דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,995 כניסות לאתר
ז'אנר הדרמה בטלוויזיה

מאת: ורד אורגיל

מטרות אופרטיביות:

1. הסבר המושג דרמה על משמעויותיו השונות.

2. הכרת מאפייני הדרמה הטלוויזיונית לסוגיה השונים.

3. הבחנה בין תוכניות קלילות וממוסחרות ('פופולריות') לבין דרמות רציניות.

כתיבת המערך: ורד אורגיל

 

הסבר מושג הדרמה על משמעויותיו השונות

דרמה

מקור המילה הוא יווני, שמשמעה "מעשה", מהפועל "לעשות". היוונים השתמשו במילה זו לתאר את הטרגדיות היווניות אותן הציגו. (מתוך ויקיפדיה).

המתכונת הדרמטית לא נשארת בתחומי הבדיון. דיווחי החדשות מרבים להשתמש במשיכה שלנו אל הדרמה / הדרמטי בדיווחיהן.

 

מרכיבי הדרמה בתוכניות טלוויזיה  /  ע"פ דפנה למיש

מעבר לחלוקה פנימית של תוכניות טלוויזיה לקבוצות בעלות קווים מבניים או תוכניים, המשותפים לכל קבוצה, אפשר גם למצוא קווים המשותפים למרבית התוכניות בכלל.

מה, איפוא, משותף לכל הקשת הרחבה של הסיפורים הללו?

בכל תוכנית טלוויזיה יש מרכיבים של דרמה - סוג של יצירה ספרותית, המספרת סיפור באמצעות דיאלוג ופעולה והמיועדת להיות מוצגת בפני צופים (בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה). חלק מן התוכניות הן סיפורים דרמטיים מורכבים וגלויים (סרטי עלילה, סדרות), ובחלק מן האחרות המרכיב הדרמטי המתוכנן מוצנע (ספורט, חדשות). המרכיבים המרכזיים של המבנה העלילתי כוללים:

1. במה - הרקע לעלילה מבחינת הזמן והמקום: התקופה בה עוסקת התכנית, מיקומה הגיאוגרפי, הקשרים חברתיים, תרבותיים, כלכליים, פוליטיים, אידיאולוגיים וכדומה. 

2.דמויות - האנשים המרכזיים לעלילה, שבמהלך התפתחותה אנו צוברים עליהם מידע ורשמים על פי התנהגותם, דבריהם, הופעתם החיצונית, יחסיהם עם הסובבים אותם וכדומה.

3. קונפליקט (עימות) - כמו כל דרמה סובבת גם תוכנית טלוויזיה סביב ציר העימות, המזין ומניע את התפתחות העלילה. העימות מערער את שיווי המשקל והאיזון שבו חיות הדמויות.

קיימים שלושה סוגי עימותים:

א. הדמויות מתמודדות עם אחרות (בודדים, קבוצות או אפילו החברה כולה), בניסיונן להשיג את המטרות המוצבות בפניהן או להתגבר על מכשולים (השוטר מול הפושע, השר בממשלה מול המפגינים, המיעוט הדורש עצמאות מול הכובש).

ב. הדמויות מתמודדות עם עצמן (האשה המתלבטת אם להסגיר את האנס, הגבר האוהב שמתגעגע למושא אהבתו).

ג. הדמויות מתמודדות עם ה"על אנושי" - שאלת קיומו של אל, השולט באיתני הטבע וכד' (הילדה הנאבקת על חייה מתחת להריסות, הכומר המטיח את יגונו בפני אלוהיו).

4. התרה, פתרון - העימותים והניגודים בדרמה נפתרים או מגיעים לנקודה של חוסר פתרון, שהוא בבחינת פתרון זמני. רגע זה מכונה "התרה" - מושג השאול מתפיסת הדרמה הקלאסית, האומר שהפתרון חייב להגיע מתוך התפתחות העלילה, ולא פתרון פתאומי שלא קשור לסיפור.

מעצם טבעה נותנת הטלוויזיה העדפה ברורה לעימותים שבין אדם לחברו, אותם עימותים שאפשר להציגם בדרך ויזואלית (ויכוח, מכות, מרדף, יריות). התלבטויות ותהליכים פסיכולוגיים פנימיים קשים לביטוי בשפת המצלמה: כיצד להעביר לצופים את ההתמודדות הנפשית של הגיבורים בדרך מעניינת ומעוררת הזדהות? בְּהִיַיה בחלון היא דוגמה לביטוי טלוויזיוני של תהליכים רגשיים, אך כמה זמן - וכמה פעמים - אפשר להציג דמות הבוהה בחלל, כרמז להתלבטותה, לפני שהצופים ימהרו לעבור לערוץ המתחרה?

מאפייני העלילה בתוכניות טלוויזיה

תבניות עלילה מסוימות חוזרות ומופיעות בתולדות הדרמה מימי יוון העתיקה ועד לסוגות הטלוויזיוניות הפופולאריות, המוכרות לנו היום. שתי גישות עיקריות לעלילה –

עלילה אינטנסיבית ועלילה אפיזודית:

עלילה אינטנסיבית הדרמה מתפתחת בשלב מאוחר של הסיפור - לקראת סופו או לקראת שיאו. היא מתרחשת בדרך כלל תוך פרק זמן קצר, במקום התרחשות מוגדר ומצומצם (כמו חדר או בית) ובמספר מצומצם של סצנות. מספר הדמויות בה מוגבל (בדרך כלל אינו עולה על שמונה). התפתחות העלילה מתנהלת בדרך כלל על ציר אחד, עם רק מעט סטיות, ובתוך שרשרת של סיבות ומסובבים: הדמויות והאירועים קשורים אלה באלה ברצף הגיוני, כך שההתפתחויות הן כמעט בלתי נמנעות.

עלילה אפיזודית היא בעלת אופי מנוגד: הדרמה מתחילה בדרך כלל בשלב מוקדם של הסיפור והיא בנויה ממספר אפיזודות. הסיפור משתרך על פרק זמן ארוך ויש בו מספר רב של סצנות בעלות אורכים שונים. העלילה יכולה להתרחש במקומות שונים ומשתתפות בה דמויות רבות. היא מתפתחת בכמה כיוונים בעת ובעונה אחת, ולאירועיה יכולות להיות סיבות שונות.

העלילה בטלוויזיה, כמו דרמות רבות בתיאטרון, נחלקת בדרך כלל לשלושה חלקים: בחלק הראשון אנו פוגשים את הדמויות ולומדים את מהות העימות המרכזי ביניהן. מכיוון שמרבית התוכניות הדרמטיות שאנו צופים בהן הן סדרתיות, ולפיכך צפויות מראש במידה רבה, די לנו בזמן חשיפה מינימלי (לרוב רק קטע הפתיחה המלווה במוסיקה ובכתוביות) כדי להחזיר אותנו למקום, לזמן (במה) ולדמויות המרכזיות מן הפרקים הקודמים של הסדרה. בחלק השני של העלילה העימות מתפתח ומגיע לשיאו. בחלק השלישי, בסוף העלילה, נפתר העימות לעתים קרובות. הפתרון מלווה בדרך כלל בהתרת התסבוכת ובקשירת הקצוות לקראת סוף הסיפור, ובכך הוא מסייע לנו, הצופים, להגיע לפורקן רגשי ולהתרגעות. יתרה מזו, הפתרון מחזיר אותנו לנקודת המוצא, להתחלת התוכנית. במצב זה יישארו הדמויות בסדרות קופאות על שמריהן עד למפגש הבא שלנו אתן - בשבוע הבא (או למחרת היום), באותו מקום, באותו זמן.

אפשר לתאר מבנה סיפורי זה בתמציתו כגרף בצורת פעמון (לא בהכרח סימטרי), שפסגתו מייצגת את שיא המתח או הריגוש. המדרונות וגודל השיפוע שלהם משתנים בהתאם לאופי התוכנית ולאורכה, לעלילה ולגורמים אחרים, שנעמוד עליהם בהמשך.

לעתים קרובות קו עלילה אחד איננו מספיק כדי לגרום לתוכנית להיות מעניינת בעיני קהלים מגוונים. מכיוון שהמטרה העליונה של מפיקי התוכניות היא למשוך קהל גדול ככל האפשר (כדי להרוויח את כספי הפרסומת, בתוכניות שמקורן בטלוויזיה מסחרית), מוסיפים לה קווי עלילה משניים, המוסיפים עניין לסיפור ומגוונים את התוכנית. בסדרה משפחתית, לדוגמה, יעסוק קו העלילה המרכזי בקונפליקט בין המבוגרים סביב משבר כלכלי, ובמקביל תתפתח עלילה משנית סביב ציר ההתאהבות הראשונה של בת מתבגרת ויריבות בין שני האחים הצעירים על תשומת לבם של ההורים. בדרך זו מגבירים את כוח המשיכה של התוכנית ופורשים אותו על קהל בטווח גילים בלתי מוגבל כמעט. הפניה לקהל הרחב ביותר היא, איפוא, אחד האילוצים הבולטים, המאפיינים את הדרמה הטלוויזיונית השכיחה. לנקודה זו עוד נחזור בהקשרים נוספים.


תכניות פופולריות:

והנה אילוץ נוסף של הדרמה הטלוויזיונית: תהיה הבעיה המוצגת בה אשר תהיה - היא חייבת להיפתר תוך יחידת זמן קצובה מראש (בדרך כלל כחצי שעה או שעה, לעתים - במספר פרקים). לאופיו של הזמן הסיפורי הזה יש משמעות לגבי זמנם של הצופים, שהרי בחיי היום יום בעיות אינן נפתרות בהכרח ועימותים אינם נעלמים בכל מחיר, בוודאי לא תוך חצי שעה או שעה. אילוץ בלתי מציאותי זה מכתיב במידה רבה גם את סוגי הפתרונות לרבות מן הדרמות הטלוויזיוניות הפופולאריות:

  1. פתרונות קלים, חד משמעיים, ולעתים קרובות אף אלימים.
  2. יתרה מזאת, בשל ההשקעה הכרוכה בהפקת תוכניות טלוויזיה, לחץ הזמן של תעשיה זו (החייבת למלא את שעות השידור שלה כדי להתקיים) והפניה לקהל גדול ככל האפשר - נזהרים המפיקים מלהפריח רעיונות מקוריים ולשבץ בתוכניותיהם חידושים מרחיקי לכת; ברוב המקרים הם מעדיפים ללכת בדרך סלולה ולהיצמד לנוסחה מוכרת ומצליחה. הטלוויזיה חוזרת על עצמה בכל הרמות - לוח המשדרים מאפשר צפייה מתוכננת מראש ומעודד פיתוח הרגלים קבועים, המעניקים תחושת בטחון ויציבות לעולם הטלוויזיוני. הסוגות השונות (ז'אנרים) של התוכניות מאופיינות בקווי עלילה דומים, במבנה קבוע, בדמויות מוכרות וצפויות מראש. המאפיינים הדרמטיים החוזרים על עצמם והרגלי הצפייה שלנו פוטרים אותנו, כצופים, מהשקעת מאמץ בשעת הצפייה ומאפשרים ליוצרים להכניס יותר פעילות למשך זמן קצוב, שכן הם פטורים מן הצורך להקדיש זמן להצגת הדמויות וסביבתן.

 

הכנסת חידוש בכל אפיזודה - עימות חדש, פשע חדש, פרשת אהבים חדשה - גם היא סממן קבוע החוזר על עצמו. החידוש מערער את היציבות במסגרת החברתית המוצגת (כמו ריב במשפחה מוכרת, פשע בתחנת המשטרה הקבועה, מחלה בבית החולים המוכר), אך במהלך התוכנית תיפתר הבעיה והדמויות תחזורנה למצב היציב ההתחלתי, ובמצב זה גם נשוב ונפגוש אותן בשבוע הבא.

  1. מכיוון שמקורן של תוכניות רבות הוא ברשתות טלוויזיה מסחריות (כמו, למשל, מרבית התוכניות האמריקניות המוקרנות אצלנו), אנו עדים לריבוי של פרסומות קצרות, המשודרות באמצע התוכנית. וכדי שהצופים לא "יברחו" אז לערוץ אחר, יש לדאוג לכך שהפסקות אלה יהיו במקומות מותחים במיוחד, מעין שיאי משנה בעלילה. אילוץ זה עיצב את הדרמה הטלוויזיונית כשונה מדרמות באמצעי תקשורת אחרים: העלילה נחלקת על פי רוב לקטעים המתרחשים במקומות שונים ומאפשרת לצופה להתרכז לפרקי זמן קצרים בפן אחד של הדרמה. מאפיין זה ממחיש לנו את דרך התאמתה של צורת הסיפור הטלוויזיוני לאופייה של הצפייה הביתית השוטפת והבלתי מרוכזת.

 

 אילוצים שונים של תעשיית הטלוויזיה מעצבים את התכנים, כפי שאנו מכירים אותם. בל נשכח כי תנאים אחרים, נסיבות חברתיות, פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וטכנולוגיות אחרות - היו מולידים תוכניות טלוויזיה אחרות ומפתחים בנו ציפיות והרגלים שונים.

דרמות איכות

המדיום הטלווזיוני מסוגל - ואף עושה זאת לא פעם - להביא לנו גם דרמות מורכבות, עם דמויות רבות פנים ובלתי צפויות מראש, עם התמודדויות חסרות פתרון בשאלות מהותיות וכדומה. יוצרים טלוויזיוניים מוכשרים שוברים את המוסכמות הטלוויזיוניות ומוכיחים, שגם במדיום זה אפשר לפתח סוגות רבות השראה.

לטלוויזיה פנים רבות ומגוונות. יש הטוענים, כי מעבר לשוני המתפרש על עשרות ערוצים ואין סוף קלטות וידיאו - רב המשותף מן השונה. ריבוי האופציות לבחירה, הם יוסיפו ויאמרו, איננו אלא אחיזת עיניים, כי למעשה "הכל אותו דבר". האם אכן "הכל אותו דבר?" האם יש לנו בחירה אמיתית בין אפשרויות רבות? זוהי אחת מהדילמות בהתמודדות עם הטלוויזיה.

מקור:   החופש לצפות: מבט שני לטלויזיה, עמ' 29-36, הוצאת רכס

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש