דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,473 כניסות לאתר
כתבת החדשות בטלוויזיה - תכנים

מאת: בן מאיר מנשה

מיפוי הנושא
ברמת התלמיד
ברמת המורה
>מטרות אופרטיביות
>דרכי הוראה
ביבליוגרפיה



מיפוי הנושא

1. יחידה זו עוסקת בניתוח הטקסט הנתפס כמהותי ביותר לענייננו: כתבת החדשות, בעיקר זו הטלוויזיונית. המושגים "פתיחות" ו"סגירות" של טקסט חדשותי הנם מרכזיים לעניין זה (הכוונה היא למידת פתיחותו או סגירותו לקריאות עצמאיות, או במילים אחרות: באיזו מידה מדובר בטקסט שאינו מגמתי או תעמולתי קרי: טקסט שאינו כופה על נמעניו משמעות אחת סגורה) ה"פתיחות" ו"סגירות" נבחנות עפ"י שלוש רטוריקות: רטוריקה של איזון, רטוריקה של עובדתיות, רטוריקה של ניטרליות לשונית. במקביל ניתן לנתח את הכתבה לאור התייחסותה לנושאה.
2. התייחסות למושגים פנים/חוץ ומרכז/פריפריה בניתוח כתבת חדשות גם היא מסייעת להבנת הטקסט. נקודת המוצא כאן כמו "בפתיחות והסגירות" היא כי החדשות בטקסט הכופה את תפיסת העולם של המרכיב על הפריפריה, חדשות חוץ מעוצבות גם הן באופן שמשרת את בעלי הכוח המעצבים את הטקסט החדשותי.
3. מושגים נוספים מתייחסים לצד העיתונאי - הפקתי של כתבת החדשות.
ניתן לדון בכתבת החדשות לאור קודים שונים של דיווח (עובדתיות, איזון ושקיפות השפה) במושגי שוערות (gatekeeping), בערך החדשותי, בשיקולים האישיים והמקצועיים שבתהליכי הברירה העיתונאים, וכן בתפיסתם השונה של עיתונאים את תפקידם.
כדאי גם להתייחס  למושג "דוקטרינת ההגינות" ולמעמדם של "כוחות השוק" במערכת התקשורתית.

ברמת התלמיד
1. סיכום המאמר: "אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה" מאת יצחק רועה ועקיבא כהן.
מאמר זה מנתח עשרה דיווחי חדשות טלוויזיוניים מחמש ארצות שסיקרו אירוע מאירועי האינתיפאדה הראשונה שהתרחשה באותו יום. (13.4.89) בכפר נחלין שבגדה המערבית.

ניתוח הטקסטים המילוליים והויזואליים כאחד מנסה להציע ייצוגים "פתוחים" ו"סגורים" של התקרית תוך התייחסות לשלשה מימדים: רטוריקה של איזון, רטוריקה של עובדתיות, ורטוריקה של ניטרליות לשונית (ראה להלן "הגדרות מושגים"). מן הניתוח עולה, שהסיפורים בטלוויזיה הישראלית וברשת הטלוויזיה האמריקנית CBS הם "סוגרים" יחסית. במקרה הישראלי הסיפור "מתגונן" ואילו הסיפור ב-CBS הוא "מתקיף"

כל שמונה הגרסאות האחרות (C.B.B, ITN מבריטניה; 1TF, F2A בצרפת; ARD ו SDF במערב גרמניה; ABC, NBC בארה"ב) מצויות במיקום כלשהו בין סגירות פואטית לפתיחות עיתונאית.

וביתר פירוט: הצגה "פתוחה" והצגה "סגורה" של אירוע נבחנות עפ"י עקרונות של העיתונות "האובייקטיבית" האידיאלית:
(א) רטוריקה של איזון (מחד- צדדיות עד מתן ייצוג שווה לשני הצדדים)
(ב) רטוריקה של עובדתיות (קונקרטיות ודייקנות בקוטב אחד ועל-זמניות, פואטיות, ומיתולוגיה מצד שני).
(ג) רטוריקה של ניטרליות לשונית (משפה לא מסומנת, קונבנציונאלית ואנונימית עד שפה טעונה, אישית ומסוגננת).

עפ"י עקרונות אלה ניתן למקם את הסיקור בטלוויזיה הישראלית ורשת CBS על קו הרצף ברטוריקה של אינון בקוטב החד-צדדי, זה המגן על העמדה הישראלית וזה מפנה אצבע מאשימה ומגנה את ישראל. אך אם הטלוויזיה הישראלית משתדלת להיות עובדתית ולא-טעונה מתוך הקפדה של "שליטה רטורית" של הצד הישראלי הרי הסיפור של CBS מבליט את האלמנט הדרמטי, המיתולוגי-נוצרי (בית לחם, ישו), מיתולוגי-אמריקני (מערבון, כיבוש המערב) וכן את העל-זמניות.

את שמונת הסיקורים הבאים ניתן למקם, כאמור, בדרגות שונות של פתיחות עיתונאית עד סגירות פואטית:
א. ABC : הפתיחות בסיקור מושגת באמצעות האיזון, מידע עכשווי ושיא עיתונאי ניטרלי/לא מסומן.
ב. NBC : הימנעות ממונחים טעונים, סגנון הסיפור אינו דחוס והדגשת הרטוריקה של חדשות ניטרליות/למסומנות.
ג. ITN : הסיקור נמסר בסגנון עובדתי, סטנדרטי, תמציתי ומדויק.
ד. F2A : האיזון בדיווח נובע משימוש בחומר ויזואלי והצגת שתי העמדות בזו אחר זו. שפת הדיווח בדרך כלל סטנדרטית.
ה. ARD ו SDF: נשמרת התבנית הרטורית של האיזון. הסיקור מוצג באורח מנותק וסטנדרטי.
את שני הסיקורים הבאים ניתן למקם בדרגות שונות של סגירות פואטיות:
ו. 1TF : לסיקור תכונות פואטיות המזכירות קינה לירית; הדגשת שיח דרמטי טעון רגשית. אך בפתיחת הסיקור ובסגירתו נוטש השידור את ה"סגירות" ומתמקם בקוטב של פתיחות בשיח חדשותי ניטרלי/סטנדרטי.
ז. BBC: הוא "הסגור" ביותר מבין כל השמונה הפתוחים - יחסית. הסיקור נבנה על דרמה ורגשות הבונים רטוריקה טעונה ופואטית. מבחינה זו הוא קרוב בסגירתו לשידור של CBS.

לסיכום: ההבחנה בין "פתיחות" ל"סגירות" בחקר חדשות הושאל מביקורת הספרות וההיסטוריוגרפיה. ההבחנה הזו, לפי דעת הכותב, מסייעת בהבנה טובה יותר של החדשות כנוהל מקצועי הנע בין אילוצי הסגירות והפתיחות. סגירות ופתיחות אלה הן פרי מאמץ של הטלוויזיה (של התקשורת בכלל) להתאים את הסיקור לקהלה, כאשר הסיקור הוא כלי ליצירת משמעות המחוברת לרקע ולגבולות תרבותיים ואידיאולוגיים נתונים מצד אחד ודחף מקצועי מצד שני.

2. הגדרת מושגים:
פתיחות: נטייה לספר סיפור חדשותי בצורה מאוזנת, עובדתית וניטרלית/סטנדרטית (כלומר תיחות היא ציות לשלש הרטוריקות מצד אחד של קו הרצף).
סגירות: נטייה לספר סיפור חדשותי פחות מאוזן, פואטי/מיתולוגי וטעון/מסוגנן.
רטוריקה של איזון: קריטריון ראשון לבדיקת האובייקטיביות העיתונאית האידיאלית: נוהג
עיתונאי לתת לשני צדדים יריבים או לשתי השקפות מתחרות ייצוג שווה פחות או יותר.
רטוריקה של עובדתיות: קריטריון שני לבדיקת האובייקטיביות העיתונאית האידיאלית: נוהג עיתונאי להעדיף דייקנות וקונקרטיות בסיקור או במהופך להסתייע באלמנטים על-זמניים, פואטיזציה ומיתולוגיזציה.
רטוריקה של ניטרליות לשונית: קריטריון שלישי לבדיקת האובייקטיביות העיתונאית האידיאלית: נוהג עיתונאי להשתמש בשפה לא מסומנת, קונבנציונאלית ואנונימית או במהופך להסתייע בשפה טעונה אישית ומסוגננת.

3. יישום: הויכוח על הצורך בסיקור "פתוח" או "סגור" במלחמת אפריל בין הישראלים לפלשתינאים.

4. סיכום מאמר: "התקשורת בישראל: מרכז ופריפריה" מאת אלי אברהם.
המאמר מושתת על שני פרקים מתוך ספר של אלי אברהם בשם: "עיירות הפיתוח בעיתונות הכתובה". (1993), המאמר בודק את ייצוגן של ה"שכונות" ו"עיירות הפיתוח" בעיתונות הישראלית הכתובה וזאת בהקשר לשתי דילמות מרכזיות:
א. מה הם יחסי תקשורת ומציאות (במקרה שלפנינו: עיתונות כתובה והמציאות של הפריפריה) ואיזו מציאות באה לידי ביטוי בתקשורת זו? ומדוע?
ב. מי קובע מה יתפרסם מן המתרחש בפריפריה ובאיזה אופן? (כלומר: מי קובע מה טיב המציאות עליה ידווח). אלי אברהם תוהה ובודק במאמרו באמצעות ניתוח תוכן וראיונות עם עיתונאים ומגיע למסקנות אלה:

בעיירות פיתוח חל שינוי לטובה בתחום הפלילי והפשע והן בתחום המצב הכלכלי-רווחתי (שני עניינים קשורים זה בזה) ולמרות זאת התקשורת הגבירה באותם שנים את היקף הסיקור כאילו המצב העובדתי בשני תחומים אלה היה הפוך.

אלי אברהם למד מכך כי העיתונאים מחזיקים בתפיסה העצמית שלהם כאובייקטיבים כמשקפי מציאות אמיתית. אך מסתבר, ע"פ המחקר הנתון, כי העיתונאים עצמם שבויים בסטריאוטיפים ודעות קדומות, מה גם שלפי עדותם הם ממלאים ציפיות העונות על סטריאוטיפיות ודעות קדומות. מסתבר גם, ע"פ המחקר הנתון, כי גם הקורא שבוי בתבנית סטריאוטיפית. לפיכך נוצרת מציאות "מדומיינת" על עיירות הפיתוח או כפי שקרא לה אלי אברהם: "עיירות הפיתוח של העיתון". מתבקש, אפוא, לשאול בשלב זה: מה הן אותן תבניות קבועות שבאמצעותן יוצרת התקשורת את "הבניית המציאות" של עיירות הפיתוח?
(א) ההיבט השלילי של עיירות הפיתוח כמובן מאליו ושאינו ניתן לשינוי.
(ב) אלימות, פשע, חוסר שקט חברתי.
(ג) מצוקה כלכלית, לכלוך והזנחה.
(ד) חסר ייחודיות, עדריות.
(ה) זהות מזרחית-ימנית-דתית-פרימיטיבית.
(ו) חוסר שליטה על העתיד ותלות בממסד.

לסיכום: עולם עיירות הפיתוח מעוצב ע"י התקשורת (ונצרך בהסכמה ע"י הקורא) כעולם פסיבי-שלילי-מזרחי-קולקטיבי-פרימיטיבי. זהו עולם המוצב ע"י התקשורת כמנוגד לעולם האלטרנטיבי האקטיבי-חיובי-מערבי-אינדיבידואלי-מודרני.

אלי אברהם מבקר גישה סלפנית-מגמתית זו של התקשורת, כפי שהוא מבין אותה, כגישה תבניתית החוסמת דרכי ראייה אלטרנטיביות, המונעת סיקור הבודק את הדינאמיקה בין רקע לידיעה שהרי לא מוסבר הרקע ל"פיגור" ולא נבדקים שרשי "הפיגור", אין הסבר על התלות הכלכלית של פריפריה - מרכז, אין התייחסות למתאם בין בידול גיאוגרפי לפער כלכלי.

הכתבים ממחזרים "סיפורי מסכנות" מתוך רצון להיענות הן לציפיות של העורכים והן לציפיות הקוראים. נוצר מעגל קסם שאינו יכול להישבר בשל העדר כוח פוליטי וכלכלי לעיירות הפיתוח וכך נמנע מן העדות הנשלטות כל אפשרות להפריך את הסטריאוטיפ השלילי ובסופו של תהליך מונצח מצב הגמוני-קפיטליסטי של שליטה ותלות ע"י המעמד השליט.

5. הגדרת מושגים:
א .עיירות הפיתוח של העיתון: פיקציה תקשורתית מגמתית אודות עיירות פיתוח.
ב .סטריאוטיפים: תבניות תפיסתיות בלתי משתנות המתבייתות על תכונות שליליות או
חיוביות, לרב מדומות, אודות ה"אני" וה"אחר".
ג .דעה קדומה: הכללה על קטגוריה של אנשים שאינה ניתנת לשינוי גם אם מוצגות עובדות
מנוגדות.
ד .איכות מערכתית: נטייה אוטומטית לשייך את כל הפרטים האינדיבידואליים למסגרת מחייבת מבלי שהשייכות הזו עומדת במבחן מדעי. מעין אחריות קולקטיבית כפויה.
ה .גישת התלות או הגישה המעמדית: זו גישה הניזונה מגישת התלות בזירה הבינלאומית ומתמקדת ביחסי הגומלין בין חברות המרכז ובין חברות הפריפריה במסגרת המערכת העולמית הקפיטליסטית.

ברמת המורה
מטרות אופרטיביות:
א. התלמיד יגדיר את המושגים "פתיחות" ו"סגירות" ע"פ שלוש הרטוריקות (איזון, עובדתיות
וניטרליות).
ב. התלמיד יזהה מאפיינים של סגירות ופתיחות בכתבות חדשותיות שונות.
ג. התלמיד יבחן את המושגים "מרכז" ו"פריפריה" בהיבטים שונים.
ד. התלמיד ינתח תכנים חדשותיים תוך הסתמכות על התיאוריה של מרכז ופריפריה.
ה. התלמיד ימיין את תכני החדשות בטלוויזיה לחדשות פנים וחדשות חוץ ויזהה ביטויים
תקשורתיים ל"תיאורית המבנה של חדשות חוץ".
ו. התלמיד יגדיר את עקרונות הדיווח הבסיסיים ואת מושג "שוערות" ברמותיו השונות.
ז. התלמיד ימנה שיקולים אישיים ומקצועיים בתהליכי הבררה החדשותיים וידגים כיצד הם באים לידי ביטוי בכתבה הטלוויזיונית.
ח. התלמיד ייחס אופני דיווח שונים, כפי שהם באים לידי ביטוי בכתבות שונות, לסוגי "תפיסת התפקיד" של העיתונאי.

דרכי הוראה:
א. ניתוח חדשות (משודרות ומודפסות) ע"פ קריטריונים של "פתיחות" ו"סגירות" פנים-
חוץ/מרכז-פריפריה.
ב. בחינת הסיבות האישיות, התרבותיות והאידיאולוגיות של שידור "פתוח" ושידור "סגור"; של
שידורי פנים ושידורי חוץ; של סיקורי פריפריה לעומת מרכז.
ג. בחינה ביקורתית של תיאורית מרכז-פריפריה תוך כדי בדיקת סטריאוטיפים של הפריפריה כלפי "המרכז" ומאבק הפריפריה (לעיתים בהצלחה) לחדור ל"מרכז" ולעיתים אף להתמקם בתוכו.
ד. בחינת המושגים מסעיף א' תוך כדי זיהוי הקשרים הפנימיים בין המושגים.
ה. דיון וניתוח תיאורית "מרכז - פריפריה" באמצעות המודל האופציונאלי (ראה נספח א').

ביבליוגרפיה
רועה י', כהן. א', "אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה", בתוך דן כספי (עורך) תקשורת המונים זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1995, עמ' 463-476.
אברהם, א', "התקשורת בישראל: מרכז ופריפריה" בתוך: דן כספי (עורך), תקשורת המונים זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1995, עמ' 505 - 479.
גלטונג, י', רוגה, מ' ה', "מבנה חדשות החוץ, סיקור המשברים בקונגו, בקובה ובקפריסין, בארבעה עיתונים זרים", בתוך: דן כספי (עורך) תקשורת המונים - זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1995, עמ' 233 - 200.
כספי, ד', לימור, י', תקשורת המונים (חלק ג'), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב 1996, עמ' 212 - 200.
בניהו, אבי ייסורי הסטיגמה, כל זיכרון 16.5.02
חיימוביץ, מרדכי תסתכלו מה קורה באור עקיבא 16.4.02.

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש