דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,938 כניסות לאתר
אירועי מדיה

מאת:  מנשה בן מאיר

מיפוי הנושא
דיון ברמת התלמיד
דיון ברמת המורה
לקריאה נוספת
ביבליוגרפיה

מיפוי הנושא
א . אירוע המדיה הינו טקס ייחודי האופייני לתקשורת הטלוויזיונית של ימינו - שידור חי ההופך את ההיסטוריה לריטואל עולמי. הטענה הרווחת רואה בטלוויזיה כיום את המדיום המרכזי של רישום ההיסטוריה. מצב זה נוצר, בין השאר, כתוצאה מתפוצתם הרחבה של מכשירי הטלוויזיה ובשל השידור החי, המסוגל להעביר בזמן אמת אירועים מכל נקודה לכלל האנושות וליצור חוויה גלובלית.

המושג אירוע מדיה מזוהה בעיקר עם עבודתם של צמד החוקרים, אליהוא כ"ץ ודניאל דיין (Dayan & Katz, 1992). השניים מסווגים את אירועי המדיה לשלושה: הכתרות ולוויות ממלכתיות, כיבושים (לאו דווקא בזירה הצבאית אלא בעיקר בזו הציבורית - הסמלית, דוגמת ביקור סאדאת בירושלים והנחיתה על הירח), ותחרויות. (בעיקר מתחום הספורט).

ב .אירועי המדיה מצויים בתחרות עם כתיבת ההיסטוריה ביחס להגדרת תכני הזיכרון הקולקטיבי. נטען כי אופיים הדרמטי והאישי הנו, בסופו של דבר, מה שנותר בזיכרון.
מאמצי ההיסטוריונים ומדעני החברה להבחין בהמשכיות ולהגיע אל מעבר לאישי נדחקים הצדה לטובת שיאים נרטיביים חזותיים ויכולת מוכחת של השתמרות בזיכרון הציבורי. זאת ועוד; אירועי מדיה המצוטטים באמצעות עריכה או באמצעות המחזה ושחזור בסרטים, בסדרות היסטוריות או בסדרות דרמה המשודרות בטלוויזיה, יוצרים זיקה בין טקסיות ובדיה, והופכים למשכנעת את הטענה שתיעוד מקצועי של ההיסטוריה איננו זהה בסופו של דבר למה שזוכרים.

ג . על ספו של האלף השלישי הפך אירוע המדיה למניפולציה תקשורתית שקופה ושכיחה. יותר ויותר, כך נראה, עושים אמצעי התקשורת וגורמי השלטון יד אחת בשאיפתם ליצור אירועי מדיה מלאכותיים. כך לדוגמה, טוען בודריאר, הפכה מלחמת המפרץ, בחסות רשת ה-CNN, לאירוע מדיה מסוג חדש. כך הפך לדוגמה גם טקס חתימת הסכם השלום עם ירדן להפקה טלוויזיונית מתוזמרת היטב על ידי השלטון.

השקפת העולם הרואה באמצעי התקשורת מכשיר בידי האידיאולוגיה השלטת, תופסת את אירוע המדיה כמניפולציה הגמונית. לדוגמה בלוויית הנסיכה דיאנה בספטמבר 1977, הפך העולם, תחת ה"מטרייה" התקשורתית, שותף לרגע למערכת הערכים (ערכי המשפחה; המסורת; ההמשכיות וכו') המלווה אותו; זו הופכת בחסות אירוע המדיה, למובנת מאליה.

דיון ברמת התלמיד
סיכום המאמר: "אירועים של אמצעי תקשורת: על חוויות "לא להיות שם". מאת דן כספי.
"להיות שם" או "לא להיות שם" זו השאלה הנשאלת ע"י צופים רבים. הטלוויזיה ביוצרה "אירועי מדיה" מקהה את השאלה ויוצרת, למטרות אינטרסנטיות ואוניברסאליות, את ההעדפה הברורה: "לא להיות שם" ולהשתתף ב"אירועי מדיה" מן הבית, לרוב גדוש ומלא משתתפים.אך לפני שנתמקד ב"אירוע מדיה" ראוי להבחין בין שלשה סוגי שידורים חדשותיים:

(1) שידורי חדשות ערוכים מראש.
(2) שידורים חיים של אירועי חדשות
(3) שידורים חיים של אירועים טקסיים, המכונים "אירועי מדיה". שידורים מיוחדים המפרים את השגרה, מספרים על מעלליהם של אנשים בעלי שעור קומה, משדרים מסר אנטי-דטרמיניסטי: האישיות קובעת את השינוי והיציבות ולא כוחות חברתיים-אלמוניים והיא מלכדת קהילות שלמות.

המאמר מתמקד בסוג השלישי ואותו הוא מחלק לתת-סוגים: עימותים, כיבושים, והכתרות. ניתן להבחין ביניהם ע"פ מאפיינים טקסיים-דרמטיים.

העימותים - מאופיינים ע"פ התמודדות טקסית בין כוחות שקולים בנוכחות שופט וקהל, הכיבושים - מאופיינים ע"י מהלך דרמטי-טקסי
הכתרות - טקסי מעבר של אנשי-שם ממצב אחד למשנהו.

15 מאפיינים מסייעים בידינו להבחין בין עימותים, כיבושים, הכתרות והלא הם: התדירות, הכללים, המשתתפים, הסיכויים, האלמנט הדרמטי, היחס לפתרון, הקונפליקט, תפקיד הקהל, תפקיד המגיש, הסביבה, מגע גופני, המסר, התפקיד של המופיעים, השוואה לז'אנרים של הטלוויזיה, התייחסות לזמן.

"אירועי מדיה" משפיעים על קהל הצופים, על המשתתפים, על מוסדות חברתיים והחברה בכלל ועל השידורים עצמם. על הקהל הם משפיעים רגשית (תחושה הרת-גורל, השתייכות,הסכמה) והכרתית (במיוחד שינוי - דעות ועמדות), ההשפעות על המשתתפים באירוע יוצר אצלם מחויבות לשיקולים אוניברסאליים ופחות לשיקולים צרים ואנוכיים. ההשפעה על המוסדות החברתיים באה לידי ביטוי מובהק בהתנהגות ענפי הספורט במעמדים אלה; על החברה משפיע אירוע המדיה בכך שהתחרויות מקהות קונפליקטים וממסגרות אותן, הכתרות נוטות להזכיר מסורות ומדגישות המשכיות, וכיבושים גוברים על מחלוקות בשל ההתפעלות הכללית. ולבסוף ההשפעות על השידורים עצמם: השדרים זוכים לאישור הממסד.

כיצד עושה זאת הטלוויזיה? מעניקה לכולם גישה שווה לאירוע, מובילה את הצופים מקומות שונים במהלך הטקס, יוצרת לכידות דרמטית לסיפור, מעניקה משמעות סמלית ומקודשת, טווה הקשר לאירוע, שולחת מסרים כי אנשים מסוגלים לעשות מעשים גדולים ובעיקר: שהמציאות האמיתית היא זו שנשקפה אליהם מן המסך.

הגדרת מושגים
1. אירוע מדיה: שידור חי מאירוע טקסי שתוכנן מראש וזוכה לפרסום מוקדם ולתהודה רבה לפני ולאחר השידור. לאירועי מדיה יש שלשה  תת-סוגים: עימותים כיבושים, הכתרות.
2. חדשות בשידור חי: אלה החדשות המשודרות בזמנים קבועים הכוללים דיווחים מן השטח, צפויים ובלתי צפויים. קיימות גם "חדשות מתפרצות" שאינן כלולות בלוח הזמנים המתוכנן.
3. טקס: אירוע שיש בו נופך חגיגי, מוגבה מן השגרה היום-יומית, מתוכנן בקפידה, לרב בהשתתפות אנשים ידועים.


דיון
ברמת המורה
מטרות אופרטיביות
* התלמיד יבחין בין שידורי חדשות ערוכים מראש, שידורים חיים של אירועי חדשות לבין שידורים חיים של אירועים טקסיים ("אירועי מדיה").
התלמיד יגדיר את המושג "אירועי מדיה" על שלשת מרכיביו: עימותים, כיבושים והכתרות.
* התלמיד יגלה את השפעות אירוע המדיה על הגורמים המשתתפים באירוע ויזהה את דרכי היווצרות ההשפעה ע"י הטלוויזיה.
* התלמיד יגלה את משמעות אירוע המדיה ברמה המיידית וברמת עיצוב הזיכרון הקולקטיבי.
* התלמיד יזהה את אירוע המדיה כמניפולציה הגמונית.

 דרכי הוראה
1. תרגול ההבחנה בין שלשת סוגי השידורים באמצעות מעקב אחרי שידורים במשך שבוע.
2. תרגול ההבחנה בין שלשת תת-הסוגים של אירוע מדיה: עימותים, כיבושים, הכתרות.
3. מיון אירועי מדיה מפורסמים בשילוב דיון מגדיר: הלווית קנדי, ביקור סאדאת, נחיתת האדם על הירח, מסע האפיפיור בפולין ובישראל, משחקים אולימפיים, הלווית דיאנה.
4. זיהוי ואבחון בין אירועי מדיה "טבעיים" לבין אירועי מדיה מלאכותיים (למשל חתימת הסכמי שלום עם ירדן; הלווית הנסיכה דיאנה).
5. אירוע מדיה כמניפולציה תקשורתית (ע"פ טענת בודרייר) מניפולציה הגמונית (ע"פ אסכולת פרנקפורט).
6. כיצד עובד "אירוע מדיה" ועל מי הוא משפיע? הדגמה וניתוח שיטתי של אירוע מדיה קלאסי.

לקריאה נוספת
1. עיין ערך אסכולת פרנקפורט (או האסכולה הניאו מרכסיסטית) לעניין המניפולציה ההגמונית.
2. עיין בספרו של וולטר בנימין "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" לעניין האמנות המגיעה אל בני אדם (כמו "אירוע מדיה") ולא להפך (כמו הליכה למוזיאון).
3. עיין "במרתון בשידור חי" - תמר ליבס (4 ב: "טכנולוגיה של איסוף מידע והפצתו") לעניין השידור החי כנענה לפטריוטיות פופוליסטית וכמסיחה-דעת מן הדילמות האמיתיות.

ביבליוגרפיה
כ"ץ, א' דיין, ד', "אירועים של אמצעי תקשורת: על חוויית "לא להיות שם", בתוך: דן כספי (עורך), תקשורת המונים זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1995, עמ' 141 - 132.

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש