דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,890 כניסות לאתר
מסגור מתוך המערך: המושג חדשות בהיסטוריה

מאת: איריס בן נתן-עודד
עריכה: מלמד אורלי



הדגמה והסבר של המושג :"מסגור"

המושג חדשות
סיכום ומטלות לתלמידים
 
מבוסס על ספרו של דן כספי "תמונות בראש – דעת קהל ודמוקרטיה", עמ' 163-155.


הקדמה
:
המושג "מסגור" (מסגרת,frame) ניצב במרכז אסכולת "סדר יום". אסכולת זו נלמדת בהרחבה, בפרק 5.ה. בפרק זה כדאי לתת רקע כללי בלבד לאסכולה זו כדי להבין את הקשר בין מסגור בטקסט התקשורתי לבין השפעתו על כיוון דעת הקהל.


אסכולת "קביעת סדר יום", רקע כללי

דן כספי מסביר כי אסכולת "קביעת סדר יום" טוענת כי בכוחם של כלי התקשורת להשפיע על הציבור על מה לחשוב, או על מה חשוב יותר לחשוב (אם כי אין בכוחה להשפיע על הציבור מה לחשוב).


אמצעי התקשורת קובעים את הסוג ואת אופי המידע שיגיע אל הציבור, ב- 3 דרכים עיקריות:

א. בחירה של נושאים מסוימים והתעלמות מנושאים אחרים. בדרך זו הם "מסמנים" לציבור מה הם הנושאים החשובים שעל סדר יום.
ב. הבלטה של נושאים מסוימים וסימון הנושאים המרכזיים שצריכים לשמש כמדד להערכת תפקוד המנהיגים הפוליטיים.
ג. מיון הנושאים לקטגוריות שונות ומתן דגשים לפרטים מסוימים באירוע, מתוך כוונה להבהיר לציבור במה מדובר ולהציע זוויות לניתוח ולפענוח המשמעויות.


לדוגמה:

במהלך שנות ה-80, תפסה בעיית ההתמכרות לסמים מקום מרכזי באמצעי התקשורת בארה"ב. כלי התקשורת בחרו להתמקד בבעיית הסמים על-פני נושאים חברתיים חשובים אחרים, הם הבליטו את הבעיה , ובדקו את הטיפול הממסדי בה. נתנו מקום רב בכלי התקשורת להדגשים (עמודים ראשיים, כתבות תחקיר, דיווחים במרכז החדשות) של בעיית הסמים, עם המשמעויות העמוקות להשלכות החברתיות של התמכרות לסמים.
בסוף שנות ה-80, הראה סקר שנעשה בקרב הציבור האמריקאי, כי 54% מהם סבורים שההתמכרות לסמים היא הבעיה המרכזית והקשה ביותר שעמה מתמודדת האומה. אולם בחינה של מקרי מוות עקב התמכרות לסמים במהלך העשור חשפה תמונה שונה לגמרי: מספר מקרי המוות הממוצע בעשור זה ירד לעומת העשור הקודם.
מסקנה: דעת הקהל בנושא עוצבה לא על ידי מספר מקרי המוות בפועל אלא ע"י מידת החשיבות שהוענקה לנושר בכלי התקשורת.

בעוד הבולטות של הנושא בתקשורת קובעת על מה נחשוב, המסגור של הנושא בתקשורת משפיע כיצד נחשוב על בעיה מסוימת (לפי מה נעריך המידע, מה יהיה כיוון העמדה, הדעה).

מהו "מסגור"?
מסגור: בחירת זווית אחת, נקודת מבט מסוימת
כל סיפור, אירוע או נושא, מורכב מאין ספור פרטים. לכלי התקשורת השונים אין יכולת להציג את כולם. לכל סיפור יש גם כמה זוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, ניתוח או דגש חלופיים. מסגור הוא בחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת, בחירה במסגרת פרשנות מסוימת, שדרכה בוחן/ת ומעריך/ה העיתונאי/ת ומדווח/ת על מראה עיניו/ה. בחירת המסגרת על-ידי כלי התקשורת עשויה להשפיע במישרין על גיבוש הדעות ועל כיוון (חיובי/שלילי) של העמדה והדעה של הקהל בכלל. ההישענות על מסגרות מדיה מאפשרות לעיתונאים לעבד במהירות מידע רב ולהתמודד עם סיקור של אירועים בלתי צפויים במהירות.

לדוגמא: במה שונים מיידי אבנים אלה מאלה?
חרדים המיידים אבנים בכביש בר אילן, מכונים בכלי התקשורת "מיידי אבנים", לעומת פלסטינים המיידים אבנים על מכוניות ישראליות, המכונים "כנופיות צעירים", "אינתיפאדה", "פורעי חוק" שיש להענישם במלוא חומרת הדין. במקרה הזה, זהותם של מיידי האבנים מכתיבה את המסגרת ואת הגדרת האירוע על-ידי כלי התקשורת, כאשר הפרעת הסדר של הפלסטינים נתפסת כפחות לגיטימית.
בשני המצבים, הקוראים והצופים מפנימים ומייחסים משמעות לאירועים על-פי עיקרי המסגרת שכלי התקשורת שידרו. מעשי מיידי האבנים הפלסטינים יתפסו כחמורים בהרבה ממיידי האבנים החרדים.

מסגור: הענקת משמעויות
הסיקור התקשורתי מסדר את האירועים במסגרות פרשנות קיימות. בחירת המסגרת חיונית הן למוען (כלי התקשורת השונים) והן לנמען (קוראים/מאזינים/צופים). העיתונאים מסתייעים במסגרת כדי להבהיר את האירוע, להעמידו בהקשר כלשהו ולהעניק לו משמעויות. בדומה, נמענים נזקקים למסגרת כדי להעניק לאירוע משמעויות. בהיעדר מסגרת כלשהי שני הצדדים מתקשים להתייחס לאירוע.

המסגרות של אמצעי התקשורת הן: רעיון מארגן או קו סיפורי, המעניקים משמעות לרצף השתלשלות אירועים. המסגרת מצביעה על מהות המחלוקת, על תמצית הסוגיה. במידה רבה, המסגרת היא מעין משקפת בעלת תבנית ערכית, שדרכה מתבוננים במציאות. הסיקור התקשורתי מנחיל לציבור מידע שאינו בנוי רק מהעובדות הגולמיות, אלא ארוז בעטיפה אידיאולוגית.

לדוגמה: מאז חודש יוני 2006 ישראל החלה בחטיפה של עשרות משרי החמאס משטחי הרשות הפלסטינית. כלי התקשורת מסגרו אירועים אלה באופן חיובי, הם הוצגו עם סדר והגיון, ומוקמו מתוך השתלשלות אירועים המגלה אהדה לחטיפות: "המעצרים נעשו לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט ע"י ארגון החמאס". שימו לב, "מעצרים" ולא "חטיפות". המסגור, במקרה הזה היה אוהד, החטיפות שודרו כלגיטימיות, מוקמו ברצף אירועים הגיוני לכאורה ובמשמעות חיובית של: עין תחת עין. מסר נוסף שעובר דרך המסגור הוא, ישראל בשליטה (ראו תמונה מצורפת, בה נראים חיילים בג'יפ משקיפים על הרחוב הפלסטיני ממעל, סימן לשליטה), חטיפתו של שליט לא תעבור בשתיקה.


צה"ל עצר את סגן רה"מ הפלסטיני
יום שבת, 19 באוגוסט 2006, 6:33 מאת: אבי יששכרוף וסוכנויות הידיעות, הארץ

מאז נחטף גלעד שליט נעצרו 20 חברי פרלמנט ושמונה שרים פלסטינים (צילום: רויטרס)
נאסר א-דין א-שאער נעצר בביתו במזרח רמאללה. מאז החלה ישראל במעצר שרי חמאס, הסתתר א-שאער ולא הרבה לשהות בביתו כוח צה"ל עצר הלילה את נאסר שאער, סגן ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, לאחר שפשט על ביתו שברמאללה.

לדברי אשתו של שאער, הודא, הפשיטה נערכה בסביבות 04:30, והוסיפה כי בעלה חי במחתרת וכמעט לא שהה בבית מאז חודש יוני, אז נחטף סמוך לרצועת עזה החייל גלעד שליט וישראל ביצעה גל מעצרים נרחב של בכירי חמאס.


מסגור: טכניקות

כאמור, האופן שבו ממוסגרת הבעיה עשויה לקבוע כיצד תובן ותוערך הסוגיה, כלומר מסגרות הן מעין סכמות אשר מציעות לצרכן התקשורת כלי ארגוני שיאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע. בדיקת מסגור היא הבחינה לעומק של הנתיב שדרכו מועבר המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות. (מתוך מבנית לכיתות י"ב של ד"ר אורית גלילי ואורית גת).


מסגור: סיבות ופתרונות

המסגרות בתקשורת מצביעות על הגורמים היוצרים את הבעיה ועל הגורמים שעליהם לספק פתרונות. בדוגמא הנזכרת על חטיפת בכירי החמאס, מסגרו כלי התקשורת את החמאס כגורם לבעיה (חטיפת החייל), ואת צה"ל כגוף האחראי על פתרון הבעיה.


מסגור: חדשות בטלוויזיה

למסגרות הטלוויזיה יש השפעה רבה ביותר על דעת הקהל לגבי זהות הגורמים האחראים ליצירת הבעיה ופתרונה. ניתן לחלק את החדשות בטלוויזיה לשתי קטגוריות מרכזיות של מסגרות.
א. המסגרת האירועית -
מציגה את הנושא על-ידי אירוע בודד, ומתארת נושאים ציבוריים תוך כדי שימוש בדוגמאות ספציפיות. מסגרות אלה מאפשרות להציג תמונות "טובות" – מבחינת הטלוויזיה, ולכן נעשה בהן שימוש טלוויזיוני רב ביותר.
לדוגמא: כתבת טלוויזיה על בעיית העוני תתמקד בסיפורה של משפחה אחת החיה בעוני, מבלי להתייחס לנושאים חברתיים רחבי היקף שגרמו לבעיית העוני, כגון: קיצוץ ממשלתי בתוכניות רווחה, ירידה במקומות עבודה וכו'.
ב. המסגרת הנושאית –
מציגה את הנושאים החברתי באופן כללי ומופשט, תוך כדי התמקדות רבה יותר ברקע ובמתן הסברים והבהרות.
לדוגמא: כתבה טלוויזיונית בנושא העוני תתמקד בדיון עם מומחים, עם נציגי הממסד, תעסוק בגורמים לעוני, במשמעויות החברתיות העמוקות של העוני בישראל וגם במגוון פתרונות אפשריים לבעיה.
אנשי הטלוויזיה אינם אוהבים לעשות שימוש במסגרת זו, מאחר ואין תמונות מיוחדות המתאימות לה, חוץ מ"ראשים מדברים". מסגרת אירועית מתאימה יותר לחוקי המדיום מאשר מסגרת נושאית, לכן הטלוויזיה מרבה להתייחס למציאות דרך מסגרת אירועית.


השפעות מסגור האירוע והנושא על עיצוב דעת הקהל:

צופים הנחשפים לכתבת טלוויזיה, המציגה בעיה מסוימת תוך כדי שימוש במסגרות אירועים, נוטים להטיל אחריות אישית על המעורבים, לדוגמא, להאשים את העניים במצבם ולהטיל על כתפיהם את האחריות לעלות אל מעל קן העוני.
לעומת זאת, צפייה בכתבה המתייחסת לאותה סוגיה תוך כדי שימוש במסגרות נושאיות עשויה להביא את הצופים להטיל אחריות חברתית, לדוגמא, להאשים את הממשל באחריות לעוני ובאי נקיטת צעדים משמעותיים לשיפור מצב העניים.



כיצד ניתן לצמצם את השפעת המסגור בכלי התקשורת?

א) ע"י הצגת יותר ממסגרת ניתוח יחידה לכל אירוע או נושא. בכך משאירים לקהל חופש מסוים לבחור מבין ההיצע הרב ומאפשרים תהליך חשיפה בררנית של הנמענים.
ב) ככל שדעתו של הנמען מגובשת יותר בנושא מסוים, כך הוא יהיה "מוגן" יותר ממסגור כלי התקשורת, והשפעת המסגור תקטן. למשל, אדם המתנגד להפעלת כוח או יציאה למלחמה, כפיתרון לסכסוך בין עמים, יהיה מושפע פחות, אם בכלל, ממסגור חיובי של כלי התקשורת בארצו, בעת מלחמה.
ג) ככל שלאדם יש ניסיון אישי עם הנושא המוצג בתקשורת, כך ממעטות מסגרות התקשורת להשפיע על המסגרות האישיות. למשל, אדם שחי מתחת לקו העוני, ומכיר את הבעיה מניסיונו, יושפע פחות ממסגור כלי התקשורת את הנושא.
ד) ככל שהנמען הוא בעל יכולת קריאה ביקורתית גבוהה יותר וחתרנית, כך תקטן השפעת המסגור עליו. למשל, ניתן לצפות שתלמידי ותלמידות תקשורת יהיו נתונים, עם הזמן, להשפעה קטנה יותר של מסגור הנושאים ע"י כלי התקשורת, מאשר תלמידים אחרים.



מטלות
לתלמידים
מטלה א':
קראו את הידיעה המצורפת , אשר התפרסמה ב-ynet : "פרץ: נשבור את החיזבאללה". וענו על השאלות הבאות:
א) כיצד מסגרה הידיעה את היציאה למלחמה, באופן חיובי או שלילי? נמקו.
בתשובתכם הסבירו גם את בחירת הזווית, ההקשר של רצף האירועים והמשמעויות, הטכניקות, הגורמים והפתרונות של המסגור.
ב) האם התמונות המצורפות לידיעה מחזקות או מחלישות את המסגור? נמקו.
ג) כיצד משפיעה כותרת זו על הציפיות של הציבור לניצחון או להפסד במלחמה?

ידיעה זו התפרסמה בתחילת מלחמת לבנון, יולי 2006, והיא הצטרפה לדיווחים של רוב כלי התקשורת הישראלים אשר מיסגרו היציאה למלחמה באופן...( חיובי או שלילי?), והעלו את הציפיות של הציבור לניצחון מהיר על החיזבאללה.

מאת: רוני סופר, ynet 13 ליולי, 2006
פרץ: נשבור את חיזבאללה
בתום התייעצות ביטחונית בלשכת ראש הממשלה בקריה, אמר שר הביטחון, עמיר פרץ: "צפינו שארגון חיזבאללה ישבור את הכלים ואנחנו מתכוונים לשבור אותו". שמעון פרס: "חיזבאללה חטף את ממשלת לבנון". השר אבי דיכטר: "יש לנו את היכולת להכריע ולשנות את המצב גם בעזה וגם בגבול הצפון"

שרי הממשלה מתייצבים אמש (יום ה') ומכריזים שבכוונת ישראל להפסיק את ירי הקטיושות. "צפינו שארגון חיזבאללה ישבור את הכלים ואנחנו מתכוונים לשבור את הארגון", אמר שר הביטחון, עמיר פרץ, בהתייחסות ראשונה לירי הטיל לחיפה. פרץ אמר את הדברים בצאתו מהתייעצות ביטחונית בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל-אביב. בפגישה השתתפו גם הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, ובכירים במערכת הביטחון. לדברי פרץ, "אין לנו שום כוונה שהאירוע הזה יסתיים כאשר המצב ביחס מול החיזבאללה יהיה דומה למצב שהיה לפני מספר ימים. יש לנו הרוגים בעורף הישראלי. לא יהיו יותר שום חסמים ביציאת כלים. נפגע באופן נחרץ ביותר באותו ארגון שהפר את כל הכללים ורוצה להוביל את המזרח התיכון לתהום ולסחרור אחד גדול. כל הממשלות הריבוניות באזור צריכות לדעת שגם להן יש אחריות ואין לנו כוונה לשחרר שום גורם מהמצב המשברי שבו אנחנו נמצאים. אני פונה לאזרחי ישראל: יתכן שנעבור כמה ימים קשים. אבל אנחנו מוכרחים להיות חזקים כדי שלאחר הימים האלה לא יהיה מצב שיהיה גורם כלשהו במזרח התיכון שיאיים על אזרח ועל ילד ישראלי בעורף".

מטלה ב':
קראו למטה את הכותרת של מוסף מעריב "מה קרה לנו – המחדלים והכישלונות של מלחמת לבנון השנייה"
וענו על השאלות הבאות:
א) הסבירו, כיצד ממסגרת כותרת זו את תוצאות המלחמה?
ב) הציעו כותרת המציעה מגוון רחב יותר של פרשנויות לגבי תוצאות המלחמה.

תוצאות המלחמה: מסגור
מוסף מעריב, 18 לאוגוסט 2006: "המחדלים והכישלונות של מלחמת לבנון השנייה".




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש