דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,907 כניסות לאתר
ספין

מאת: בלושטיין רחל

הספין התקשורתי של מלחמת המפרץ
ביבליוגרפיה


רוביק רוזנטל במדורו הקבוע "הזירה הלשונית" במעריב, מציע שם עברי לספין - "סבסוב מידע" (ראו בהמשך). האקדמיה ללשון החליטה – "סחריר".

הספין התקשורתי של מלחמת המפרץ
(הכתבה "הספין התקשורתי של מלחמת המפרץ" שודרה לאחרונה בערוץ 8. אורך הכתבה: 47 דקות. ניתן להשיגה אצל אורלי מלמד).

חילוצה הדרמטי של ג'סיקה לינץ', השבויה האמריקנית בעיראק, פורסם בהבלטה באמצעי התקשורת בעולם כולו וגם בישראל. דונלד רמספלד, שר ההגנה האמריקני, כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת לבשר על שחרורה של השבויה. העם האמריקני הזיל דמעה מהתרגשות. משפטים כמו: "לא נוטשים חבר בשדה הקרב" נשמעו בכל מעמד ממלכתי וגם בכלי התקשורת.

תחקיר של ה-B.B.C על האירוע ("הספין התקשורתי של מלחמת המפרץ", ערוץ 8), מלמד כי בידי האמריקנים היה מידע שהכוחות העיראקים עזבו את אזור בית החולים שבו הייתה מאושפזת לינץ' יום קודם והשטח פנוי. למרות זאת, שלחו האמריקנים כוח מובחר באמצעות מסוקים לחלץ את החיילת השבויה ודאגו לצלם כל פרט ופרט בחילוץ.

בנוסף, יומיים לפני החילוץ שלח הרופא העיראקי שטיפל בג'סיקה לינץ' ביוזמתו את החיילת הפצועה באמבולנס בליווי איש צוות רפואי לעבר הכוחות האמריקנים כדי להשיבה הביתה. החיילים האמריקנים במחסום ירו על האמבולנס שנאלץ לשוב על עקבותיו. האמריקנים כמעט ואיבדו את הפרס היקר להם ביותר.

נשאלת השאלה: האם המקרה של ג'סיקה לינץ' נועד לעודד את המורל הירוד בקרב אזרחי וחיילי ארה"ב בשל הסתבכות האמריקנים בעיראק?

האם מקרה לינץ' נועד לסובב / להסיט את תשומת הלב מהנושא העיקרי של המלחמה, האם בידי סדאם חוסיין היה נשק כימי להשמדה המונית, או שהנשיא בוש וטוני בלייר הטעו את העולם?

ולענייננו: האם מקרה ג'סיקה לינץ' הוא ספין תקשורתי?
המונח "ספין" (Spin) הוא סיבוב, הסתובבות או סחרור על ציר. בימים הטרום מודרניים ציין המונח סיבוב של גלגלים על צירם וגם טוויה של חוט צמר. בעידן הפיסיקה הקוונטית מציין "ספין" תכונה של חלקיק המסתובב על צירו ומכאן תנע סיבובי (רפי מלצר, "מילים ומונחים שמעצבנים אותי", פורסם ב-4 ביוני 2004, www.notes.co.il).

המונח "ספין תקשורתי" הושאל מהטכנולוגיה הטרום מודרנית והכוונה לפעולה יזומה של אדם או קבוצת אנשים להסיט / לסובב את סדר היום הציבורי והתקשורתי מנושא שאינו נוח לפוליטיקאים ולאנשי ציבור לכיוונים נוחים יותר (ראו סיפור ג'סיקה לינץ').

הספין התקשורתי אינו צעד רגיל של יחסי ציבור, אלא מהלך תדמיתי נקודתי ההופך מגננה למתקפה. על מלאכת הספין מופקד מומחה "ספין דוקטור", שמיומנותו היא טיפול במשברים ויצירת מסה תקשורתית נקודתית היעילה בדרך כלל לטווח קצר (תקשורת וחברה ג', תוכנית חדשה).

בתרבות הפוליטית האמריקנית ידוע הספין דוקטור כבעל מלאכה. מדובר ביועץ תקשורת או יועץ פוליטי (לא בהכרח, ר.ב.), שתפקידו לגרום לכך שהציבור יבין או יקלוט אירוע או עניין מסוים מהזווית הרצויה למעסיקו, בדרך כלל הפוליטיקאי.

הספין התקשורתי שהשתרש מאוד בחברה המערבית הפך לסוג של מדיניות. טשטוש התחומים בין הספין דוקטור לבין יועץ מקצועי הפך את הספין לפעולה רחבה מעבר לאירוע תקשורתי גרידא.

לדוגמה: סיפור ג'סיקה לינץ'. האמריקנים שקעו בביצה העיראקית. הנשיא בוש שעומד בפני בחירות, וטוני בלייר שמותקף מבית (בריטניה) חיפשו אחר נושא שעשוי לסובב / להסיט את תשומת הלב הציבורית מ"הצרות". חיפוש אחר אירוע טרי שיגרום לכוחות הקואליציה התרוממות רוח. ומה טוב יותר מבחורה נאה בת 19, גיבורה. היו כתבות בוושינגטון פוסט שבהן נכתב כי לינץ' נלחמה בגבורה והרגה כמה עיראקים עד פציעתה.

הכוחות האמריקנים, בעזרת יחידה מובחרת, מוטסת, "כבשו במבצע נועז" בית חולים שטיפל בחולים חסרי ישע. הפעולה הייתה בעיקרה מבצעית, אך כל רגע בה תועד וגרסה משוכתבת הופצה בבית (אמריקה) וגם בעולם. ובדרך זו, ניסו להסיט את הפוקוס מהבעיות האמיתיות ולהעלות את המורל בקרב האזרחים והחיילים. אכן בנקודת זמן מסוימת הם הצליחו.

השימוש במונח ספין תקשורתי הפך לחלק מהכתיבה העיתונאית וגם אנשים שאינם מוגדרים כיועצים מייחסים להם "התנהגות ספינית".

לדוגמה: "הספין של מזוז / שלב חדש במאמצי היועץ לצמצם את נזקי המתקפה על הפרקליטות: התקשורת אשמה" (עינת ברקוביץ במדורה "דין וחשבון", גלובס, 6.8.04).

דוגמה נוספת: "היועץ המשפטי לממשלה (אליקים רובינשטיין, ר.ב.) יצר ספין תקשורתי כאשר הורה לחקור את ההדלפה... " (opinions, דעות, Ynet מיום 22.1.03).

פרופ' גדי וימן מצביע על מונח נוסף: "ספין תאונתי" – ספין שנוצר מבלי שנתכוון שיקרה.
לדוגמה: המתקפה בעזה, להגיב או לא להגיב. דילמה המלווה אותנו עוד מימי האינתיפאדה הראשונה. לעיתים מחיר התגובה עלול להאפיל על האירוע. למשל, מבצע "חומת מגן" שבא אחרי הפיגוע הנורא והקשה במלון "פארק" בנתניה, בליל הסדר לפני כמה שנים. התמונות של הטנקים הישראלים הפורצים לערים ביהודה ובשומרון החליפו במהירות את התמונות הקשות של שולחנות הסדר המגואלים בדם. מבחינת ישראל היה כאן "ספין תאונתי" שאינו מכוון, או ניצול תקשורתי של הפלסטינים כדי להסיט את תשומת הלב.

"הדילמה הזו חוזרת אחרי כל פיגוע, להגיב או לא להגיב. אחד המחירים שנלקחים בחשבון, שהתגובה לפיגוע עשויה להפוך לנושא התקשורתי המרכזי יותר מאשר הפיגוע עצמו"(News, חדשות, Ynet, 6.3.03).

רוביק רוזנטל במדורו הקבוע "זירה הלשונית", מעריב (סופשבוע, 15.9.04) מציע שם עברי לספין. רוזנטל אומר: "מקור המונח בתרבות התקשורתית האמריקנית ופירושו המילולי: "סחרור". הצעת המדור לשם עברי: "סבסוב מידע".

רוזנטל במדורו התייחס למונח נוסף: ריאליטי – "המילה שמשנה את חיינו. אומרת עלינו הכול, תוכנית ריאליטי, סדרת ריאליטי, ריאליטי קארמה, ריאליטי כנסת, תיאטרון ריאליטי או כדברי המצ'וטט באתר אילתי: "החיים זה ריאליטי אחד גדול". ולהזכירכם: ריאליטי (Reality) זה באנגלית קו נטוי אמריקנית, ומדובר בזן מציאות מתוכנת היטב, שמצליח לשטוף את מוחותינו ואת טבלאות הרייטינג הרבה יותר מהמציאות עצמה, אם עוד יש כזו". 

מצפייה בכתבה "הספין התקשורתי של מלחמת המפרץ", מסתבר שאכן "החיים זה ריאליטי אחד גדול". אפילו דונלד רמספלד, שר ההגנה של ארה"ב, מושפע מתוכנית הריאליטי. ערב מלחמת המפרץ מס' 2 שודרה בארה"ב תוכנית ריאליטי "פנים מהחזית", על הצבא האמריקני באפגניסטן. מסתבר, שהציבור האמריקני צפה בהתלהבות רבה בתוכנית וגם בכירים בפנטגון, כולל שר ההגנה. דובר הפנטגון שהתראיין בכתבה אמר: "בנינו את התוכנית האסטרטגית התקשורתית שלנו על תכנים שראינו בתוכנית". הרעיון לספח 600 כתבים עם הכוח הלוחם בא משם, וזאת בתנאי שהכתבים המסופחים ימלאו את תפקידם.

נשאלת השאלה: האם כתבים שתלויים בכוח הצבאי אכן עצמאים בדיווח?
אנו יודעים מה קרה לכתבים שהיו עצמאיים בשטח: דן סממה ובועז ביסמוט, שני כתבים ישראלים בעלי דרכונים צרפתיים כמעט ושילמו בחייהם.

ביבליוגרפיה
ברגר אווה, ברנשטיין עלינא, ערב דן, תקשורת וחברה ג' – תוכנית חדשה, מפ"ט עמל 2001.

רוזנטל רוביק, "סופשבוע", מעריב, 15.9.04.



 


גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש