דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,931 כניסות לאתר
אירועי מדיה

מאת: כהן רינה עריכה: מלמד אורלי

מהלך הלימוד
מטרות אופרטיביות
דרכי הוראה
ביבליוגרפיה
מושגי יסוד
סיכום המאמר: "אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית "לא להיות שם" כ"ץ ודיין
טבלת סוגי אירועים
סיכום המאמר "מרתון בשידור חי", תמר ליבס
ראשי פרקים למערכי שיעור בנושא אירוע מדיה

מהלך הלימוד
אירוע המדיה הנו טקס ייחודי האופייני לתקשורת הטלוויזיונית של ימינו - שידור חי ההופך את ההיסטוריה לריטואל עולמי. הטענה הרווחת רואה בטלוויזיה כיום את המדיום המרכזי של רישום ההיסטוריה. מצב זה נוצר, בין השאר, כתוצאה מתפוצתם הרחבה של מכשירי הטלוויזיה ובשל השידור החי, המסוגל להעביר בזמן אמת אירועים מכל נקודה לכלל האנושות וליצור חוויה גלובלית.
ראוי לחדד את הגדרתו של אירוע מדיה ביחס לשידור החי: כל אירוע מדיה משודר בשידור חי אך לא כל שידור חי הוא אירוע מדיה.

 המושג אירוע המדיה מזוהה בעיקר עם עבודתם של צמד החוקרים אליהוא כ"ץ ודניאל דיין
(Dayan &Katz,1992), השניים מסווגים את אירועי המדיה לשלושה: הכתרות ולוויות ממלכתיות, כיבושים (לאו דווקא בזירה הצבאית אלא בעיקר בזו הציבורית - הסמלית, דוגמת ביקור סאדאת בירושלים והנחיתה על הירח) ותחרויות (בעיקר מתחום הספורט).

אירועי המדיה מצויים בתחרות עם כתיבת ההיסטוריה ביחס להגדרת תכני הזיכרון הקולקטיבי. נטען כי אופיים הדרמטי והאישי הנו, בסופו של דבר, מה שנותר בזיכרון.

מאמצי ההיסטוריונים ומדעני החברה להבחין בהמשכיות ולהגיע אל מעבר לאישי נדחקים הצִדה לטובת שיאים נרטיביים חזותיים ויכולת מוכחת של השתמרות בזיכרון הציבורי. זאת ועוד; אירועי מדיה המצוטטים באמצעות עריכה או באמצעות המְחזה ושחזור בסרטים, בסדרות היסטוריות או בסדרות דרמה המשודרות בטלוויזיה, יוצרים זיקה בין ריטואליזציה ובדיה, והופכים למשכנעת את הטענה שתיעוד מקצועי של ההיסטוריה איננו זהה בסופו של דבר למה שזוכרים.

על סִפו של האלף השלישי הפך אירוע המדיה למניפולציה תקשורתית שקופה ושכיחה. יותר ויותר, כך נראה, עושים אמצעי התקשורת וגורמי השלטון יד אחת בשאיפתם ליצור אירועי מדיה מלאכותיים. כך לדוגמה, טוען בודריאר, הפכה מלחמת המפרץ, בחסות רשת ה-CNN, לאירוע מדיה מסוג חדש. כך הפך לדוגמה גם טקס חתימת הסכם השלום עם ירדן להפקה טלוויזיונית מתוזמרת היטב על ידי השלטון.

השקפת העולם הרואה באמצעי התקשורת מכשיר בידי האידיאולוגיה השלטת, תופסת את אירוע המדיה כמניפולציה הגמונית. לדוגמה, בהלוויית הנסיכה דיאנה, בספטמבר 1997, הפך העולם, תחת ה"מטרייה" התקשורתית, שותף לרגע למערכת הערכים (ערכי המשפחה; המסורת; ההמשכיות וכו') המלווה אותו; זו הופכת בחסות אירוע המדיה, למובנת מאליה.

מטרות אופרטיביות
1.התלמיד יגדיר את המושג "אירוע מדיה".
2 התלמיד יסביר  את משמעות אירוע המדיה והשלכותיו על זיכרון קולקטיבי והסכמה חברתית (קונצנזוס).
3.התלמיד יזהה את שלושת סוגי  אירועי המדיה.
4.התלמיד יבחין בין חדשות בשידור חי לבין אירוע מדיה.

דרכי ההוראה
דוגמאות לאירועי מדיה דרמטיים דוגמת הלוויית רבין, הנחיתה על הירח, אירועי המילניום וכו’, וכן אירועי מדיה דרמטיים פחות המאחדים את האומה סביבם.

ביבליוגרפיה
כ"ץ, א', דיין, ד', "אירועים של אמצעי תקשורת: על חוויית ’לא להיות שם' ", בתוך: דן כספי (עורך), תקשורת המונים זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1995, עמ’ 141-132.

ליבס, תמר, "מרתון בשידור חי", העין השביעית, 11, אוקטובר 1997, עמ' 37. 


מערך זה מותאם להוראת המושג אירוע מדיה בתוכנית הלימודים תקשורת וחברה א המתוקנת (תשס"ו) ובהמשך למערך של מנשה בן מאיר הנמצא באתר.

מושגי יסוד
אירוע -טקס, משהו חריג מיוחד ויוצא דופן                 
מדיה- כל אמצעי התקשורת ההמונים
אירוע מדיה- שידורים חיים של אירועים גדולים, ההופכים המוני פרטים אינדיווידואליים השייכים לרבדים שונים, לקהילה אחת ומרתקים אותם לשידור עצמו. אלו אירועים טקסיים שתוכננו מראש וזכו לפרסום רב. אירועים אלו משודרים לכל העולם באמצעות טכנולוגיות התקשורת.

סיכום המאמר: "אירועים של אמצעי תקשורת: על חווית "לא להיות שם", אליהוא כ"ץ ודניאל דיין, מתוך: תקשורת המונים, מקראה בעריכת דן כספי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1995
צפייה בטלוויזיה היא פעילות שבה המוני בני אדם מנתקים את עצמם מדאגות חיי היום יום , נוטלים "פסק זמן" ונותנים לעצמם להיסחף, כביכול, למקום אחר. הצופים נקראים למקד את תשומת ליבם לאירועים גדולים אשר הופכים המוני פרטים אינדיבידואלים השייכים לרבדים חברתיים שונים, להיות לקהילה אחת, ומרתקים אותם לאותו שידור עצמו. השידורים סוחפים את הצופים אל "המרכז", לא מדובר בשידורים חיים של אירועי חדשות כמו: אסונות, תאונות, אלא לשידורים מאירועים טקסיים שתוכננו מראש ושזוכים לפרסום רב. אירועים אלו מעניקים לצופה תפקיד של משתתף ומציעים לחברה אפשרות של לכידות מחודשת וכל זאת בזכות יכולתה של הטכנולוגיה הטלוויזיונית אשר מעבירה מילים ותמונות בו בזמן לכל העולם. לדוגמה: הגעתו של נשיא מצרים סאדאת   בפעם הראשונה לירושלים בשנת 1977. אירועים גדולים ונדירים כאלה, אינם רבים.

סוגי אירועי מדיה
כ"ץ ודיין מבחינים בין שלושה סוגים של אירועי מדיה: עימותים, כיבושים והכתרות.
עימותים – עימותים הם שידורים חיים של התמודדות טקסית בין יחידים וקבוצות, לעיתים בהשתתפות קהל ושופט, התחרות על פי כללים מוגדרים מראש,  כאשר השאלה היא " מי ינצח?עימותים אלו נושאים אופי דרמטי.   למשל, תחרויות גביע עולם בכדורגל או בכדורסל,(אירועי ספורט) או  עימותים פוליטיים  בין מועמדים לנשיאות או לראשות הממשלה.
כיבושים – כיבושים הם שידורים חיים של " צעדים גדולים לאנושות" בהם גיבור- בתנאי פתיחה קשים –נכנס "בלתי חמוש למחנה האויב". השאלה הדרמטית היא האם ינצח? – הפעולה הדרמטית היא חציית הגבול.(הכיבושים לאו דווקא בזירה הצבאית אלא בעיקר בזירה הציבורית הסמלית ). לדוגמה ביקור הנשיא סאדאת בירושלים , ביקור האפיפיור ביד ושם בירושלים, נחיתת האדם הראשון על הירח.אירועים אלו מעצבים את פני ההיסטוריה , יש להם תרומה מדינית והשפעה תרבותית.
הכתרות ולוויות ממלכתיות- הכתרות ולוויות ממלכתיות הם שידורים חיים של טקסי מעבר של אנשי שם. טקסי כניסה לתפקיד, נישואים  או פרידה. שידורים אלה מזמינים את אלפי הצופים להשתתף בתהליכי המעבר הטקסי של הגיבור ממעמד אחד למעמד אחר,כאשר נרתמים הכוחות באירוע להבטיח יציבות והמשכיות בחברה.לדוגמה, טקס הנישואים של הנסיכה דיאנה והנסיך צ'ארלס, טקס הלוויה הממלכתי של ראש הממשלה יצחק רבין.

טבלת סוגי אירועים

כל סוג של אירוע מדיה כולל מערכת שונה של גיבורים או אנשי שם:
תחרויות תלויות פחות בכריזמה, יש יותר שיווין בין הכוחות המנוגדים והחשוב ביותר הם הכללים. אלה הם אירועים רציונאליים שבהם נתפס המפסיד כמי שנושא כמה מתכונותיו של המנצח. מנצחי התחרויות זוכים לתהילה רבה. לדוגמה נצחונו של קנדי בעימות עם ניקסון(1960).
הכתרות, לעומת זאת,  מציגות לראווה  אדם בעל שם, שזכה לתהילה בזכות הישגיו מנהיגותו או מעמדו הנכבד. למשל: מדענים בטקס הענקת פרס נובל.
כיבושים,  תנאי הפתיחה של הגיבור גרועים והסכנות הנשקפות  לגיבור  הן ממשיות –עד כדי כך שהאנושות עוצרת את נשימתה לנוכח האתגר ותוצאותיו –לדוגמה; הנשיא המצרי  סאדאת בירושלים.  הגיבור מסתכן בכישלון הפעולה, מקריב את עצמו כקורבן בעצם יציאתו למסע . בתגובה הוא זוכה לקבלת פנים חגיגית וטקסית.

המאפיינים של אירוע מדיה
1- משדר המשודר בשידור חי
2- אירוע שמתוכנן מראש ולצרכן יש מידע מראש על קיומו
3- ידועים מראש הזמן והמקום בו יתרחש האירוע
4- האירוע דן באישיות או בקבוצות אנשים הרואית
5-   האירוע בעל משמעות דרמטית או טקסית מובהקת
6 -האירוע בעל משקל שיעשה את הצפייה בשידור לנורמה חברתית

אירועי מדיה משבשים את שיגרת חיינו וגם את שיגרת לוח המשדרים, הם הופכים לנושא מרכזי לשיחה, אנו מתפנים מעיסוקנו כדי לצפות באירוע מעל גבי מסכי הטלוויזיה.

מסקנה שלי (רינה כהן)- רק כאשר מתקיימים כל ששת המאפיינים, מדובר באירוע מדיה. על כל פנים. כאשר צריכים להחליט אם אירוע המשודר בטלוויזיה הוא אירוע מדיה, יש לנמק זאת באמצעות ניתוח הימצאותם או היעדרם של ששת המאפיינים.

השפעות של אירועי מדיה
מה הופך אירוע לאירוע מדיה המשפיע על הציבור? אלו מהתחרויות, ההכתרות והכיבושים שהמדיה מסקרת ייצרבו בתודעת הקהל באירוע משפיע ובלתי נשכח, קשה לדעת ולנבא מראש.

ישנם אירועים שהמדיה משקיעה בסיקורם מאמצים רבים אך אין הם משאירים חותם בתודעת הקהל. ולעומת זאת, ישנן הפתעות – איש לא חזה מראש את הרייטינג האדיר של טקס הגמר  הראשון בתוכנית "כוכב נולד".

לאירועי מדיה יש מגוון השפעות. הם משפיעים על קהל הצופים בבית. על המשתתפים באירוע עצמו, על מוסדות חברתיים כמו פוליטיקה או דיפלומטיה,  על החברה ועל השידורים עצמם.

השפעות על קהל הצופים:
השפעות רגשיות-
קיימת "תחושת הרת גורל" , תחושה שאתה שותף לרגע היסטורי .אנשים מזכירים זה לזה לחדול מכל פעילות אחרת להדליק את הטלוויזיה . קיימת מודעות לעובדה שכולם צופים באירוע. אנשים נרגשים למראה עיניהם, עצובים בלוויה, שמחים או עצובים בעקבות ניצחון או הפסד בעימות/ תחרות ספורט, ועוצרים את נשימתם במתח ברגעי כיבוש דרמטיים.
השפעות הכרתיות - שינוי עמדות, הרגשה שדברים יכולים להשתנות ( אולי יתגשם שלום במזה"ת- למשל ישראלים רבים שינו בן לילה את דעתם על כוונת המצרים ברגע שסאדאת ירד מכבש המטוס)

השפעות על החברה -
יצירת לכידות והפחתת עוצמה של קונפליקטים ועימותים –
אירועי מדיה מחזקים את הלכידות והקונצנזוס הלאומי ותוך כדי כך מצמצמים את המפריד והמבדיל בין אנשים. המשתתפים באירוע מתעלים מעל נקודות המחלוקת ומדגישים את המשותף והמאחד. אירועים מסוג "הכתרות" מציעים  "פסק זמן" להיזכר במסורת ובהמשכיות, כיבושים גוברים על מחלוקות ועל ההבדלים בין בני האדם. כולם חשים שותפות גורל עם הגיבור האמיץ.
יצירת המשכיות ומסורת - טקסים לאומיים, כמו: טקס הדלקת משואות בהר הרצל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, גורמים לעם להתאחד ולהרגיש המשכיות, קשר לעבר ולמורשת ההיסטורית המשותפת.  
יצירת אחדות לאומית ופיוס - טקסי חתימת הסכמי שלום  הם דוגמה לאירועים המחזקים אחדות ומצמצמים קונפליקטים בין העמים.

השפעות על התקשורת
התקשורת מרגישה שהיא חלק מהעם והממסד, השדרנים אינם מסתירים את רגשותיהם ואת התרגשותם, הם חשים שהם חלק מההיסטוריה בהתהוותה , הם משדרים כשליחי ציבור, בנימה חגיגית תוך מודעות לחשיבות האירוע והמעמד המכובד. לוח השידורים הקבוע משתנה לטובת אירוע המדיה.

כיצד הטלוויזיה מעוררת עוצמת רגשות ומעורבות של הצופים?
כיצד מצליחה הטלוויזיה לעורר עוצמת רגשות כה חזקה, יראת כבוד, שינוי גדול בגישה ובעמדות? כיצד מצליח השידור לתפוס את מקומו של הדבר האמיתי ולייצר תחושת ההשתתפות ומעורבות באירוע של הצופים בבית באמצעות הצפייה בטלוויזיה? כיצד נוצרת חוויית הצפייה?
1. הטלוויזיה מעניקה לכל גישה שווה אל האירוע (כולם שווים)
2. צופי הטלוויזיה נמצאים בכל מקום בעת אחת.(הסיקור נעשה ממספר מוקדי שידור)
3. הטלוויזיה מעצבת את הסיפור במתכונת המוכרת לצופים.( מבנה קלאסי של סיפור   דרמטי)
4. הטלוויזיה מוסיפה  פרשנות משלה, בנוסף למה שרצו המארגנים. כל סמל זוכה להסבר    מעמיק וכך יודעים הצופים את המשמעות והמיקום המסורתי יותר מאלו שנמצאים באירוע עצמו.
5. הצגת הדברים נעשית בחרדת קודש . לעיתים השדרנים נותנים לתמונות ולמילים לדבר בעד עצמם.
6. הדברים מוצגים בדרמטיות( השידור  בתחרות ספורט למשל) ויש רציפות בסיפור. השדרן מוסיף נופך משלו כדי לחזק את הסיפור.
7. הדברים מובאים בשידור חי אשר מגביר את המתח אצל המופיעים, השדרנים והקהל.(כן יחתמו או לא?)
8.הטלוויזיה מספקת את ההקשר לאירוע. היא מכניסה את הצופה לאירוע באמצעות תשדירי פרומו  והודעות מקדימות, מרתקת את הצופה בזמן האירוע ומחזירה אותו לשגרה לאחר האירוע באמצעות מעבר לתוכנית אחרת או לפרסומות.
9. חזרות מספקות לצופה תחושת שייכות. החזרה מאפשרת  גם לטקס חד פעמי להפוך לאירוע חשוב.
10. הטלוויזיה חוזרת ומדגישה לצופה שזהו אירוע היסטורי.הטלוויזיה מספקת משימות שבהם יכולים הצופים להשתתף באופן פעיל יותר ומכוונת את תגובות הצופים בבית: למשל קריאה להתפלל יחד,  קריאה להניף דגל במרפסת וכד'.
11.הטלוויזיה משתמשת בצופים הנוכחים באירוע כדי לכוון את תגובות הצופים בבית,
12 הטלוויזיה מאפשרת לצופים לשקול את האפשרות שהמציאות  האמיתית מתרחשת בטלוויזיה והם באמצעות הצפייה בה, עדים לאירוע שעליו יוכלו לספר זאת לדורות הבאים.

לפי כ"ץ ודיין, גורמים פוליטיים מנסים לכפות על התקשורת הגדרה של אירועים גם קטנים כאירועי מדיה, אך התקשורת לא תמיד  ממהרת להיכנע ולהסכים ללחצים של השלטון. עם זאת, אירועים גדולים המשודרים במדיה ובעיקר בטלוויזיה, הפכו  למניפולציה תקשורתית שקופה ושכיחה . אמצעי התקשורת עושים יד אחת עם בעלי ההון וגורמי שלטון בשאיפתם ליצור אירועי מדיה מלאכותיים , המשרתים אותם. לדוגמה בודריאר, טוען שמלחמת המפרץ הראשונה הפכה בחסות רשת הטלוויזיה CNN לאירוע מדיה מסוג חדש. טקס חתימת הסכם השלום עם ירדן בערבה הפך להפקה טלוויזיונית מתוזמנת היטב על ידי השלטון. זה תואם את השקפת העולם הרואה  באמצעי התקשורת מכשיר בידי האידיאולוגיה השלטת , וכך תופסים את  אירועי המדיה כמניפולציה הגמונית . לדוגמה בהלווית הנסיכה דיאנה בספטמבר 1977,או בהלווית הנשיא הנרצח קנדי 1963  הפך העולם תחת ה"מטריה: התקשורתית", שותף להנחלת ערכי המשפחה, המסורת ההמשכיות וכו'. זו הופכת בחסות אירוע המדיה למובנת מאליה.יש הטוענים כי הממשל מעצב את אירועי המדיה לטובת האינטרסים שלו כדי לגייס את הציבור לצידו ולהרחיק את מתנגדיו לשוליים (לדוגמה בהסכם השלום עם הפלשתינאים על מדשאות הבית הלבן ב -1993 לא סוקרו המתנגדים להסכם).

משמעות אירוע המדיה והשלכותיו על הזיכרון הקולקטיבי (משותף)
אירוע מדיה הינו טקס ייחודי, האופייני  לתקשורת הטלוויזיונית של ימינו – שידור חי ההופך את ההיסטוריה לריטואל עולמי. מקובל לראות בטלוויזיה את המדיום המרכזי של רישום ההיסטוריה , בשל תפוצתם הרחבה של מכשירי הטלוויזיה בכל בית ובשל השידור החי, המסוגל להעביר אירועים בזמן אמת מכל נקודה לכלל האנושות וליצור חוויה גלובלית. .אירועי המדיה מצויים בתחרות עם כותבי ההיסטוריה ביחס להגדרת תכני הזיכרון הקולקטיבי, האופי הדרמטי והאישי הינו מה שנותר בסופו של דבר בזיכרון הקולקטיבי.

תכונותיה של הטלוויזיה – כמדיום ריאליסטי, המשדר תמונות, מילים וצלילים, השימוש בחוקי המדיום (דרמה, ריגוש, שידור חי קונפליקט וכו'), שימוש בתמונה חוזרת שוב ושוב (לדוגמה: הצדעתו של ג'ון קנדי,  בנו של הנשיא קנדי הנרצח בהלווית אביו השאירה רושם רב ונחרט בזיכרון הקולקטיבי של הצופה כך גם לחיצת הידיים בין יצחק רבין לבין יאסר ערפאת). מאמצי ההיסטוריונים ומדעי החברה, להבחין בהמשכיות ולהגיע אל מעבר לאישי, נדחקים הצידה לטובת שיאים נרטיביים חזותיים שמספקת הטלוויזיה, אשר מוכחת היכולת שלהם להישמר בזיכרון הציבורי למשך רב יותר. אירועי המדיה מצוטטים באמצעות עריכה או באמצעות המחזה ושחזור בסרטים, בסדרות היסטוריות או בסדרות דרמה המשודרות בטלוויזיה, הם יוצרים ריטואליזציה ובדיה. כל אלו מחזקים את הטענה שתיעוד מקצועי של ההיסטוריה איננו זהה בסופו של דבר למה שזוכרים מהאירוע או למה שבאמת התרחש.

לסיכום: רוב הצופים שואבים את הידע שלהם על האירוע החשוב רק מהצפייה בטלוויזיה ולא ממקורות היסטוריים מחקריים.

סיכום המאמר "מרתון בשידור חי", תמר ליבס, העין השביעית, 11, עמ' 37
מרתון בשידור חי מופעל אוטומטית כאשר מתרחש אסון קשה , החשיפה היא מקסימאלית . זהו השינוי שעבר על מקצוע העיתונות בישראל ובעולם המערבי בעידן האלקטרוני. אירועים כמו אסונות, שערוריות הם הרגעים הגדולים של העיתונים. כאשר ממשלה או צה"ל מאבדים את היכולת לשלוט בדימוי שלהם בעיני הציבור, או כשאירועים יוצאים מכלל שליטה במקרה של תאונה, או שערורייה, נשברת שיגרת הדיווחים הרשמיים של המקורות הממשלתיים .זוהי  הזדמנות של העיתונים להציץ אל "מאחורי הקלעים" ולחשוף איך מתרחשים הדברים באמת. אך אנו חיים בעידן שבו הטלוויזיה היא המקור העיקרי ממנו לומד הציבור על המתרחש במציאות.

משנות התשעים גדל ביותר כוחה של הטלוויזיה בסיקור אסונות. שבירת המונופול של הרשתות הגדולות בארה"ב, הפרטת השידור במדינות אירופה, האצת התחרות הכלכלית והתפתחות טכנולוגיות השידור החי ממוקדים שונים בשטח, הם אלו שיצרו את הפורמט של מרתון בשידור חי בזמן צרה.הז'אנר החדש משתלט על המסך. לוח השידורים המתוכנן מופסק למשך שעות ועל הפרק סיקור האסון. אומנם גם לטקסים יש הכוח לשבור את רצף השידורים הרגיל, אבל הם אירועי מדיה ממסדיים , ידועים מראש ומתוכננים בקפידה.

אצלנו בישראל המרתונים הטלוויזיוניים עוסקים באסונות שעברו על גיבורים מהחיים – רצח ראש ממשלה רבין, או אסון המסוקים. גיבורי הז'אנר האמריקאי הם  "אצולת הסלבריטאים" שהתקשורת בעצמה יצרה אותם  כמו או.ג'יי סימפסון שרצח את אשתו,  הטלוויזיה הפסיקה את השידור כדי להצטרף לסיקור המרדף שהתנהל אחריו.

בישראל שבירת רצף השידורים מציינת את התרחשותו של אירוע חדשותי שעוצמתו גוברת על שיגרת השידורים. מסתבר, שגם אצלנו בישראל, אירוע חדשותי שעוצמתו גוברת על שגרת לוח השידורים אין הבחנה חדה וברורה, בין משבצת העיתונות למשבצת הליכוד הלאומי והבידור הטלוויזיוני.

האם מטרת השידור החי הממושך בעקבות פיגוע טרור הוא לספק לצופים מידע שוטף? לאחד אותו באבל הקולקטיבי?לנצל את המשבר כדי לבחון את ההשלכות של הפיגועים? ואולי לשמור על מתח דרמטי גבוה מזה של הערוצים המתחרים? לדעת ליבס הפספוס הגדול של השידור  החי הוא החמצת ההזדמנות העיתונאית לרתום את עוצמת האירוע ואת משך השידור הממושך, לצורך דיון ציבורי מעמיק בדילמות פוליטיות שבימים רגילים נדחקים הצידה. לטענתה דיון אמיתי ורציני בנושאים ציבוריים אינו מתקיים כי העיתונאים רגילים לעסוק באירועים ובגיבורים ולא במטרות של המדיניות הציבורית. העיתונאים עסוקים בחזרה על השאלות " האם הממשלה תשרוד?" " האם יש סיכוי לממשלת אחדות?"  כתבי החדשות מאפשרים לפוליטיקאים לחמוק מהדיון בשאלות העוסקות בנורמות חברתיות ובמדיניות לטווח ארוך, בעוד שבימים רגילים השליטה במקורות הרשמיים מקלים עליהם לשלוט בסיקור העיתונאי.

הכתבים מאבדים את כוחם במרתון בשידור חי. כפי הנראה, עיתונאי הטלוויזיה  מסתפקים  בכך שהם משביעים את עצמם וזוכים באהדת הציבור באמצעות השידור החי. הם רוצים  להיות חלק ממנו, להתנתק מהדימוי של תקשורת עוינת.לפיכך הם נוטים לאמץ גישה פופוליסטית  ונענים  לרחשי הציבור להתלכדות סביב הממשלה.

כך, במקום שהאסון ישמש לעיתונאים הזדמנות לעלות את הדיון מהמישור הטקטי לסוגיות של גיבוש מדיניות, העיתונאים יוצרים בועה מרתונית המנתקת את האירוע מההקשר ההיסטורי, ומקשרת רק לשרשרת של אסונות וטראומות קודמות דומות, תוך התמקדות בפיגוע העכשווי ובסבל האנושי שהוא גורם לנפגעיו .  

הבחנה בין חדשות בשידור חי לבין אירוע מדיה
כל אירוע מדיה משודר בשידור חי אך לא כל שידור חי הוא אירוע מדיה
שידור חי של אירוע חדשותי הוא אינו מתוכנן, האירוע בדרך כלל מפתיע. המדיה לא ערוכה לקראתו, לכן לצרכן אין מידע מוקדם על המצופה לו, אין ידיעה היכן יתרחש ומתי, אין לו משמעות טקסית מובהקת והצופים אינם נערכים לצפייה בו כאירוע חברתי מלכד.

שידור חי של אירוע חדשותי הוא, בדרך כלל, סביב השליליות, לדוגמה: פיגועי טרור כפיגוע במגדלי התאומים בארה"ב, או פיגוע בדולפינריום בתל אביב, רצח נשיא/ראש הממשלה, מלחמה, התפטרות ממשלה, אסון הטבע הצונאמי. לעיתים, באירוע חדשותי יש "רגע טלוויזיוני" שהוא הרגע הנחרט  בזיכרונם של הצופים, בדרך כלל זהו רגע שיא בחדשות כתוצאה של אירוע מקרי לא צפוי. לדוגמה רגע התפוצצות המטוסים והתמוטטות מגדלי התאומים.

אירוע מדיה משודר בשידור חי אירוע חיצוני שהמדיה מעצימה אותו, מסוקר בערוצים רבים בארץ ובעולם, לצרכן מידע מוקדם על המצופה לו כאשר הטלוויזיה "מזמינה" את הצופה בתשדירי קדימון (פרומו), לצפות במשדר ומציידת אותו במידע על הזמן ומקום האירוע. אירוע מדיה דן באישיות הרואית והטקס הוא  בעל משמעות דרמטית מובהקת – המדיה מציגה אותו כרגע חשוב היסטורי, האירוע משבש את שיגרת יומנו משפיע על סדר יומנו, מלכד את הצופים, ממתן קונפליקטים ובעל משמעות חיובית .

המבקרים טוענים, שהשלטון עושה מניפולציה באירועי מדיה באמצעות המדיה  השלטון מאפשר לכלי התקשורת נגישות מרבית לאירוע, מתדרך אותם מראש בהתאם לרצונותיו וזאת כמובן  לטובת השלטון ולטובתם הם. זאת על מנת לעצב מערכת ערכים בקרב שאר המעמדות, כדי להנציח את ההיררכיה הקיימת של המעמדות, בה יש לשלטון עמדת כוח עדיפה.

במאמר של כ"ץ ודיין היוזם של אירוע מדיה היא לא המדיה, אלא הממסד, אך אירוע מדיה מקבל חשיבות ותפוצה רחבה בזכות הטלוויזיה.

טקס יום השנה לפיגוע מגדלי התאומים הוא אירוע מדיה מכל הבחינות. העם האמריקאי  התלכד סביב הקונצנזוס הלאומי  והצדיע לכוחות החילוץ/המשטרה/כבאי אש, התקשורת תפקדה כמגייסת תמיכת הציבור בהמשך היציבות השלטונית.

למורה: שאלה למחשבה ולדיון בעקבות הדיונים בפורום "תקשורת וחברה";
מאז נכתב המאמר של כ"ץ ודיין, השידור החי וגם אירועים עתירי רייטינג שהמדיה יוזמת ומפיקה, כמו: טקסי גמר של תוכניות ריאליטי כדוגמת "כוכב נולד";  הפכו להיות מאוד נפוצים במדיה. מכאן עולה השאלה: האם אירועים שהמדיה מייצרת, והם עונים על  יתר המאפיינים של כ"ץ ודיין, ראויים להיכלל בהגדרה "אירועי מדיה"?

לפי נייגר ויוסמן, שיש התייחסות נרחבת למאמרם בפרק העוסק בתוכניות מציאות, בתוכניות הלימודים, טקס הגמר של "כוכב נולד" המשודר בשידור חי וזוכה לרייטינג עצום, הוא אירוע מדיה. באופן פרדוכסלי, הרייטינג והמעורבות של הציבור בשידור תוכנית הגמר של "כוכב נולד", שהיא אירוע מדיה שיזמה הטלוויזיה, יכולים להיות יותר גבוהים יותר מאשר הרייטינג והמעורבות של הציבור בשידור של טקס חתימת הסכם שלום שיוזמת ממשלה.

בדיונים שנערכו בפורום המורים, עלה הצורך להבחין בין אירועי מדיה שהיוזם שלהם הוא גורם שלטוני, כמו לדוגמה: טקס חתימת השלום עם ירדן בערבה, לבין אירועי מדיה שהמדיה יוזמת, כמו: טקס הגמר של "כוכב נולד", שבדרך כלל נועד לקדם את האינטרסים המסחריים של ערוץ הטלוויזיה. לכן הציעו המורים להשתמש במונח שאין לו ביסוס במאמרים אקדמיים: אירוע מדיה מלאכותי או אירוע מדומדיה (את הביטוי הגה נריה אבי ישר).

ראשי פרקים למערכי שיעור בנושא אירוע מדיה (כ- 3-4 שעורים)
כהקדמה, מומלץ לתלות בכתה עמודי שער מעיתונים הסוקרים אירועי מדיה שונים ( הפורמט של סיקור אירוע מדיה מאוד בולט)

שלב שני הקרנת לקט מאירועי מדיה
הסכם השלום עם הפלשתינאים על מדשאות הבית הלבן
הלוויתו של רה"מ יצחק רבין
הסכם השלום עם ירדן בערבה
ביקורו של האפיפיור בירושלים
טקס פתיחת האולימפיאדה באתונה
טקס הדלקת משואות בהר הרצל
הלווייתה של הנסיכה דיאנה
חגיגות המילניום

מטלת צפייה- נסו לזהות ולרשום לפניכם אלו אירועים ראיתם? המורה רושמת את האירועים שהתלמידים זיהו על הלוח.
שאלה- מהו המכנה המשותף לאירועים אלו? –במטרה שיציינו שאלו אירועים מיוחדים לא שגרתיים.
אלו אירועי מדיה-יש לכתוב על הלוח את ההגדרה של אירוע מדיה.

שלב שלישי- דיון בכתה במטרה להגיע למאפייני אירוע מדיה
שאלות מכוונות – האם האירועים תוכננו מראש? האם ידוע היה היכן התרחשו? כיצד מאופיינים אירועים אלו? האם בחגיגות? האם האנשים המופיעים באירוע מוכרים לכם או שהם אנונימיים? כיצד אתם נערכים לאירועים מסוג זה? האם חל ששינוי בסדר יומכם בעקבות שידור האירוע?

לסיכום הידע התיאורטי הצגת שקף - אפיוני אירוע מדיה.

שלב רביעי מיון אירועי המדיה לפי סוגים, תוך ציון מאפייני כל סוג
(כדאי להיעזר בטבלה ובלקט שהוקרן) בליווי דוגמאות בהוראה שיתופית.

שלב חמישי- דיון בכתה על השפעות אירועי מדיה:
בדיון יש להדגיש שאירועי מדיה רבים משמשים כקונצנזוס מקומי ולא אחת גם עולמי. באירועים אלו יש הקפדה על לוחות זמנים , גורם לנו לשינוי באורח חיינו באותו היום.

שלב שישי- דיון בכתה כיצד מצליחה הטלוויזיה לרתק את הצופה למסך:
חווית הצפייה –הוראה שיתופית

שלב שביעי-דיון בכתה כיצד אנו זוכרים אירועים היסטוריים:
(השלכות אירועי מדיה על הזיכרון הקולקטיבי) תמונות שנחרטו בזיכרוננו. (חוברת תמונות המאה של "ידיעות אחרונות" בשיתוף מפעל הפיס – 31/12/1999 יכולה לעזור מאד).

שלב שמיני- הבחנה בין חדשות בשידור חי לבין אירוע מדיה:
כדאי לערוך טבלה על הלוח- הדומה והשונה תוך דיון כיתתי (מתוך המאמר של כ"ץ ודיין והמאמר של תמר ליבס) מומלץ לציין דוגמאות.

שלב תשיעי- הבחנה בין אירוע מדיה לפי כ"ץ ודיין לבין אירוע מדיה מלאכותי.
(ראו מערך שיעור ריאליטי טי וי) וזיהוי מצבי גבול. (לאחר שהתבססה ההבנה של אירועי מדיה ודוגמות טיפוסיות של אירועי מדיה,  חשוב לחשוף את התלמידים למצבי גבול. כלומר  לאירועים שמכילים חלק ממאפייני אירוע מדיה עפ"י כ"ץ ודיין, אך לא את כולם. על כל פנים, התלמידים צריכים להתרגל לנמק את תשובותיהם לכאן או לכאן, באמצעות ניתוח מאפייני האירוע הנדון וקישורם להגדרה התיאורטית של אירוע מדיה.


 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש