דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,525 כניסות לאתר
הפרסום בטלוויזיה ובאינטרנט

מאת: בוננו שרון

תפקידה הייחודי של הטלוויזיה בשדה הפרסומי
יתרונות המדיום הטלוויזיוני ככלי פרסומי וחסרונותיו
הפרסומת באינטרנט
יתרונות הפרסום באינטרנט וחסרונותיו
כיצד בונים פרסומת באינטרנט?


תפקידה הייחודי של הטלוויזיה בשדה הפרסומי
באחד מתשדירי הפרסום הנושנים בטלוויזיה (1985), נראו על המרקע פועלים קטנים הולמים  בפטישים בתוך ראשו של אדם הסובל ממיגרנה. רק לאחר שבלע אותו אדם גלולה לשיכוך כאבים מסוג "אנאסין", שבתו אותם פועלים על פטישיהם. הצלחתו האדירה של סרטון הפרסום הזה הפתיעה אפילו את יוצרו – חפיסות ה"אנאסין" נחטפו מן המדפים תוך ימים ספורים. מאז אותו תשדיר חלה התקדמות עצומה בכל ערוצי הפרסום, אבל עדיין ניתן לחטוא בהכללה ולומר כי הטלוויזיה היא המדיום הפרסומי המשכנע ביותר.

כמו בעבר הפרסום בטלוויזיה עדיין מוכר מוצרים אך למעשה הוא עושה יותר מכך: הוא מבדר, מפחיד, מקדם רעיונות ובונה תדמית. במיטבו, הופך הפרסום הטלוויזיוני לחלק מן המוצר ולהגדרתו. תחשבו על מותגים כמו "פפסי", "קוקה-קולה", ג'ינס "ליוויס" או נעלי "נייק" ללא פרסומות הטלוויזיה שלהם. עוצמתה של פרסומות הטלוויזיה היא ביכולתה להפיח במוצר חיים, להעניק לו אופי ייחודי ולהפוך אותו להרבה יותר ממה שהוא באמת.

החל משנות ה-60, ובוודאי בשנות ה-90 נחשבת הטלוויזיה למדיום המרכזי של תרבותנו. אנו צופים בטלוויזיה בממוצע מספר שעות ביום. כאשר בוחנים את מאפייני הטלוויזיה כערוץ פרסומי בולטים מיד כמה יתרונות ברורים שעליהם ייכתב בהמשך.

יתרונות המדיום הטלוויזיוני ככלי פרסומי וחסרונותיו
יתרונות כמותיים
היתרונות הכמותיים מתמקדים בעיקר בשיעורי החשיפה הכיסוי והתדירות הגבוהים.
1. כיסוי
בחישוב מקובל של עלות לאלף נחשפים (cost per thousand) הטלוויזיה היא אמצעי פרסום יקר אך הכדאי  ביותר מבחינת היחס בין עלות ההגעה לקהל היעד לבין יעילות העברת המסר. משום כך חלק נכבד מתקציב הפרסום של חברות המשווקות מוצרי צריכה מיועד לטלוויזיה. היתרון הבולט טמון ביכולתן של רשתות הטלוויזיה להגיע לסוגי קהל רבים מאוד בעת ובעונה אחת. יחד עם זאת בחירה מחושבת בתכנית מסוימת מאפשרת להגיע לפלחים נבחרים של קהל המטרה.
2. חשיפה ובקרה
הפרסומות בטלוויזיה כופות את עצמן על הצופה ללא יכולת התגוננות מצדו.  מרבית הצופים חשופים לאלפי פרסומות בשנה. מכשיר ה- people meter מאפשר בקרה של החשיפה עבור המפרסם, דבר שלא קיים באמצעי תקשורת אחרים (כמו רדיו למשל).
3. בררנות
למרות אופייה ההמוני של הטלוויזיה יש אפשרות פילוח לקהל יעד על פי השעה ביממה, יום בשבוע, אופי ונושא התוכנית. בכבלים הסלקטיביות יכולה להיות גם על פי מיקום גיאוגרפי. (שידור מקומי, חדשות לפי אזורים כמו מקומונים)

יתרונות איכותיים
1. המחשה
הקול, התמונה מאפשרים המחשה חיה וברורה של המוצרים והיתרונות הטמונים בהם. כמובן אין חובה להסתפק בצילום הדברים כמו שהם. בעזרת אנימציה ניתן ליצור הדמיה והמחשה של פעולת המוצר. (אבקת כביסה מסירה כתמים – כמה קל). לטלוויזיה יכולת ייחודית לשילוב בין תמונה וקול. בשנים הראשונות לפרסום בטלוויזיה הפסקול פירט את תכונות המוצר ובתמונה ראו אותו בפעולה. כך הושגה הפעלה סימולטאנית של חושי הצופים. השילוב בין תמונה וקול משפר את קליטת המסר והופך את הפרסומת בטלוויזיה לקרובה יותר לחיים.
2. אמיתות ושכנוע
הטלוויזיה נחשבת למדיום הקרוב ביותר לחיים. מחשבה, הנובעת מהתפיסה, שמה שרואים הוא עובדה, אמת ומציאות. פעולת המוצר המועברת בטלוויזיה נתפסת כ"אמיתית" יותר ולכן גדל כושר השכנוע והסיכוי להשפיע על הצרכן. הקשר הפסיכולוגי שיוצר הצרכן בין הטלוויזיה לבין האמת משפיע עליו מבחינה רגשית.
 3. סיפור ודרמה
הטלוויזיה מאפשרת לספר סיפור וליצור מצבים דרמטיים המעוררים את תשומת ליבו, הזדהותו והתרגשותו של הצופה. (ראו פרסומת "לי קופר" – ממש סרט אימה).
4. בניית מותגים
לטלוויזיה יכולת להפיח חיים ולבנות אישיות למוצרים. לטלוויזיה חלק נכבד ביותר בבנייתם של מותגי העל המובילים בעולם "קוקה-קולה", "ליוויס", מקדונלד'ס" ועוד. וזאת בזכות יכולתה לא רק להעביר אינפורמציה אלא ליצור למותג קשרים אסוציאטיביים, אופי ומשמעות. מרכזיות הטלוויזיה בחיינו מבטיחה את השתתפות המפרסמים בבחינת "אם אתה לא שם אתה לא קיים".
5. משיכת תשומת לב
הטכנולוגיה הטלוויזיונית מאפשרת גירויים כה מרשימים שהצופה לא יכול להישאר אדיש כלפיהם. תשומת לב ורמת קשב גבוהה ישפרו את עוצמת הזכירה וההשפעה של הפרסומת.
6. רגש והומור
הטלוויזיה נחשבת למדיום הפרסומי הריגושי ביותר. התעוררות רגש או צחוק אצל הצופה מעלה את האפקטיביות של הפרסומת.
7. התניה
חזרה מרובה על גירויים אטרקטיביים ומעוררי רגשות מאפשרת שטיפת מוח של הצופה. הוא יתחבר למוצר אמוציונאלית ולא רציונאלית דבר שמגדיל את הסיכוי שירכוש אותו.

יתרונות מנקודת מבטו של הצופה
1. בידור - ככל שהפרסומת מבדרת יותר עולה חיוביות עמדת הצרכן כלפי המותג . לדוגמה: קמפיין סלקום.
2. ידע - מקל על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן. מיידעת את הציבור לגבי המוצרים השונים ותכונותיהם.
3. חיברות (סוציאליזציה) - יצירת נורמות, מכנה משותף התנהגותי, מודל חיקוי. לדוגמא מותגי אופנה, עיצוב פנים וסגנון ריהוט. הסוציאליזציה אינה מתבטאת רק ברכישת המוצר אלא גם באימוץ סגנון התנהגות ודיבור של הדימוי המוּכָּר בין אם זה של כוכב מוּכָּר או סגנון התנהגות שעוצב לצורך הפרסומת. למשל פרסומת הגרפסים של משקה מוגז. הפרסומת משתמשת מצד אחד בהתנהגות גסה האופיינית לבני הנעורים כדי לרכוש את ליבם ובו בזמן היא מעודדת התנהגות כזו.
4. זהות אישית - חיזוק ערך עצמי של הצרכן באמצעות הזדהות. לדוגמא אם אני לובש ליוויס אני  coolואחד מהחברה. או אם אני אחד מ- 400 זוגות שיוצאים לסוף שבוע זוגי באמסטרדם מטעם מפעל הפיס אני בעניינים ועושה חיים.

חסרונות הטלוויזיה כמדיום פרסומי
1. אופן הצפייה
הצופים בטלוויזיה עוסקים לעיתים גם בדברים אחרים. הרבה פעמים הטלוויזיה דולקת ברקע בניגוד לקולנוע שם הקהל שבוי (captive audience).
2. שלטוט (zapping)
מכשיר השלט רחוק וריבוי ערוצים מאפשר את הדילוג על הפרסומות. מבחינת המפרסם מדובר בהשקעה של מאות אלפי דולרים שיכולים לרדת לטמיון.
3. עלויות
זמן אויר מאד יקר ועלויות הפקה גבוהות, משאירים את הזירה לחברות הגדולות. לדוגמה המחיר הממוצע ל-30 שניות זמן אוויר בשעות השיא בארה"ב יכול לנוע בין 100,000 דולר ל-300,000 דולר. בשידורי הסופרבול בשנת 1993 המחיר  לפרסומת בת 30 שניות הגיע ל850,000 דולר! המחיר הממוצע לעלות הפקה לתשדיר בן 30 שניות בישראל תהיה 20,000-40,000 דולר. (לשם השוואה חצי דקת צילום לדרמה עולה 1,000-2,000 דולר.  טלוויזיה מקומית מאפשרת השתתפות של בעלי עסק קטנים יותר אך כמובן שההפצה מצטמצמת בהתאם.
4. חוסר בררנות
הכיסוי נרחב מצרכי המפרסם עקב המגבלה בהתמקדות בקהל יעד .
5. מסר "צף"
המסר הפרסומי הטלוויזיוני נחרט בזיכרונו של הצופה לזמן קצר ביותר מבלי להשאיר חותם ממשי. שיטות מתקדמות לחילוץ אסוציאציות ממאגרי הזיכרון (דוגמת הרשתות הסמנטיות) מראות כי פעמים רבות הפרסומת משפיעה אך לא בצורה מודעת.
6. רעש
ריבוי הפרסומות יוצר "רעש פרסומי" הפרסומת חייבת להשיג בולטות כדי להיות אפקטיבית. עומס הפרסומות מקהה את השפעתה של הפרסומת הבודדת. מכיוון שהרבה פרסומות נאבקות בו זמנית על הבולטות הרעש הפרסומי עולה.

חסרונות מנקודת מבטו של הצופה
7. חוסר אמון
סקרים בארה"ב מראים סחף ביחסו של הציבור לפרסומת בטלוויזיה. לפני עשרים שנה נתפסו הפרסומות כמקור מידע אמין ומבדר, היום חלה ירידה בתפיסת אמינותן ואמיתותן של הפרסומות והן נתפסות כפחות משעשעות ויצירתיות.
8. הערכה שלילית
מבקרי תרבות ותקשורת יוצאים נגד המניפולציות הפרסומיות ובמיוחד נגד אלה המופנות כלפי ילדים הנתפשים כתמימים וחסרי מנגנוני הגנה.
9. כפייה
הפרסומת כופה את עצמה על הצופה ונתפסת כהפרעה בצפייה של התוכנית המבוקשת. לרוב משודרות הפרסומות בווליום גבוה מזה של התוכנית עצמה.

בשל החסרונות של הפרסום בטלוויזיה על המפרסמים לשקול מספר היבטים לפני שמתקבלת החלטה לפרסם בטלוויזיה.
1. האם התקציב גדול דיו, או הרעיון מבריק דיו כדי שיצליח לבדל את המוצר בתוך מקבץ הפרסומות?
2. האם התקציב המוקדש לטלוויזיה מספיק לשידורים חוזרים של הפרסומת, שיבטיחו את רמת החשיפה הנדרשת, לצורך השפעה משמעותית על קהל המטרה? לדוגמא טבעול הפקידו בידיו של יריב גבר בימוי של סרטון בסגנון סצנה מתוך הסרט "העד". בימוי הפרסומת שתה את רוב התקציב ולא נשאר מספיק כסף לשידורים חוזרים. יכול להיות שהתקציב לא היה מחולק נכון או שהתקציבאי לא הצליח לעמוד מול הבומבסטיות של הבמאי. בכל מקרה התוצאה הייתה נפילת הקמפיין שהושקעו בו כרבע מליון דולר.
3. האם קיים שוק גדול דיו למוצר או לשירות, ומהי הדרך הטובה ביותר להגיע לפלח השוק הזה. תוכנית מסוימת או זמן שידור מוגדר.

הפרסומת באינטרנט
מחזור הפרסום באינטרנט הולך ומתקרב למיליארד דולר, והמדיום האינטרנטי נראה יותר ויותר כטלוויזיה של המאה ה-21 מבחינת חלקו בתמהיל הפרסום הגלובלי. לפי סקרים שנעשו הוצאו לפרסום באינטרנט 900 מיליון דולר ב-1997 בעיקר בתחומי מוצרי הצריכה, המחשבים ושירותים פיננסיים. שילוב האינטרנט בתמהיל הפרסום בשלוש השנים האחרונות דומה למהפכת הפרסום בשלוש שנות הפעילות הראשונות של הטלוויזיה המסחרית בארה"ב.

לעומת הטלוויזיה, אינטרנט מתגבש בימינו כמדיום רב תכליתי המאפשר למפרסם ליצור פרסום מותגי, שיווק ישיר, מסחר אלקטרוני והספקת שירותים ישירה ללקוחות. הדינאמיקה בשימוש הרב תכליתי במדיום האינטרנט יוצרת דפוסי צריכת פרסום דומים למדיה מסורתיים אחרים , אך קצב הגידול של האינטרנט גבוה בהרבה.

תקציבי שיווק ופרסום און ליין נמצאים כיום בגידול מתמיד וזוכים ללגיטימציה אסטרטגית בתמהיל הפרסום, בדומה לטלוויזיה , עיתונות ורדיו.

כיום יותר ויותר חברות עוברות לשיווק ופרסום באינטרנט בין השאר בשל העליות הנמוכות לעומת הערוצים האחרים. מפרסמים רבים רואים את הפרסום באינטרנט כמכשיר יעיל מאין כמוהו הגורם לצרכן הפוטנציאלי "להיכנס" לחנות הוירטואלית ולבצע קנייה. לצד המסחר האלקטרוני הגובר, עדיין השימוש הרב באינטרנט נועד בעיקר ככלי ליצירת מועדוני לקוחות וקידום תדמית חברה.

יחד עם זאת עדיין קיימים מחסומים להטמעת האינטרנט בחיינו – חוסר מודעות, פחד ממחשבים, בעיות טכניות, שפה, וכו'

יתרונות הפרסום באינטרנט וחסרונותיו
יתרונות הפרסום באינטרנט
מיידיות – להבדיל מכל פרסום אחר, הפרסום באינטרנט מציב אתכם במרחק "הקלקת" עכבר אחת מהמוצר או השירות המשווקים. אין צורך לרשום את מספר הטלפון או למלא טפסים, כל שנדרש הוא "להקליק" על גבי הפרסומת עצמה ולקבל את המידע הדרוש,  למלא פרטים ולבחור מוצרים וכמובן לבצע את הרכישה. שיטה זו מכה בברזל בעודו חם ומנצלת באופן יעיל את העניין שנוצר אצל הלקוח.

גירוי עמוק – למרות הרושם שנוצר, הרשת נמצאת עדיין בתחילת דרכה, עבור הלקוח ההתנסות בה היא חדשה ואינה נתפסת כמובנת מאליה. במדיומים האחרים פיתח הלקוח אדישות מסוימת כלפי פרסומות, לעומת זאת בעולם הווירטואלי הפרסומת היא מדיום צעיר ורענן . הפרסום באינטרנט תורם לתדמיתו של הגוף המפרסם וממצב אותו כחדשני ומודרני.

בולטות – הפרסומת באינטרנט אינה פרסומת רגילה. ניתן לשלב בה קטעי אנימציה ותנועה. אי אפשר לחמוק ממנה היא "מפגיזה" את חושי הצופה ומגרה אותו להגיב.

הרכב קהל המשתתפים – האינטרנט מהווה גו עדן למפרסמים בשל ההרכב הסוציו אקונומי של המשתמשים. בסקרים גילו כי פרופיל משתמש האינטרנט בישראל הוא בעל יכולת כלכלית לרכישת מוצרים. מלבד זאת ניתן למדוד את רמת החשיפה, להיות באינטראקציה עם קהל היעד וכן לקיים יכולת פילוח ומיקוד גבוהים של קהל היעד.

גמישות – פרסומת באינטרנט מתאפיינת בגמישות מרבית. הפרסומת ניתנת להתאמה באופן שוטף לתנאי השוק המשתנים, לפרויקטים שונים של המפרסם, להשקת קו מוצרים חדש, להכרזה על מבצעים ועוד. התאמת הפרסומת כרוכה בעלות זעומה ומתאפיינת במיידיות המאפשרת תגובה מהירה בזמן אמת.

אינטימיות – המשתתף נחשף לכמות גדולה יותר של מידע, באופן אישי בזמן הנוח לו, ויכול להקדיש את כל תשומת ליבו לנושא המתפרסם. הוא יכול לרכוש מוצרים שאולי בפרהסיה היה מתבייש לקנותם (חוברות/אביזרי מין)

צנזורה – חוסר ההגבלה באינטרנט מאפשר לפרסומאים לצעוד צעד נוסף קדימה ולהעיז יותר, דבר שמסקרן ומושך את הצרכנים יותר ("הפרסומת הלא מצונזרת מופיעה באינטרנט"). דבר זה יכול להיחשב גם כחסרון כלק מחוסר הצנזורה הכללי באינטרנט היכול לפגוע באוכלוסיות מסוימות.

מחירי חשיפה נמוכים – המחיר של פרסומת באינטרנט נמוכים בהרבה ממחיר פרסומת בעיתון או בטלוויזיה.

חסרונות הפרסום באינטרנט
קהל היעד – מצומצם מאוד. זהו קהל גולשים בלבד ואינו רב ומגוון כמו בטלוויזיה, עיתון ורדיו.

תשומת לב – ניתן להתעלם מהפרסומות באופן פשוט וקל יותר מאשר בטלוויזיה.

מדד להצלחה – קשה למדוד האם הפרסומת הצליחה או לא מכיוון שאין לדעת לכמה צופים הגיעה (בניגוד לטלוויזיה) ואין זה נכון למדוד הצלחתה רק לפי מספר הנכנסים לפרסומת כי לעיתים היא מתפקדת כיוצרת מודעות כמו שלט חוצות.

כיצד בונים פרסומת באינטרנט?
הדרך הנפוצה ביותר לפרסום באינטרנט הוא הבאנר. באנר הוא סטריפ פרסומי המניע גולשים ללחוץ עליו על מנת לקבל פרטים נוספים. לעיתים תפקיד הבאנר הוא ליצור מסר תדמיתי בלבד. ישנם באנרים הקבועים במסך וישנם באנרים נפתחים ומתחלפים. סוג נוסף של פרסומות הוא הסלייד, זוהי פרסומת המגיחה לפתע לתוך האתר בו נמצא הגולש ומפתיעה אותו.

הכלל השולט בפרסום בפורמט הבסיסי ביותר שלו: בעיתונות בטלוויזיה וברדיו, בנוי משלושה שלבים: 1. תפוס את תשומת הלב. 2. שמור על תשומת הלב. 3. השאר רושם בלתי נשכח.

עכשיו תכלס איך יוצרים באנרים מצליחים?
קהל היעד – דע במדויק מיהו קהל המטרה שלך. הצג את הבאנר שלך רק באתרי אינטרנט בעלי תוכן המעניין את קהל המטרה שהוגדר. כך תגדיל את סיכויי ההקלקה של הצרכנים.
כדאי לאסוף פרטים על הגולשים שנחשפו לחומר פרסומי כדי שאפשר יהיה לפנות אליהם ישירות.

מטרת הבאנר – מטרת הבאנר שלך אינה להציג את התקציב גדול שלך או את היכולת האומנותית של יוצריו. באנרים נכשלים בדרך כלל בעיקר משום שהם כולם נראים דומים מאוד אחד לשני ולכן הגולשים פשוט למדו להתעלם מהם. יש להפוך את הבאנרים למודעה מסווגת אשר תמשוך קליקים, למשל ע"י תיבת גלילה המאפשרת לצפות בתכנים ללא צורך ללחוץ.

נוסחת הבאנר – נוסחת משיכת תשות הלב, העניין, התשוקה וההנעה לפעולה בפרסום חייבת לפעול גם כאשר מעצבים באנרים. רוב הבאנרים נכשלים פשוט מפני שבוני הבאנר אינם מבינים את הנוסחה לפרסום מנצח. וודא כי המסר על הבאנר שלך יתפוס את תשומת ליבו של הגולש, ייצור אצלו עניין, יסקרן אותו, יגביר את תשוקתו ובסופו של דבר יביאו להקליק.

עניין וסקרנות – צור עניין באתר האינטרנט שלך. זהה רצון או צורך של קהל מטרה וגרום להם להבין כי ניתן לספק את רצונם או את הצורך שלהם רק באמצעות כניסה לאתר שלך. לדוגמה: רוצה לרדת במשקל בלי להפסיק לאכול? לחצי כאן ותגלי. אפשר להשתמש בשיטת הטיזר שמתגלה לאחר ההקלקה.

תנועה – תנועה היא הכרח ליצירת אחוז הקלקה גבוה יותר. תנועה תמיד מושכת את תשומת הלב ולכן השתמש בה! עם זאת וודא כי התנועה אינה מפריעה לקרוא את המסר שרשום בבאנר.

עיצוב הבאנר – השתמש בצורות לא שגרתיות. לדוגמא: גודל של באנרים שיהיו גדולים יותר מהממוצע, צורה אחרת לא מלבנית רגילה, שימוש בגרפיקה מיוחדת ושונה, טיזרים, אפקטים ויזואליים קליטים לעין הצופה בשילוב של פסקול מושך תשומת לב.

מיתוג – יש צורך ליצור מודעות לשם המותג. פרסום תדמיתי ולא קידום מכירות של המוצר בשלב הראשון. לדוגמה: M של מקדונלד'ס, V המאורך של נייק. המפרסמים באינטרנט כל כך מתלהבים מהרעיון שהצרכן יכול מייד לבצע רכישה (בעודו מסתכל בפרסומת) ע"י הקלקה עליה, שהם שכחו שצריך קודם כל כמו בכל פרסום אחר לבצע אצלו מיתוג למוצר, מפני שצרכנים לא יקליקו סתם אם אין להם ברגע זה צורך מיידי למוצר, אבל ברגע שתהיה מודעות למותג במוח הצרכן כשהוא יהיה מוכן הוא יזכור את שם המותג וייגש לחפשו. (כמו שלט חוצות שמטרתו להיחקק במוחו של הצרכן ולא להניעו לקנייה מיידית).

באנר תדמיתי צריך להציג את שם המותג ואת הלוגו בצורה בולטת, בעוד שבאנר שאמור למשוך קליקים צריך להצניע את המוצר הנמכר כך שיפתה גולשים להקליק ולגלות מה עומד מאחוריו.

 

 

 

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש