דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,039 כניסות לאתר
אופרות סבון וטלנובלות בישראל ובתרבויות שונות, פוליסמיות ופופולריות, גישות פמיניסטיות

מאת: דר" ברנשטיין עלינא

תשובות של ד"ר עלינא ברנשטיין לשאלות מורים בנושאים: אופרות סבון וטלנובלות בישראל ובתרבויות שונות, פוליסמיות ופופולריות, גישות פמיניסטיות

1. האם הגישה הפמיניסטית שוללת את ההתמכרות לאופרות סבון או שהיא רואה בה גם צדדים חיוביים ואם כן מה הם?
תתפלאו אולי לשמוע אבל יש בהחלט חוקרות פמיניסטיות שחובקות את הז'אנר בחום ורואות בו צדדים חיוביים! (באופן אישי אני בהחלט רואה בו גם צדדים כאלה) הסיבות לכך הן, בין השאר, שהז'אנר הזה (וכאן מדובר בעיקר ב"סטנדרט" האמריקאי של הז'אנר, קרי אופרות סבון יומיות בהפקת רשתות השידור האמריקאיות – ראו תשובות לשאלות הבאות) מכוון לנשים, המבנה שלו הולך לקראת נשים (אפשר לצאת ולהיכנס ממנו בקלות מתוך הנחה שצופות נשים עושות עוד הרבה דברים בבית במקביל לצפייה) ועוד אבל התכנים הם שעושים את הז'אנר לחיובי בעיני חלק מהחוקרות הפמיניסטיות, למשל, בז'אנר הזה נשים ותשוקותיהן מניעות את העלילה (למרות שמעניין לבחון למה הרבה נשים שונאות בלהט את ה"ביצ'יות" בז'אנר שחטאן האמיתי מבחינה חברתית הוא שהן יוזמות, תכונה שקשה להרבה נשים לקבל אצל נשים אחרות!), במרכז העלילות עומדים חיי הרגש ובז'אנר הזה זה מאוד לגיטימי - שלא כמו בחברה  שבה רגש הוא לכאורה פחות חשוב למשל מרציונאליות (תכונה גברית לכאורה), כנגזרת של זה רכילות למשל זה דבר חיובי שמקדם עלילות ולא משהו שמגנים כפעילות נשית שכולה בזבוז זמן והתעסקות בטפל. בעניין זה יכול לעזור המאמר של תיקי בלאס שמופיע באתר עמל-נט:
"אופרה אחרת מדאלאס דרך אנטונאלה עד רמת אביב ג'"

http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/tv/frm_janerim.htm

ובמאמר: אגדות ואינסוף גניאולוגיות: אופרות סבון ותרבות האשה, מאת: מרי אלן ולינדה ברוויק

http://wwwmcc.murdoch.edu.au/ReadingRoom/1.2/Brown.html 

2. האם היחס של הגישות הפמיניסטיות לאופרות סבון ולטלנובלות הוא זהה או שיש הבדלים ביחס אליהם? 
באופן כללי אין הבדל. רוב המחקר הקיים מגיע מארה"ב ובמידה מסוימת גם מאירופה (אנגליה בפרט) ולכן הרבה מאוד מהמחקר מתייחס לאופרות סבון ולא לטלנובלות (כי אופרות סבון זה מה שיש באותן מדינות שבהן נערכים המחקרים ונכתבים המאמרים). רוב הכתיבה האקדמית בנושא טלנובלות (ויש לא מעט כזו) נכתבת בספרדית ולכן איננה נגישה להרבה חוקרים וקוראים ממדינות המערב. אבל, כאמור, אין הבדלים מהותיים, ככל הידוע לי, מבחינת הפרספקטיבה הפמיניסטית לז'אנר.

3. עד כמה חשוב לדעת את הפרטים של הגישות הניאו-מרקסיסטיות?
כאמור, אני לא עונה על שאלות בתחום הזה... כמובן שאין לי מושג מה השאלות בבגרות אבל כן חשוב לציין שהתיאוריות הניאו-מרכסיסטיות הן תיאוריות חשובות שיש בהן רעיונות מעניינים (גם אם מסובכים...). באופן ממצה וברור אפשר לקרוא על התיאוריות הללו ביחידות האוניברסיטה הפתוחה בנושא תקשורת המונים שכתב דן כספי ומופיעות באתר של עמל-נט. 

לפי תשובה קודמת שנתנו לשאלה זו פורום תקשורת וחברה,  וגם לפי מהלך הלימוד והמטרות האופרטיביות צריך לדעת את ההבדלים בין הגישות הניאו-מרקסיסטיות. יש על כך פירוט בחומרי למידה תקשורת וחברה ב, בסיכום של אורלי מלמד, באתר עושים תקשורת.

4. האם על פי הגישות הניאו-מרכסיסטיות יש פתרון חלופי למצב של שליטת האליטות וגו'
אנא הפנו שאלה זו לאווה או/ו דו ערב

5. אבקש להדגים ניתוח של אופרת סבון בהתאם לתיאוריות הניאו מרכסיסטיות 
גם את שאלה זו אבקש להעביר לאווה ברגר

6. האם תוכלי לסכם את ז'אנר הטלנובלות העכשוויות ומה ההבדלים ביניהן לבין אופרות סבון? 
אני לא בטוחה שהבנתי את המונח "טלנובלות עכשוויות" בהקשר הזה, האם הכוונה לאלה שבשנים האחרונות משודרות בארץ? או שמא לגרסה הישראלית של טלנובלות? בכל אופן טלנובלות עכשוויות לא שונות באופן מהותי מבחינת המבנה שלהן מטלנובלות כפי שהיו במשך כל השנים במדינות המוצא שלהן (הן התחילו להיות מופקות, בדומה לאופרות סבון, בשנות ה-50). חשוב גם לשים לב שאנחנו נוטים לומר "טלנובלות" ולהתייחס אליהן כאילו כולן אותו דבר אבל יש הבדלים מהותיים, בעיקר מבחינת התכנים, בין טלנובלות ממדינות לטינו-אמריקאיות שונות, כך למשל בישראל אנחנו צופים בעיקר בטלנובלות ארגנטינאיות כי זה מה שמייבאים לארץ אבל הברזילאיות או המכסיקניות שונות מהן. על המכסיקניות (למשל אצלנו שודרה "נשים כמונו") אפשר לקרוא כאן:

http://televisanueva.narod.ru/en/index2.html

מאמר קצר שיכול לעזור בנושא טלנובלות:

http://www.museum.tv/archives/etv/T/htmlT/telenovela/telenovela.htm

בכל אופן, מבחינה מבנית אפשר לעמוד על כמה הבדלים בין טלנובלות, באופן כללי, לבין אופרות סבון (כאשר שוב, הכוונה בכך בעיקר לאופרות סבון אמריקאיות יומיות): בעוד אופרות סבון הן אינסופיות, לטלנובלות יש סוף ברור וסגירה של הסיפור, להרבה מהן יש כ-150 פרקים; באופרות סבון יש יחסית הרבה דמויות והרבה עלילות מקבילות שכולן חשובות באותה מידה, בטלנובלות יש סיפור מרכזי של הגיבור והגיבורה - לא פעם שם הסדרה יהיה שם הגיבורה ("אנטונאלה") או תיאור שלה ("בובה פראית") – שייפגשו וייפרדו, ייפגשו וייפרדו עד לסוף הטוב שבו יתחתנו, אמנם יש סיפורים נוספים אבל הם עלילות משניות לעלילה המרכזית ולא פעם משרתים אותה. הבדלים נוספים כוללים למשל את העובדה שכוכבי טלנובלות הם אכן כוכבים בעוד שחקני אופרות סבון הם, בדרך כלל, נחשבים לתחתית סולם השחקנים בארה"ב... בטלנובלות יש זיהוי של הכוכבים עצמם ומחכים לנובלה הבאה עם השחקנים המוכרים והאהובים (גם אצלנו מקדמים אותן כך). באופן כללי יותר בעוד אופרות הסבון נחשבות לעשייה טלוויזיונית פחותת ערך יחסית (גם לגבי כל מי שעובד בהן, באופן הבולט, כאמור, השחקנים) טלנובלות נחשבות מאוד בארצות מוצאן - מעבר לזה הן פופולריות מאוד ומביאות רייטינג במושגים שהאמריקאיות יכולות רק לחלום עליהן. מה שקשור גם לעובדה שבעוד אופרות הסבון האמריקאיות מכוונות בעיקר לעקרות הבית בשעות היום,הטלנובלה לא מזוהה עם קהל של נשים, והן בהחלט משודרות בפריים-טיים בארצות מוצאן.

אפשר למצוא מידע מעניין באינטרנט על טלנובלות, כמו למשל:

http://www.onlineathens.com/stories/062302/ent_20020623072.shtml

אבל למרבה הצער רוב מה שנכתב על טלנובלות נכתב בספרדית, כך שלמי שקורא את השפה יש יתרון בעניין הזה!

7. האם תוכלי להדגים כיצד המושג פוליסמיות קשור ובא לידי ביטוי באופרות סבון?

polysemy - all signs are polysemic, i.e. capable of having a range of possible meanings. The range of meanings is narrowed down by the context. A photographic image is inherently polysemic. Its meaning is anchored by accompanying text.

(תרגום: פוליסמיות- כל הסימנים הם פוליסמיים במובן זה שהם מסוגלים לקבל טווח של משמעויות. טווח המשמעויות מצטמצם על  ידי ההקשר. דימוי צילומי הוא באופן מובנה (אינהרנטי) פוליסמי. המשמעות שלו נוצר על-ידי הטקסט המלווה אותו. (תרגמה: אורלי מלמד)  

את ההגדרה הזו לקחתי מאתר שבכלל יכול לעזור בנושאים שונים:

http://www.cultsock.ndirect.co.uk/cultsock.html

את רעיון הפוליסמיות אפשר לקחת בהקשר של אופרות סבון לכמה כיוונים, למשל אפשר לטעון שיש מי שיפענחו אופרות סבון כמצחיקות... אבל לדעתי הכיוון המרכזי שאליו אפשר לקחת את מושג הפוליסמיות הוא שאופרות סבון מורכבות מהרבה תתי-סיפורים והרבה זוויות ראייה. אין מספר אחד יודע כל, אין נקודת ראות אחת שדרכה רואים את הסיפורים, לתוך הז'אנר מובנית האפשרות לפענח ולפרש את הסיפורים בדרכים שונות למשל לפי דמות שמזדהים איתה במיוחד והז'אנר מאפשר זאת כי אין בו Point of view
לפי פיסק תכנים פוליסמיים הם אלה שיש להם הסיכוי הגדול להיות פופולריים ואולי גם כך אפשר להסביר את הפופולאריות של אופרות סבון.

הבהרה נוספת של אורלי לאחר שאלות נוספות ותשובות מבהירות מעלינא:
הטלוויזיה כמדיום הפונה למיגוון קהלים, היא מדיום פוליסמי. הפוליסמיות אינה ייחודית דווקא לז'אנר אופרות הסבון. יש ז'אנרים שהם הרבה יותר פוליסמיים מאופרות סבון, למשל: סרטים מצוירים הפונים בו זמנית לקהל של ילדים ומבוגרים.

אין הבדל בין הפוליסמיות של טלנובלות לבין הפוליסמיות של אופרות סבון. מקור הפופולריות של שני ז'אנרים אלו אינו נובע רק מהפוליסמיות, אלא מיכולן ליצור הזדהות ומעורבות רגשית גבוהה עם הדמויות, מהציפיה להמשך וכד'.

כדי לנתח פוליסמיות של טקסט טלוויזיוני כמו אופרות סבון, צריך לפרק את הפרק או הסדרה לדמויות ולעלילות המרכזיות והמקבילות ולנקודות המבט שכל אחת מהן מייצגת.

הפופולריות של אופרות הסבון נובעת גם מהפוליסמיות שלהן, כלומר, מריבוי הדמויות המרכזיות, העלילות וההקשרים.

יש מספר דמויות מרכזיות המקבלות משמעות באמצעות מספר עלילות. הדמויות בעלות משקל וחשיבות שווים בסדרה. כתוצאה מכך קבוצות נשים שונות (למשל: נשים משכילות מול חסרות השכלה, נשים ממוצא גזעי ואתני שונה) יכולות להזדהות עם דמויות ונקודות מבט שונות באותה סדרה.  כפועל יוצא מכך אופרת הסבון מושכת קהלים שונים של נשים, ומגדילה בכך את תפוצתה.

ההגדרה של דמות כמרכזית, גם היא תלויה בנקודת מבטו של הקהל. קהלים מסויימים יכולים להגדיר דמות אחת כמרכזית, כחשובה וכמעוררת הזדהות. קהלים אחרים יכולים לראות בה דמות שולית, לא חשובה ולא מעניינת.

8. מה ההבדלים בין אופרות סבון של בוקר וערב? 
ההבדל המהותי ביותר בין אופרות הסבון היומיות לאלה של הערב (פריים-טיים) נגזר מהעובדה שההנחה היא שאופרות סבון יומיות מיועדות בעיקר לנשים ואלה שמשודרות בשעות הערב מיועדות לכל המשפחה. אופרות הסבון האמריקאיות הראשונות ששודרו בשעות הערב היו "דאלאס" ו"שושלת" (חלק מכותבי המאמרים מתייחסים לשתיים האלה כדוגמאות מובהקות של אופרות סבון אבל חשוב לזכור שהדגם הרווח ביותר בארה"ב הוא דווקא אופרות הסבון היומיות; כיום אין דוגמאות מובהקות של אופרות סבון בשעות הערב למרות שהיו מי שטענו למשל ש"מלרוז פלייס" הייתה כזו אבל זו הגדרה בדיעבד, היא לא הופקה כאופרת סבון כפי שהיה המצב עם "דאלאס" ו"שושלת"). בהתייחס לשתי הדוגמאות האלה אפשר לומר שההבדלים בין אופרות הסבון האלה לבין היומיות הוא בהשקעה הכלכלית, פרק של "דאלאס" עלה מיליון דולר, צולם בפילם וכן הלאה וכל זה מתוך הנחה שגם גברים יצפו בתוכנית ותימכרנה מספיק פרסומות כדי לכסות את העלויות. ברמת התוכן ההבדל המרכזי היה שהעסקים (נפט במקרה של "דאלאס") היו מרכיב יותר חשוב בעלילה מאשר באופרות הסבון היומיות (עסקים מופיעים גם בהן אבל הם פחות מרכזיים ותמיד קשורים לעלילות הרגשיות שעומדות במרכז).

מעבר לכך חשוב לומר שיש מדינות שבהן אופרות סבון משודרות בשעות הערב כמו למשל בריטניה, המדינות הלטינו-אמריקאיות (שבהן משודרות טלנובלות) וישראל. גם בהן בברור הז'אנר מכוון לכל המשפחה ולכן למשל טווח הגילאים המוצג גדול יותר על מנת למשוך צופים מטווח גילאים רחב.

9. האם תוכלי להדגים את ההבדלים בין אופרות סבון בתרבויות שונות
בתשובה 6 הרחבתי בעניין ההבדל בין אופרות סבון לטלנובלות אבל כמובן שיש הבדלים בין אופרות סבון בתרבויות נוספות, מהמוכרות לנו רצוי לעמוד על ההבדל בין אופרות סבון אמריקאיות לבין האוסטרליות ("שכנים, שכנים", "קרוב רחוק"), הבריטיות ("איסטאנדרס" שמשודרת כיום בארץ ב-בי.בי.סי פריים) וכמובן הישראליות. חשוב לזכור שיש אופרות סבון סוריות, הודיות, יפניות וכמעט כל מדינה מפיקה אופרות סבון בימינו. על אופרת סבון סורית אפשר לקרוא כאן:

http://www.csmonitor.com/durable/1997/10/02/intl/intl.4.html

מיפוי של אופרות הסבון אירופאיות אפשר למצוא במאמר של תמר ליבס וסוניה לווינגסטון (אורלי: אנא תוסיפי לכאן את ההפנייה לתרגום לעברית). המאמר היחסית קצר הזה יכול לעזור בדיון באופרות סבון בכלל, כולל ההבדלים בינהם:

http://www.museum.tv/archives/etv/S/htmlS/soapopera/soapopera.htm 

אופרות סבון בריטיות:
אופרות הסבון הבריטיות משודרות בשעות הערב והן התוכניות הפופולריות ביותר בטלוויזיה הבריטית (וזה שונה מאוד מהאמריקאיות שמשודרות בשעות היום ופופולריות בקרב נשים אבל הרייטינג שלהן לא מדגדג אפילו את זה של תוכניות פופולריות כמו "חברים"). אופרות הסבון הבריטיות עונות על הקריטריונים שמגדירים את הז'אנר באופן כללי, אבל כדי להבין את הייחוד שלהן צריך להבין שהן מתקיימות בתוך הקשר של ריאליזם חברתי (social realism) עם דמויות, עלילות ושפה יום יומיות, פעמים רבות ממוקמות בקהיליות של מעמד פועלים (כיום יותר מעמד בינוני). הדברים האלה באים לידי ביטוי בכל פרט של איך סדרות כאלה נראות מבחינת ביגוד, בתים, הדמויות נמצאות לא מעט במטבחים, רוחצות כלים, לא תמיד מאופרות, בהחלט לובשות טרנינגים, יוצאות לעבודה בלחץ בבוקר וכו'. זה הקצה השני של הספקטרום האמריקאי המלודרמטי והרומנטי. הדמויות בסדרות האלה מתקיימות ופועלות בתוך הקהילה - אפשר לראות את זה בכך שהרבה מההתרחשויות הן לא בבית אלא במקומות של התכנסות קהילתית: בפאב, בבית הקפה, בחנויות, במכבסה. את הסדרות הבריטיות מאפיין גם עסוק בנושאים חברתיים שנויים במחלוקת או/ו טעונים (כמו הומוסקסואליות, נשים מוכות, איידס ועוד). חשוב עם זאת להבין (והדרך הטובה ביותר להבין היא לצפות בכמה פרקים של "איסטאנדרס" ב-בי.בי.סי פריים) שריאליזם חשוב אבל בכל זאת מדובר בסדרות טלוויזיה שהן אופרות סבון. זה אומר, כמובן, שדברים מאוד לא ריאליים קורים לדמויות על מנת שיהיה מעניין.

אפשר למצוא באינטרנט מידע על אופרות הסבון הבריטיות, למשל:

http://hometown.aol.co.uk/valis23a/myhomepage/favtvshow.html

או ספציפית על "איסטאנדרס":

http://www.museum.tv/archives/etv/E/htmlE/eastenders/eastenders.htm 

אופרות סבון אוסטרליות:
אופרות הסבון האלה עסוקות ביום יומי (ולא בזוהר כמו האמריקאיות) ושיש מי שמבקרים אותן בדיוק על זה ואומרים שהן משעממות אבל הקהל שאוהב אותן אוהב בדיוק את העובדה שהן כל כך צפויות ושגרתיות; באופרות הסבון האלה הרבה כוכבים צעירים המפורסמים שבהם קיילי מינוג וג'ייסון דונובן שסחבו אחריהם כל כך הרבה אוהדים שיכלו לפתח קריירה שלמה על בסיס זה מעבר לסדרה. הרבה מכוכבי הסדרות האלה נראים צעירים, בריאים, מלאי חיים וזה מושך גם צופים מבוגרים יותר; הגיבורים הצעירים של הסדרות האלה הם רובם טיפוס ברנדון וולש (מ-"בוורלי הילס"), יש להם ערכים מאוד בוגרים והם לא מורדים. אפילו אם הם כן לזמן מה בסופו של דבר הם יהפכו ל'טובים'; יש טענה שהדמויות באופרות הסבון האלה הן בסגנון "וולט דיסני", ז"א: הם נחמדים, אנשים פשוטים ורגילים עם כמה יוצאי דופן לפלפול העלילה; השכנות - זה דבר, כמובן, מאוד מרכזי (שם אחת הסדרות מראה זאת בברור) כולם שכנים טובים לכולם מן קהילה קטנה שהיא משפחה גדולה (ויש גם קשרי משפחה בין חלק מהם) ללא מעמדות (וזו כנראה, בנוסף לשמש...) שהסדרות האלה הצליחו מאוד בבריטניה.

אופרות סבון ישראליות
לגבי אופרות הסבון הישראליות זה ספור בפני עצמו, אין עליהן עדיין מאמר אקדמי, צריך פשוט להיעזר במאמרים שנכתבו עליהן בשנים האחרונות בעיתונות היומית וכמובן לנתח בכיתה את הדברים (למשל הדמיון בין חלק מהטלנובלות החדשות לבין סרטי הבורקאס). צריך לזכור שההתחלה הייתה "רמת אביב ג" שהייתה אופרת סבון של פריים-טיים וכיום מה שרווח הוא הדגם של הטלנובלה.

הז'אנר הזה הגיע לארץ קודם כל כיבוא, בשנות ה-80 (דאלאס ושושלת) והפריחה הגדולה ביבוא הגיעה עם ריבוי הערוצים. השלה הבא היה הפקות מקוריות. ב-1996 התחילו שתיים "רמת אביב ג'" ו"כסף קטלני" ששודרו בשעות הערב. דווקא ה"נחשוניות" האלה לא בישרו את הכיוון של ההצלחות הגדולות מהשנים האחרונות, ז"א הטלנובלות הישראליות.

רמת אביב ג'
פחות או יותר עם עליית הערוץ המסחרי בישראל, ביולי 95' עלה לאוויר הפרק הראשון של "רמת אביב ג'", שנתקל בתיעוב מצד מבקרי הטלוויזיה מחד ובאהבת הקהל מאידך. השאר היסטוריה והיסטריה, במשך תקופה ארוכה היא הייתה בין עשר התוכניות המובילות ובשיאה הגיעה גם ל-30% רייטינג. ברור שאפשר להתייחס לתוצאה כ"תת רמת אביב ג'" אבל אם שופטים אותה כמוצר מסחרי, שמיועד לצריכה ע"י פלח שוק רחב ככל האפשר, אפשר לומר שבוודאי מבחינתו של המפיק שלה היא הייתה הצלחה גדולה. אז כבר הסתמן הכיוון שעל פיו הרבה רוצים לקפוץ על הצלחה מהסוג הזה. למשל גופים מסחריים פנו למפיק הסדרה יורם גלובוס וביקשו שהמוצרים שלהם ישולבו בסדרה כפרסומת סמויה.

מבחינת המודל מדובר במודל של אופרת סבון של פריים טיים מכיוון ששודרה פעם בשבוע בשעות הערב וכוונה לכל המשפחה, יש בה אלמנטים (בעיני) של אופרות סבון אוסטרליות במובן שיש בה יחסית הרבה בני נוער ולא מעט צילומי חוץ בשמש הישראלית. בכלל הסדרה יחסית ישראלית (מעבר לעובדה שהיא הופקה בישראל, עם שחקנים ישראלים ומדברת עברית) במובן שהיא, למשל, מתרחשת במקום "ישראלי" ברור.

בראיון שנערך עם יורם גלובוס הוא אמר שם לעצמו חוק שלא להרוג אף אחת מהדמויות שהתסריטאי רוצה להיפטר מהן. אם דמות צריכה להתפנות מהעלילה היא תוגלה לחו"ל ותישכח. בניגוד לנהוג בטלנובלות – לדבריו - שם נתקפות הדמויות בעיוורון, סרטן או לפחות באובדן הזיכרון, גלובוס עמד על כך שאף אחת מהדמויות לא תלקה במחלה מחרידה שתבהיל את הצופים. הוא הוסיף שאירועים הלקוחים משגרת החיים הישראלית, כמו פיגועים אן עניינים פוליטיים, לא יבואו לידי ביטוי בסדרה. אם בשנות ה-90 באופרות הסבון האמריקאיות הייתה כבר מידה של גיוון אתני באופרות סבון ישראליות לא היה אז (ועדיין אין היום) שילוב, נניח, של שחקן ממוצא אתיופי או רוסי וגם לא ערבים ישראלים.

ובכל זאת, צריך לשים לב שכן הייתה ברמת אביב ג' התייחסות לבעיות חברתיות כמו אימוץ, עבריינות נוער וכד'. מעניין לציין שבאותו ראיון שאלו את גלובוס  על איסטאנדרס ואופרות הסבון הבריטיות ועליהן הוא אמר: "לדעתי סדרה כזאת תצליח בארץ רק אם בחיי הדמויות יהיה אור בקצה המנהרה. אנחנו חיים במדינה קשה מאוד, שיש בה מלחמות, טרור ובעיות תעסוקה. צריך להראות לצופים את הטוב, את התקווה, ולא רק שחור. אתה תרצה שילדיך יראו רק שחור וסמים? למה לך? החיים הם אכזריים מספיק. סדרה שתראה רק דאון לא תעבוד כאן".

המוסד
באותה תקופה הייתה גם "המוסד" (1996 שודרה ב-19:00) בערוץ 2 שהייתה שיתוף פעולה ישראלי-ארגנטינאי.

כסף קטלני
גם הכבלים נכנסו להפקת סדרה בז'אנר, "כסף קטלני", זו הייתה סדרה מאוד עשירה, זוהרת ונוצצת: בתים ומשרדים מפוארים, מכוניות שרד חדישות, בגדים אופנתיים יוקרתיים, תכשיטים נוצצים, מלונות פאר ומחשבים מהמתקדמים בעולם (כולל ריגול מחשבים מתוחכם). בסדרה הזו הכסף אכן הצטייר כקטלני או במילים אחרות היא הדגישה את כוחו המשחית של הכסף תוך כדי עלילות של מאבקי כוח ושליטה בכל מחיר, תככים בינלאומיים, שחיתות ושוחד, ניצול ציני של התמימים, דריסה ללא רחם של החלשים ותשוקות אפלות; תסריטאי הסדרה היה איציק גלעד שכתב כמה ספרים מאז סוף שנות ה-70. הבמאי היה ערן ריקליס שלמד קולנוע באנגליה, ביים הרבה פרסומות ואת הסרט "זוהר" על זוהר ארגוב. הצלם הוא יואב קוש, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה שצילם סרטים כמו "אוונטי פופולו", "שורו", ו-"חולה אהבה משיכון ג'" (אז הכוחות מאחורי הסדרה הם רציניים מאוד). והסדרה לא הייתה הצלחה גדולה...

***
מאז היו עוד כמה סדרות בז'אנר אבל היו גם עוד כמה וכמה תוכניות שלא התממשו – מה שמראה שניסיונות לעשות אופרות סבון היו בארץ כל הזמן מאז ההצלחה הגדולה של "רמת אביב ג'".

ז'אנר אופרות הסבון בישראל לפני גל הטלנובלות - סיכום
מהנ"ל ברור שבאופרות הסבון הישראליות שבתחילת הדרך חיפשו את דרכן לא התייצבו על מודל אחד. כפי שמתאים לז'אנר באופן כללי היו בהן משפחות וריבוי תתי עלילות (שכל הדמויות בעלות אותה חשיבות, לא כמו בטלנובלות), הן שודרו בשעות הערב ובכך בעצם פנו לכל המשפחה, כולל הגברים, ולכן היה בהן הרבה עיסוק בצד העסקי, כולל זה שהדמויות היו קשורות גם בקשרים עסקיים.

בין ההבדלים שהיו בינהן, למשל, "כסף קטלני" עסקה רק במבוגרים (כמו האמריקאיות) לעומת "רמת אביב ג'" שעסקה גם בנוער באופן יותר דומה לאוסטרליות. "רמת אביב ג'"  אמנם התרחשה בשכונה יוקרתית ואת העושר ראו כבר בפתיח: בריכות שחיה, פארקים, מגרשי טניס ועוד. הכל מצביע על רמת חיים גבוהה אבל זו לא רמת החיים של האלפיון העליון, לא גרו בה בוילות, לא נהגו במכוניות יוקרתיות, לאף אחד לא היו משרתים. "כסף קטלני" לעומת זאת התרחשה בעולם הרבה יותר עשיר, מעבר לכל דבר שהצופה הממוצע יכול בכלל לחלום עליו והייתה גם מאוד היי-טק. 

טלנובלות ישראליות
אלא שמאז, ולא עבר הרבה מאוד זמן בעצם..., חלו שינויים ברורים ומהירים, קודם כל מפת התקשורת השתנתה ומה שהכי בולט זה שמאז קם ערוץ ויוה שב-2003 יהיה בן 4. הטלנובלות המיובאות הפכו להיות הצלחה מסחררת (בעיקר בזכותו של אדם אחד: יאיר דורי) וזה גם הכיוון שאליו פנתה ההפקה המקורית שנראה שהיא גם מתאימה יותר מבחינה הפקתית לשוק הישראלי. "סיטי טאוור" שהייתה הניסיון של ערוץ 2  ב-2001 לחזור על ההצלחה של "רמת אביב ג'" תוך כדי אימוץ כמה מכוכבי "לגעת באושר" הוכתרה ע"י מבקר הטלוויזיה ניסן שור כמי ש"הולכת להיות מונומנט הטראש הכי גדול שצמח כאן מאז ומעולם". וכך היה. הסדרה הזו, בשונה מהטלנובלות הישראליות, הייתה "סופר סואפ", שוב חזרה לעדות "דאלאס" ו"שושלת". כפי שכתבה הדס בשן ב"ויוה פלוס" בשביל זה צריך קודם כל בריכה... גם הסדרה הזו הייתה מבית היוצר של יורם גלובוס והייתה אמורה להמשך לאורך שנים אבל זה לא קרה. הכיוון הברור כרגע הוא זה שהולך במודל הטלנובלה, זה התחיל עם "לגעת באושר", המשיך עם "לחיי האהבה" (2002) וממשיך ב-2003 עם "משחק החיים".

חשוב לציין: שלוש הטלנובלות נוצרו ע"י אותם אנשים והן הפקות של חברת ההפקות של דרסט הפקות (יאיר דורי וליאורה ניר); "לגעת באושר" הייתה מבוססת על טלנובלה ארגנטינאית האחרות הן כבר מקוריות; אם מנתחים את הפתיחים של הטלנובלות האלה רואים שאנחנו מתרחקים יותר ויותר ממיקום ישראלי עד כדי התרחשות ב"שום מקום". עם זאת מעניין שבפרקים האחרונים ממש (אפריל/מאי) של "משחק החיים" שמתי לב לאמירות מאוד מקומיות עד כדי כך שהשחקנית שאנחנו יודעים שהיא במציאות חברתו של יהודה לוי אומרת לשחקן שמולה שמהתנהגותו היא לא מרוצה "אז אני אלך ליהודה לוי"...

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש