות מטענים ערכיים מגוונים. ריבוי המשמעויות המובלעות בטקסט מבטיח את הפופולריות של התכנית, משום שהדבר מאפשר לתת-  תרבויות שונות להעניק לה משמעות על-פי דרכן.

במאמרו: "טלוויזיה פוליסמיות ופופולריות" הוא אינו מתעלם מן הטיעון ההגמוני: אמנם, האידיאולוגיה השלטת מוטבעת בטקסט כשם שהיא מוטבעת במערכת החברתית כולה,אך מבנה הטקסט  והחברה הפלורליסטית מותירים מקום לדחיית המשמעויות  ההגמוניות ולמשא ומתן על אופן פענוח  הטקסט .

מנקודת מבט זו, גם החשש מפני האימפריאליזם התרבותי אולי אינו מסוכן כל- כך לתרבויות המקומיות, שהרי הנמענים מצוידים  במנגנוני פענוח משלהם שבאמצעותם הם יכולים לסנן ולברור את המשמעויות הרצויות להם ולשלבן במטען הערכים המקומיים. ראייה לכך היא מחקר קלאסי בתחום שבדק את סדרת הטלוויזיה "דאלאס" והראה שצופים  מתרבויות שונות מפיקים משמעויות ולקחים שונים מצפייה באותם פרקים עצמם [כץ וליבס].

המודל של פיסק [1985] [כספי\האוניברסיטה הפתוחה] נועד להמחיש את האינטראקציה המתמדת אשר קיימת בין הגורמים המשתתפים בתהליך התקשורת אינטראקציה שבאמצעותה מקבלים טקסטים את משמעויותיהם. פיסק מגדיר תקשורת כיצירה וחליפין של משמעויות. לדידו המוען –מחבר המסר והנמען – הקורא –השומע - צופה ,הם שווי מעמד בתהליך התקשורת שכן שניהם יוצרים משמעות ומדוע?  המסר הוא מבנה המורכב מסימנים שהמוען מייחס להם ולצירופים משמעויות: הנמען בבואו לפענח את המסר צריך לעשות פעולה מקבילה- לייחס משמעויות לסימנים שלפניו. זאת הוא עושה על סמך מטעניו התרבותיים הערכיים והאידיאולוגיים, הרקע החברתי שלו, השכלתו, גילו, מינו, נסיבות חיצוניות כגון: זמן, מקום וכו'.

השאלה - עד כמה המשמעות המפוענחת קרובה למשמעות המקורית המכוונת, היא פונקציה של מידת הקירבה או הריחוק בין  המוען לנמען מבחינה תרבותית חברתית או היסטורית.

לטקסטים יש חיים משל עצמם: מרגע שהמחבר שיגר את הטקסט שלו לנמענים [בכתב בעל-פה או בצליל ] יכול הטקסט ללבוש ולפשוט משמעויות ולהתרחק במידה זו או אחרת ממשמעותו המקורית, הכל לפי טיב הנמענים המפענחים אותו.

מגישתו של פיסק עולה כי לא כל מקרה של אי- הבנה אפשר להסביר במונחים של רעש או של קצר בתקשורת. אי- הבנה יכולה לנבוע מהבדלים תרבותיים בין המוען לנמען. המחבר, הטקסט והקורא הם ראי של תרבותם, וכדי להבין כיצד מקבלים טקסטים משמעות חייבים לחקור את התרבות שבמסגרתה נוצר הטקסט, על סמליה וערכיה ולבחון כנגדה את התרבות שבמסגרתה הוא מתפענח. הפענוח כמוהו כיצירה מחדש של משמעות הטקסט,תוך אינטראקציה בין הטקסט עצמו הקורא והנסיבות החיצוניות. יתרה מזו חפיפה מלאה בין המשמעות אליה התכוון המוען לבין זו של הנמען ,לפי גישה זו היא כמעט בלתי אפשרית. למשל מחקר על הסידרה "דאלאס" הראה שצופים מתרבויות שונות[ערבים ישראלים,יהודים מרוקאים,עולים מרוסיה, ילידי הארץ,  ואמריקאים] מפיקים משמעויות ולקחים שונים מתוכנם של אותם פרקים בסדרה זו[כץ וליבס 1986 ]החוקרים ניתחו את תוכן השיחות שהתנהלו בקרב קבוצות קטנות של צופים מכל אחת מתרבויות אלה לאור צפייה בפרק מסוים מפרקי הסדרה.הם הראו,כי הצופים הערבים מגלים מעורבות במתרחש, תופסים את העלילה כמציאות ושופטים את התנהגות הגיבורים על סמך סולם הערכים של חברתם המסורתית.תפיסה אחרת נמצאה אצל הצופים האמריקאים הרואים את הסידרה בראייה ביקורתית ומרוחקת,ומתייחסים לתכניה באופן היפותטי, על דרך המשחק והשעשוע. גם כאן התברר כי הטקסט עומד בפני עצמו במפגש שלו עם הקורא,באופן שאינו נשלט עוד על-ידי היוצר. הפער התרבותי בזמן,במקום,או ברבדים חברתיים,פער המפריד בין המחבר לבין הנמען –המשחזר,קובע את המרחק בין יצירותיהם ,קרי,בין היצירה המקורית ושחזורה. ואולם המקור אינו עדיף על-פני השחזור,טוענת גישה זו,אדרבא החברה מיוסדת על- משא ומתן בלתי פוסק על משמעות של טקסטים.המפתח לתיאור התקשורת האנושית איננו מידת  ההצלחה או הכישלון בהעברת המסר ובהשפעתו על הנמענים,כי אם ריבוי המשמעויות [פוליסמיות] הנולדות מאינטראקציה בין סוגים שונים של קוראים –צופים לבין סוגי טקסטים שונים בנסיבות שונות.

תכני הטלוויזיה כטקסט פתוח [למיש, החופש לצפות, עמ' 40 ]
הטקסטים הטלוויזיונים דורשים פענוח "קריאה ". הם "פתוחים למציאת משמעות שונה עי צופים שונים,בהקשרים חברתיים שונים,פתוחים לשינוי משמעות בצפייה חוזרת ,פתוחים לתהליך אין- סופי של חיפוש משמעות.  הטקסט הטלוויזיוני דומה לכל שפה אחרת [מילולית או בלתי מילולית שכן לשפת הטלוויזיה  כמו לכל שפה, אין משמעות אובייקטיבית אחת והמסרים שלה הם בהכרח מרובי משמעות.

 אפשר לבחון את גישת הטקסט הפתוח כחלופה להצגה הביקורתית של הטלוויזיה כמדיום,הפונה ל"מכנה המשותף הנמוך": לא החיפוש אחר המשותף לקהלים גדולים,אלא החיפוש אחר הפתוח ביותר לקהלים גדולים.הגישה הראשונה יוצאת מתוך הנחה שהצופה פסיבי נטול כוח וחסר אפשרות בחירה,המקבל בהכנעה את מה שמציעה הטלוויזיה  .הגישה השניה מתייחסת לצופה כאקטיבי ביצירת משמעות מההתנסויות החברתיות שהטל מזמנת לו.

אם שאלנו בעבר ,מה עושה לנו הטלוויזיה  עתה לפי גישת הטקסט הפתוח נשאל מה אנו עושים עם הטלוויזיה .

המשמעות של תוכניות נתפסת כאן כאקט יצירתי המתבצע עי הצופים במפגשם עם הטלוויזיה. תפיסה זו מסייעת לנו להבין כיצד אותן תכניות עצמן מצויות בלוח המשדרים סביב העולם . לדוגמא נמצא כי הצופים ב"דאלאס" שילבו את תכני הסדרה בתרבותם באמצעות תפיסה, הבנה והערכה סלקטיביות וכן בעזרת שיחה עם הקרובים להם וגיבוש הבנה משותפת. למשל,צופים ישראלים מעולי בריה"מ התייחסו לתרבות האמריקאית הקפיטליסטית המיוצגת בסדרה באופן שונה מצופים ערבים ישראלים [1988 כץ וליבס , שוב אותו מחקר] שהתעמתו דווקא עם המערכת הערכית של חיי משפחה המעורערים בסדרה.בני הקבוצה הראשונה  שחונכו על ברכי הקומוניזם והיו חשדניים כלפי התקשרת ,הזהירו מפני המניפולציה שמנסה הסדרה לעשות לצופיה הם: הסדרה,כך טענו, אומרת לנו שהעשירים אומללים, מפני שהם רוצים שנאמין בכך. ערבים-ישראלים, בעלי רקע ותרבות שונים התייחסו לתכנית כאל תיאור של מציאות ובדקו את מידת הרלבנטיות שלה לגבי המציאות שלהם עצמם.בין השאר הם אמרו "הנשים שלהם הם לא מוסריות הנשים הערביות לא יתנהגו ככה".בדומה לכך מפרשים ילדים בני גילים שונים תכניות טלוויזיה  בהתאם לעולמם האישי המוכר להם ולא פעם שונה מהמבוגרים.

סובייקטיביות בהבנה
מתאים לדיון על שונות
נתחו קומדיה או פרק באופרת סבון העוסקת במשפחה כלשהי. הציעו אפשרויות להפקת משמעות שונה מהצפייה של שלושה אנשים [לדוגמה: הורה מתבגר\ת רווק\ה נשוי\אה וכו באותו פרק.
צפו במשותף בווידיאו קליפ.
>האם עוצמת ההנאה הייתה דומה אצל כולם?
>האם האסוציאציות היו זהות?
>האם הייתה ליצירה משמעות  מיוחדת לגבי חלק מהמשתתפים?
>האם הייתה הסכמה לגבי איכות היצירה? איכות הוידיאו קליפ?
>כיצד היו מגיבים לצפייה כזאת אנשים מבוגרים? צעירים מכם? בני תרבות זרה?
>מבט פמיניסטי על אופרות סבון.
>סדרות רומנטיות בהמשכים כדוגמת אופרות הסבון העוסקות בעיקר במערכת יחסים בינאישיים נתקלו בעבר ביחס של זלזול ברמתן ובערכן התרבותי. לעומת זאת מצביעות תיאוריות פמיניסטיות על הצורך לנתח את פתיחותם של טקסטים אלו לפענוח הייחודי בתפיסת העולם הנשית. האם תוכלו להציע דוגמאות המחזקות גישה זו?

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש