דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,468 כניסות לאתר
פוליטיקה בעידן הטלוויזיה

מאת: אשד עידו

מבוא
מטרה אופרטיבית
מטרה חינוכית
פרויקט קמפיין
מטרות לימודיות לפרק הפרסום
כמה הצעות דידקטיות לגבי הפרויקט
ספין-הגדרה



מבוא
הדמוקרטיה נולדה מתוך תפיסת עולם הגורסת כי האדם הוא יצור רציונאלי. ולכן, אם ניתן לבני האדם את היכולת לבחור, הם יגבשו ביחד את ההחלטה הרציונאלית הטובה ביותר עבורם. עידן הטלוויזיה שבו אנו חיים הוגדר על ידי ניל פוסטמן כעידן שמבוסס על "שיח של בידור". האם ניתן לקיים שיח רציונאלי בעידן שכזה? כנראה שלא. מערכות הבחירות בישראל, בעשור האחרון, הצטרפו למערכות בחירות בשאר העולם המערבי אשר נראות כעת כמסעות פרסום מפלצתיים בגודלם, שנתמכים בתקציבי ענק. הרעיונות והמנהיגים הם המוצר, ואנחנו, האזרחים קהל היעד. שטח הפרסום של מלחמת הדימויים הזו, הוא אינסופי מאחר שבתקופת בחירות התקשורת כולה הופכת להיות הפסקת פרסומות ללא הפסקה. מה מוכרים לנו, בעצם? דמוקרטיה.

תכנית הלימודים של תקשורת וחברה עוסקת בתקשורת כחלק מהותי מתוך החברה ולא כחלק נפרד ממנה. ההנחה שעומדת בבסיס תכנית הלימודים היא שכיום התקשורת היא גורם דומיננטי ורב השפעה בתוך החברה ולכן יש להכשיר את אילו ש"נולדו עם השלט ביד" לצרוך את ים המידע שמסביבם בצורה ביקורתית ולא אוטומטית. מאחר שהתקשורת היא תמנון רב זרועות שידו בכל ויד כל בו, ההשפעה של התקשורת על הפוליטיקה היא נושא מרתק. הזירה הפוליטית מנקזת לתוכה את עיקר הכוח שמצוי בחברה, וכך נוצרת סימביוזה מעניינת בין העולם התקשורתי ובין העולם הפוליטי, כאשר הבסיס לקשר שבניהם הוא - איום וקיום. הן התקשורת והן הפוליטיקה מאיימות זו על זו וזקוקות זו לזו, בכדי להתקיים.   

המטרה האופרטיבית שהוגדרה לפרק "פוליטיקה בעידן הטלוויזיה" היא "התלמיד יזהה את ההיבטים התקשורתיים ( ייצוג, ויזואליות, טלגניות, ספין ) של המעשה הפוליטי וינתח אותם.

המטרה החינוכית של הפרק כולו היא ללמד את התלמידים לצרוך מידע תקשורתי בנושאים פוליטיים בצורה ביקורתית. כמו כן, מטרה נוספת היא שהתלמידים יכירו לעומק את הדמוקרטיה הישראלית כיום.

פרויקט קמפיין
זהו פרויקט מעקב אחרי "התנהלותו" התקשורתית של פוליטיקאי או מפלגה. לצורך העבודה, הכיתה תחולק לקבוצות עבודה, כאשר כל קבוצה מקבלת תחום מחקר וכך כל הכיתה ביחד מגבשת דו"ח מלא לגבי השימוש של הפוליטיקאי בתקשורת והדרך שבה התקשורת מציגה את הפוליטיקאי. אפשרות נוספת היא שכל קבוצה תנתח את כלל ההיבטים התקשורתיים של פוליטיקאי מסוים ולבסוף כל קבוצה תציג לכיתה את מסקנותיה. בכל אופן, העבודה בקבוצות חשובה כדי לאסוף חומר רב וכדי לדון בניתוח המידע. מיותר לציין שהפרויקט מתאים במיוחד בתקופת בחירות.

>בפרויקט, הטלוויזיה מקבלת מקום נכבד אך לא בלעדי. אנו בודקים את כל ערוצי המדיה האפשריים כדי לקבל תמונה מלאה ושלמה של הקשר בין הפוליטיקה לתקשורת. 

חילקתי את הפרויקט לארבעה פרקים. כל פרק עוסק בהיבט תקשורתי אחר של הקמפיין.  

פרק הפרסום עוסק בקמפיין עצמו, בשלטי חוצות, בתשדירי הבחירות ברדיו ובטלוויזיה, במודעות העיתונים ובכל חומר פרסומי אחר ( סטיקרים, אינטרנט, טלמרקטינג ועוד )

פרק ההופעות/התבטאויות עוסק בהתבטאויות, ראיונות והופעות תקשורתיות שונות של פוליטיקאים ומקורביהם. בפרק זה נבדוק כיצד הפוליטיקאים מנסים להחדיר את המסרים הפרסומיים דרך תכנים חדשותיים – בידוריים.

פרק ההחלטות כספינים עוסק ביכולת של הפוליטיקאי להשפיע על סדר היום הציבורי בעזרת החלטות פוליטיות ובכך לנתב את דעת הקהל לפי צרכיו.

 פרק הסקרים בודק את הסקרים השונים ובוחן האם הם משקפים את המציאות או מייצרים אותה. 

ידע מוקדם – הנושאים הבאים משמשים כידע מקדים רלוונטי. 

מתוך תקשורת וחברה א' -  תקשורת ומציאות, חווית הצפייה בטלוויזיה, תרבות הדיון והשיח הציבורי, תכניות האירוח בישראל, רייטינג, חופש הביטוי, השיח בטכנולוגיות החדשות, כתבת החדשות בטלוויזיה – תכנים, אינפוטיימנט, פוליטיקה, סדר יום וחדשות. מתוך תקשורת וחברה ב' – הפרסומת כצורת תקשורת המיועדת להשגת מטרות מוגדרות, מודל ניהול הפרסום, אסטרטגיית מסר, הפרסום בטלוויזיה ובטכנולוגיות החדשות, מיתוסים בפרסום, פוליטיקה בעידן הטלוויזיה.

מטרות לימודיות לפרק הפרסום
>התלמיד יזהה את המסר של הקמפיין.
>התלמיד יזהה וינתח את המסר של הקמפיין
>התלמיד יזהה וינתח את המיתוסים והדימויים שיש בקמפיין
>התלמיד יקשור בין המיתוסים והדימויים שיש בקמפיין לאסטרטגיית המסר
>התלמיד ינתח את האסתטיקה של הקמפיין
>התלמיד יקשור בין האסתטיקה של הקמפיין לאסטרטגיית המסר 
>התלמיד ינתח את יעילות קמפיין התעמולה הפוליטית על פי עקרונות מודל ניהול הפרסום  

התבטאויות / הופעות 
הפוליטיקאי מנסה לנתב את דרכו בסדר היום הציבורי. פעם הוא מתאים את החלטותיו לסדר היום התקשורתי – וראו בעניין זה את השינוי האידיאולוגי של כל מנהיגי הליכוד בעניין גדר ההפרדה. הרי, בשלהי כהונת ממשלת ברק כולם התנגדו לה – ופעם הפוליטיקאי מנסה להסית באמצעות החלטותיו את סדר היום התקשורתי ולעניין זה ראי את הוזלת מחירי הדי וי די של ביבי. ) בעניין זה התלמידים יתבקשו לנתח גם הופעות של פוליטיקאים בתכניות אירוח. לדוגמה, בבחירות 2001, ברק פיגר בסקרים. העיתונות התלוננה שהוא "דג קר", ברק בהופעה מגוחכת אצל יאיר לפיד, חמוש בנאווה, שיחרר קלטת ביתית  שבה הוא נראה במסיבה משפחתית מקריא שיר ובוכה. והנה, האנושיות כספין.

>התלמיד יזהה את תיאורית סדר היום כפי שהיא מופיעה בתקשורת.
>התלמיד יזהה את הספין התקשורתי כפי שהוא מופיע בתקשורת
>התלמיד יזהה את ה"תחום הקדמי והתחום האחורי" בהופעות ובהתבטאויות של פוליטיקאים בטלוויזיה וביתר כלי תקשורת.
>התלמיד יבחין בין אסטרטגיות השכנוע השונות

החלטות. (אני יוצא מנקודת הנחה כי כל החלטה פוליטית  - כולל הכרזה על מלחמה או הסכם שלום - בזמן קמפיין בחירות היא החלטה שיש לה השלכות תקשורתיות). 
>התלמיד יזהה את תיאורית סדר היום כפי שהיא מופיעה בתקשורת.
>התלמיד יזהה את הספין התקשורתי כפי שהוא מופיע בתקשורת
>התלמיד יזהה את "מופע המדיה" כפי שהוא מופיע בתקשורת

סקרים.
>התלמיד ינתח באופן ביקורתי סקרים בנושאים פוליטיים – חברתיים

פרסום.
התלמידים יאספו טקסטים פרסומיים מכל מדיה שהיא ויענו על השאלות הבאות. 
>מהי התדמית הציבורית של הפוליטיקאי לפני הקמפיין?
>מהי התדמית החדשה שהפרסומת מנסה למכור לנו? (היעזר בסלוגן - לוגו – ג'ינגל של הקמפיין) 
>מהי ההבטחה המרכזית שמוכר לנו הקמפיין (מהי הבעיה, מהן סיבותיה ומהו הפיתרון על פי הקמפיין)?
>מהי האסתטיקה של הקמפיין (באילו צבעים משתמשים, גרפיקה, תמונות, אקטים, מוזיקה)?
>כיצד האסתטיקה של המודעות מנסה לסייע להעביר את התוכן?
>באילו אמצעי מדיה בחרו לפרסם את המועמד (פרט את סוגי המודעות על פי המדיום בו פורסמו)
>מדוע בחרו דווקא בתמהיל המדיה הזה? (נמק כל סוג מדיה)
>אילו דימויים – מיתוסים מופיעים בקמפיין?
>כיצד הדימויים  - מיתוסים הללו מנסים לעזור להעביר את המסר המרכזי של הקמפיין? 

התבטאויות/הופעות
אסוף התבטאויות שונות של המועמד. ציין ליד כל התבטאות באיזה תאריך ואיפה היא פורסמה.

לגבי עיתונות
.
>מהו המסר העיקרי בהתבטאות.
>ציין האם הפוליטיקאי מגיב או יוזם.
>האם הפוליטיקאי הוא זה שעומד מאחורי ההתבטאות או "מקורב"/יועץ. מדוע.  
>נסה לעמוד על התאמת המסר ודרכי עיצובו למדיום.
>האם זהו ספין? מהו הנושא שממנו הפוליטיקאי מנסה לברוח? כיצד הוא עושה זאת? 

לגבי טלוויזיה
>
מהו סוג ההופעה (בידורית ו/או חדשותית ו/או עימות)?
>באיזה אסטרטגיית שכנוע הפוליטיקאי נוקט (פניה לרגש/ פניה לשכל, על מה מבוססת אמינותו)?
>מהי שפת הגוף שלו? (פתוחה ובוטחת/ מתגוננת/ תוקפנית)
>מהם המסרים שחוזרים על עצמם  במהלך ההופעה?
>תחום קדמי /תחום אחורי: האם הוא חושף את חייו הפרטיים? אם כן, איזה פרט הוא חושף ולמה.
>זהו ספינים במהלך הריאיון (שימו לב כיצד מגדיר הפוליטיקאי את הבעיה הנדונה ופתרונה,  שימוש במטאפורות ובשמות תואר, אלו שאלות אינן זוכות לתשובה. כיצד הפוליטיקאי מתחמק מהן)
>האם המועמד הזה מעדיף באופן בולט מדיום אחוד על משנהו. אם כן, למה?
>מהם המטאפורות ומשפטי המפתח שחוזרים בכל ההתבטאויות של הפוליטיקאי.
>כיצד התקשורת מציגה את המועמד? (אילו כינויים היא מדביקה לו, אילו תכונות ודימויים, מה הסיכוי שלו)

החלטות  כספינים
(הערה: לא כל החלטה שמתאימה לסדר היום התקשורתי ושיש התייחסות אליה בסדר היום התקשורתי היא ספין תקשורתי. ספין תקשורתי היא החלטה/מדיניות שהתקבלה במטרה להסיט את השיח התקשורתי מנושא או מכיוון שהוא בלתי נוח  לפוליטיקאי לנושא אחר  שהוא נוח יותר לפוליטיקאי).
>אסוף את ההחלטות (או הצהרות על החלטות) של הפוליטיקאי.
>האם אילו החלטות שתוכננו ממזמן או שהן חלק מתעמולת הבחירות?
>האם ההחלטה הזו תואמת את המסר של מערכת הבחירות  או שאין קשר בינה לבין מערכת הבחירות?
>מהו הרקע להחלטה זו? האם באמצעותה הפוליטיקאי מנסה להשפיע על סדר היום הציבורי?
>האם ההחלטה מנסה להיות "מופע מדיה"? האם היא הצליחה? באילו אמצעים היא ניסתה להיות כזו?

לסיכום
>
כיצד התקשורת מציגה את ההחלטות של הפוליטיקאי?
>האם יש הבדל בהתייחסות להחלטות הפוליטיקאי בין גופי תקשורת שונים? אם כן, מדוע, לדעתך?

סקרים
אסוף סקרים מתוך העיתונות – טלוויזיה.
>האם יש פער מהותי בין הסקרים?
>אם זהו סקר העוסק בהעדפת מועמדים לבחירות, מיהם המועמדים המתחרים? מה לדעתך היו השיקולים של עורך הסקר להצבתם כמועמדים לבחירות?
>אלו שאלות נשאלו? באיזו מידה השאלות מכתיבות את התשובות שהסקר יקבל?
>נסה לברר מי הזמין כל סקר? האם הוא בעל אינטרס? כיצד האינטרס שיש לו בא לידי ביטוי בשאלות ובתשובות של הסקר?
>האם המדגם היה מייצג? אלו אוכלוסיות לא השתתפו בסקר?
>כיצד נתוני הסקר הופיעו בתקשורת? האם אפשר לפרש את נתוני הסקר באופן שונה? כיצד?
>האם ניתן להצביע על שינויים בקמפיין בעקבות הסקרים? אלו שינויים?
>האם ניתן להצביע על החלטות פוליטיות שנעשות בעקבות הסקרים?
>האם יש שינויים דרמטיים בתוצאות הסקרים לאורך הקמפיין? כיצד התקשורת מפרשת את ממצאי הסקרים ואת השינויים שחלו בהם.
>שאלת סיכום לדיון. האם הסקרים משקפים או מעצבים מציאות? 

כמה הצעות דידקטיות לגבי הפרויקט
לפני ששולחים את התלמידים לדרך כדאי מאוד לרענן ביחד איתם את הנושאים שציינתי כידע מקדים. כמו כן, כדאי להגדיר את המושג ספין שהוא מושג מרכזי בפרויקט (מצורפת הגדרה בהמשך).

כדי לסייע לתלמידים אפשר להתחיל לעבוד על הדברים ביחד. התלמידים יאספו חומרים וינתחו אותם ביחד עם המורה, בפורום כיתתי וכך, אחרי שבועיים, שלושה, יוכלו להמשיך לבדם.

בדיוני ביניים בכיתה יש לעמוד על ההשפעה ההדדית של כל פרק על משנהו. לדוגמה, הממצאים של קבוצת הסקרים יכולים לעזור לקבוצת ההחלטות להבין את הרקע והמניעים להחלטה מסוימת, או שהופעה מסוימת בתקשורת נועדה לסייע למסר המרכזי של הקמפיין כפי שהוא התגלה בפרק הפרסום.

ניתן להסתייע בידיעות אודות הקמפיין ולהשוות את מסקנות הכיתה עם מסקנות המומחים. מומלץ מאוד לבחור קמפיין של מפלגת שלטון מאחר שיש לה את הכוח להחליט החלטות.

אם עוסקים בקמפיין של מפלגת אופוזיציה כדאי להתמקד בניסיונות שלה לקבוע סדר יום או לפחות להיכנס לחדשות ולהיות חלק מהשיח הציבורי.

לאחר הפרויקט ניתן לבצע משימה משלימה ולהכין ביחד עם הכיתה מסע פרסום למועמד וירטואלי. כמובן שבקמפיין הזה, התלמידים יוכלו לתקן את השגיאות וללמוד מהצלחות כפי  שנתגלו בפרויקט המעקב אחר הקמפיין האמיתי. 

ספין – הגדרה
הסטה של נושא הדיון. הספין משנה את הנושא מבעייתי לנוח עבור פוליטיקאי מסוים. כיום, בעידן שבו הדימוי הציבורי נקבע על סמך הופעות תקשורתיות, פוליטיקאים נזקקים לדוברים ויועצים שתפקידם הוא ליצור מערכת ספינים בלתי פוסקת, כזו שתיצור לפוליטיקאי מעין מסך עשן שיסתיר את דמותו האמיתית מהציבור. כמובן שבתווך ניצבת התקשורת שתפקידה הוא לפזר את העשן המזויף הזה. הנה דוגמה לספין, פוליטיקאי שמבקש לברוח משאלות קשות אודות תפקודו כשר הבריאות חושף בריאיון לעיתון נשים את העובדה שהוא עקר. כך הפוליטיקאי זוכה לאמפטיה (ולכתבת שער בעיתון פופולארי), ומחדליו אינם עומדים יותר על סדר היום. כולם מדברים על כך שהוא עקר. אך הספין הוא לא בהכרח אמצעי רטורי, הוא יכול להיות גם דרך החלטה אופרטיביות. מבצע "ענבי זעם" שבו צה"ל הפציץ את החיזבללה בלבנון, לפני בחירות 96 הוא אולי דוגמה לניסיון של פרס לזכות בתדמית "ביטחוניסטית" כדי לשפר מצבו מול נתניהו. עוד דוגמה של ספין שכבר הפכה להיות ביטוי שגור היא "לא זאת השאלה". כשפוליטיקאי נתקל בשאלה עליה הוא לא רוצה לענות הוא מסיט את התשובה שלו בכך שהוא מנסח את השאלה מחדש ועליה הוא עונה בהרחבה. אם כך, ניתן לומר שהספין  במקרה זה הוא מתן תשובה מדויקת לשאלה אחרת מזו שנשאלה. 

 

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש