דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,000 כניסות לאתר
פוליטיקה, סדר יום וחדשות

מאת: בן מאיר מנשה

מיפוי הנושא
דיון ברמת התלמיד 
>הגדרת מושגים
דיון ברמת המורה
>מטרות אופרטיביות
>דרכי הוראה
קישורים

מיפוי הנושא:
גישת "קביעת סדר היום ( (Agenda Setting" - היא אסכולה מרכזית בתחום הערכת השפעתה של התקשורת. על פי אסכולה זו לתקשורת נודעת השפעה רבה על החיים החברתיים: התקשורת קובעת מה הם הנושאים שעל סדר היום הציבורי ומהו ערכם המשתנה. אמצעי התקשורת מעצבים סביבה סימבולית. למקום ולהיקף התקשורתי שלהם זוכים נושאים מסוימים, ולהתעלמות מנושאים אחרים יש השפעה על דרגת החשיבות שאותה מייחס הציבור לנושאים אלה.

ההשפעה המשמעותית של אמצעי התקשורת על עיצוב תמונת העולם מתבטאת בקביעת נושאי הדיון ובדירוגם. מאחר שכך, גם אם אמצעי התקשורת אינם מכתיבים לחברה מה לחשוב, הרי שבעצם קביעתם הכמעט בלעדית על מה ראוי לדבר מבליטה את עצמתה בפועל. ובכ"ז חשוב לזכור כי קשה להוכיח את קיומו של קשר כרונולוגי וסיבתי בין סדר יום תקשורתי לבין סדר יום ציבורי.

טכניקות עיצוב סדר היום פשוטות. סדר הצגת הנושאים השונים בתוך מהדורת החדשות והזמן המוקצב לכל נושא עשויים לעצב את תפיסת הציבור לגבי החשיבות היחסית של הנושאים השונים: טיפול אינטנסיבי בסוגיה כלשהי יסמנה כבעלת חשיבות; אזכור קצר של הסוגיה עשוי לסמנה כאנקדוטה.

נראה כי רעיון קביעת סדר היום בולט במיוחד בתקופות של בחירות, תקופות שבהן מעלים מועמדים פוליטיים נושאים שונים לדיון ציבורי בתקווה לקבוע את סדר היום של מסע הבחירות. במערכות הבחירות האחרונות הפך השימוש ביועצים - אלו שתפקידם לסייע לפוליטיקאי בעיצוב סדר היום התקשורתי - לחלק הכרחי ובלתי נפרד מסדר היום. הדיווח על קיומם ועל פעולתם של היועצים הפך, מסיבות פוליטיות ותקשורתיות גם יחד, לחלק מסדר היום, שלעתים אף מסיט לקרן זווית נושאים חשובים אחרים.

הסתייגות אפשרית מתהליך קביעת סדר היום נוגעת לרודנותם של אמצעי התקשורת וליכולתם לשנות את המציאות עצמה. בעידן תקשורת ההמונים סדר היום המעוצב באמצעות המדיה קובע, ע"פ אסכולת "סדר היום", את עצם קיומם של נושאים ואת דרגת חשיבותם. לעתים דומה כי המאבק על סדר היום דוחה כל מאבק אחר. יותר ויותר נראה כי מערכות בחירות והכרעות פוליטיות, כמו גם מסעות פרסום מסחריים, מתנהלים לא רק באמצעות מסרים המוגדרים מלכתחילה כטקסטים פרסומיים כגון תשדירי בחירות או מודעות, אלא באמצעות ניסיון לעצב באופן מכוון סדר יום ציבורי, לרוב באמצעות תכניות אקטואליה וחדשות. הדיווח הפך למנוף שיווקי משמעותי. במצב דברים זה דומה כי המציאות נאלצת לא אחת להתאים עצמה (בעזרת הפוליטיקאי למשל) לסדר יום מבוקש, רצוי.

דיון ברמת התלמיד
א. סיכום המאמר: כספי, ד' "האסכולה של קביעת סדר יום" (תקשורת המונים כרך ב', עמ' 105-94).
האסכולה של קביעת סדר יום היא אחת הפוריות מבחינה מחקרית. האסכולה צמחה על רקע  אכזבה מאסכולות ההשפעות המוגבלות. המאמר סוקר בצורה שיטתית את עיקרי השאלות שהמחקר התמודד אתן, מעלה את ההשגות הבקורתיות כלפי האסכולה, תוחם את גבולותיה  ומצביע על קירבתה לאסכולות כמו: אסכולת הבניית המציאות ואסכולת ההשפעה  האידיאולוגית (ראה קישורים).

לפניך השאלות עליהן בנוי המאמר:
1. האם ניתן למדוד ולהעריך את היקף ההשפעה של תקשורת ההמונים על סדר היום הציבורי?=
2. על מה משפיעה התקשרת ע"פ אסכולה זו? על עמדות או אל תפיסות, דעות, דימויים של בני אדם?
3. מהו הקשר בין עלייתה של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית לבין ניסוח הרעיון המרכזי של אסכולת "סדר היום"?
4. כיצד הסיקור החדשותי (במיוחד בתקופת בחירות) קובע את סדר העדיפויות שבו ייתפסו הנושאים השונים?
5. האם אמצעי התקשורת משקפים את סדר היום הציבורי, או אולי מעצבים אותו?
6. עד כמה אמצעי התקשרת אמנם משפיעים על סדר היום הציבורי, ולא להיפך?
7. מהו הקשר בין סדר היום התקשורתי לבין סדר היום הציבורי? סיבתי, כרונולוגי או נסיבתי?
8. מהו פער הזמן הנחוץ לאמצעי התקשורת להכתיב לציבור את סדר היום?
9. האם סדר היום התקשורתי משפיע על סדר היום הפוליטי או שמא להיפך?
10. כיצד מתרחשת השפעות הגומלין בין שלשה סדרי יום: של אמצעי התקשורת, של הציבור ושל המערכת הפוליטית? (ראה תרשים מס' 8).
11. מי קובע את סדר היום הפנימי של אמצעי התקשורת ההמוניים?
12. איזו הנחייה מן השתיים: "על מה חשוב" או "כיצד לחשב" מועברת לציבור ע"י אמצעי התקשרת ההמונים?
13. מהם ההבדלים בין תרשים 7 לתרשים 8?

התשובות לשאלות מונחות במאמר באותו סדר בו נתונות השאלות. ניתן בקלות לשלוף אותן, לבדוק אותן, להבינן, לנסחן וליישמן.

הגדרת מושגים:
1.
האסכולה של קביעת סדר יום: זו אסכולה המניחה כי אמצעי התקשורת משפיעים בכך שהם קובעים מהם הנושאים שיעמדו על סדר היום הציבורי ועל מה בני-אדם יחשבו או ישוחחו.
2. סדר יום תקשורתי: סדר יום פנימי של התקשורת הקובע מה יהיו האירועים המסוקרים ומה יהיו הנושאים הבולטים יותר או ממה יתעלמו כליל.
3. קביעת סדר יום בין אמצעי התקשורת: זהו תהליך בו אמצעי תקשורת אחד משמש מקור לנושאים עבור שאר אמצעי התקשורת.
4. סדר יום פוליטי: הוא סדר יום המועדף על המערכת הפוליטית והמותאם לצרכים לאומיים רחבים או אינטרסנטיים צרים.
5. סדר יום ציבורי: הוא סדר היום שנקבע בעקבות השפעת גומלין בין סדר היום התקשורתי וסדר היום הפוליטי.
6. קשר סיבתי: הוא קשר של חברה ותוצאה קשר נסיבתי: הוא חלק מקרי (צירוף מקרים בין שתי תופעות)

דיון ברמת המורה
מטרות אופרטיביות:
1. התלמיד יגדיר את המושגים:
א. האסכולה של קביעת סדר יום (Agenda Setting).
ב. סדר היום התקשורתי, סדר היום הפוליטי, סדר היום הציבורי.
ג. קשר סיבתי וקשר נסיבתי.
ד. הבלטה PRIMING.
2. התלמיד יזהה וידגים את הקשר בין אסכולה זו לבין הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
3. התלמיד יזהה את תכני החדשות כתוצר של מאבק על סדר יום ציבורי בין סדר היום של אמצעי התקשורת לבין סדר היום של המערכת הפוליטית.
4. התלמיד יזהה את יתרונותיה וחסרונותיה של אסכולה זו.
5. התלמיד יבין את הקשר בין אסכולה זו לבין אסכולות הבניית המציאות ואסכולת ההשפעה האידיאולוגית.

דרכי הוראה:
1.
זיהוי, ניתוח והשוואת תכנית טלוויזיה (או כתבה בעיתון) שהצליחה/שלא הצליחה להעלות נושא ל"סדר היום הציבורי" (הדגמה בכיתה); אפשר לדון גם "ביישום" (ראה סעיף 1 להלן).
2, זיהוי, ע"פ הבנת התלמיד, סיקור תקשורתי שהוכתב ע"י המערכת הפוליטית, וקביעת סדר יום ציבורי שהוכתב ע"י אמצעי התקשורת. לעמוד על ההבדלים בתהליכים.
3. מעקב שיטתי ומסודר (באמצעות השאלות ב"סיכום המאמר"), אחרי תהליך התגבשות המחקר בנושא "סדר היום הציבורי".
4. נושא הסרבנות (בעד) הועלה ע"י קבוצות אזרחים באמצעות מודעות, החתמות, ראיונות בתקשורת. אמצי התקשורת קלטו בשלב מסוים שיש לנושא זה עניין לציבור וסיקרו בהרחבה יתירה את הדמויות הפועלות ודעותיהן. המערכת הפוליטית התעוררה והגיבה בעוצמה ויצרה סדר יום ציבורי סוער ומתמשך.
5. דיון וניתוח (תיאורטי ויישומי) ע"פ המודל האופציונאלי ביחס לגישת ההשפעה הגורפת של התקשורת לעומת גישת ההשפעה המוגבלת של התקשורת.

קישורים
1.
עיין בפרק המושג "חדשות בהיסטוריה" (שיקוף מול עיצוב) ביחס לשאלה האם  אמצעי "התקשורת" משקפים את סדר היום הציבורי או אולי הם  מעצבים אותו?

2. עיין בפרק "כתבת החדשות בטלוויזיה - תכנים" ביחס לשאלה כיצד הסיקור  החדשותי (במיוחד בתקופת בחירות) קובע את סדר העדיפויות שבו  ייתפסו הנושאים השונים.

3. עיין בסעיף "אירוע מדיה" ביחס לשאלה עד כמה "קביעת סדר יום" היא מניפולציה הגמונית ומכשיר בידי האידיאולוגיה השלטת. (אסכולת ההשפעה האידיאולוגית).

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש