דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,526 כניסות לאתר
פוליטיקה, סדר יום וחדשות

מאת: כהן עופרה, עריכה: מלמד אורלי

מטרות אופרטיביות
סיכום הפרק: כספי, ד' "האסכולה של קביעת סדר היום"
תיאורית סדר היום בעידן הרייטינג והאינטראקטיביות במדיה –שאלות למחשבה ולדיון
מושגים מרכזיים
מערכי שיעור
שאלות בגרות
ביבליוגרפיה

מטרות אופרטיביות:
התלמיד יסביר את תיאורית קביעת "סדר יום" ואת הקשר שבין סדר יום תקשורתי, סדר יום פוליטי וסדר יום ציבורי.
התלמיד יזהה וידגים את הקשר שבין בולטות נושא בסדר יום תקשורתי לבין תפיסת החשיבות של נושאים/אירועים/אישים ע"י הקהל.
התלמיד יזהה את תכני החדשות כתוצר שלל המאבק על סדר יום בין השלטון לבין גורמים שונים.

סיכום הפרק: כספי, ד' "האסכולה של קביעת סדר היום" (תקשורת המונים כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1995, עמ' 94-105).
נפתח בדוגמאות: בשנות העשרים עובד עיתון בשם לינקולן סטיפנס, תיאר בספרו האוטוביוגרפי "חוללתי גל פשע", כיצד פרסום אחד שלו גרם לכל העיתונים להרבות בדיווחים על מקרים פליליים.

סיפורי פשע רבים בתקופה זו עברו מפה לאוזן במטה המשטרה, אך לא זכו לפרסום בעיתון.  כאשר החליט לפרסם העיתונאי סיפור על פשע, ניסו מתחריו להדביק את הפער וגם הם פרסמו סיפורי פשעים, ולכן נוצרה תמונה כוללת כאילו יש עלייה חדה במקרה הפשיעה.

מפקח המשטרה התפנה על מנת לבלום את "גל הפשע" ואף הצליח, אולם אז הוא גילה כי גל הפשע הוא רק פרי חריצותם של כתבים פליליים. דוגמא זו ממחישה את יכולתם של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום של גופי שלטון. דוגמאות דומות של השפעת פרסומים בתקשורת ההמונים על סדר היום הציבורי והפוליטי חוזרות ונשנות כמעט מידי יום.

סרט תעודה בטלוויזיה המתאר את מצבם העגום של הזקנים בחברה עשוי  להסב את תשומת הלב לשלל ההיבטים של הנושא: תקציבים צנועים המוקצבים לאוכלוסיה זו, רמת הסיעוד הנמוכה, המחסור במוסדות גריאטריים או המצוקות הפיזיות שבהן מתייסרים קשישים עריריים. סביר להניח כי רבים מן הצופים ישוחחו על הנושאים שיועלו, רבים אחרים יקדישו מחשבה לקרוביהם הקשישים. מוסדות שהוזכרו בכתבה יאלצו להגיב, עובדים סוציאליים יפעלו ביתר מרץ לטפל  בבעיות וכדומה. דוגמאות נוספות; כתבות בעיתון המספרות על חסידי אומות עולם שחיים בתנאים מחפירים  או על ילדים הסובלים מהתעללות מצד הוריהם, יכולות להוביל להקצאת תקציבים למען פתרון בעיות אלה. פרסומים אלו גורמים ל ציבורי בנושאים ולהעלאתם לסדר היום הפוליטי.

חוקר תקשורת צעיר בשם מלקולם מקומבס עיין בעיתון עם חבריו וראה מספר נושאים בעמוד הראשון ותהה על הסיבות מדוע העיתון מדגיש אירוע מסוים יותר משאר הידיעות. הוא עיין בספר ששימש אותו לדוקטורט בשם "העיתונות ומדיניות החוץ"  ( Cohen , 1963).

שם נכתבו השורות הבאות: "העיתונות היא הרבה יותר מאשר מפיץ של מידע ודעות. אולי אין היא מצליחה, ברוב הזמן לומר לקוראיה מה לחשוב אך היא מצליחה להפליא לומר להם על מה לחשוב".

הרעיון הפשוט הטמון בציטוט זה, הניח את התשתית לאסכולת מחקר פורייה - האסכולה של קביעת סדר היום.  לפי האסכולה, אמצעי התקשורת משפיעים בכך שהם קובעים מה הם הנושאים שבני אדם ישוחחו או יחשבו עליהם ובאלו נושאים ידונו בסדר היום הציבורי. מכאן שמה של האסכולה. 

היסודות המושגיים והאינטלקטואליים של אסכולת סדר היום:
האסכולה של קביעת סדר היום נוסחה בעיתוי אינטלקטואלי נוח ועל רקע אכזבה הולכת וגוברת מאסכולת ההשפעות המוגבלות.

חוקרים מצאו כי יש קשר בין אמצעי תקשורת ההמונים לבין תפיסות ועמדות של בני אדם לגבי המציאות הסובבת אותם. מבחינה מסוימת, העיתון הוא מניע ראשון בקביעת סדר היום הלאומי. יש לו חלק נכבד בעיצוב דעתם של רוב בני האדם באשר לדרך שבה יש לטפל בבעיות.

במערכת בחירות מעלים חוקרים שוב את אותו רעיון של קביעת סדר היום: "אמצעי התקשורת ממקדים את תשומת הלב בנושאים מסוימים. הם בונים לדמויות פוליטיות תדמית ציבורית. בהציגם נושאים אלא הם גם מציעים מה לחשוב עליהם ולחוש כלפיהם".

התופעה מוכרת היטב ומתועדת. במהלך מסע בחירות מעלים מועמדים פוליטיים נושאים שונים לדיון ציבורי ואמצעי התקשורת מסייעים להם, בהעדיפם נושאים שנראים נוחים למפלגתם, או לחילופין כאלה המציקים ליריביהן. בדרך זו הם מקווים, ואף מצליחים, לקבוע סדר יום נוח של מסע הבחירות כלומר, להכתיב לבוחרים בעיקר על מה לחשוב.

החוקרים מקומבס ושו שהעניקו לאסכולה את שמה, בדקו את ההשערה שלפיה אמצעי תקשורת ההמונים קובעים את סדר היום של מסע בחירות:  האם הסיקור התקשורתי של נושאים מסוימים, ולחילופין התעלמות מנושאים אחרים, משפיעים על דרגת החשיבות שמיחסים המצביעים לנושאים פוליטיים שונים? ההנחה היא שמה שמתפרסם באמצעי התקשורת חשוב יותר ממה שנעדר מהם. לכן, אם אמצעי התקשורת מטפלים למשל בסוגיה של תאונות דרכים, גם הציבור עשוי להשתכנע כי הנושא הוא בעל חשיבות יותר רבה מסוגיה כמו: תאונות עבודה. מרגע שאמצעי התקשורת מעלים לדיון נושא מסוים, גדלים סיכויו לחדור לסדר היום בציבורי ולשמש נושא שאנשים מדברים עליו ומייחסים לו חשיבות.

השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים ניכרת איפה ביכולתם להשפיע על  היחיד ועל החברה על מה לחשוב. הן הכתבים והן העורכים עשויים להסתייע במגוון טכניקות לקביעת סדר היום התקשורתי, החל בעצם הבחירה שלהם לעסוק בנושא כלשהו, וכלה באופן פרסום הנושא. העורכים עשויים לאותת על חשיבות הנושא בעצם הטיפול בו ובמידת הבלטתו. ההבלטה באה לידי ביטוי בזמן ובמקום המוקצבים לסיקור הנושא; מיקום, גודל כותרת ועוד.

בהקשר זה קיים מעין קוד מוסכם שאומר שבולטות מסמלת חשיבות: למשל, ידיעה בעמוד הראשון בולטת יותר מזו המתפרסמת בעמודי עיתון פנימיים היא מושכת יותר תשומת לב של הקוראים ותיתפש על-ידי הציבור כחשובה יותר. כנ"ל לגבי ידיעה הנמצאת בראש מהדורת החדשות בטלוויזיה או ברדיו.

ישנם שלושה סדרי יום:
>
של אמצעי התקשורת (סדר יום תקשורתי)
>של הציבור (סדר יום ציבורי)
>של המערכת הפוליטית (סדר יום פוליטי)

לפיכך אפשר לזהות לפחות חמישה דפוסים של השפעות גומלין בין שלושת סדרי היום:
>
סדר היום התקשורתי משפיע במישרין על סדר היום הציבורי, ולו רק משום יכולתם וסמכותם של אמצעי התקשורת להסב את תשומת לב הציבור למה שקיים בסיקור התקשורתי ולנושאים/ אירועים הבולטים בו .
>מאחר שהפוליטיקאים קשובים לדעת הקהל ואמורים לפעול כשליחיו, סדר היום הציבורי עשוי להשפיע על סדר היום הפוליטי.
>סדר היום התקשורתי משפיע גם במישרין על סדר היום הפוליטי, משום שהוא נתפס לעיתים על-ידי הפוליטיקאים כמשקף את דעת הקהל ואת סדר היום הציבורי.
>יש נושאים ונסיבות שבהם סדר היום הפוליטי משפיע במישרין ובחוזקה על סדר היום התקשורתי. למשל: החלטות השלטון והצעות חוק זוכים לסיקור תקשורתי.
>מכלול של גורמים ואירועים בעולם – למשל אסונות, פיגועים, משברים או מהפכים עשויים לעצב במישרין או בעקיפין את סדר היום הציבורי. במקרים לא מעטים אירועים בלתי צפויים מעצבים את סדר היום  התקשורתי, ואמצעי התקשורת נאלצים לסקר אותם בשל עוצמתם.

השיעור יתמקד בלימוד האסכולה של קביעת סדר היום תוך כדי יישום ובדיקת התיאוריה בניתוח של אירועים שסיקרו כלי התקשורת השונים.
באסכולות המחקר הקודמות לאסכולה זו, ציפו שהשפעות התקשורת יתבטאו בשינויים של עמדות ושל התנהגויות. משלא נמצאו שינויים בעמדות ובהתנהגות בעקבות פרסומים בתקשורת,  הסתפקו החוקרים בקביעה שהשפעות התקשורת מוגבלות. לאור המציאות התקשורתית הדינאמית, ההיצע התקשורתי המתרחב ונוכחותם של אמצעי תקשורת ההמונים בחיי הפרט, החלו חוקרים בשנות ה-60 וה-70 להעריך מחדש את האסכולות של ההשפעות המוגבלות של התקשורת, שהיו מוכרות קודם לכן. הם החלו לחזור לתפיסה של ההשפעות החזקות של התקשורת. שינויי הדגש בחשיבתם של חוקרי האקדמיה הושפעו גם מתמורות מקבילות בפסיכולוגיה. שנות ה-50 מאופיינות בעלייתה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית  יריבתה של הפסיכולוגיה הביהביוריסטית הדומיננטית, ששמה דגש על התגמול, החיזוק וההתניה. לעומתה  הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתייחסת לפרט כמחפש פעיל של מידע, לו הוא נזקק על מנת לכלכל את צעדיו. על פי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בני אדם נתפסים כפותרי בעיות ולא כמושאים של התניות ומניפולציות. 

הרעיון המרכזי של תיאורית סדר היום  הוא שבולטות נושאים  בסדר היום בתקשורתי קשורה לחשיבותם בדעת הקהל. רעיון זה  תואם את הרוח של גישות קוגניטיביות. אך גם בתיאורית סדר היום אין מדברים על תקשורת כל יכולה, בלתי מוגבלת בהשפעותיה. ההשפעות החדשות נתפסות כחזקות אך בכל זאת מסויגות ומותנות בשורה של גורמים חברתיים נוספים (כספי-כרך ב', 1995: 62).

כל אחד מאיתנו שואב מאמצעי תקשורת ההמונים פיסות מידע על המציאות, על אירועים תקופות ומקומות שאין לנו גישה אליהם. אמצעי תקשורת ההמונים מתווכים בין הפרט למציאות. דיווחי התקשורת הם מקור המידע  הבלעדי על נושאים חשובים הקורים בארץ ובעולם: יידוי אבנים בשכם, הפגנת המונים בליטא או שביתת כורים באנגליה. רק מתי מעט נכחו באירועים אלה או שוחחו עם מישהו שחווה אותם.

לפי תיאורית סדר היום לאמצעי התקשורת יש יכולת לקבוע את סדר היום הציבורי. פרסומים תכופים של עניינים שונים והבלטתם בסדר היום  התקשורתי, יועלו  בעקבות זאת לדיון בסדר היום הציבורי ובסדר היום הפוליטי.

הטענה המרכזית של תיאורית סדר היום באה לידי ביטוי במשפט המפתח: "העיתונות היא הרבה יותר מאשר מפיץ של מידע ודעות. אולי אין היא מצליחה, ברוב הזמן, לומר לקוראיה מה לחשוב אך היא מצליחה להפליא לומר להם על  מה לחשוב" (Cohen, ,1963העיתונות ומדיניות החוץ)

לאמצעי תקשורת המונים נודעת חשיבות מרובה בעצם יכולתם להעלות נושאים לדיון, למחשבה ולטיפול. עצם פרסום נושא כל שהוא  והבלטתו בזמן מסוים, גם אם היה קיים ומוכר מימים ימימה, מאלץ בני אדם ומוסדות לתת את הדעת לנושא זה. במילים אחרות, אמצעי התקשורת משפיעים בכך שהם קובעים מהם הנושאים שיעמדו על סדר היום הציבורי ועל מה בני אדם יחשבו או ישוחחו, ומכאן שמה של האסכולה (כספי –כרך ב', 1995 :96).

רעיון אסכולת קביעת סדר היום נחקר ומוכר לרוב בתקופת בחירות, בה מנסים פוליטיקאים ויועצי תקשורת לכוון את הבוחרים בעיקר על  מה לחשוב .

החוקרים מקומבס ושו בדקו את ההשערה אשר לפיה אמצעי תקשורת המונים קובעים את סדר היום של מסע הבחירות. הם מצאו שהסיקור של חלק מהנושאים המסוימים ולחלופין התעלמות מנושאים אחרים משפיעים על דרגת החשיבות שמיחסים המצביעים לנושאים פוליטיים שונים. ההנחה היא שמידע המתפרסם באמצעי תקשורת חשוב יותר ממה שנעדר מהם. הציבור השתכנע כי מה שמטופל בתקשורת הוא נושא בעל חשיבות גבוהה יותר מנושאים אחרים.  ממצאי המחקר  הראו קשר חזק בין הדגש ששמו אמצעי התקשורת על סוגיות שונות במערכת הבחירות, לבין הבולטות והחשיבות שניתנה לנושאים שונים על ידי הבוחרים במערכות הבחירות (שם: 113).

מסקנות החוקרים היו שבוחרים נוטים להסכים על מה שאמצעי התקשורת מגדירים ביחד כסוגיות עיקריות ושאמצעי תקשורת ההמונים  הם בעלי השפעה על סדר היום הציבורי.

אפשר להציג את המתחים התכופים בין אמצעי התקשורת לבין גורמים שונים בחברה, בעיקר  בממסד הפוליטי, כמאבק סמוי על קביעת סדר היום. חילוקי דעות מתעוררים מעצם ניגודי אינטרסים והשקפות עולם לגבי סדר חשיבותם של נושאים.

סיקור תכוף, מובלט ואינטנסיבי של נושא מסוים עשוי להעניק לנושא דרגת חשיבות גבוהה  בסדר היום הציבורי ולאלץ את השלטונות להתייחס אליו בסדר היום הפוליטי. לעומת זאת סיקור לא בולט של אירועים יכול לסייע לממסד להדחיק את הנושא ולהסירו מסדר היום הפוליטי.

תיאורית סדר היום מנסה להשיב על מספר שאלות מרכזיות:
האם אמצעי התקשורת משקפים את סדר היום הציבורי או שמא הם מעצבים אותו?
לפי תיאורית סדר היום כלי התקשורת מכתיבים את קנה המידה להערכה או אי הערכה של מועמדים לבחירות למשל נעשה תהליך של "הבלטה" המכונה PRIMING  -כאשר אמצעי התקשורת מבליטים אירוע או אישיות פוליטית בסדר היום הם מסבים את תשומת לב הציבור לסוגיות מסוימות ועל כן הם משנים את הסטנדרטים המקוריים לפיהם בני האדם נוטים להעריך אישי ציבור (שם: 100).

מי קובע את סדר יומם של אמצעי התקשורת? האם אמצעי התקשורת יוזמים נושאים או שמא הם מושפעים מנושאים ואירועים שיוזמים ומעלים גורמים פוליטיים ושלטוניים אחרים כגון: רה"מ,שרים, קב' אינטרסים.

האם סדר היום התקשורתי משפיע על סדר היום הפוליטי או שמא להיפך (שם:101)? האם יש יחסי גומלין בין הפוליטיקאים לעיתונאים ובאיזו מידה יש השפעות של הפוליטיקאים על עיתונאים ולהיפך.  

ארגוני  התקשורת מקיימים מעקבים שוטפים אלה על אלה, נוהג זה קיים מתוך התחרות ביניהם,  על כן במקרים רבים אמצעי התקשורת קובעים את סדר היום התקשורתי אחד לשני. (כיצד נקבע סדר היום בין אמצעי התקשורת על-ידי תחרות בין העיתונים, ראו בדוגמא למעלה, על גל סיפורי הפשע בעיתוני ניו יורק,  אותו תיאר  לינקולן סטיפנס).

הערכת האסכולה: זאת אסכולה פורייה ורחבה מאד. אמצעי התקשורת מפעילים השפעה משמעותית  על החברה- במקום לשנות עמדות, אמצעי תקשורת מסוגלים לשנות תפיסות של חשיבות הנושאים.

בשנים האחרונות נשאלת השאלה "מי קובע את סדר היום של אמצעי תקשורת ההמונים? ופחות מי קובע את סדר היום הציבורי?"

מי משפיע על מי?
>סדר יום תקשורתי משפיע על סדר יום ציבורי (הסבת תשומת לב של הציבור לנושאים מסויימים).
>סדר יום ציבורי משפיע על סדר יום פוליטי (פוליטיקאים צריכים להיות קשובים לדעת הקהל ולפעול כשליחיו).
>סדר יום תקשורתי משפיע על סדר יום פוליטי (אמצעי התקשורת מכתיבים לפוליטיקאים באיזה נושאים חשובים לעסוק או במה לטפל. כגון: נכים, עולים וכדומה).
>סדר יום פוליטי משפיע על סדר יום תקשורתי (פוליטיקאים מעצם מעשיהם מכתיבים לנו במה תעסוק התקשורת ועל מה נחשוב. כגון: שחיתות, תקציב, צבא).
>אירועים ואסונות בארץ ובעולם משפיעים על סדר היום התקשורתי, הפוליטי והציבורי.



ביקורת על תיאורית סדר היום
יצחק רועה בספרו  אחרת על התקשורת: 7 פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות אומר, שאין טעם לדבר על ההשפעה הישירה של אירועים סימבולים המופיעים בתקשורת מבלי להביא בחשבון את הסביבה הרלוונטית, הקונטקסט, שידורים אחרים, טקסטים אחרים ואינטרפרטציות של הנמענים (רועה,1994: 86).

לזרספלד ומרטון הצביעו על כך שבכל תקופה, התעסקו בנושאי דיון אשר העסיקו את החברה בזמנה וכיום ההתעסקות באמצעי התקשורת הינה כתוצאה מהתפתחויות חברתיות  (שם:93),

לדעתם אין קשרים ישירים בין התקשורת למושפעים ממנה. לדעת רועה אנו נמצאים בעידן בה השפעת התקשורת חלשה. הקורא יוצר השפעה בפגישתו עם הטקסט ישנו דיאלוג פעיל בין המוען לנמענים. לא מה שמשדרים על מנת לפתותך קובע – אלא אתה הקובע (שם:99). מבחינתם ישנה לתקשורת השפעה והכוונה על מה לחשוב אך לאדם עדיין ישנה בחירה אישית מה לחשוב על כל דבר.

תיאורית סדר היום בעידן הרייטינג והאינטראקטיביות במדיה –שאלות למחשבה ולדיון;
• האומנם כל מה שבולט בתקשורת הוא גם חשוב?
• איזה נושאים זוכים להבלטה בתקשורת בעידן הרייטינג? מה משקלם של הנושאים בעלי עניין ציבורי חשוב בהשוואה לנושאים מעניינים אך שוליים, בסדר היום התקשורתי?
• כיצד הבידוריזציה של סדר היום התקשורתי משפיעה על הנושאים הנדונים בסדר היום הפוליטי?
• האם הבידוריזציה מטשטשת של הגבולות בין מעניין לחשוב בדעת הקהל? או שלמרות
       הבולטות של נושאים בידוריים, הקהל מבחין בין נושא מעניין ובולט לנושא חשוב ולא בולט ?
• האומנם ניתן בעידן הרב ערוצי לדבר על סדר יום תקשורתי אחיד  ורב השפעה? מה הפיצול לערוצי מדיה וה-VOD מחוללים לסך ההשפעה של סדר היום התקשורתי?
• מי מעצב את סדר היום התקשורתי בעידן האינטראקטיביות במדיה? הפוליטיקאים? העיתונאים? הציבור?
•  באיזו מידה  סדר היום התקשורתי מעוצב על-ידי תגובות ומידע הזורמים מהציבור לתקשורת?
• מהו סדר היום בעיתונות מקוונת וכיצד נמדוד את סדר היום בעיתון מקוון המתעדכן מסביב לשעון

                                                                                                      (שואלת: אורלי מלמד)

מושגים מרכזיים
אסכולת "סדר היום
" – לפי אסכולה זו אמצעי התקשורת משפיעים בכך שהם קובעים מהם הנושאים שיעמדו על סדר היום הציבורי ועל מה בני אדם יחשבו או ישוחחו.
סדר הצגת הנושאים השונים, הזמן או המקום המוקדשים לכל נושא מעצבים את תפיסת הציבור לגבי חשיבותם. טיפול אינטנסיבי בסוגיה מסוימת יסמן אותה כבעלת חשיבות, בעוד אזכור קצר יסמנה כידיעה בעלת חשיבות נמוכה – מה שמתפרסם חשוב יותר ממה שאינו מתפרסם!!!
לפי אסכולה זו לתקשורת יש השפעה חזקה על סדר היום הציבורי, ובאופן עקיף גם על סדר היום הפוליטי.  נושאים הבולטים בסדר היום התקשורתי ייתפשו כחשובים על-ידי הציבור ובעקיפין ייתפשו כחשובים גם על-ידי המערכת הפוליטית.

רעיונות מרכזיים באסכולת "סדר היום":
תקשורת ההמונים קובעת לאנשים על מה לחשוב ובמה לדון.
תשומת לב ציבורית מניעה מוסדות וגופים פוליטיים לטפל בנושאים שונים.
הנושאים הזוכים לסיקור תקשורתי רחב ובולט יותר נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים. ככל שהנושא מובלט יותר באמצעי התקשורת, כך הוא ייתפס כחשוב יותר.
בעת מסע בחירות העלאת נושאים שונים פוגעת או תורמת למעמדם של הפוליטיקאים.

אמצעי הבלטה המעצבים את סדר היום התקשורתי:
בעיתון                                               בטלוויזיה
* מיקום הידיעה                            * מיקום הידיעה ברצף שידור הכתבות החדשותיות

*  שטח הידיעה                              * הקצאת זמן שידור

* גודל כותרות

* הוספת תמונות                           * הוספת כתבה מצולמת או כתבת תחקיר

* הוספת צבע

סדר יום תקשורתי- סדר החשיבות של הכתבות  נקבע על-ידי העורך, ובא לידי ביטוי בבולטות שלהן בערוץ התקשורתי. למשל חשיבות הכתבה בעיתון  נמדדת במיקום הידיעה (באיזה עמוד והיכן בתוך העמוד), בגודל שטחה והכותרת שלה ובאמצעי הבלטה נוספים.

בולטות של כתבה בחדשות הטלוויזיה באה לידי ביטוי באורך הכתבה (זמן שידור) ובמקום של הכתבה ברצף החדשות.

קביעת סדר יום תקשורתי בין אמצעי התקשורת- זהו תהליך בו אמצעי תקשורת אחד משמש מקור לנושאים עבור אמצעי תקשורת אחר הבא לידי ביטוי בסדרי יום דומים של ערוצי תקשורת שונים.

סדר היום התקשורתי נקבע בעקבות השפעות הדדיות בין: עיתונאים, פוליטיקאים נציגי השלטון ונציגי ציבור. כל הגורמים ביחד משפיעים על מה בני האדם ישוחחו ועל מה יחשבו. חלקו של הציבור בקביעת סדר הים התקשורתי גדל והולך בעידן של אינטראקטיביות במדיה.

בולטות ((priming - תהליך בו מה שבולט בתקשורת מעורר תשומת לב של צרכן התקשורת ונתפש על-ידו כחשוב. 

סדר יום פוליטי - סדר העדיפויות של המערכת הפוליטית. החשיבות שמייחסת המערכת הפוליטית  לנושאים שונים באה לידי ביטוי בסדר היום של ישיבותיה; באלו נושאים היא דנה (תוכנית ההתנתקות, תהליך השלום וכד')  וגם בתוכן החלטותיה.

לעיתים הנושאים הנמצאים על סדר היום הפוליטי מושפעים מאינטרסים צרים של שרים או חברי כנסת שרוצים להתבלט במיוחד בתקופת בחירות.  פוליטיקאים ירצו להבליט נושאים שיקדמו אותם ויצרו להם תדמית חיובית ויעדיפו להתעלם מנושאים מביכים שיפגעו בתדמיתם ויצרו תדמית שלילית.

סדר יום ציבורי - סדר יום ציבורי הוא סדר העדיפויות של הנושאים שהציבור מעריך אותם כחשובים בעיניו.  עם השתכללות טכנולוגיות ושיטות הסקרים, מרבים למדוד את סדר היום הציבורי באמצעות סקרי דעת הקהל. מהם אנחנו לומדים אלו נושאים חשובים ומועדפים בעיני הציבור.

מערכי שיעור
דרכי הוראה:
בתחילה הוראה פרונטאלית- הקרנת מהדורת חדשות + סיווג נושאים ברשימות דו שיח בין התלמידים למורה + דגש על הגדרות למושגים מרכזיים על מנת למנוע חוסר דיוק.

בחלק השני של השיעור תעשה הוראה בקבוצות כאשר כל קבוצה  תחקור/תנתח  עיתון מסוים ותנתח את סדר היום התקשורתי שלו.

בסופו של השיעור נקיים דיון בכיתה על אילו גורמים משפיעים על  סדר היום התקשורתי ומה ההשפעות הצפויות של סדר היום התקשורתי על המערכת הפוליטית ועל דעת קהל, על-פי תיאורית סדר היום .

עזרי הוראה:
לוח - על מנת לרשום את תשובות התלמידים ועל מנת להשוות בין סידור הנושאים השונים העומדים על סדר היום. וכן כדי לרשום הגדרות של המושגים השונים.
וידאו- צפייה במהדורת חדשות ובקטעים מצולמים על מנת להמחיש את נושא השיעור.
עבודה בקבוצות- על מנת שהתלמידים יחקרו את הנושא בעצמם.
דיון-זה מעורר את התלמידים לחשיבה והבעת דעה. התלמידים יחשבו על הנושא בצורה ערכית וזה ייתן להן פתח לניתוח תהליכי תקשורת באופן ביקורתי.
טבלה- נועדה לעזור לנו לסדר את הכתבות לפי הבולטות והחשיבות שלהן.

מהלך הלימוד:
חלק א': לחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה מקבלת גזרי עיתון ובהם כתבות וחדשות בנושאים שונים (לכל קבוצה אותם קטעי עיתונות – יש לצלם!), לבקש מכל קבוצה "לערוך עיתון" ולסדר את הכתבות לפי סדר החשיבות שנראה להם.

חשוב: להביא עיתון עדכני!
בתום הפעילות הקצרה המורה ירשום על הלוח את הקבוצות ואת שמות הכתבות אשר סודרו על-פי שיקול דעת הקבוצה תחת שם הקבוצה.

לדוגמא : קבוצה א'
1.      הרוגים ישראלים בתאונה בנואיבה
2.      האיום האירני
3.      חקירת מחדלי מלחמת לבנון ה-2
4.      פרשת הנשיא
5.      פעולת צה"ל בעזה
6.      רצח על רקע פלילי בפ"ת
7.      מכבי חיפה- ליברפול 0:0
8.      מזג אוויר

לנסות להגיע עם הכיתה ע"י שאלות מכוונות לנושא השיעור היום: "סדר יום".

(שוב, כל קבוצה קיבלה את אותן כתבות!) מדוע סידרתם את הכתבות בסדר הנ"ל? יש להשוות בין  סדרי היום של הקבוצות ולבקש מכל קבוצה להציג את הנימוקים לבחירותיה.

התשובות שצריכות להתקבל היא שהנושא הראשון הוא הנושא הכי חשוב ו/או הכי בולט  בסדר היום של העיתון ו/או דיברו עליו הכי הרבה לאחרונה.

אפשר להשוות לסדר היום המקורי של העיתון ולדון בדמיון ובהבדלים.

מכאן יש לרשום על הלוח את נושא השיעור: "סדר יום" ולתת את ההגדרה המדויקת.

חלק ב': להקרין בכיתה את הפתיחים של מהדורת החדשות אשר שודרה ערב הוצאת העיתון אשר בו השתמשו התלמידים במשימה הקודמת.

מטלת צפייה: לבקש מהתלמידים לרשום את הנושאים המשודרים במהדורת החדשות לפי הסדר (ובמקביל ירשום המורה על הלוח את רשימת הנושאים לפי הסדר שמשודרים במהדורה לצד הרשימות מחלק א' של השיעור). ונשווה בין הרשימות. האם סדר היום של הכיתה או של קבוצה מסוימת דומה לסדר יום התקשורתי? זאת על- מנת לראות האם סדר חשיבות הנושאים בעיני התלמידים זהה לבין סדר הופעתם במהדורה?

כאן יש להגדיר מה זה "סדר יום תקשורתי". (השוואה לרשימה שלהם תגרום לתלמידים לפתח  חוש ביקורתי ולהבין ע"י המחשה זאת את המושג "סדר יום תקשורתי").

פעילות נוספת או פעילות חלופית: להציג פני הכיתה שלושה\ארבעה סוגי עיתונים "ידיעות אחרונות", "הארץ", "מעריב" ו"הצופה" (כולם עיתונים של אותו יום), הכיתה מתחלקת לקבוצות, כל קבוצה מקבלת עיתון שונה. המשימה של אותה קבוצה היא לערוך רשימה (בטבלה המצורפת) של נושאים המופיעים בעמודים הראשונים של העיתון לפי סדר הופעתם, וכן את גודל הסיקור (עמוד, 1/2 עמוד, 1/4 עמוד או קטן מזה), נציג מכל קבוצה יציג את הממצאים של קבוצתו, והמורה ירשום על הלוח את הממצאים של כל קבוצה (שוב, העיתונים כולם של אותו יום!)




ניתוח הממצאים בטבלה או/ו ניתוח הממצאים של המשימה הראשונה בחלק ב'  יוביל אותנו לדיון כיתתי.

שאלות לדיון בעקבות המטלה:
* האם יש דמיון ו/או הבדלים בין הנושאים המסוקרים בעיתונים השונים?
* כיצד משפיע סדר היום התקשורתי על סדר היום הציבורי? מה גורם לנו סיקור בולט של עניין כזה או אחר בתקשורת?
*  האם התגובות שלנו מתאימות לטענות תיאורית סדר היום או מפריכות אותה?
* האם יש קשר בין סדרי היום של אמצעי התקשורת השונים?
* מתי גדולה במיוחד השפעתו של סדר היום התקשורתי עלינו?




גורמים המשפיעים על סדר היום התקשורתי:
1. אירועים גדולים מבחוץ
2. תקשורת בין אישית עם מקורות מידע ועם אנשי מקצוע
3. הגורמים של שוערות (שמירת סף)
4. אילוצים חיצוניים- בין ארגוניים
5. נוהלי עבודה – תוך ארגוני

שאלות לדיון:
1) האם לפי תיאורית סדר היום התקשורת משקפת או מעצבת את סדר היום הציבורי?
2)  על מה משפיעה התקשורת ע"פ אסכולה זו?
3) כיצד הסיקור החדשותי (במיוחד בתקופת בחירות) קובע את סדר העדיפויות שבו ייתפסו הנושאים השונים בדעת הקהל? הסבר את המושג "בולטות" (priming).
4) הסבר את הקשרים בין סדר היום הציבורי, סדר היום הפוליטי וסדר היום התקשורתי.
5) לפי תיאורית סדר היום, התקשורת קובעת לציבור על מה לחשוב או כיצד לחשוב?
6) הביאו דוגמות אקטואליות התומכות בטענות תיאורית סדר היום ודוגמות אקטואליות המפריכות את טענות סדר היום.
7) איזה תיאוריה שלמדנו בתוכנית הלימודים מפריכה את תיאורית סדר היום?
או מה היו הטענות של פיסק והגישה התרבותית, שנלמדו בפרק תקשורת ומציאות, כנגד תיאורית סדר היום?
8) מה קודם למה סדר היום הפוליטי או סדר היום התקשורתי? מי משפיע על- מי? הדגימו.

שאלות בגרות:  
אחד הנושאים שנדונו בכנס קיסריה ה-14 וסוקרו בהרחבה בתקשורת, הוא גיבוש המלצות לתוכנית רב שנתית למלחמה בעוני. אך רבים טוענים שדרך ארוכה מאוד ניצבת בפני הרעיונות היצירתיים אשר הועלו שם,  ועד שייצאו אל הפועל, אם בכלל, העניים יישארו עם מקררים ריקים. בנוגע לבעיית העוני, יש צורך לא רק בתוכניות לפעולה, אלא גם בסדר יום ציבורי פוליטי, אשר מביע עניין אמיתי בפתרון הבעיה. התחושה הקשה בציבור, שמימדי העוני בישראל הולכים ומתרחבים, לא תמיד מספיקה לשם כך.
א) על אלו סדרי יום מדובר בפתיח? קשרו והסבירו את המושגים סדר יום תקשורתי, ציבורי ופוליטי לפתיח.
ב) מה טוענת אסכולת סדר היום? האם הנאמר בפתיח תומך בטענות האסכולה או מפריך אותן?
ג) בתקופת הסיקור של כנס קיסריה ה-14 הנ"ל, בסמיכות למועד הבחירות לכנסת, נראה אחד הפוליטיקאים הבכירים  סועד בבית תמחוי וזכה לסיקור נרחב בתקשורת. מה היחסים בין פוליטיקאים לתקשורת בתקופת בחירות וכיצד הם באים לידי ביטוי בסדר היום התקשורתי  בדוגמא זו?

בהצלחה!

רשימה ביבליוגרפית
כספי, ד. (1995) תקשורת המונים (כרך ב'), תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 94-105.

מקסוול, א.מקומבס, ודונלד, ל. שו (1972). "התפקוד של אמצעי תקשורת ההמונים כקובעי סדר יום".בתוך כספי, ד.(עורך)(1995) תקשורת המונים-זרמים ואסכולות מחקר, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.ע"מ 109-121.

רועה, י. (1994), אחרת על התקשורת: 7 פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות, אבן יהודה: רכס




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש