דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,908 כניסות לאתר
מאפייני אופרת הסבון

מאת: כהן רינה

החיפוש אחר האתמול מאת רות רוזן
דף מידע לתלמיד בנושא אופרות סבון
מערך שעור –ז'אנר אופרות הסבון ומאפייניו
דפי עבודה

החיפוש אחר האתמול
מאת רות רוזן
מקור: "מבט על הטלוויזיה"-מדריך מקיף לתרבות העממית, בעריכת טוד גיטלין (תקציר המאמר)
אופרות הסבון החלו דרכן כסדרות תסכיתים בני רבע שעה ברדיו של שנות השלושים. הן זכו להצלחה מדהימה והפכו המוני אמריקאים תמימים למכורים נאמנים. בשנות החמישים –עברו אופרות הסבון מהרדיו לטלוויזיה, הקהל שמר על נאמנותו. בשנות השמונים הן התרחבו לדראמות בנות שעה-ונהנו מקהל צופים מגוון בהרבה. (אופרות סבון מסוימות משודרות בטלוויזיה במשך 20 שנה ויותר ויש להן קהל נרחב שעוקב אחריהן בנאמנות).

הזדהות :הצופות מבלבלות לעיתים קרובות את הדמות  המשוחקת עם השחקן בסדרה. לדוגמה שחקנית ששיחקה את ליסה באופרת סבון במשך 16 שנה הוכתה ע"  צופה זועמת מול  חנות כל בו בעיר במנהטן. רשת אי-בי-סי גילתה שצופות שולחות חבילות עם מוצריי יסוד לשחקנים המשחקים דמויות עניות...

80% מכלל אוכלוסיית הצופים באופרת סבון הן נשים. מפיקיי הסדרות וכן המפרסמים מכוונים בעיקר לקהל נשים בנות 18-49. בעבר צפו בתוכניות בעיקר עקרות הבית, הנכים הגמלאים ,כיום הצטרפו גם בני נוער ובעלי מקצועות חופשיים סטודנטים נשים וגברים כאחד.

אנשים רבים מובכים עדיין מהתמכרותם ומשקעים מאמץ ניכר בהסוואתה- "צופיי הארון". צופים רבים נוהגים להקליט סדרות אהובות עליהם בוידיאו .

אופרת סבון של שעת היום מדורגות בעקביות ביחד עם להיטי שעות השיא. "שושלת" ו"דאלאס" נרשמו ברשימת  עשרת תוכניות המוקלטות ביותר. לעיתים "ההקרנות" הופכות לאירוע חברתי בליווי מתאבנים ושמפניה.

אין כל ספק שאופרות סבון התקרבו יותר למרכז התרבות העממית האמריקאית, אולם מקור הפופולאריות שלהן היה לחידה בעייני החוקרים מאז ימיי הרדיו. הרטה הרצוג מהראשונות שחקרו את תרבות הסבון הרדיופונית ,הגיעה, במהלך מלחמת העולם השנייה, למסקנה כי אופרת סבון נותנת למאזינות שחרור רגשי, הגשמת משאלות ועצות כיצד לנהל את חייהן ,גם למרכיב המתח יש חשיבות.

ההתמכרות היא לתעתועי הגורל האינסופיים של הדמויות,  אף אחד אינו יודע מה יקרה בסוף. 
-חוקרים טענו שאופרת סבון מסייעת לצופות להתגבר על הבדידות ולברוח מ החדגוניות של שגרת היום. יש הטוענים שהצופות נהנות להזדהות עם הצלחותיהן של הדמויות או לחלופין עם סבלותיהן.

אופרות הסבון מעלות עצות כיצד להתלבש,  לנהל פרשת אהבים , להציל נישואין,  לגדל ילדים להתמודד עם לב שבור, ליהנות מקסם הרומנטיקה.

אופרות הסבון מספקות חיי משפחה חלופיים, רשת יציבה של חברים ושכנים. הן מקור רציפות. אנשים לא סתם צופים באופרת סבון הם חיים איתן. הדמויות בסדרות לעיתים קרובות נגישות יותר- מסוכנות פחות- מהרגשות של חברים או בני משפחה אמיתיים. אנשים "פוגשים" דמויות מאופרות הסבון בתדירות רבה יותר מקרובי משפחה.  "זה הדבר הקבוע היחיד בחיינו", טען סטודנט זה כאילו הפך אצלי למחלה , אני חייבת לקבל את המנה שלי כל יום טען מרצה להיסטוריה"

כל הצופים הפוטנציאלים של אופרות סבון שייכים לחברה שהייתה נתונה בהשתנות מתמדת עקב הניידות הגיאוגרפית, ואובדן המשפחה המורחבת , הבדידות הפכה למגפה באמריקה.

הצורך לקהילה הוא צורך מוחשי. אמריקאים רבים מחפשים כיום סוג כלשהו של חיים קהילתיים, אם באמצעות דת, מועדון אגודה, קבוצת תמיכה –או באמצעות שקיעה יומית בעולם של סדרה אהובה , כתרופה נגד דרגות משתנות של ניכור חברתי.

האמריקאים של העבר נעקרו מארץ מולדתם ומאז נאבקו לשוב ולהסתגל לסביבה חדשה, למגמות תרבותיות חדשות, למקומות עבודה חדשים ולטכנולוגיות חדשות. ההצלחה האישית באה תכופות על חשבון רציפות חיי המשפחה והקהילה. המתח בין המחויבות האמריקאית לאינדיבידואליזם, לבין החופש המתמיד אחר חיים קהילתיים, הוליד תנועות רפורמה והניב תקופות של חרדה וחשבון נפש לאומי  .הוא גם הוריש לנו מיתוסים מנוגדים לכאורה: עלייתו של העני לגדולה בזכות יושר ועבודה קשה ,והעיירה האמריקאית הקטנה שאף אחד אינו רוצה לעזוב אי פעם. באמצע המאה ה- 19 , כשגברה ההפרדה בין עולמות הבית והעבודה, זיהו האמריקאים את הנשים יותר ויותר עם הערכים והצרכים הרגשיים וחיי קהילה. הבית הפך למקום מפלט ולמאגר כל הדברים שלא הוערכו עוד בחיים הציבוריים.

ככל שעבודת הגברים הרחיקה אותם מחיי המשפחה הם החלו להזדהות עם הערכים המסחריים. האמריקאים ראו בגבר את האחראי לתוצאות מעשיו. בעולם זה של חלוקת תפקידים מינית ברורה, הוטל על הגברים לחתור בהתמדה להצלחה כספית, המחיר שיבוש חיי המשפחה והקהילה.ככל שהתרחבו הערים והאמריקאים נאלצו להתמודד עם אנונימיות של החיים העירוניים כך קשרו כתרים ליציבות ולערכים המשותפים ולמוסריות של הכפר.

אופרות הסבון הרדיופוניות מילאו תפקיד בחיזוק ערכי יסוד...הן הקנו תחושת רציפות והבטיחו את ניצחונם של אמונות וערכים מקובלים, בלי קשר למה שעשוי להשתמע מה"מציאות"-בדמות המצב החברתי והכלכלי. בתקופות של שפע יחסי, עמדו המוסרניים על דעתם שערכים מסורתיים צריכים לרסן את תאוות הבשרים והבצע. ככל שחיי ההווה הפכו מבודדים יותר וקהילתיים פחות  כך שרד מיתוס הקהילה והמשיך לפרוח.

אופרות הסבון של  שעות היום, מחייה את העתק האידיאלי של העירה הקטנה .דימוי הקהילה –כולם מכירים את כולם ,הטוב והרע מוגדרים,הטוב תמיד מנצח. זה עולם הנשלט ע"י -הערכים הביתיים של המשפחה .נאמנות למשפחה ולקהילה, חשובים יותר מאשר החתירה האישית להצלחה. –רוב הדרמה נסבה סביב מצבים שבהם תאוות בצע או בשרים של הפרט עומדות בסתירה לטובת המשפחה. המשפחה ההטרוסקסואלית המונוגמית מוצגת במונח אידיאלי.

באופרות הסבון אי התחלה ואין סוף הן דומות לסדרות הרומנים של המאה ה18 וה19 שם הפריזו בתיאור השגרתי ,בחנו כל בעיה מנקודת המבט של הדמות. מרחו את העלילה על פני חודשים ואף שנים.

איירנה פיליס  - אשר מיחסים לה את יצירת המוסכמות של אופרות הסבון הרדיופוניות בארה"ב, טענה שמהות הדרמה עדיין הקונפליקט. אגנס ניקסון מסכימה באשר לחשיבתם של חיי המשפחה והקהילה ,אפילו בעיות פעוטות ויומיומיות של הפרט נהפכו לענייניה של הקהילה כולה. באף ז'אנר אחר בתרבות העממית האמריקאית, אנשים אינם מקדישים זמן כה רב לדיון בבעיות האישיות של הזולת.- מדובר בעולם נשי, על הדגש המסורתי שלה על יחסים בין אישיים –קודמת לחיי העסקים ולחיי הציבור.

ההשוואה בין אופרות הסבון של שעות היום לבין אופרות סבון המשודרות בשעות שיא - בשושלת או בדאלאס אמנם ניתן עידוד לנאמנות המשפחתית ,אך התעשרות קלה ומין ללא מחויבות, מושגים לעיתים קרובות על חשבון הנאמנות לקהילה. הערים הדרומיות המרהיבות של הסדרות בשעות השיא הן גם רחוקות מאד כלכלית ורוחנית מהעיירות הצפון של הסדרות, בשעות היום.

אופרות הסבון המלודרמטיות של שעות השיא והיום החלו דומות אלו לאלו מכמה בחינות: סיפורי הרפתקאות, ערכי הפקה משובחים יותר, סצנות רבות יותר מחוץ לאולפן יובאו אל שעות היום, שושלות עשירות שהונן נצבר בדרך מסתורית.

סדרות הערב, אימצו את הנוהג של סדרות היום להסתיים ברגע מותח במיוחד כדי לשמור על רמת ציפיות גבוהה של הצופים לאורך השבוע. יחד עם זאת, מדובר בשני ז'אנרים שונים לגמרי.

אופרות הסבון של הערב עוסקות יותר בחתירה לעוצמה מאשר באושר מכיוון שהן משודרות במשך שעה בשבוע בלבד ,ומכוונות לקהל צופים גברי הרבה יותר, הן מסתמכות הרבה על זוהר, קצב מהיר ופחות על ניתוח האינסופי של קונפליקטים אישיים. העושר, שאפתנות אכזריות מוצגים בשעות הערב בצורה אוהדת. (בשונה משעות היום). ההבדל בין שני הז'אנרים קשור ל"לנשיאה בתוצאה"

אופרות הסבון המשודרות בשעות היום מניבות הכנסות מפרסום והרשתות מקצות לתוכניות זמן פרסום כפול באורכו מזה המוקצה בשעות השיא. סדרות רבות הן בבעלותם הישירה של יצרנית הסבון המובילה, ומכאן שמו של הז'אנר. כיום חברות אלו יוצרות רק קומץ תוכניות שנחשבות למיושנות  מיועדות לקהל מבוגר. כאשר חברות הסבון הפיקו תוכניות משלהן, הן הכתיבו חלק ניכר מהתוכן ואף שילבו את מוצריהן בעלילה.

בניגוד לכך, שמות מותג  אינם מופעים כיום כלל באופרות סבון של ימינו, גם לא מוצרי ניקוי אך הפרסומות אכן ממשיכות בקו הכללי של הסדרות. הפרסומות מציגות סיפורים אופטימיים, בעלי מוסר השכל המייעצים לנשים כיצד להיות זוהרות, כיצד להפוך את ביתן לנאה, כיצד לחקות את הכוכבות בסדרות להחזיק בגברים שלהן.

למרות שכמה סדרות פותחות כיום בצילום פנוראמי של העיירה, רובן מותירות את קהילת הסבון כולה לדמיונם של הצופים. הקהילה הוא רעיון יותר מאשר מקום פיזי. היא נודעת לנו בעיקר דרך החיים הפנימיים של תושביה: הסלון בית החולים המשרד וכו'.

הקהילה מורכבת מרשתות שזורות זו בזו, שלושים ארבעים בני אדם שרובם מכירים זה את זה או קשורים זה לזה בקרבת דם. לקהילה זו יש עבר ,ההווה שלה מתייחס לעברה שהוא מלא תככים פרשיות אהבים .הצופה צריך לפענח סבך של שישה סיפורים ויותר, כולם שזורים זה בזה.אין גיבור אחד ראשי. בעבר-קריין היה מסביר בתחילת כל תוכנית מה שאירע זה עתה .

כיום-אופרות הסבון מפתות את הצופה בכמה סצנות קצרות המציגות כמה מסיפוריהם, סדרה של סצנות וכל סצנה הדמויות מדקלמות את חדשות האירועים האחרונים ומספרת על תחושותיהן בקשר להם. 4-5 דקות לאחר מכן נפתחת סצנה חדשה, דמויות שונות מגיבות לבעיה אחרת.

הצופה מתבונן במתרחש מעמדה מיוחסת, מגלה את הסודות והתרמיות של הדמויות חודשים לפני יתר הקהילה. הסגירה המעוכבת של כל מעגל ועלילה משנית, מאפשרת לצופה להרהר בתוצאות של התנהגות אישית ולדמיין פתרונות ולגבש לעצמו שיפוט. בצורה זו ,זוכה הצופה להכיר את הקהילה מקרוב כך הוא מתמכר לה.

הריאליזם השטחי נוטע בנו אשליה של "חיים". הסביבה הביתית והמקצב הנינוח, מעודד את הצופה להאמין במתרחש. השיחות מתנהלות באיטיות רבה "רדיו עם תמונות " (הסיבה לכך - המפרסמים הניחו שעקרות הבית עסוקות ומאזינות יתר מאשר צופות).

יש זמן "לפרש" את הדמות, התקריבים יוצרים תחושת אינטימיות. התפאורה מוכרת  וחוזרת על עצמה  - סלונים, משרדים, מסעדות, בתי חולים מוארים היטב,.

באופרות הסבון של שעות היום יש מעט מהזוהר מאשר של שעות השיא. לצופה קל לדמיין שהשיחה מתנהלת בזמן אמת,

אופרות הסבון אינן מציגות בפנינו שיקוף מציאות, אלא יומיומיות מעוותת ומסוגננת  המסוננת אלינו דרך מאות מוסכמות מוגדרות, לדוגמה;
>הדמויות בסדרות סועדות רק לעיתים רחוקות, הן בדרך כלל מכרסמות חטיפים ולוגמות קפה אם הן אוכלות, הדבר נעשה לרוב במסעדות.
>האמהות מועלת על דרך נס, אך רק לעיתים רחוקות אנו רואים נשים מטפלות בילדים .
>האימהות מתגאות בילדיהם אך הילדים כמעט אינם מופיעים על המסך, הטיפול בילדים הוא בלתי נראה.
>חיי המשפחה הם אידיאלים, אך שיעור הגירושין גבוה פי שניים מהמקובל בחברה האמריקאית.
>בבתי החולים מספר הרופאים עולה על מספר החולים.
>אנשי מקצוע דנים בעיקר בבעיותיהם האישות יותר מאשר בעבודתם.
>אף אחד לא מקלל אף פעם, אף חפץ אינו זז ממקומו (אלא אם התרחש שוד)
>יחסי מין אסורים מובלים תכופות להריון ולאחריו בהפלה.
>אנשים מתים רק לעיתים רחוקות ממחלות מוכרות וכרוניות (דבר שיפחיד את הצופה)
>קרובי משפחה שאבדו שבים ומופיעים לעיתים קרובות.
>באופרות הסבון ההיבטים הסנסציוניים הם המושא הנוח ביותר ללעגם של מציצנים שאינם בקיאים בה. באופרות סבון רבות הקהל מוזמן להכיר את האליטות :את ראש העיר, ראש המטה של בית החולים את הקרדיולוג הראשי, כל אחד מהגברים הללו נשוי, מתגורר בבית מואר ,מסודר ומעוצב היטב.
>בקהילה זו של המעמד הבינוני, משולבים כמה מבני השכבות העניות והעשירות ביותר. העשירים הם לעיתים קרובות נפוחים מדי, העניים הם חסרי כל טקט ועידון, יחד עם זאת ,הן העשירים והן העניים שותפים לבעיות המטרידות את בני המעמד הבינוני. אם העושר אינו מבטיח לעשירים אושר, הרי שהעניים לעיתים מתחזקים בזכות עוניים.
>הרומנטיקה היא מרכיב מרכזי בעולם הסבון, היא חמקנית ומסוכנת, יכולה לפלוש לחיי האנשים בכל רגע נתון. חציית גבולות הצבע או הדת ,ולו גם דרך דמויות בדיוניות, אינה מקובלת גם על דעת מנהלי הרשתות.
>כתוצאה מתנועה לזכיות האזרח בשנות הששים ,כוללות כיום רוב הסדרות זוג שחור או שניים בקהילה, שמלבדם היא על טוהרת הגזע הלבן. מדובר בבעלי מקצועות חופשיים, שאינם נבדלים במאום מעמיתיהם הלבנים, מלבד צבע עורם, ומצליחים להשתלב היטב בקהילה הלבנה. קשריהם הרומנטיים מוגבלים, עקב מספרם המועט של בני גזעם בסדרה. לעיתים רחוקות ביותר אופרות הסבון מתעמתות בכל זאת עם סוגיות שבאמת משקפות את מכאוביה של הקהילה השחורה. בני מיעוטים הם דמויות שוליות באופרות סבון.

אופרות הסבון מציעות הרמוניה והומוגניות ,הקהילה גם מקנה מידה ניכרת של יציבות. על אף הגירושין והנישואין-מחדש המתרחשים בה שוב ושוב, הקהילה, כך מובטח לנו, נמשכת לעד. 

זרים נכנסים לסדרה אך גרעין המשפחה מתמיד. לזר יש תפקיד חשוב בחוזקו את ערכי הקהילה. דרך עיניו של הזר, מתאפשר לצופה להעריך את מלוא המעלות המוסריות. בדרך כלל זר נכנס כקרוב משפחה של אחד מתושבי העיירה. לעיתים קרובות , הוא או היא מגיעים כנבלים המתכננים לנצל את הקהילה או לסכן אותה. אם הדמות אינה עתידה להיפלט מהעלילה, היא חייבת לעבור בשלב מסוים המרה.לאחר שהסבה נזקים כה רבים ותעתועי הגורל, חייב הנבל להכיר בעליונותה המוסרית של הקהילה ולהחליט לזכות בכבוד שכניו. המרות כאלה נפוצות בז'אנר אופרות הסבון.

בעולם של אופרות הסבון, החיים אינם קלים. על אף מאמצים להפוך את הדראמות של שעות היום לאופטימיות, הן מתאפיינות עדיין בסבל רב. ככלות הכול, בעיות הן ציר העלילה המרכזי של הסדרות. הבעיות הן: ביגמיה, ניאוף, בגידות, ילדים מחוץ לנישואין, משולשי אהבה, הונאה ויריבות מינית, וזו רק רשימה חלקית.

בשנות השמונים, החלו הסדרות גם לבחון  סוגיות חברתיות כגון; התמכרות לסמים, השמנת יתר, גילוי עריות, כריתת שד, התעללות בילדים, נשים מוכות, קרירה לעומת משפחה, ניתוחים פלסטיים ואונס.  החשש מפני הרמיזה למציאות ציבורית גדולה ועגומה, מונע התייחסות לסוגיות כגון תמותת תינוקות, סגירת מפעלים, אבטלה, בעיית חסרי בית ומלחמות.

תהא הבעיה אשר תהא, היא תמיד מטופלת כבעיה אישית ולא כסוגיה חברתית או פוליטית במקורה. אנשים מביאים על עצמם סבל כשהם נכנעים לפיתויים שידוע להם היטב שהם עומדים בסתירה לטובת המשפחה והקהילה.

הדגש על בעיות אישיות, מטשטש את התרבות החברתית והפוליטית שבה חיים תושבי ארה"ב בפועל. בעולם הסבון הקורבן תמיד מואשם.

הדגש הבלעדי על בעיות אישיות אינו מאפיין ייחודי של ז'אנר אופרות הסבון. מדובר יתר בשיקוף מדויק של התרבות הא-פוליטית הייחודית בארה"ב.

בברזיל, שם אופרות הסבון של שעות הערב הן דיבוק לאומי המתאפיין בטקסי צפייה במשותף של ידידים ובני משפחה, ויכוחים פוליטיים וחברתיים בענייני השעה משולבים בעלילות הסיפורים כדבר שבשגרה. אופרות הסבון הברזילאיות אינן עוסקות בקהילות מיתיות שורדות לנצח. מדובר בדראמות המתנהלות  בערים מודרניות, הבוחנות בעיות חברתיות עכשוויות, נמשכות ששה עד עשרה חודשים, ולאחר מכן מוחלפות בעלילות ודמויות חדשות לגמרי.מכוון שמדובר בשעות שיא הן מופקות ע"י מיטב הכישרונות בטלוויזיה  הברזילאית ,ומושכת קהל מגוון יותר.

ביחד   עם המהפכה  המינית , גם התרבות הטיפולית חדרה לרוב קהילות הסבון של אמריקה – הבעיות אינן רק אישיות הן מתפרשות –מתרפאות דרך תובנה פסיכולוגית-הדמויות שואלות כל הזמן אחת את השנייה כיצד הן "מרגישות" בקשר לכל דבר שהוא, עודף של פסיכולוגיזציה.

רבים ממעשי הרשע שמבצעות דמויות הסבון ממוקמים אף הם בנקודת ראות פסיכואנליטית. ברוב אופרות הסבון יש פסיכיאטר או מטפל   המשתמש בסמכותיות של השפה הטיפולית כדי להסביר את מקורות הפגמים ההרסניים של האנשים.                                          

אופרות הסבון והפמיניזם, ביחד עם המהפכה המינית והתרבות הטיפולית, גרסת הנשים השתנתה, לא עוד נשים ישובות בביתן ודנות בבעיותיהן על שולחן המטבח. כיום ,רוב הדמויות של הנשים עובדות כעורכות דין, מנתחות ועיתונאיות, ודנות בבעיותיהן בארוחות צהרים עסקיות או בסעודות חטופות במזנון בית החולים. הן אינן האליטה השלטת בקהילה, אך בזכות קשרי הידידות שבניהן, הנשים המצליחות משמרות את המרקם של הקהילה. הן לא מאימות על הדעות הקדומות של הקהל, לכל אחת יש בעל וילדים, או שהיא משתוקקת להם.

הן נענשות עד מהרה על תשומת לב רבה מדי לקרירה –וזאת ע"י ילד סורר –עד שהן מחזירות את המשפחה לראש סדר העדיפות, גם כשהן בעבודה הדבר המעסיק אותן הם בעיות המשפחה והחברים. למרות הסטאטוס הגבוה ,הקרירה וכו' .מדובר בנשים בעלות השקפת עולם מסורתית שמתייחסות במלא הרצינות למשפחותיהן ולקהילתן. אם הן מאימות על עקרות הבית בקהל, זה משום שהן ממלאות תפקיד של "סופר-וומן" בקלות מחרידה כל כך, הן מוכשרות מצליחות, מרוויחות, אין פגם בתלבושת ובתסרוקותיהן, ילדיהם שאותם רואים לעיתים רחוקות לא משבשים את שגרת החיים שלהן, הן מכינות ארוחות נפלאות עורכות חגיגות קהילתיות בצורה אלגנטית במטה קסם. זהו פמיניזם בגרסתו הטלוויזיונית- נשים שיש להן הכול, ומצליחות-ללא עזרת גברים.

הסיפורים מגלים לרוב אהדה כלפי הנשים,אף שהשיחות לועגות לכל התייחסות ישירה לפמיניזם. הגברים אינם האויב באופרות הסבון, אבל המצ'ואיזם שלהם מהווים תכופות מושג ללעג. סוגיות פמיניסטיות משמשות לעיתים אתנחתות קומיות במאבק בין המינים.-הבעיות חייבות להיפתר באופן שיאשש את ערכי המשפחה והקהילה.

אופרות הסבון מצליחות בזכות הציפיות והמאווים הבלתי –ממומשים של הצופים. הלכידות החברתית של אופרות הסבון אשר מאוימות כל הזמן על פגמים מוסריים, לבסוף נמצא פתרון לקונפליקט.(בעל שחזר אל חיק אשתו). למרות כל הבלבול והפגמים שבאופרת הסבון ,היושר והנאמנות זוכים לאישוש מחדש, הצופים מתרגשים ונהנים מהשתלשלות העניינים .עצם יכולתה של הקהילה להתגבר על בעיות, מקנה לה את מעמדה כמפלט האמיתי של הגינות. על אף האישוש מעת לעת של סדרי מוסר מסוים, הלקח הקבוע יותר הוא שהחיים, ברובם, אינם כפי שעליהם להיות, כלומר,  המתח הדרמטי של אופרות הסבון נשען על עמימות מוסרית .לצופים יש שפע זמן להזדהות עם שני צדי הבעיה. החיים באופרות הסבון מכאיבים, אך תמיד יש סיכוי לשיפור.על אף המהלומות הקשות, הכול זוכים להזדמנות נוספת, זהו תמצית הבידור הסבוני.

 רונלד רייגן היה מתקשה לנסח זאת טוב יותר. דבר אינו אמריקאי יותר מאופטימיות המלווה בתחושת חרדה מתמדת. האמונה בהזדמנות נוספת היא מאבני הפינה של החלום האמריקאי, היא מכשירה את הקרקע לבידור ממכר.

אופרות הסבון מעודדות את הצופים לברוח מחייהם, להתעלם מהבעיות הממשיות בקהילתם ואומתם, ולהשתוקק לאהבה מושלמת בקהילה אגדית. הן מאפשרות הפוגה ,ונותנות את האשליה המנחמת כי אינם לבדם.

דף מידע לתלמיד בנושא אופרות סבון
מקור:
אופרות הסבון החלו דרכן כסדרות תסכיתים בני רבע שעה ברדיו  בשנות השלושים, בארצות הברית. בשנות החמישים עברו אופרות הסבון מהרדיו לטלוויזיה. הן שודרו כתוכניות לצהריי יום מדי יום ואפשרו לעקרות הבית לצפות בטלוויזיה באמצע עבודות הניקיון. הז'אנר פותח משיקולים מסחריים: בעלי הרשתות היו מעוניינים למשוך את קהל עקרות הבית ,במקביל למשוך מפרסמים אשר יפרסמו מוצרים המיועדים להן.
80% מכלל אוכלוסיית הצופים הן נשים.(על כך נלמד בהמשך)

השם אופרת סבון-המילה סבון נקשרה לתוכנית, משום ששידוריה ליוו את הפרסומות לסבונים ולסוגים שונים של חומרי ניקוי ביתיים. המילה "אופרה" היא אירונית בהקשר זה, משום שאף כי האופרה נמנית עם האומניות המכובדות והחשובות, רק לעיתים רחוקות מתייחסים ברצינות לסיפורי המעשה שלה.

מאפייני ז'אנר אופרת הסבון 
אופי - מלודרמטי
*נושאים עיקריים- יריבות אישית בין אנשים ומשפחות, מאבקי יוקרה וכוח, אהבות ומריבות, קנאות ובגידות, נישואים וגירושין, טרגדיות-הריונות הפלת- מוות.(נושאים שבעבר היה עליהם טאבו)
*הנושאים מעוררים בלב הצופה רגשות חזקים של :רחמים, שנאה קינאה צער וחרדה, שסוחפים ומושכים.
*מבנה העלילה - ריבוי עלילות, הסתבכות עניינים, עלילות בעלות סוף פתוח, שבהן שיא רודף שיא בלי להגיע לסיכום סופי -ריבוי של שיאים בפרק אחד.  עיקרון של דחייה ועיכוב- יש חלוקת מידע מיוחדת בין הדמויות לבין הצופים.
*אוסף דמויות מרכזיות גדול אין דמות מרכזית אחת, רוב הדמויות קשורות אחת בשניה בקשרי משפחה-קהילה.- רוב הדמויות הן נשים, הגיל הממוצע של הנשים הוא 30-40. דמויות לבנות מן המעמד העליון. הנשים מצליחות לשלב חיי קרירה ומשפחה והגברים מוצגים כדמויות רגישות וטובות.- משנות השישים  נוספו לסדרות זוג שחור או שניים בעלי מקצועות חופשיים.
*מספר מצומצם של משפחות, הקשורות זו בזו בד"כ בקשר רומנטי,  נשואים בעבר או בהווה ומורכבות ממספר דורות.
*שפה אורקולית: -סוגי שוטים- ריבוי תקריבים.
תנועות מצלמה-איטיות
עריכה-  חיתוכים פתאומיים ברגעי השיא.
מוסיקה- רגועה שמתגברת לקראת השיא.
תפאורה- אשר מקדמת את העלילה
זוויות צילום מיוחדות.
מיקום-משתנה- סלון, מסעדה, משרד...
*המיקום- ערים יפות ובתים מרוהטים היטב, אתרי ההתרחשות חוזרים על עצמם- בעיקר משרדים, מסעדות ,בתי חולים מוארים,  בתי משפט-  הדגש הוא על העולם שבין הכתלים.
*מבנה הזמן- הזמן הפנימי בסדרה הוא לא זמן אמיתי. הזמן מורכב ומסובך אירועים מתפתחים עפ"י לוח זמנים מטורף משלו , דמויות נעלמות לזמן ממושך ושבות, ילדים נוטים להישאר באותו הגיל שנים רבות. סצנות מופסקות ומוכנסות לתוך סצנה אחרת המתרחשת בזמן ובמקום אחר עם דמות אחרת ואחר כך חוזרת הסצנה שהופסקה והשיחה ממשיכה במקום שהופסקה.
*תדירות השידור- שידורים בזמנים קבועים ותכופים, בדרך כלל  שידור יומי. משך הפרק - 40 - 50 דקות.
*אוכלוסיית הצופים-בעיקר נשים, עם העברת התוכנית לשעות השיא נוספו קהלים נוספים.
*סוגי הטיפוסים –דמויות סטריאוטיפיות.-רופאים, עו"ד, אנשי עסקים, אישה שתלטנית ומרשעת, האישה הטובה, בני אדם רגילים הנענשים ע"י הגורל בלא הצדקה, אנשים הנתונים לחסדי הגורל.

מבנה דרמטי
אופרת הסבון היא במידה מסוימת היפוכה של הדרמה, שבה הפעולה מתרחשת במקום ובזמן קצובים, ומתפתחת מהתחלה ומכוונת לקראת סיום הכרחי, .כל דקה היא גורלית, שכן היא מקדמת אותנו לקראת משבר ופתרונו. -באופרת סבון שולט עיקרון הפוך של דחייה ועיכוב. לא הפעולה אלא עיכובה, לא הסוף אלא מניעתו מהתרחשות. אין פלא שלמרות הסתירה על פני השטח, מואשמות אופרות הסבון בכך שמצד אחד לא  מתרחש בהן דבר ,ומצד שני הן ניזונות מאין סוף משברים מתמשכים (דפנה למיש 1994)

אם כן, אופרות הסבון הן בעלי אופי סדרתי, עם יצירת המשכיות מתמדת השוללת סגירת העלילה. כמו כן, כל פרק מאופיין בריבוי עלילות ודמויות, כשיש הפרדה גסה וחדה בין החלקים.

עלילות ריאליסטיות מסורתיות בניות מהתחלה  אמצע  וסוף. ואילו באופרות סבון בנויות מאמצע מתמשך ללא סוף .יותר מזה, גם עלילות שלכאורה הסתיימו, כמו מותו של אחד השחקנים, עלולות להיפתח שוב, עם חזרתה של הדמות לחיים בתואנה כזו או אחרת. האמצע הזה האינסופי אומר שאופרות הסבון אף פעם לא במצב של איזון ורוגע,  עולמם תמיד מלא הפרעות ואיומים (פיסק 1984).

כאמור, לעלילות אופרות הסבון אין שיא שיסגור אותה, אין נקודה שבה נראה שהכל בא לסיום. בסופו של דבר התוצאה של רוב העלילות אינה חשובה יחסית. מה שחשוב הוא התהליך שאותו עוברים האנשים כדי להגיע לתוצאה. ההנאה באופרות הסבון היא בלראות איך האירועים מתרחשים ולא האירועים עצמם. החשוב הוא איך הדמיות מתנהגות ומרגישות בתגובה לאירועים.

הפתרון הזמני אותו מציעה אופרת הסבון, הוא רק פתרון שמוביל לקראת בעיות חדשות. הדחייה והתהליך מעוברים במשחק ובהבעות פנים, המצלמה מתמקדת בהבעות הפנים (בצילום תקריב) מעניקה זמן לצופים לא רק לחוות את רגישות הדמות, אלא לדמיין מה מרכיב את ההרגשה הזאת, ומה הביא אותה.

מוטיב ריבוי הדמיות וריבוי העלילות, מאפשר לבחון מגוון של נושאים ועמדות. יש חשיבות לאלמנט המידע . באופן קבוע אנו הצופים יודעים יותר מהדמויות הפועלות. יש דמויות שמגיעות לרמת המידע שיש לצופים ,אך ברוב הזמן לצופים יש עליונות על הדמויות, וחלק ניכר מהמתח של הצופים זה לראות כיצד הדמויות חושפות את המידע שאין להם. לכמות המידע שיש לדמויות תפקיד חשוב בבניית שיאי המשנה של העלילות. יתרה מזה , ככל שאופרת הסבון צופנת סודות בעלילתה,  היא מגלה לנו המון כצופים.

המבנה הייחודי הזה של אופרות הסבון, גורם לצופים להיות במתח כל הזמן ,משום ששיאי המשנה מפוזרים על פני הפרק כולו כל שיא תומן בחובו זרעים להמשך הבעיות. עלילות המשנה "תומכות" בעלילה הראשית מבחינת תמאטית.

דמויות
ריבוי הדמויות באופרת סבון והעובדה שאנו צופים בהן בהמשכיות, גורמת לנו להכיר אותן מקרוב, כשאנו נכנסים לבעיותיהם הפרטיות. הדמויות בתוך אופרת הסבון חיות בתוך מערכת הכללים המאפיינת את אותה קבוצה, אותם כללים וחוקים של הסביבה החברתית.

עיקר הדמויות הן בגילאים 30-40, בדרך כלל אין ייצוג לילדים וזקנים . רוב הדמויות הן על טוהרת הגזע הלבן אנגלוסקסי אירופאי. לאחרונה החלו להכניס גם שחורים. רוב הדמיות באופרות סבון אינן נשואות במובן הרגיל של המילה. רוב הדמויות הן או גרושות או חיות בנפרד מבני זוגם. אופרות הסבון מציגות את רוב דמויות הגברים כדמויות טובות ורגישות. מובן שחלק מן הדמיות הן בברור סטריאוטיפ של טוב או רע חלקן מורכבות יתר ומגלות פנים לכאן  ולכאן.

הנשים באופרות סבון מצליחות לשלב חיי קרירה ומשפחה, ויש להן ייצוג רב יותר באופרת סבון מאשר במציאות. הן דומיננטיות באופרת סבון,  הגברים לעומת זאת , נמצאים ופועלים בהתאם לזימון של הנשים.

הנשים מיוצגות ע"י כמה טיפוסים:
אשת השטן - האישה הרעה היא  מתאהבת ומתחתנת רק עם גברים שיצא לה משהו מהם. היא פוגעת באנשים סביבה מבלי שיהיו לה כל נקיפות מצפון. היא שוברת מוסכמות וטאבואים, משתמשת במיניותה על מנת להשיג את מבוקשה. היא טיפוס אקטיבי וחזק בסדרה, דיבורה יהיה תמיד מוחצן, הופעתה תעיד תמיד על מעמדה החברתי  -כמנהלת חברה. הצופה הנשית אוהבת ושונאת דמות זאת ,לוקחת את צדקתה וחושקת בנפילתה כיון שהיא מגלמת את תשוקת האישה לכוח. הנשים המרושעות משמשות בעצם חבל הצלה לכעס הנשי או לפנטזיה על הכוח הנשי. הסתירות בנשים המרשעת, מאפשרת להן להיות בעלות משמעויות משתנות שפעם מוצדקת ופעם קוראת תגר על חוסר כוחן של הנשים, הן אופייניות לפתיחות הטקסט באופרת סבון.

הדמות הטובה בסדרה - היא דמות מאד חלשה וטובה כיון שהיא זו שקורים לה דברים, מבלי שתהיה לה שליטה על חייה. היא אימא אוהבת מאד דואגת כל הזמן לרווחת ילדיה. מאופיינת בחוסר מעש כללי. יושבת בבית בשל היותה עשירה המשרתים יעשו את רוב העבודה. דיבורה יהיה הססני, הבעות הפנים מביעות דאגה היא תהיה קורבן הנסיבות, ודברים יקרו לה.

כל הדמויות הפועלות, כולל התנהגותם התככנית, אחת היא, שימור התא המשפחתי והכמיהה אחר חיי נישואין מאושרים . כמו כן, החלוקה למעמדות תהיה בד"כ כזו, שתעמיד את הדמויות  הנמצאות במעמד חברתי נמוך, כאלה שאופיין המוסרי עולה על הדמויות בעלי המעמד החברתי הגבוה.

מבנה הזמן
הזמן מורכב ומסובך.
בסדרות אין התייחסות לזמן שמחוץ לסדרה, כלומר, לחיים האמיתיים, קצב האירועים איטי, עונות השנה, חגים,  הסיבה לכך, שהסדרה לא תהיה מוגבלת לזמן ולמקום. כך יכולים הצופים לחוש הזדהות עם הדמויות בסדרה, כמלוות את חייהם ללא הגבלה לזמן אמת. פרק הזמן העובר בין פרק לפרק מגביר את תחושת ההמשכיות הטבעית של הדברים בסדרה במקביל לחיינו הצופים.  עם זאת , פרק הזמן העובר בכל עלילות המשנה, אינו זהה למרות שהעלילות מוצגות בזמן מקביל, יש עלילות שסיומן מתייחס לשעה שונה של היום. יש עלילות שבהן הזמן נראה כזמן "קפוא" וכהמשך טבעי לחלוטין של האפיזודה הקודמת. יש עלילות שיש קפיצה בזמן תוך שימוש בתפאורה שונה ובדמויות נוספות המעידות על התפתחות בזמן. אופרות הסבון נוהגות גם להשתמש בזמן דחוס ובזמן נמתח בהתאם למעורבות הרגשית שרוצים ל"סחוט" מהצופים.

תדירות שידוריהן (מינימום של פעם בשבוע ועד שידורים יומיומיים) אופיין המיוחד של אופרות הסבון יוצרות את האשליה שהגיבורים והמיקום קיימים וממשיכים להתקיים גם שהצופים אינם עמם.

אופרות סבון והצופה (טוב לדיון בנושא ההתמכרות)
מבחינת הצופה הנאמן והדמויות באופרות הסבון כמעט הופכות לחלק ממשפחתו. אך יש הבדל אחד: הוא אינו חייב לטפל בבעיותיהן, הוא מסתכל מן הצד. יש קסם רב בחוויה מכלי שני של רגשות הבאים, בדרך כלל, על סיפוקם. אופרות סבון מאפשרות "שחרור" והזדמנות לריגוש אמיתי ולהוצאת תסכולים, הן מאפשרות להזדהות עם עשירים ויפים או להביט עליהם מגבוה, ליהנות מבכי משחרר ובסופו של דבר לכבות את המקלט ולהשאיר את כל הבעיות האלה בעולם הדמיונות.

הן משתמשות בתכסיס הסיפורי הישן מכולם: הן תמיד מסתיימות בגורם "מעורר תיאבון" - התפתחות חדשה או משבר חדש שנותרו בלתי פתורים במכוון - כדי שקהל הצופים יבקש לדעת מה יקרה בפרק הבא. (הלגה קלר -  לדעת לצפות).

נערים נוטים להתנער מקשר כלשהו עם תוכניות העוסקות ביחסים בין-אישיים, אינטימיות ורומנטיקה - וקושרים אותן לעולם נשי, ואוהבים עניין בתכנים גבריים מסורתיים, כדוגמת סדרות פעולה, ספורט וקומדיות. מן הספרות המחקרית עולה שבנים מעדיפים נרטיבים סגורים בעוד שבנות מעדיפות אותם פתוחים ומתמשכים (דפנה למיש - לגדול עם הטלוויזיה).

לסיכום:
מיליוני צופים ברחבי העולם מכורים לסיפורי הלב השבור אשר מהם קורצו אופרות הסבון המיזוג הנצחי של קרבה ופנטזיה. התענוג שבלהזיל דמעות, חוסר האונים לסייע לגיבורים צמאי אהבה, הראויים לאהבה. הפער שבין נקודות הראות של הגיבורים ובין זו של הצופה (היודע יותר) הפער שבין נקודות הראות של הגיבורים ובין זו של הצופה (היודע יותר) החשיפה לבלתי צפוי, למקרי התרחשויות פתאומיות, צירופי מקרים, פגישת שלא התקיימו, שיחות מקריות, הצלות של הרגע האחרון, תגליות מפתיעות, הפרה מתמדת של כיוון העלילה המסתמן - כל אלה ועוד רבות אחרות נמנים עם הסיבות המיוחסות לפופולאריות העצומה של אופרות הסבון בכל שכבות הגיל, השכלה והמעמד הכלכלי של אוכלוסיית העולם כולו (דפנה למיש).

מערך שעור –ז'אנר אופרות הסבון ומאפייניו
מטרה אופרטיבית:
התלמיד יזהה את מאפייניו המרכזיים של הז'אנר.

דרכי ההוראה:
הקרנת קטע צפייה מתוך אופרת סבון המשודרת מדי יום בטלוויזיה
מטלת צפייה לתלמידים(עבודה בקבוצות)
דיון במליאה (הוראה שיתופית)
כתיבה על הלוח –מאפייני הז'אנר.
דיון בתופעת ההתמכרות לז'אנר .
סיכום

עזרי המחשה:
טלוויזיה, ווידאו, לוח כתה , דפי מידע, קטעי עיתונות.

מהלך השיעור
פתיח:
הקרנת קטע של 3 דקות מתוך אופרת סבון המוקרנת בימים אלו על מסכי הטלוויזיה.
שאלה: האם אתם מזהים לאיזה ז'אנר שייך קטע זה ?
תשובה-אופרת סבון –
מהו מקור השם?

סקירה היסטורית
אופרות הסבון נקראות כך על שם המפרסמים הראשונים- חברות למוצרי ניקוי.
בעבר ז'אנר זה נחשב לזול, הוא הוקרן בשעות הבוקר כאשר הצופים הפוטנציאלים היו עקרות בית משועממות ששילבו את מלאכת הבית עם צפייה באופרות הסבון.

אך מאז ועד היום שינו אופרות הסבון שינוי תדמית, היום הן משודרות בשעות צפיית השיא בלוח המשדרים, ההפקה היא יוקרתית יותר ופונות לקהל מגוון.

לכל ז'אנר יש מאפיינים חוקים ומוסכמות משותפים. מהם המאפיינים של ז'אנר אופרת הסבון?

נחלק את הכתה לשלוש קבוצות עבודה, כל קבוצה תתמקד במאפיינים שונים.
קבוצה  א- בנושאי העלילה ובמבנה הפרק.
קבוצה ב- במאפייני הדמויות.
קבוצה ג- במאפייני השפה האורקולית ,התפאורה, וחלוקת הזמן.

הקרנת קטע צפייה מאופרת סבון. (לפחות 20 דקות).

בסיום מטלת הצפייה יערך דיון בכתה (הוראה שיתופית)-כל קבוצה תציג את המאפיינים. המורה תרשום על הלוח את תעודת הזהות של הז'אנר.

בחלקו השני של השיעור יערך דיון בתופעת ההתמכרות לז'אנר תוך דיון בשינויים שחלו מתחילתו ועד היום. (יוצגו קטעי עיתונות הממחישים את ההתמכרות).

מאופרות הסבון של שעות היום, לשעות השיא וכן לאופרות הסבון של בני הנעורים כגון: בברלי הילס, יש לעודד דיון פתוח.

בדיון יש להתייחס למאמר "החיפוש אחר האתמול" מאת רות רוזן.

דפי עבודה
נושאים, מבנה עלילה
דיוקן הדמויות
מאפייני השפה האורקולית

לכתיבת תגובה למערך זה בפורום לחץ כאן

 




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש