דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,042 כניסות לאתר
אלימות - חמש תאוריות

מאת: מלמד אורלי

טבלה משווה בין חמש התיאוריות  העוסקות באלימות בתקשורת

 תיאוריה
קטגוריה
להשוואה 

זיכוך  (קתרזיס)

גירוי

ועוררות

למידה וחיקוי

חיזוקים

תירבות

עוצמת השפעת התקשורת(חזקה/  חלשה)

חזקה

חזקה. עוצמת ההשפעה תלויה גם ברמת העוררות המוקדמת של הצופה לפני הצפיה

חזקה

העוצמה חלשה ותלויה בנטיה מוקדמת ואישיותית של הצופה להתנהגות אלימה

חזקה

כיוון השפעה(חיובי/ שלילי)

 

חיובי

 

שלילי

שלילי

תלוי בנטיה המוקדמת. הצפיה לא תשפיע לרעה על אנשים שאין להם נטיה לאלימות. הצפיה תחזק התנהגות אלימה ושלילית אצל בעלי נטיה מוקדמת לאלימות

שלילי

טווח זמן של השפעה

מיידי

מיידי

מיידית וארוכת טווח

מיידית וארוכת טווח

השפעה מצטברת ארוכת טווח

השפעה ישירה או מתווכת

 

ישירה

ישירה

ישירה

מתווכת ותלויה בנטיה מוקדמת אישיותית להתנהגות אלימה

מצטברת ותלויה  במאפייני הטקסט הטלוויזיוני

על מה ההשפעה(תוצאת הצפיה)

 

פורקן רגשות ותחושת רגיעה

עוררות רגשית

וצורך גבוה בפורקן אקטיבי ואלים

 

השפעה על דפוסי התנהגות אלימים, על למידת דרכי תגובה אלימים ועל ההבנה שהאלימות משתלמת ומוצדקת בנסיבות מסויימות

על ההתנהגות האלימה והבלתי אלימה

 

על ערכים, תפיסת מציאות והשקפת עולם המצדיקים שימוש באלימות

גורמי ההשפעה/ ההסבר להשפעה

הטקסט הטלוויזיוני בנוי כך שהצופה בו חווה הן עליה במתח, עד לשיא, ולאחר מכן פורקן של המתח בשלב ההתרה של העלילה.
כלומר מבנה העלילה קובע אם הצופה יחווה פורקן ושחרור. הצפיה באלימות בטלוויזיה היא תחליף להשתתפות בפעילות אלימה במציאות

הטקסט הטלוויזיוני האלים מגרה ומעורר את יצר האלימות של הצופה והצופה מפרק את יצריו לאחר הצפיה באמצעות פעילות אלימה. אם הוא היה נסער מתוסכל וכועס לפני הצפייה, עוררותו והצורך בפורקן אלים יהיו גדולים יותר בעקבות צפיה באלימות בטלוויזיה.

 

הצופה לומד מהצפייה בטלוויזיה להגיב באופן אלים, הוא מחקה רעיונות להתנהגות אלימה בהם צפה, בטווח המיידי והארוך הוא מאמץ דפוסים קבועים של התנהגות אלימה.

נטיות מוקדמות של האישיות לאלימות, מחוזקות על-ידי הטלוויזיה

תכני המדיה מעצבים את  השקפות העולם, האמונות והערכים  של הצופה ואת תפיסת המציאות שלו


בהמשך להצעתה של ורד אורגיל, אפשר לתת לתלמידים רק את הקטגוריות להשוואה, ולמלא ביחד איתם את הקטגוריות המתאימות לכל גישה וגישה.

על כל הגישות אפשר לקרוא גם בספר הלימוד תקשורת וחברה הקודם של יריב בן אליעזר וגם בספריה של דפנה למיש. הוספתי תקציר על גישת התירבות, כי אליה אין התייחסות מספקת במקורות הנ"ל.
תיאוריית התירבות (cultivation) פותחה על-ידי ג'ורג' גרבנר בשנות  ה- 70, שרבים ממחקריו עסקו בהשפעות תוכניות הטלוויזיה על אלימות בחברה האמריקאית ובניתוח האלימות בתכני הטלוויזיה האמריקאית.  כמו גישה המזרק (מחט תת עורית), גם גישה זו מייחסת השפעה חזקה לתקשורת. אך להבדיל מגישת המזרק המייחסת למדיה השפעות חזקות , מיידיות וקצרות טווח,  גישת התירבות מייחסת למדיה השפעות חזקות וארוכות טווח על ערכים, אמונות ועל תפיסות עולם. בתחומי חיים רבים, כמו בנושא האלימות, המדיה היא מקור המידע  שלנו על המציאות. היא מעצבת את תפיסת המציאות של הצופים באמצעות מערכת סימבולית. גישת התירבות מתעלמת מגורמים נוספים המתווכים בין המדיה לבין הפרט והחברה.

הסיבות לאלימות בטלוויזיה
מדוע יש אלימות בטלוויזיה? לכך יש מספר הסברים;
>הטלוויזיה לא המציאה את האלימות. האלימות קיימת במציאות ובתרבויות שונות. הטלוויזיה משקפת את האלימות הקיימת במציאות ובתרבות.
>אופי האדם רע מנעוריו, והטלוויזיה נותנת לכך ביטוי. אנשים אוהבים לצפות באלימות כדי לספק את צרכיהם. הטלוויזיה החותרת לרייטינג, מספקת להם את צרכיהם.
>קל יותר ליצור קונפליקט ודרמה, כאשר יש בסיפור / בתסריט "טובים ורעים".
>היוצרים מפרקים את הפחדים ואת יצר האלימות שלהם בתהליך של יצירת עלילות רוויות אלימות.
>המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של תנועה ופעולה. סצינות אלימות מתאימות במיוחד למדיום זה והן מרתקות את הצופה.
>הטלוויזיה כמדיום גלובאלי השואף לתפוצה עולמית, פונה למכנה המשותף הבין-לאומי האנושי הרגשי הנמוך ביותר, כדי לגרוף רייטינג גבוה.

שאלה לדוגמא
מחקר שערכה דפנה למיש על השפעת הצפיה בסדרת הטלוויזיה WWF  על אלימות של ילדים בבית הספר והקשר, הגיע למסקנות הבאות:

  • כל הילדים שהשתתפו בהיאבקויות בסגנון  WWF  בחצר בית הספר, הם בנים. הם אמרו  שהם מתלהבים מתוכנית הטלוויזיה WWF  וצופים בה.
  • חלק מהילדים שהשתתפו בהיאבקויות ידועים כילדים עם בעיות התנהגות ובעיות בלימודים.
  • חלק מהילדים שהשתתפו בהיאבקויות הם ילדים שאין להם בעיות לימודיות או התנהגותיות.
  • ילדים רבים צופים בתוכנית ומתלהבים ממנה, אך הם אינם משתתפים במציאות בהיאבקויות אלימות.

איזו מבין התיאוריות מסבירות מסקנות אלו וכיצד?
תשובה לדוגמא (התשובה תלויה בטיב הנימוק):
לפי תיאוריית החיזוקים, הצפייה בטלוויזיה מחזקת נטיות מוקדמות קיימות לאלימות.
ילדים אלימים, שהתלהבו וצפו בתוכנית הטלוויזיה WWF,  נתנו לכך ביטוי בהשתתפותם בקרבות. ילדים לא אלימים,  שצפו בתוכנית והתלהבו ממנה, לא  השתתפו בקרבות.

לפי תיאוריית החיקוי והלמידה, הילדים שהשתתפו בקרבות ואינם מוגדרים כילדים בעייתיים,
למדו כיצד להיאבק מהצפייה בתוכנית וחיקו את מה שהם ראו בתוכנית – בקרבות בהם השתתפו.

לפי תיאוריית הזיכוך, הילדים שצפו בתוכנית והתלהבו ממנה, אך לא השתתפו בקרבות בבית הספר, חוו בעת הצפיה פורקן. לכן הם לא נזקקו לפורקן נוסף באמצעות השתתפות ממשית בקרבות היאבקות במציאות.

לפי תיאוריית העוררות, הילדים  המוגדרים כבעייתיים, הם בעלי רמת עוררות גבוהה יותר ולכן חשיפתם לתוכנית WWF גורמת להם להיות אלימים במציאות, כי הם מחפשים פורקן נוסף לעוררות הגבוהה שלהם.

מחקר זה אינו בודק תפיסות קוגניטיביות לגבי אלימות לכן תיאוריית התירבות אינה רלוונטית לגביו.

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש