דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,045 כניסות לאתר
אתיקה עיתונאית

מאת: ורד אורגיל

פרק 6 – חדשות  

6.א. כתבת החדשות בטלוויזיה – תכנים 

מטרה אופרטיבית:

6. הכרת תקנון האתיקה של העיתונאים  ואת תפקידיו המרכזיים. 

 

באופן כללי עוסקת אתיקה בנושאים של מוסר ודרכי התנהגות. בדרך בה אנו חיים את חיינו. עוסקת בשאלות כגון: הבחנה בין טוב ורע, הוגן ולא הוגן, אחריות וחוסר אחריות וכד'. החלטות אתיות קשורות בסביבה תרבותית חברתית ופוליטית במסגרתה הן נקבעות.

 

כללי האתיקה של העיתונות נקבעו מרצון על ידי גופים הקשורים לעולם העיתונאות, בניהם מועצת העיתונות בישראל שהוקמה בשנת 1963. מטרותיה עודכנו מחדש בשנת 1996.

מבין מטרות האתיקה העיתונאית:

1. לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת;

2. להיאבק נגד מגמות שיש בהן כדי להגביל אספקת מידע בעל עניין ציבורי, ולהבטיח גישה חופשית אל מקורות מידע וחיסוי מקורות המידע של העיתונאי;

3. לקבוע כללי אתיקה לעיתונות, לשקוד על קיומם ולטפל בתלונות על הפרתם;

4. לפעול למען קידום הרמה המקצועית של העיתונות, ובכלל זה ליזום ולארגן השתלמויות, כנסים, ימי עיון והרצאות, ולפרסם מידע וחומר הדרכה, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם אחרים;

5. לפרסם דוחות על עבודת המועצה, ובכלל זה החלטות עקרוניות שהתקבלו במוסדותיה;

6. לנקוט את כל הפעולות שיש בהן כדי לקדם את מטרות המועצה.

 

ההישג הבולט של מועצת העיתונות היה ניסוחו של קוד אתי. תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות נועד להדריך כל עיתון ועיתונאי בישראל בכל הקשור למותר ולאסור בעשייה העיתונאית. אלא שהתקנון, שקבע סייגים אתיים, לא יצר כלי ענישה יעיל ומשמעותי, שאפשר להפעילו נגד עיתונים ועיתונאים שהפרו את כללי האתיקה. ואמנם, מדי פעם נמתחה ביקורת ציבורית על כך שמועצת העיתונות איננה ממלאת את תפקידיה כיאות.

 

מקור נוסף לתקנון של אתיקה מקצועית הוא תקנון האתיקה שנכתב עבור כתבי רשות השידור ונקרא על שם מחברו 'תדריך נקדי'.

בין השאר קובע התדריך שתפקידה של רשות השידור הוא 'להניח לקולות השונים לדבר בעד עצמם'; לספק למאזינים ולצופים מידע מהימן בדוק ושלם ככל האפשר כדי להניח להם להגיע למסקנות מעצמם ולא להביא עובדות ומסקנות מוכנות בצדן.  כדי לסייע בכך מבחין התדריך בין סוגים שונים של מידע: "חובה להפריד בדרך שתהיה ברורה לאוזן ולעין בין מידע עובדתי  לבין פרשנות וניתוח.

 

התדריך עוסק בהרחבה גם ביחסי הגומלין בין השדרים לבין מקורות המידע שלהם. סעיף 24 לתדריך מפרט שישה כללים, מעין מצוות עשה ולא-תעשה שמומלץ לשדרים לנהוג לפיהם בעת ראיון משודר:

סודו של הריאיון הטוב הוא סקרנות אמת הנשענת על הכרה טובה של הנושא הנדון ושל המרואיין.

1. בל יבליט המראיין את אישיותו ואת דעותיו שלו בנושא.

2. אל תתרפס ואל תתבטל לפני המרואיין. כך גם אל תפגין אינטימיות מופלגת.

3. אל תעודד תשובות מתחמקות ולא תסייע למרואיין לחמוק מן הנושא המרכזי .

4. אל תהיה גס ומציק.

5. אל תקריב את מידות הנימוס והאדיבות למען "הצדק והאמת", אל תהיה אינקוויזיטור .

 

חומר למחשבה:

מדוע בחרו מנהלי רשות השידור לקבוע לעצמם כללי אתיקה מקצועית?

מודע חשוב לשמור על כללי האתיקה האלה?

אם לא יפעלו העיתונאים לפי עקרונות האתיקה המקצועית – לאיזה סכנה  הם  חושפים את עצמם?

 

כל הסוגיות  האתיות - שעיקרן המותר והאסור מבחינה מוסרית - מעסיקות את מוסד התקשורת. מוציאים לאור, בעלי עיתונים, עורכים ועיתונאים מודעים לכך כי אם לא יתמודדו עם סוגיות אלה, ויתנו להן פתרונות הולמים, עלול הדבר לגרום לכך שמוסדות אחרים בחברה, והמוסד הפוליטי בראשם, ינצלו את החלל הריק ויבקשו לסתמו באמצעות חקיקה. תקנוני אתיקה, שגובשו על-ידי מוסדות התקשורת במדינות רבות בעולם, הם לפיכך לא רק מכשיר פיקוח פנימי לשמירת הרמה המוסרית של העיתונים ושל העיתונאים, אלא גם קיר מגן מפני הפעלת פיקוח חיצוני.  

 

כלומר הצורך לשמור על כללי אתיקה נובע משתי סיבות עיקריות:

1. הרצון לשלוט על תחומי הפרופסיה  – העוסקים במקצוע מודעים לסכנות והבעיות הקשורות אליו, ולכן בעצם נכונותם להטיל הגבלות על עצמם הם מוכיחים אחריות ורצינות.

בכך הם מונעים את הצורך בכך שגורם אחר, חיצוני, יטיל עליהם הגבלות, שעשויות להיות בסופו של דבר קשות יותר לביצוע. העובדה שאני קובע מה מותר ומה אסור עבורי, נותנת בידי כוח, את הכוח להחליט.

 

2. האתיקה המקצועית של העיתונאים קובעת את הקריטריונים הנכונים והראויים לעבודה העיתונאית. האם כל אדם הכותב לעיתון, או שיש לו פינה קבועה ברדיו, רשאי לקרוא לעצמו עיתונאי? מהם התנאים לכך שהוא יקרא עיתונאי, ומה מחייב אותו מבחינה מקצועית?  (כמובן, דברים אלה מתייחסים גם לעיתונאיות, ולא רק לעיתונאים) האתיקה המקצועית מתווה את דרך הפעולה הנכונה, ומשמשת מעין תמרור, או אולי אפילו מגדלור, המאיר ומראה את הדרך. כאשר יש ספק – כיצד לנהוג – עקרונות האתיקה המקצועית יעזרו לקבוע כיצד יש לנהוג.

 

לפניכם התייחסות לשני כללים של האתיקה המקצועית:

 

1."לא יימנע בעל זיכיון מלשדר מידע שקיים עניין ציבורי בשידורו."

(במיוחד אם הימנעות מפרסום עלולה לשרת אינטרסים של פרט או גוף בניגוד לשיקולים מקצועיים).

מידע שקיים עניין ציבורי בשידורו ויש להביאו לשידור, הוא כל מידע שיש חשיבות או ערך בהבאתו לידיעת הציבור, או מידע שהציבור עצמו מעוניין לקבל, חוץ מרכילות. מידע שיש בו עניין ציבורי הוא גילוי של עבירה פלילית, חשיפה של התנהגות אנטי חברתית, הגנה על בריאות הציבור, שלומו ורווחתו ומניעת הטעיה של הציבור על ידי אדם או גוף כלשהו. ... יחד עם הדבקות בחובה לחשוף מידע בעל עניין ציבורי, יש להישמר מהתלהבות יתר.

2. חסיון

"לא ימסור בעל זיכיון פרטים על זהותו של אדם שמסר לו מידע או את המידע שנמסר לו, במקרה שבו מוסר המידע מסרו על סמך הבנה שזהותו לא תיחשף, או שמידע מסוים לא ישודר, או כל הבטחה דומה, אלא אם כן מחויב בעל הזיכיון למסור זאת לפי דין."

בשל הצורך למלא כלל זה, על בעל הזיכיון לוודא שהענקת חיסיון למקורות, לא תהיה מעשה שבשיגרה.

בעל זיכיון לא יעשה כל שימוש אחר במידע שנמסר לו לפרסום תחת חיסיון.

יש להעדיף תמיד מקורות הנכונים להזדהות; כאשר אין כאלה, יש לבחון היטב את הגורמים המבקשים להסתתר תחת חיסיון ואת מניעיהם. גורמים אלה עלולים להטעות את בעל הזיכיון.

 

דוגמאות לעקרונות חשובים נוספים של האתיקה המקצועית:

1. עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ופרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.

 2. יושר והגינות

עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא.

-          הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לציבור אף אם יש בהם עניין לציבור.

-          נאמנות לאמת: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף.

-          לא יימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו, לרבות בשל לחצים פוליטיים, כלכליים או אחרים, וכן בשל חרם או איום בחרם מודעות.

-          לא יובאו דברים בשמו של אדם אלא אם הם מובאה ישירה ומדויקת מפיו או ממסמך בכתב. מכתב למערכת מותר לפרסם שלא כלשונו אם כותבו לא אסר זאת מראש ואם בעריכה לא היה משום שינוי מהותי בתוכן המכתב או במשתמע ממנו.

 

3. בדיקת העובדות

-          לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה במקור המהימן ביותר ובזהירות הראויה לפי נסיבות העניין.

-          דחיפות הפרסום לא תפטור מבדיקת הידיעה כאמור. העובדה כי ידיעה התפרסמה בעבר לא תפטור את הבא להסתמך עליה מבדיקת מהימנות הידיעה.

 

4. אובייקטיביות

-          עיתון או עיתונאי יבחינו בפרסום בין ידיעות לבין דעות.

-          ידיעה המתפרסמת במסגרת של הבעת דעה, יחולו עליה כללי האתיקה הנוגעים לידיעות.

-          פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה.

-          הכותרת לא תהיה מטעה.

 

5. תיקון טעויות, התנצלות ותגובה

-          טעויות, השמטות או אי-קיום דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות, יש לתקן במהירות, בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי. בנוסף לכך תפורסם במקרים המתאימים גם התנצלות. במקרים המתאימים תינתן לאדם שנפגע אפשרות הוגנת להגיב על טעות, השמטה או אי דיוק מהותיים במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי.

 

6. פרטיות ושם טוב

-          לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או שמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום במדיה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך כרגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו.

 

 7. קורבנות

-          לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של אדם שנספה או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שהידיעה על מותו או פגיעתו של אותו אדם באה לידיעת המשפחה מפי גורם מוסמך, אלא אם קיימות חריגות של עניין ציבורי בפרסום לאלתר.

 

8. קטינים

-          לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שטרם מלאו לו ארבע עשרה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו, בשלומו או ברווחתו, אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופוס אם קיים עניין ציבורי בפרסום המזהה ובמידה הראויה.

-          לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שמלאו לו ארבע עשרה וטרם מלאו לו שמונה עשרה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו, בשלומו או ברווחתו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה.

 

 9. חשודים, עצורים, נאשמים או מורשעים

-          עיתון ועיתונאי יכבדו בפרסומיהם את העיקרון היסודי שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע אלא אם נמצא אשם בדין.

-          לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חשוד בעבירה טרם שהובא בפני בית משפט, אלא אם כן הסכים לכך או קיים עניין ציבורי בפרסום.

-          פורסם בעיתון דבר החשד, הגשת כתב אישום או הרשעת אדם, ונודע לעיתון ולעיתונאי כי הוסר החשד, או לא הוגש כתב האישום, או בוטל או זוכה הנאשם בדין או התקבל ערעורו של מורשע, לפי העניין, יפרסם זאת העיתון בהבלטה הראויה.

 

אתיקה עיתונאית / יחיאל לימור ורפי מן  מקור:

בתוך: עיתונאות איסוף מידע, כתיבה ועריכה, עמ' 556-546, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה

 

 

 

 

 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש