דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,523 כניסות לאתר
חדשות באמצעי תקשורת המונים פיקוח ושליטה (היבט צורני)

מאת: מנשה בן מאיר

מיפוי הנושא
ברמת התלמיד
ברמת המורה
>מטרות אופרטיביות
>דרכי הוראה
>שאלות משוב
ביבליוגרפיה


מיפוי
הנושא

דן כספי בספרו "תקשורת המונים" (כרך א' עמ' 85-79), מציין כי אחד הניסיונות המקיפים לתאר את מכלול הפעולות המיוחסות לתקשורת המונים נעשה במאמרו של למסוול "המודל הבסיסי של תהליך התקשורת" (1948). במאמר מנסה החוקר לסווג את פעולותיה של תקשורת ההמונים לשלושה תפקידים: סיקור הסביבה, תיאור או קישור והמשכיות. רייט (1959) הוסיף לרשימה את תפקיד הבידור ומקוויל (1984) את תפקיד הגיוס.

 תפקיד "סיקור הסביבה" מיועד לאיסוף ולהפצה של מידע על אישים, על אירועים ועל תהליכים. באמצעות תפקיד זה ניתן לתמרן את דעת הקהל ולפקח ולשלוט עליה. התפקיד הזה מתמלא לרוב בידי המדיה. אמנם תפקיד "סיקור הסביבה" מתאים יותר לרדיו בשל יכולתו לדווח במהירות, אך בכל זאת, יש לחדשות בטלוויזיה תפקיד "סיקור סביבה" משמעותי. בשל יכולתה של הטלוויזיה למסור נרטיב ליניארי, להציג את המציאות כדרמה וכעימות ובמיוחד לספר סיפור אנושי, להיצמד לשטח, להשתמש בעדים היא מממשת יכולת מיוחדת לשלוט ולפקח על הסביבה ועל החברה. ואם נצרף למנגנונים הקונבנציונאליים והמוכרים, כפי שמנינו אותם לעיל, גם מנגנונים פחות מוכרים ומודעים לצופה כמו עיצוב אולפן והופעת המגיש נוכל להקיף את עוצמת הפיקוח והשליטה של מדיום זה.

כיצד מתבצעים הפיקוח והשליטה הלכה למעשה? דן ערב מסביר בשני מאמריו (ראה ביבליוגרפיה) ומבהיר שני מושגים העשויים לסייע לנו בהבנת התהליך. שניהם לקוחים מ"תיאורית ההגמוניה" (דן כספי חלק א' עמ' 74-73), שהיא אחת משלוש תיאוריות המסונפות לתפיסה הניאו-מרכסיסטית. מדובר בשני מושגים מרכזיים: האחד הוא מבית מדרשו של אנטוניו גרמשי: "האידיאולוגיה השלטת" והשני מבית מדרשו של לואי אלתוסר "המנגנון האידיאולוגי".

הטענה של גרמשי ואלתוסר היא, כי מעבר למנגנון המצוי של שליטה (מערכת חוקים ואכיפתם) מתקיים מנגנון שליטה נוסף הוא המנגנון של האידיאולוגיה השלטת המחנכת מצב שבו השליטה נראית כתופעה טבעית המובנת, המוסכמת והמקובלת. תחזוק השיטה הזו נמסר למתווכים: עיתונאים, למשל, הנתפסים על-ידי הציבור כמייצגי עולם ערכים וסוג של ידע שיש לו מעמד בלתי תלוי ובלתי מוטה, אך בעצם הם מנחילים את האידיאולוגיה השלטת מבלי שאיש יחוש בכך אם לא כן הוא מודע למנגנונים אלה.

אחד ממנגנוני השליטה האידיאולוגית, מסביר דן ערב, הוא בעיצוב אולפן החדשות, למשל. ומדגים תפיסה זו באמצעות דיון במבנה אולפן חדשות של ערוץ 1: עיצוב מאורגן של החלל, סמכותיות המנחה, הצבעים תכלת-אפור, הגיאומטריה הריבועית, השעון, תחושת "הספירה לאחור" - סולם אלמנטים המצביעים על השקעה מתוכננת ומובנית לצורך השגת שליטה. יוצא, אפוא, כי "הפריים" הראשי של "מבט" הוא סוכן סמוי של תרבות שלטת, של ערכים מובילים. השימוש בדיוקן ב"מבט" הוא פן נוסף בתיאור מנגנוני השליטה האידיאולוגיים. מדובר במנגנון המחזק את התפיסות הקיימות ואת האידיאולוגיה השלטת על-ידי יצירת מצב המבנה אשליית-מציאות ובו-בזמן בניית יחס בלתי ביקורתי כלפיה.

כיצד הדבר מתבצע? הצופה מזהה את תמונת הדיוקן עם "האמת" וזאת באמצעות "אפקט קולשוב" הידוע. כך נבנים דיוקנים סטריאוטיפים המשרתים את השיטה. דיוקן "אלוף הפיקוד" מעוצב בפורמט של "חוק וסדר", דיוקן ה"קורבן" מעוצב בפורמט של מכובדות והשלמה, דיוקן "האחר" מעוצב בפורמט של טשטוש ואי-סדר.

גישתו של דן ערב מעוגנת באסכולה הניאו-מרכסיסטית, שעם כל קסמה וכוחה, אינה משוחררת מביקורת. דן כספי ב"תקשורת המונים" מעריך את האסכולה ומזהה את חולשותיה. זו אסכולה המניחה מראש (ראה עמ' 117) קיומה של קנוניה בין הממסד לתקשורת המונים ומתעלמת מן העובדה כי תקשורת המונים ממלאת לעיתים תפקיד אופוזיציוני לממסד הקיים ואינה מדגישה מספיק את העקרונות המקצועיים של העיתונאים שעיקרם היא האחריות החברתית.

* ראוי לציין בהקשר זה כי המושג "סיקור הסביבה" לקוח מן התיאוריה המבנית-תפקודית החולקת מכל וכל על האסכולה הניאו-מרכסיסטית. החיבור התמים והבלתי מבוקר של מושגים מאסכולות מנוגדות בעייתי ותובע דיון ועיון נוספים.

ברמת התלמיד
1. סיכום המאמר: האם אלוף הפיקוד "משחק" טוב את התפקיד - דן ערב.
2. מושגים:
סיקור הסביבה: אחד מחמשת התפקידים של תקשורת ההמונים: סיקור הסביבה, תיאור (או קישור), המשכיות, בידור וגיוס. "סיקור הסביבה" מיועד לאיסוף ולהפצה של מידע על אישים, על אירועים ועל תהליכים.
אפקט קולשוב: אפקט שנוצר בעקבות ניסוי שנעשה על-ידי לב קולשוב בו הוכח קיומה של "משמעות שלישית" המופקת בתהליך עריכה שלא הייתה מצויה בתמונות שהיו קיימות בנפרד קודם לכן.
מונטאז': מקור המושג בתיבה הצרפתית (montage) שפירושה הרמה, הרכבה, תוספת, בצרפתית וברוסית - עריכה; כשאומרים בשפה המקצועית מונטאז' מתכוונים לסוג מסוים של עריכה קולנועית. המילה העברית "מדרחוב" מדגימה בהשאלה מונטאז' מילולי. זהו מושג חדש, שאינו מדרכה במובן המקובל ואינו רחוב, אלא תופעה חדשה (על-פי ענר פרמינגר, ראה ביבליוגרפיה).
תיאורית ההגמוניה: זו תיאוריה הניזונה מן המסכת המרכסיסטית ומתמקדת באידיאולוגיה של המעמד השליט, בדרכי ביטויה ובדרכים שבהן היא מתקיימת ואף משגשגת בהסכמת "קורבנותיה", בעיקר מעמד הפועלים (על-פי דן כספי).
אידיאולוגיה שלטת: מושג שטבע אנטוניו גרמשי האומר כי הבורגנות שהיא המעמד השליט , שומרת על עוצמתה משום שהיא משכנעת מעמדות אחרים בחברה שמדיניותה נכונה על-ידי גיוס הסכמתם של הנשלטים, לפיכך אין היא צריכה לכפות את שלטונה בכוח הזרוע (על-פי דן כספי).
מנגנון אידיאולוגי: מושג שטבע לואי אלתוסר שטען כי לכל משטר יש מנגנוני שליטה, אך מנגנוני השליטה האידיאולוגיים, כמו תקשורת המונים, הם מנגנונים הפועלים באורח מוסווה. כך למשל, תקשורת המונים כמנגנון אידיאולוגי מפיצה, במודע או שלא במודע, את המסרים המסייעים לביצור מעמד השליטה. מעמד העמלים מאמץ מרצונו, ללא כפייה, את האידיאולוגיה ואת סמלי הסטאטוס וסגנון החיים של המעמד השליט. חיקוי כזה עשוי לטפח רגשי הזדהות והסכמה עם כללי המשחק שמאחורי הסדר הכלכלי הקיים (על-פי דן כספי).
דיוקן טלוויזיוני: דיוקן הנרקם והנקלט על-ידי הצופה, מחומרים טלוויזיוניים כשרים ומניפולטיביים כאחת המושתתים על "תפקידים" נתונים מראש (נציג הסדר, הקורבן, "האחר" וכיו"ב). אין כל חפיפה בין הדמות הריאלית לדמות הטלוויזיונית.

ברמת המורה
מטרות אופרטיביות:
1. התלמיד יתאר וידגים כיצד מתפקדות החדשות כמנגנון של שליטה על תודעת הקהל.
2. התלמיד יזהה את המרכיבים החזותיים הבסיסיים בעיצוב אולפן החדשות.
3. התלמיד יזהה את המרכיבים הצורניים הקבועים בכתבת חדשות. 

דרכי הוראה:
א. ניתוח תכנית חדשות בערוץ 1 ,2 ,10 והשוואה מבחינת נושאי הסיקור (על-פי  המושג "סיקור הסביבה").
ב. ניתוח אותן תוכניות באמצעות אלמנטים חזותיים בעיצוב החלל של האולפן, חדר הבקרה, עמדת המנחה, שימוש בצבעים ועיצוב דיוקנים על-פי התבניות המוצעות במאמרים אך עם זיהוי אלמנטים חזותיים נוספים.
ג. ניתוח אותן תוכניות המשדרות חדשות במושגים של התיאוריה ההגמונית (תוך יישום המושגים "אידיאולוגיה שלטת" ו"מנגנון אידיאולוגי").
ד. דיון באמצעות המודל האופציונאלי בסוגיה ובעימות בין התיאוריה ההגמונית לבין התיאוריה המבנית - תפקודית (משם נלקח המושג "סיקור הסביבה").
ה. תרגול ניתוח מאמר באמצעות תרשים זרימה (דוגמה בפרק סיכום מאמר).

שאלות משוב:
א. מהם חמשת התפקידים של תקשורת המונים על-פי למסוול, רייט ומקוויל?
ב. מהי משמעות המושג "סיקור סביבתי"?
ג. מה הקשר בין "סיקור סביבה" לבין "פיקוח ושליטה"?
ד. מהי תרומת גרמשי ואלתוסר להבנת תיאורית ההגמוניה? מהי התרומה של כל אחד מהם?
ה. כיצד מתקשרות דעותיהם של גרמשי ואלתוסר למושגי פיקוח ושליטה?
ו. כיצד עיצוב החלל, התנהגות המנחה, גיאומטריית האולפן, צבעי הרקע, מיקום השעון מחוללים את תהליך השליטה והפיקוח?
ז. מה הקשר בין "אפקט קולשוב", "המונטאז'" ו"הדיוקן הטלוויזיוני"?
ח. כיצד עיצוב "דיוקן טלוויזיוני" תורם לתהליך הפיקוח והשליטה?
ט. מהן חולשותיה של "תיאורית ההגמוניה" בפרט ואסכולות ניאו-מרכסיסטיות בכלל?

ביבליוגרפיה:
כספי, ד', תקשורת המונים (כרך א'), האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1993 ("תפקידיה של התקשורת", עמ' 85-79).
כספי, ד', תקשורת המונים (כרך א'), האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1993 ("התיאוריה הניאו-מרכסיסטית", עמ' 74-70).
כספי, ד', תקשורת המונים (כרך ב'), האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1993 ("ניאו-מרכסיזם והבניית המציאות - הערכת האסכולה").
ערב, דן, "חיים יבין, סוכן התרבות השלטת", "העיר", קמרה אובסקורה, 11.9.1996, עמ' 14.
ערב, דן, "האם אלוף הפיקוד משחק טוב את תפקידו?", קמרה אובסקורה, גיליון מס' 2, יולי 1996פרמינגר, ענר, מסך קסם, כרונולוגיה של קולנוע ותחביר, האוניברסיטה הפתוחה, 1995.



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש