דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,964 כניסות לאתר
רצח רבין ז"ל, טקס הלוויה של רבין ויום השנה לזכרו של רבין - אירועי מדיה?

מאת: אורלי מלמד ומנשה בן מאיר

בהמשך לשאלה שהופנתה אלינו  בעניין זה על-ידי אחת המורות,  מצורפת תשובה;

לפי כ"ץ ודיין, אירוע מדיה מגייס את מלוא תשומת ליבם של פרטים לצפייה באירוע המשודר בשידור חי ומלכד אותם לקהילה אחת בעקבות ההשתתפות בחוויית הצפייה באירוע המשודר. להבדיל משידורים חיים בחדשות, אירוע מדיה הוא אירוע טקסי מתוכנן מראש, שזכה לפרסום  מקדים נרחב. זהו אירוע נדיר, המוכרז כאירוע חגיגי ומיוחד על-ידי ארגוני השידור.

כ"ץ ודיין  מבחינים בין שלושה סוגים של אירועי מדיה: עימותים, כיבושים והכתרות.
עימותים הם שידורים חיים של התמודדות טקסית בין יחידים וקבוצות, לעיתים בהשתתפות קהל ושופט, כאשר השאלה היא "מי ינצח" (למשל: תחרויות גביע העולם, עימותים בין מועמדים לנשיאות).
הכתרות הם שידורים חיים של טקסי מעבר של אנשי שם, טקסי כניסה לתפקיד, לדוגמא: חתונות ופרידה, בהם נרתמים  הכוחות באירוע להבטחת היציבות וההמשכיות בחברה. רצח הנשיא קנדי לא היה אירוע מדיה (משום שהוא היה בלתי מתוכנן מבחינתה של המדיה) אך טקס הלוויה של הנשיא הנרצח כן היה אירוע מדיה.
כיבושים הם שידורים חיים של צעדים גדולים לאנושות, כמו: הנחיתה על הירח, ביקור סאדאת.

אלה הם אירועים המחוללים שינוי מהותי בתפישה האנושית ובחברה.

טקס הלוויה של רבין, כמו טקסי יום הזיכרון לזכרו עונה להגדרות אירוע מדיה מסוג הכתרות מהסיבות הבאות (עפ"י מאפיינים של כ"ץ ודיין): לוויית רבין הייתה אירוע חד פעמי, היא התנהלה על-פי כללי הטקס הממלכתיים, הייתה בטקס השתתפות רחבה ביותר של האליטות ושל הציבור, הטקס סימל משבר בחיי החברה והשאלה שריחפה בחלל הייתה האם תצליח החברה הישראלית להתלכד מעבר למחלוקות הפוליטיות המפצלות אותה במציאות?

זה היה אירוע רפלקסיבי – הדוברים בטקס ובסיקור הלוויה ערכו חשבון נפש פנימי לגבי מקומם של ערכי יסוד דמוקרטיים בחברה הישראלית. הטקס היווה אתנחתא מהמחלוקות הפוליטיות, הקהל הרב שהשתתף בטקס הביע את תמיכתו במרכז הפוליטי ובהמשך תפקודו. המגיש הטלוויזיוני חלק כבוד לנרצח ולמשפחתו. הטקס התקיים בסביבה שבה יש במת כבוד. בוטאו בו רגשות אבל ובכי, המסר של הטקס שהחברה הישראלית חייבת להתלכד סביב רגשות האבל וערכי הדמוקרטיה ולהוקיע רצח פוליטי כאמצעי לפתרון סכסוכים ומחלוקות. בטקס יש נוסטלגיה לעבר, תיאור פועלו ותרומתו של רבין וגעגועים אליו.

בהשוואה לז'אנרים אחרים בטלוויזיה, עצם החזרה הריטואלית על טקס הזיכרון לרבין מדי שנה דומה לאופרות סבון, משום שאירוע הרצח ולקחיו שבאים לידי ביטוי מדי שנה בטקסים ובפעולות ההנצחה והזיכרון, הם טקסט פתוח ואינסופי לפרשנויות של אנשים שונים מחתכים שונים בחברה הישראלית והבין-לאומית. טקסט זה משתנה בהתאם לשינויים שחלו בינתיים במציאות אך עם זאת יש בו מרכיב קבוע ויציב (הצער על האובדן).

רצח רבין  לכשעצמו, אינו אירוע מדיה. הרצח קרה במפתיע. המדיה לא הייתה ערוכה לקראתו. אולם הרצח התרחש בסיומו של אירוע מדיה אחר – עצרת התמיכה בשלום בה השתתפו  יצחק רבין ז"ל ונציגים רבים מממשלתו וממפלגות השמאל ונציגי תקשורת רבים מהארץ ומהעולם. עצרת זו הייתה מתוכננת, זכתה לפרסום רב ולתהודה לפני קיומה, שודרה בשידור חי במהדורת החדשות, המסר שלה היה תמיכה בהמשכיות ממשלתו של רבין והמשא ומתן לשלום. למרות הנוכחות המסיבית של צלמי טלוויזיה ועיתונות בעצרת, לא צלם מקצועי תיעד את הרצח עצמו – אלא צלם חובב שהיה בקהל.

מבחינת המאפיינים הטקסטואליים של סיקור טקס הלוויה, אפשר למצוא את רוב המאפיינים שמנו כ"ץ ודיין:
1) סיקור הטקס ממספר מוקדי שידור
2) נרטיב ברור  של רבין כחייל גיבור ואמיץ שנפל חלל על מזבח השלום
3) סיקור האירוע בחרדת קודש, גם מנקודת המבט האלוהית של עין הציפור, מיעוט דיבור של המגיש, היעדר ביקורת והיעדר נימה צינית.
4) סיקור דרמטי שעסק בהצטרפות המונים נוספים לקהל המשתתף בלוויה ובטקסי האבל.5)      שידור חי ובו ציפייה דרוכה לדבריהם של אישים חשובים ובני משפחה (הציפייה הייתה דרוכה במיוחד לאור ההאשמות של השמאל את הימין בהסתה לרצח)
6) סיפוק ההקשר לרצח  ולנאומים הפוליטיים.
7) חזרתיות – תנועה מחזורית בין נקודות המבט השונות של המצלמות על הקהל, על הארון, על המוזמנים. חזרתיות על תמונות מחייו של רבין.
8) את סיקור הטקס מלווים דיבורים על רצח רבין כעל נקודת מפנה בחברה הישראלית,  הייתה ציפייה  שמה שיתרחש אחריו לעולם לא יהיה דומה למה שהיה לפניו.
9) הטלוויזיה מספקת מקורות לחיקוי התנהגות של הקהל. כשהיא משדרת את ילדי הנרות
ואת האבלים ההולכים לפני הארון, היא מעוררת את הרצון להשתתף בפעולות אלו ומרחיבה את מעגל המשתתפים בפועל של הציבור ושל אישים מהעולם בטקסים הממשיים.

כפי שטענו כ"ץ ודיין, גורמים פוליטיים מנסים לכפות על התקשורת הגדרה של אירועים קטנים כאירועי מדיה, אך התקשורת אינה ממהרת להיכנע ללחצי השלטון.

לפי פיסק, ההגדרה של אירוע במציאות כאירוע מדיה (או מה שמוגדר על-ידו כ"רגע טלוויזיוני") היא הגדרה יחסית, תלוית תרבות ותקופה, הנתונה למשא ומתן בין השלטון, לבין המדיה והקהל ומשתנה בפרספקטיבה של זמן. דברים אלו נכונים על אחת כמה וכמה בעידן של תקשורת רב ערוצית, מופרטת החותרת לרייטינג.  פיסק מייחס חשיבות גדולה יותר להתנהגות הקהל כנותן לגיטימציה לאירוע  מסוים כאירוע מדיה ולפרשנות של הקהל את האירוע. כמו כן פיסק טוען שאת חשיבותו של אירוע מדיה כאירוע היסטורי ניתן להעריך רק במבט לאחור בפרספקטיבה של זמן.

לפי פיסק ניתן לומר  שרצח רבין וטקס הלוויה של רבין קיבל לגיטימציה מכל שלושת הגורמים כאירוע חשוב (השלטון, התקשורת והציבור).  טקס הזיכרון לזכרו של רבין  מוגדר פורמאלית כחשוב על-ידי שלטון החוק.  השידור החי הצפוי של טקס הזיכרון מלמד שגם המדיה מייחסת לטקס זה  חשיבות גדולה. גם לוח המשדרים של ערוצי 1,2,3,10 מלמד שערוצי הטלוויזיה המרכזיים מקדישים את שידוריהם המרכזיים בימים רביעי וחמישי הקרובים לזכרו של רבין ולדיון בלקחי הרצח.

אך האם הציבור הישראלי יפגין השתתפות רחבה באמצעות הצפייה בטקס המשודר הטלוויזיה ובמשדרים לזכרו של רבין? על כך יעידו רק נתוני הרייטינג של ועדת המדרוג.

כמו כן, מבחינת מקומו של האירוע על ציר הזמן, עולה השאלה האם במבט לאחור, רצח רבין חולל את השינוי והמפנה לו ציפו בחברה הישראלית מייד לאחר הרצח בתרבות השיח הפוליטי בישראל? במדיניות השלום והביטחון של ישראל? אי אפשר כיום להימנע מהתחושה שהמציאות האלימה בה אנו נתונים והויכוח סביב מהותה של מורשת השלום והביטחון של רבין ובשאלה האם מורשת זו עומדת במבחן המציאות, מכרסמת יותר ויותר ב"מיתוס רבין" ומן הסתם יהיה לכך ביטוי באופני ההנצחה של רצח רבין בטקס הממלכתי שישודר בטלוויזיה ובטקסים  שיתקיימו בבתי הספר; טקסים שידגישו את המאחד – את רגשות האבל ואת המסר של הימנעות מהסתה ואלימות בשיח הפוליטי ציבורי ויטשטשו או יתעלמו מהדיון  במורשת רבין השנויה במחלוקת, שהייתה שנויה במחלוקת בחייו ונותרה שנויה במחלוקת לאחר מותו.

הבהרות נוספות בנושא אירוע מדיה
נשאלנו  האם הפיגוע במגדלי התאומים הוא אירוע מדיה?
על-פי  כ"ץ  ודיין אירוע  מדיה הוא אירוע מתוכנן, שהמדיה שותפה לתכנונו, לכן הפיגוע או כל מעשה טרור אינו אירוע מדיה משום שהמדיה והשלטון אינם יודעים מראש על האירוע ואינם ערוכים מראש לסיקורו.

מצד שני התקיימו באירוע זה מספר תנאים של אירוע מדיה עפ"י כ"ץ ודיין; היה לאירוע סיקור מתמשך בשידור חי, התקשורת האמריקאית באופן הסיקור של האירוע, הבליגה על הביקורת והציניות, ומילאה היטב על  תפקידה כמגייסת של תמיכת הציבור בהמשך יציבות השלטון, אנשים בכל רחבי העולם היו מרותקים למסכי הטלוויזיה, הייתה חזרתיות  על "מופע" התפוצצות המטוסים והתמוטטות המגדלים, והאירוע עצמו היה רב עוצמה, סימל איום קיומי על בטחונה של ארה"ב ועל בטחון העולם, וחולל שינויים מרחיקי לכת במדיניות ביטחון הפנים והחוץ של ארה"ב.

תחושת הבטן שלנו והקושי שלנו "לא להגדיר" את פיגוע מגדלי התאומים כאירוע מדיה, מלמדים שצריך לערוך חשיבה מחודשת על הטיפולוגיה ועל הקריטריונים של אירועי מדיה שהגדירו  כ"ץ ודיין, שנכתבה בשנות ה-80. כדאי לדון בקושי זה  בכתה ולשאול את התלמידים איזה קריטריון הם היו מוסיפים או מבטלים בטיפולוגיה של כ"ץ ודיין, כדי שאירועי מגה טרור מסוג זה ייכללו  גם כאירועי מדיה. למשל, לו אירוע מדיה  חייב היה להיות אירוע חשוב ובעל תפוצה גלובאלית, אך לא בהכרח מתוכנן מראש על-ידי ערוצי השידור, כן ניתן היה לכלול גם  מגה פיגועי טרור כאירועי מדיה. למשל, לו אירוע מדיה  יכול היה להיות מתוכנן על-ידי גורמים חיצוניים ולא רק על-ידי השלטון, כן ניתן היה להגדיר את פיגוע מגדלי התאומים  כאירוע מדיה.

אירועי הטרור מתוכננים על-ידי יוצריהם למטרות של משיכת תשומת ליבה של המדיה והעברת מסרים לשלטון ולציבור. על-פי כל הסימנים והניתוחים פיגוע מגדלי התאומים תוכנן כ"מחזה ראווה". תשומת הלב התקשורתית, הציבורית והשלטונית, שהאירוע קיבל וגם מאפייני השידור החי שלו מזכירים מאוד את המאפיינים של אירועי מדיה. לכן, אולי צריך להוסיף נקודת מבט נוספת להגדרת אירועי מדיה והיא שטרוריסטים או גורמי חוץ יכולים לכפות על התקשורת השלטון והציבור המקומי אירועי מדיה באמצעות תכנון מגה פיגועים. בעידן בו התקשורת נערכת במהירות רבה לשידורים חיים באירועים בלתי צפויים, הגיע הזמן לבחון שוב את ההגדרות הישנות של אירועי מדיה.

טקס יום השנה לפיגוע מגדלי התאומים הוא אירוע מדיה מכל הבחינות.

הצעה מתודית כללית
לפי שיטתו של מנשה, על-פי המודל האופציונאלי (לכל תיאוריה או רעיון יש אופציה מנוגדת) יש לבחון אופציות מנוגדות. בחינת האופציות המנוגדות הן  מכשיר לפיתוח החשיבה.

מן הראוי, לאחר ההיכרות עם ההגדרות של אירועי מדיה על-ידי כ”ץ ודיין, לבקר את ההגדרות ולהציע להן אלטרנטיבות. הגישה היחסית של פיסק להגדרת  "רגעים טלוויזיוניים"  מציעה אלטרנטיבה  להגדרות הקשיחות של כ"ץ ודיין וניתן להחיל אותה לניתוח של יותר אירועים טלוויזיוניים הנתפשים בעיני אמצעי התקשורת והחברה כאירועים חשובים ומשמעותיים.

 

ביבליוגרפיה

אליהוא כ"ץ ודניאל דיין,  אירועים של  אמצעי התקשורת, על "חוויית לא להיות שם", בתוך:

דן כספי עורך (1995), תקשורת המונים, האוניברסיטה הפתוחה.

Fisk Iohn (1991) Moments of TV: Niether the Text nor the Audience, in Friedman

T. L.Remote Control: Television, Audiences, Power and Culture: New Talk Old Ideas

 

לכתיבת תגובה למאמר זה בפורום לחץ כאן



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש