דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,947 כניסות לאתר
אלימות בתקשורת

מאת: דיאמנט ירדנה

מטרת על
מטרות אופרטיביות
מטרות חברתיות
ביבליוגרפיה
מטרות לימודיות
תחום הדעת
אמצעי המחשה
נספחים
מערך שעור 1
>נוכחות האלימות בתכניות טלוויזיה
>סיכום השעור (סיכום טכני)
>עבודת כיתה
>שיעורי בית
>סיכום שיעור
מערך שיעור 2
>סיכום שיעור (סיכום טכני)
>שיעורי בית
שאלות לבגרות
סיכום המאמר הסיפור שלא נגמר – סוגיית האלימות  

מטרת על
התלמיד יהי צרכן נאור ובקורתי של אמצעי תקשורת ההמוניים.

מטרות אופרטיביות:
>התלמיד יגדיר מהי אלימות.
>התלמיד יגדיר את הסיבות לנוכחות של האלימות בטלוויזיה.
>התלמיד יבין את הקשר בין שידורי אלימות בטלוויזיה לאלימות  בחיי היום-יום (באופן כללי).
>התלמיד יבחין בין מציאות טלוויזיונית למציאות אמיתית.
>התלמיד יכיר את התאוריות העוסקות באלימות בטלוויזיה ובאמצעי התקשורת.

מטרות חברתיות:
>לחנך את התלמיד לצפייה בקורתית בתכנים האלימים בטלוויזיה.
>התלמיד ידע לבטא את עצמו במסגרת שיתוף פעולה ועבודת צוות
>עידוד לעבודה בזוגות
>תרבות דיון ושיח בין התלמידים בכתה.
>עידוד התלמידים לחשיבה עצמית.

ביבליוגרפיה:
אבן-שושן,א.  המילון החדש, הוצאת קרית ספר, י-ם 1980
אלדד רונית, "מבוא לתקשורת המונים",רכס, 1994, עמ' 177
בן אליעזר יריב, תקשורת. משרד החינוך, התרבות והספורט,1995
למיש דפנה, "החופש לצפות – מבט שני בטלוויזיה", רכס,אבן-יהודה 1994,עמודים 129 – 139
קטעי עתונים- "מעריב" 2.7.1999,  "מעריב" 21.7.99

מטרות לימודיות:
>התלמיד יגדיר מהי אלימות.
>התלמיד יזהה סוגים שונים של אלימות מצפייה בטלוויזיה.
>התלמיד יבין את הקשר בין שידורי אלימות בטלוויזיה לאלימות בחיי היום-יום (באופן כללי).
>התלמיד יבחין בין מציאות טלוויזיונית למציאות אמיתית.
>התלמיד יכיר תאורייה המנסה למצוא קשר בין צפיה בטלוויזיה לבין אלימות (תאוריית החיקוי והלמידה).

תחום הדעת:
>אלימות
>אלימות פיסית
>אלימות מילולית
>אלימות נגד בעלי חיים
>אלימות נגד רכוש

אמצעי המחשה:
>לוח.
>טלוויזיה.
>וידאו + קלטת.
>סרט "האמת על מועדון הקרב".

נספחים:
>דף סיכום שעור .
>דף מטלה.
>דף שעורי בית.

מערך שעור 1
חומרים לשעורים: קלטת וידיאו ובה קטעים ממערבון, שוד חנווני, דרשה של הרב עובדיה, מלחמת שוורים, הרס רכוש (מכוניות, רהיטים)

מורה: היום נעבור ללמד על נושא שמרבים לדבר עליו, לכתוב ולהעלות אותו במערכות רבות כמו: מערכת החינוך, בכנסת, בטלוויזיה, ברדיו .

יצירת מוכנות - כדי להציג את הנושא – אני מבקשת להראות לכם מספר קטעים שהקלטתי ולפני שתצפו בקטעים, אני ארשום 2 שאלות על הלוח ועליכם להשיב בקלסרים. לרשותכם יהיו 2 דקות לתשובות.

 על הלוח מיקוד צפיה
1) מהם האירועים שמופיעים בקלטת?
2) במה עוסקים האירועים?

צפייה בקלטת

לשאלה 1: מהם האירועים שמופיעים בקלטת?
מורה: מבקשת מתלמידים לקרוא תשובותיהם   

על הלוח תשובות תלמידים
האירועים :
1) קרב יריות במערבון
2) שוד חנוונ
3) קללות הרב עובדיה
4) מלחמת שוורים
5) הרס רכוש.
 
לשאלה 2: במה עוסקים האירועים?
תשובה: כל האירועים עוסקים באלימות.
מורה: נכון מאד. כל האירועים עוסקים באלימות.
ש: מהי אלימות? בואו וננסה להגדיר אלימות
ת: פגיעה, תוקפנות, שימוש בכוח.
ש: ומאיפה לקוחים הקטעים שראיתם?
ת: מתכניות שונות בטלוויזיה
מורה: נכון מאד. נושא השיעור שלנו היום – בבקשה לרשום בקלסרים:
(על הלוח) נושא ראשי- אלימות בתקשורת                            
אנו נתרכז באלימות שאנו רואים בטלוויזיה ובעתונות הכתובה. 
(על הלוח) נושא השיעור – הטלוויזיה והאלימות
מורה: אמרנו שאלימות היא פגיעה, בואו ונרשום בקלסרים --
(על הלוח) אלימות – פגיעה מכוונת בבני אדם, בעלי חיים ורכוש

סוגי האלימות בטלוויזיה
ש: במי פגעו במערבון?
ת: בבני אדם (וגם בסוסים)
ש: איזה סוג פגיעה ?
ת: פגיעה פיסית
אלימות פיסית – אלימות שנעשה בה שימוש בכח פיסי כלפי אדם.
דוגמא: בסדרה "ווקר", סרטי מלחמה, האבקות...

ש: ומה לגבי השוד?
ת: גם זו פגיעה פיסית/ אלימה
ש: ומה לגבי מה שאמר הרב עובדיה
אלימות מילולית – פגיעה מכוונת ברגשות האדם ע"י השמעת מילים פוגעות.
דוגמא: העלבה בתכנית פופוליטיקה, "משעל חם" עוד.

ש: מה מסוכן באלימות מילולית?
ת: שהיא עלולה להוביל להרג.
ש: איפה ראינו דבר כזה במציאות הישראלית?
ת: ברצח ראש הממשלה שבא לאחר אלימות מילולית.
ש: ובמלחמת השוורים?
אלימות נגד בעלי-חיים-  התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים.
דוגמא: פגיעה בסוסים במערבונים, "לשחרר את וילי", ניסויים בקופים באוניברסיטה בירושלים שלא תמיד לצורך של מחקרים. פיטום אווזים

ש: ובסרט (האזרח קיין – קטע הסיום) במה הוא פוגע?
אלימות נגד רכוש – השחתה של ציוד ורכוש
לדוגמא: התנגשות מכוניות, התנפצות חלליות

סיכום ביניים: עד כה הגדרנו מהי אלימות, הבחנו בסוגי אלימות שאנו רואים בטלוויזיה וראינו שהאלימות תמיד פוגעת.        
מורה: אם הגדרנו את האלימות כפגיעה מכוונת – בואו וננסה לבדוק באילו תכניות טלוויזיה אנו פוגשים את תופעת האלימות?

תשובות תלמידים:
(לבקש דוגמאות מהתלמידים לכל אחד)
סרטים – "באטמן" "ספיידרמן"
סרטי מלחמה – "להציל את טוראי ראיין"
מערבונים
בלשים
דרמות
פרסומות
ידיאו קליפים
סרטים מצויירים                    
ספורט
חדשות
סרטים תיעודיים
תכניות אירוח

מורה: האם האלימות הכרחית לקיום של תכניות הטלוויזיה כפי שציינתם בדוגמאות?
(לקיים דיון בנושא)
תשובות תלמידים
1. כן. משקפת את המציאות היום- יומית שהיא אלימה
2. כן. האלימות מושכת צופים לצפות בתכניות כי היא גורמת למתח ולהזדהות.

לאחר הדיון וההסברים (להכתיב לקלסר)
מורה: אנו רואים כי תכניות רבות מושכות צופים בגלל ועל אף אלימותן. ננסה כעת לבדוק מדוע

על הלוח:
נוכחות האלימות בתכניות טלוויזיה
(עפ"י דפנה למיש, "החופש לצפות-מבט שני בטלוויזיה")
מבוא
אנו רואים כי תכניות רבות המוצגות בטלוויזיה כוללות מרכיבים של אלימות בצורה גלויה או סמויה. אנו מוצאים אלימות בסרטי מלחמה, סרטים מצויירים, סרטי אנימציה (הנפשה), פרסומות, וידיאו קליפים, ספורט, תכניות אירוח ועוד. באופן כזה שהצופים נחשפים לעשרות מעשי אלימות מידי יום בתכניות כשהם צופים בטלוויזיה.

אפשר להסביר את נוכחות האלימות בתכניות בטלוויזיה כמאפיין הכרחי בשל מספר טיעונים:
>המציאות רוויה אלימות ולכן הטלוויזיה, כחלק מהמציאות מציגה את האלימות.
>הצגת האלימות היא תוצאה של אילוצים כלכליים ונסיון לזכות ברייטינג גבוה משום שהאלימות מושכת, מגבירה מתח וקשב והיא מאפשרת לצופים להזדהות עם הגבור החזק, הצודק והכל-יכול (הערה: בסקרים שנערכו הסתבר שצופים אוהבים לצפות בתכניות שיש בהן אלימות)
>האלימות מתאימה לצורת ספור טלוויזיוני בכך שהיא פותרת באופן קל ובזזמן מוקצב בעיה. (לכל תכנית זמן מוקצב דבר המגביל את האפשרות לפתח עלילה מעמיקה, לפתח את הדמויות ולמצוא פתרונות לא מיידיים).
>האלימות מחזקת מסר של "הצד מנצח" בכך שהיא מציגה את ה"טובים" המנצחים מול "הרעים".

ש: איך לדעתכם משפיעים סרטי אלימות על הצופים ובעיקר על ילדים?
1) הצופים עלולים להתנהג באלימות כמו שהם רואים בטלוויזיה.
2) הצופים לא יאהבו את מה שהם רואים והם יכולים להתנגד לאלימות ולהתנהג להיפך.

מורה: נכון מאד. הצופים יכולים לראות שאם יש מציאות כל-כך אלימה אז, כדי  לשרוד, להמשיך לחיות הם צריכים להתאים את עצמם למציאות ולהיות גם אלימים.

מורה: ישנן תאוריות שונות שבודקות את הקשר בין צפייה בתכניות אלימות לבין התנהגות אלימה. כדי שנבחין בתאוריות השונות – אני אחלק דף עבודה ובו 2 כתבות מהעתון. בדף יש 3 שאלות המתייחסות לכתבות ואתם מתבקשים לענות עליהן. לרשותכם 5 דקות.

מורה: לשאלות מהדף:
1. ש: איזה סוג אלימות בא לידי ביטוי ב - 2 הקטעים? ת: אלימות פיסית
2. ש: לאילו תוצאות גרמה האלימות? ת: למוות
3. ש:  מה השפיע, לדעתכם, על הילדים להתנהג בצורה זו? להוכיח מהכתוב. ת: צפייה בסרטי אלימות"… שרצח את אמו בהשראת הסרט 'הצעקה '…"

מורה: ש:  ממה וממי למדו הילדים את ההתנהגות הזו?צת: הם למדו וחיקו את ההתנהגות מהטלוויזיה

מורה: נכון מאד אנו מגיעים כאן לתאוריה שמדברת על "למידה וחיקוי" של מה שראו בטלוויזיה. על התאוריה הזו ועל אחרות נמשיך לדון בשעור הבא.

סיכום השעור (סיכום טכני)
בשעור זה הגדרנו את האלימות בטלוויזיה יכולה להתבטא כפגיעה מכוונת בבני אדם, בבע"ח וברכוש.
לאלימות מספר סוגים: אלימות פיסית (בכח), אלימות מילולית (במילים, בהעלבה), אלימות נגד בעלי חיים (עינויים), ואלימות נגד רכוש (השחתה).

ראינו כי נוכחות האלימות בטלוויזיה הכרחית בגלל הטיעונים כי החיים והמציאות אלימים והטלוויזיה מייצגת את האלימות,וכי הרייטינג מחייב הכנסת אלימות לתכניות כי הקהל הצופה רואה באלימות מושכת ומגבירה מתח  וכמו-כן היא מאפשרת לצופים להזדהות עם הגבור החזק. מבנה התכניות בטלוויזיה לא מאפשר עומק אלא מתן פתרון מיידי לבעיה שלעיתים רבהות נפתרת באלימות והאלימות יוצרת מסר של "הצדק מנצח".

ראינו, על-פי העבודה שבכתבות כי לצפייה בתכניות אלימות בטלוויזיה יש השפעה על התנהגות הצופים וחלק מהם לומד ומחקה את מה שהוא רואה.

בשעורים הבאים נמשיך ונלמד על התאוריות הנוספות ועכשיו נחלק שעורי בית שיעזרו לנו להבין את התאוריות.
לחלק דף שעורי בית. (במידה ונשאר זמן, להקריא את שיעורי הבית)

עבודת כיתה
נושא ראשי
אלימות בתקשורת
נושא השיעור הטלוויזיה והאלימות
לפניכם 2 קטעי עיתונות הדנים באלימות: קראו את הקטעים והשיבו במחברתכם על השאלות.
תנו שתי דוגמאות מתכניות טלווויזיה המציגות אלימות.

איזה סוג אלימות בא לידי ביטוי ב- 2 הקטעים?
לאילו תוצאות גרמה האלימות?
מה השפיע, לדעתכם, על הילדים להתנהג בצורה זו?

שעורי בית - עבודה בזוגות
עליכם להגיש את השעורים בצרוף קלטת לשיעור הבא.

הקליטו  3 – 4 קטעי תכניות מהטלוויזיה שבהם מופיעים קטעים אלימים.
הסבירו לאיזה סוג אלימות שייך כל קטע?
האם נתקלתם בקושי במציאת קטעים אלו? הסברו תשובתכם.
האם גיבורי תכניות אלו הם מודל לחיקוי התנהגות אלימה? הסברו מדוע.
חוו דעתכם האם לתכניות אלו יש עידוד למעשי אלימות?

סיכום שיעור
נושא האלימות בכלל ובטלוויזיה בפרט עולה לדיון ציבורי פעמים רבות בגלל ריבוי מעשי האלימות וזאת כתופעה חברתית קשה. האלימות מוגדרת כפגיעה מכוונת בבני-אדם, בעלי חיים ורכוש.
את האלימות בטלוויזיה מסווגים:
1. אלימות פיסית – אלימות שיש בה שימוש בכוח פיסי נגד אדם ויש לה מטרה לפגוע כדי להשיג דבר. (לדוגמא- שוד שמטרתו להשיג כסף).
2. אלימות מילולית – פגיעה מכוונת ברגשות אדם ע"י השמעת מילים פוגעות  בו. למשל מילים מעליבות בתכניות אקטואלית כמו "פוליטיקה" "משעל חם".
3. אלימות נגד בעלי חיים – פגיעה בבעלי חיים חסרי הגנה (למשל סוסים במערבונים).
4. אלימות נגד רכוש – הרס והשחתה של רכוש( ציורי קיר "'גראפיטיס")   .

סוגי  אלימות אלו  גורמים לתוצאות ממשיות כמו מוות, פציעה, כאב, פגיע בשמו הטוב של אדם, פגיעה בבעלי-חיים והרס של רכוש.

אפשר להסביר את נוכחות האלימות בתכניות בטלוויזיה כמאפיין הכרחי בשל מספר טיעונים:
1. המציאות רוויה אלימות ולכן הטלוויזיה, כחלק מהמציאות מציגה את  האלימות.
2. הצגת האלימות היא תוצאה של אילוצים כלכליים ונסיון לזכות ברייטינג גבוה משום שהאלימות מושכת, מגבירה מתח וקשב והיא מאפשרת לצופים להזדהות עם הגבור החזק, הצודק והכל-יכול.(הערה: בסקרים שנערכו הסתבר שצופים אוהבים לצפות בתכניות שיש בהן אלימות)
3. האלימות מתאימה לצורת ספור טלוויזיוני בכך שהיא פותרת באופן קל ובזמן מוקצב בעיה. (לכל תכנית זמן מוקצב דבר המגביל את האפשרות לפתח עלילה מעמיקה, לפתח את הדמויות ולמצוא פתרונות לא מיידיים).
4. האלימות מחזקת מסר של "הצד מנצח" בכך שהיא מציגה את ה"טובים" המנצחים את "הרעים".

מערך שעור 2
בדיקת שעורי בית
דיון והתייחסות לקטעים שצולמו ע"י התלמידים
ההתמקדות – בשאלות 4 ו-5

מורה: נוכחנו לראות גם מהקטעים שהצגתם בפנינו וגם מהדיון כי יש קשר בין הצפיה בטלוויזיה לאלימות בחברה..

מורה: בשעור הקודם התייסנו לשתי כתבות מהעתונות :
"בן 7 הרג במכה את אחיו בן ה-3 – כמו שלמד בטלוויזיה","מעריב",2.7.99
מאסר עולם לנער שרצח את אמו בהשראת "צעקה", "מעריב" 21.7.99

ש. כיצד לדעתכם משפיעים סרטי האלימות לסוגיהם על הצופים ובעיקר על הילדים?
ת. א) הצופים עלולים להתנהג באלימות(כמו שהם רואים בטלוויזיה).
    ב) הם יכולים להתנהג להיפך ולהתנגד לאלימות.

מורה: ההשפעה של סרטים ותכניות אלימות בטלוויזיה מטרידה אנשים רבים אשר מנסים לבדוק מה קורה לצופה החשוף לאלימות בטלוויזיה.

על הלוח – הקשר בין צפיה בטלוויזיה לאלימות בחברה

מבוא
רבים מוטרדים מהשפעותיה של הטלוויזיה על תמונת העולם של הילדים ועל התנהגותם ובמיוחד בכל הקשור להתנהגות אלימה. חוקרי תקשורת חלוקים בדיעותיהם לקשר שבין צפיה בטלוויזיה לבין התנהגות אלימה ונראה כי המחלוקת תימשך גם בעתיד.

קיימות 4 תאוריות המנסות למצוא את הקשר שבין הצפיה בטלוויזיה לבין האלימות בחברה:
תאוריית הזיכוך (הקתרזיס = טהור) – תאוריה זו רואה באלימות המוצגת באמצעי התקשורת מנגנון חברתי חיובי, המסייע לפריקת מתחים ולהרגעת דחפים אלימים שעשויים לבוא  לידי ביטוי במציאות האמיתית. כלומר, כאשר אדם נמצא במתח ובתסכול במשך היום הוא יכול לפרוק אותם ולהחליש אותם עי צפיה בתכנית אלימה אשר מתרחשת בין אנשים אחרים בטלוויזיה ובכך למעשה המתח אצלו מזדכך (נחלש ומטהר). לדוגמא: בתחרויות אגרוף, מתקיים מגע/אלימות פיסית בין המתחרים במסגרת של חוקים מוגדרים ואלימות זו משחררת את הצופה מהמתח האישי שלו מבלי שיהיה מעורב באלימות.
דוגמאות נוספות: מאבק במערבונים, סרטי בלשים סרטי מלחמה.

תאוריית הגירוי לאלימות – על-פי תאוריה זו לטלוויזיה יש יכולת גירוי גבוהה. חשיפה לתכנית שיש בה אלימות עשויה להגביר את התרגשות הצופים ולגרום להתפרצות אלימה. לדוגמא: אוהדי כדורגל שהמשחק עורר אצלם התרגשות וגירוי – הם מחפשים פורקן לרגשותיהם ומבטאים זאת במעשי ונדליזים (השחתה והשמדה של ציוד ורכוש, רבים עם אוהדי הקבוצה השניה וכו'.

מורה:
בואו ונחזור לקטעי העתונים שראינו בשעור הקודם. מה קרה שם?
ת: הילדים חיקו את מה שראו בטלוויזיה
זו התאוריה השלישית שאנו לומדים והיא תאורית הלמידה והחיקוי – טוענת שבעקבות צפיה באלימות בטלוויזיה עלולים הצופים ללמוד התנהגות אלימה ולאמץ אותה. כלומר הצופים עלולים ללמוד לחקות את ההתנהגות האלימה של "הגבורים" מהטלוויזיה שאיתם הוא מזדהה.כלומר האלימות בטלוויזיה מספקת לצופים רבים מכשיר הדרכה להתנהגות אלימה ומודל לחיקוי.

ההתייחסות  לטלוויזיה כאל שותפה בהבניית המציאות של של אחד מאיתנו וכאל שותף מרכזי חינוכי לילדים ולמשפחה וההתייחסות לתכניות אלימות עלולה להתפרש כי במקרים מסויימים התנהגות אלימה היא לא רק לגיטימית אלא אפילו הכרחית. בסיס הגישה הוא שאמצעי התקשורת שיתפה פעולה בבניית המציאות של כל אחד מאיתנו עם "סוכני חיברות" נוספים כמו משפחה, הורים,  מורים חברים ועוד.

בספרו "אובדן הילדות" מביע ניל פוסטמן חשש שההתפתחות הטכנולוגית עלולה לערער מבנים חברתיים קיימים וכי תקשורת ההמונים ובמיוחד הטלוויזיה מביאה לביטול מחסומים שהחברה יצרה כדי להגן על הילדים מפני אלימות ומיניות של המבוגרים וכי הילדות של הצופים נתונה בסכנה והיא עלולה להיעלם יחד עם חשיפת סודות המבוגרים לפני הזמן.

תאוריית החיזוקים  - תאוריית החיזוקים טוענת כי ההתנהגות והעמדות המוצגות בתכניות הטלוויזיה מחזקות עמדות והתנהגות מוקדמים של צופים כלומר הטלוויזיה אינה יוצרת אלימות בקרב הצופים אלא מחזקת נטיה לאלימות (אם היא קיימת בצופה) או מחזקת את ההתנגדות לאלימות (אם היתה קיימת) .

על-פי תאוריה זו האלימות אינה פורצת בעקבות צפיה בטלוויזיה אלא היא תוצאה של הסביבה שגדלו בה הצופים, של הנורמות החברתיות שלהם ושל הערכים שספגו במהלך חייהם. למשל גבר המכה את אשתו או הורים שמכים את ילדיהם – היו בעבר ילדים מוכים ולא הצפיה בטלוויזיה גרמה להם להיות אלימים.

דוגמא לתאוריה זו היא משפטו של נער אמריקאי בשם רוני זאמורה אשר פרץ לדירת שכנתו וכאשר היא הפתיעה אותו הוא ירה בה.

סנגורו של הנער טען שהנער מכור לטלוויזיה והוא חיקה את תכנית הטלוויזיה קוז'אק ומעשה הרצח שלו הוא חיקוי לאחד מסרטי הסדרה. הסנגור טען כי הנער הוא קורבן של צפיה כבדה בתכניות טלוויזיה ושהוא היה "לוח חלק" לפני שצפה בתכניות אלימות.

הטלוויזיה התגוננה וטענה כי התכניות אינן רק אלימות אלא הן חיכוניות כי יש להן מושר השכל כמו: "הפשע לא משתלם" ושהנער יכול היה לחקות לא את הצד השלילי אלא לחזק את הצד החיובי של "עזרה לשכנה".

במשפט הסתבר כי הנער סבל בילדותו מקשיים, אביו החורג התאכזר אליו והטלוויזיה היתה מפלט מהסבל שלו.

על-פי תאוריית החיזוקים, במקרה זה הנטיה לאלימות התחזקה אצלו וזאת כתוצאה מהסביבה בה הוא גדל.  לדוגמא: ילדים המחקים את שחקני הקרבות התאילנדי, ואן-דם, פאוור ריינג'רס, סטיב אוסטין ועוד.

מורה: נכון מאוד. משום שאם המציאות כ"כ אלימה וכדי לשרוד אני חייב להתאים את עצמי אליה ולהיות גם כן אלים.

החוקרים, גרבנר  וגרוס (1980) בדקו וחקרו את תפקידו של עולם הטלוויזיה בטיפוח ובתירבות של תפיסת העולם ומערכות ערכיות. כיצד אנשים תופסים  את המציאות  בעקבות צפייה בטלוויזיה.על-פי גישתם גישת התירבות (CULTIVATION) הם הגיעו למסקנה כי בעקבות "צפייה כבדה" בטלוויזיה (מעל 6 שעות ביום) אנשים (מכל רמה שהיא) תופסים את חיי היומיום כמו שהם רואים בטלוויזיה כלומר אלימה מאוד (כל יום רצח, כל יום אונס, שוד…). לעומת זאת צופים שראו פחות טלוויזיה ביום, "צופים קלים", (עד שעתיים ביום)  ידעו להפריד בין מה שהם רואים בטלוויזיה לבין המציאות, שבה אין כל-כך הרבה אלימות.

החוקרים גילו שאמצעי התקשורת ובייחוד הטלוויזיה מציגים תמונת עולם אחידה. בכל התוכניות אנו רואים מציאות אלימה. כמו כן מצאו שקהל הצופים של הטלוויזיה לא בורר את התוכניות ורואה הכל.

לדעתם של גרבנר וגרוס, התוצאה המרכזית והחשובה ביותר של האלימות בטלוויזיה היא לא הגברת מעשי אלימות בחברה, כי אם טיפוח פחד מפני המציאות החברתית. הנחה זו מכונה בפיהם "השערת העולם המפחיד והאכזר".

גרבנר וגרוס טוענים כי "אינם מאמינים שהקשר הקריטי היחיד של אלימות בטלוויזיה הוא זה המצוי בגירוי של התנהגות אלימה אינדיווידואלית, ההשלכות של החיים בעולם סימבולי, הנשלט בעיקרו ע"י אלימות, הן הרבה יותר מרחיקות לכת מכך".

גרבנר וגרוס טוענים כי הטלוויזיה היא מכשיר שותף לתהליכים חברתיים וניתן לראות כי יש האדרה של חשיבות הכח בפתרון בעיות אנושיות, וכי הטלוויזיה נותנת לגיטימציה להתנהגות אלימה,בטישטוש רגישות לסבל.

סיכום שיעור (סיכום טכני)
בשעור זה נוכחנו כי לאלימות בתקשורת ובמיוחד בטלוויזיה השפעות שונות על צופים. קיימות 4 תאוריות שמנסות למצוא את הקשר שבין צפיה בטלוויזיה לבין אלימות בחברה:
1. תאורית הזיכוך
2. תאורית הגירוי לאלימות
3. תאורית הלמידה והחיקוי
4. תאורית החיזוקים

על פי החוקרים גרבנר וגרוס גישת החיברות טוענת שאנשים תופסים את המציאות עפ"י מה שהם רואים בטלוויזיה ולפי מספר השעות שבהן הם חשופים לאלימות.

שיעורי בית
1. הסבר והדגם מהו הקשר בין צפיה בטלוויזיה לבין אלימות.
2. כיצד מסבירים גרובנר וגרוס את תופעת האלימות?
3. האם האלימות היא מאפיין הכרחי, לדעתך לתכניות טלוויזיה?

שאלות לבגרות
1. א) כיצד משרתת האלימות בטלוויזיה את "עידן הרייטינג"? הסבר ותן דוגמא
    ב) מדוע הפך המרכיב להיות כה פופולרי בתכניות טלוויזיה?

2. לפניך קטע ממאמר שפורסם באחד העיתונים.
"האשמות בכנסת: ערוץ הילדים מציג אלימות ודמויות סטראוטיפיות. 'הסרטים המצוירים שמשדר ערוץ הילדים מאופיינים באלימות רבה, והם מציגים דמויות שונות בצורה סטראוטיפית'. טענות אלה הושמעו אתמול בישיבת הועדה לגיל הרך של הכנסת. הטענות מתבססות על בדיקה שנערכה באוניברסיטת תל אביב ותוצאותיה הוצגו לפני הועדה. יו"ר הועדה הודיע שתפעל למען הקמת גוף ציבורי שיפקח על תכניות הילדים בכל הערוצים."

א)פרט והסבר שלוש תאוריות העוסקות בנושא של אלימות בטלוויזיה.
ב)איזו גישה מבין אלה שציינת בסעיף א', באה לידי ביטוי בקטע הנתון? נמק את תשובתך.

3. עפ"י החוקרים גרבנר וגרוס המציאות נתפסת אלימה יות רמאשר במציאות:
א)הסבר מהם "צופים כבדים" ומהם "צופים קלים".
ב)מהן הסכנות על פי החוקרים של צפיה מרובה בטלוויזיה?

סיכום המאמר הסיפור שלא נגמר – סוגיית האלימות  
מתוך החופש לצפות – מבט שני בטלוויזיה, דפנה למיש, הוצאת רכס ,אבן יהודה, 1994

מבוא
מאמר זה מתייחס ברובו למציאות לטלוויזיה האמריקאית ולאלימות המוצגת בה ולכן יש כאן הטייה תרבותית משום שיש הטוענים כי גם החברה וגם הטלוויזיה בארה"ב אלימות יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.

א. נוכחות האלימות בטלוויזיה
אלימות מוגדרת כפגיעה מכוונת באדם, בבעלי חיים וברכוש . בהגדרת האלימות אנו מוצאים גם את האלימות המילולית שעיקרה היא פגיעה מכוונת ברגשות  האדם בכוח המילה ולא בכוח הזרוע.

האלימות  נכללת במרבית הז'אנרים הטלוויזיוניים באופן גלוי או מרומז. היא מוצגת בסרטי מלחמה, סרטים מצויירים, וידיאו-קליפים, משדרי ספורט, חדשות ועוד.ואילו  האלימות המילולית מופיעה בתכניות אירוח,קומדיות טלוויזיוניות וראיונות.

מגודש התכניות שבהן מופיעה האלימות ניתן לתאר כי האלימות בטלוויזיה המתארת אלפי מעשי אלימות (יותר מהמציאות) גדולה פי כמה וכמה ממעשי האלימות בחיי היו- יום.

האם האלימות היא מאפיין הכרחי לתכניות טלוויזיה?
אפשר להסביר את נוכחות האלימות בתכניות בטלוויזיה כמאפיין הכרחי בשל מספר טיעונים: המציאות רוויה אלימות ולכן הטלוויזיה, כחלק מהמציאות מציגה את האלימות. הצגת האלימות היא תוצאה של אילוצים כלכליים ונסיון לזכות ברייטינג גבוה משום שהאלימות מושכת, מגבירה מתח וקשב והיא מאפשרת לצופים להזדהות עם הגבור החזק, הצודק והכל-יכול (הערה: בסקרים שנערכו הסתבר שצופים אוהבים לצפות בתכניות שיש בהן אלימות).

האלימות מתאימה לצורת ספור טלוויזיוני בכך שהיא פותרת באופן קל ובזמן מוקצב בעיה. (לכל תכנית זמן מוקצב דבר המגביל את האפשרות לפתח עלילה מעמיקה, לפתח את הדמויות ולמצוא פתרונות לא מיידיים). האלימות מחזקת מסר של "הצד מנצח" בכך שהיא מציגה את ה"טובים" המנצחים את "הרעים".

קשה להתעלם מנוכחות ביטוייה של האלימות בטלוויזיה ובמיוחד בטלוויזיה האמריקאית (אולם חשוב להדגיש כי מאחר וטלוויזיה זו היא מודל לחיקוי או תכניות רבות נרכשות מארה"ב – הרי שההשפעה עלולה להיות השפעה זהה גם אצלנו – י.ד.) בשעת שיא מתרחשים בממוצע חמישה מעשי אלימות בשעה ובשעות השידור של הסרטים המצויירים מגיע מספרם ל-20 – 25 מקרים בשעה.

גם האלימות הבדיונית אלימות שאין בה כאב, אין סבל הדמויות מתרסקות אולם שבות למצבם הראשוני והבולטת במיוחד בתכניות לילדים כמו מדע בדיוני, פאוור ריינג'רס, צבי הנינג'ה, פופאי וכו' מוצגת כזוהרת ומרגשת ונראה כאילו נזקיה מועטים אולם גם במבט הדמיוני יש לה השפעה רבה.

ב. אלימות בטלוויזיה ואלימות בחברה
מחקרים רבים דנים בשאלה האם הצפייה באלימות בטלוויזיה מגבירה (ישירות או בעקיפין) את תופעת האלימות בפועל, בחברה?

נושא זה נחקר בשלושה רובדים:
חיקוי והתנהגות
כאן נשאלת השאלה באיזו מידה אנו נוטים לחקות מעשי אלימות בעקבות צפייה בטלוויזיה?

במחקרים הסתבר כי האלימות בטלוויזיה מהווה רק גורם מאיץ, "קש ששובר את גב הגמל" , והיא לא הסיבה הממשית לאלימות. מי שהאלימות בתוכו עלולות התכניות האלימות לחזק אצלו את האלימות.

קשרים בין חשיפה מצטברת לאלימות ובין התנהגות אלימה
כאן נשאלת השאלה מה הקשר בין צפייה מצטברת בטלוויזיה ובין התנהגות אלימה?

נמצא כי יש אנשים שהאלימות הרבה בטלוויזיה עושה להם קתרזיס (זיכוך, היטהרות) ומורידה אצלם את האלימות וישנם אנשים שהאלימות המרובה חיזקה אצלם את ההתנהגות האלימה. במרבית המחקרים נמצא, שצופים "כבדים" באלימות בטלוויזיה הם אנשים אלימים יותר בחיי היום- יום יותר מאשר צופים "קלים" הצופים באלימות בטלוויזיה.

קשרים בין חשיפה לאלימות בטלוויזיה ובין תפסת עולם
מחקרים נוספים התייחסו להשפעתה של האלימות בטלוויזיה על ההתנהגות בהקשר לתפיסת מקומו של הכוח בסדר החברתי הקיים, כלומר האם הטלוויזיה שותפה לתהליכים חברתיים, המאדירים את חשיבותו של הכוח בפתרון בעיות אנושיות?

גרבנר וגרוס חקרו את תפקידו של עולם הטלוויזיה בטיפוח ובתירבות (CULTIVATION) של תפיסת עולם ומערכות חברתיות. לדעתם בעיית האלימות בטלוויזיה קשורה לא רק להגברת מעשי האלימות אלא לטיפוח פחד מפני המציאות החברתית, השערה הנקראת "השערת העולם המפחיד והאכזר". לדעתם הבעיה היא שהאלימות בטלוויזיה היא הדגמה של כח  המשפיע על נורמות חברתיות ויחסים, על מטרות ואמצעים להשגתן, על מנצחים ומנוצחים. החוקרים מוצאים כי האלימות בטלוויזיה תוביל לפחד מחריגה מחוקי החברה דבר שיוביל לפחד ולאי צדק חברתי.

ג. הפולמוס על השפעת האלימות בטלוויזיה
יש המתנגדים לראות בטלוויזיה כאשמה בהגברת האלימות בחברה ובפיתוח תפיסות עולם מעוותות. ההסתייגויות נובעות מכך שהן טוענות כי הטלוויזיה לא המציאה את האלימות, וכי היא רק כלי תקשורת המונים שקשור לכך.

אי אפשר לדון באלימות בטלוויזיה בהכללה אלא יש לבדוק מהם סוגי האלימות המדוברת, מי הצופים, מה התוצאות, מה הרקע המשפחתי והתרבותי שלהם וזאת כדי לדעת כיצד להתמודד עם ההיבטים השונים של האלימות.

 

 

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש