דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,940 כניסות לאתר
רב תרבותיות בקולנוע הישראלי - השוואה בין סרטי הבורקס לקולנוע העכשווי

מאת: פרנקו אתי

פרטים כלליים
מטרות לימודיות
מטרות חינוכיות-אישיות
מהלך השיעור
התפתחות הקולנוע הישראלי- "מכור היתוך לרב תרבותיות או - לשבטיות?"

פרטים כלליים
ידע קודם: התלמידים מכירים את מושג הרב-תרבותיות, ז'אנר הבורקס (הגדרה, מאפיינים, הפקה) , שבטיות, הדרה, כור היתוך.
מיקום בתוכנית הלימודים: רב תרבותיות\תקשורת וחברה ג'
נושא: רב- תרבותיות בקולנוע הישראלי – השוואה בין סרטי הבורקס והקולנוע העכשווי.
אמצעי עזר: לוח, ווידיאו +טלוויזיה

מטרות לימודיות:
התלמיד ישווה בין ייצוגים שונים של תרבויות בחברה הישראלית כפי שהם משתקפים בקולנוע הישראלי
התלמיד יבחין במאפיינים תוכניים וצורניים של ייצוגים תרבותיים בקולנוע הישראלי דרך: עיצוב דמויות, מבנה נרטיבי, שימוש בשפה העברית-סלנג.
התלמיד ידע להבחין בין ביטויים של  רב-תרבותיות לעומת שבטיות.

מטרות חינוכיות-אישיות:
התלמיד יפתח יכולת ניתוח  ביקורתית של ייצוגי קבוצות תרבותיות במדיה ולא יקבל אותם כ"עובדתיים", "טבעיים".
לטפח סובלנות ופתיחות ל"אחר" והשונה בתרבות ובחברה.

מהלך השיעור
לרשום על הלוח – רב תרבותיות 
הצגת שאלה בפני הכיתה – מה הערך הנגדי של הרב- תרבותיות?
רישום שני המושגים על הלוח: רב תרבותיות- כור היתוך
החברה הישראלית היא חברת מהגרים "מנומרת" המצויה במתח שבין תפיסת כור ההיתוך הבן גוריוניסטי לעומת התפיסה הרב תרבותית המעודדת גיוון, ריבוי, עירוב.

הצגת נושא השיעור בפני התלמידים: בשיעור זה נבדוק ייצוגים שונים של קבוצות תרבותיות בחברה הישראלית- מצד אחד בז'אנר הבורקס המייצג את  הקולנוע הפופולארי של שנות ה- 70- צ'ארלי וחצי ומצד שני הקולנוע הישראלי האישי של שנות ה- 2000- חתונה מאוחרת של דורון קוסשווילי. נבדוק את הבדלי הייצוג העדתי בעיצוב הדמויות, בשימוש בשפה והנרטיב

לצייר על הלוח טבלה אותה המורה ימלא תוך כדי דיון

"מנה ראשונה"- בורקס
הקרנת סצנת הפתיחה  של צ'ארלי וחצי+סצנת הארוחה המשותפת בביתו של צ'ארלי
שאלה: מי המפיקים שעומדים מאחורי ז'אנר הבורקס? (מתבססת על ידע קודם של התלמידים)
תשובה אפשרית: המפיקים הם  אליטה אשכנזית ששלטה בכיפה של תעשיית הקולנוע בשנות ה- 70 וייצרה את ז'אנר הבורקס במטרה לגרוף רווחים כלכליים מקהל היעד שהיה בעיקר מזרחי ומתגמולים ממשלתיים.
שאלה: כיצד מוצג כאן המזרחי מנקודת המבט האשכנזית?
דמויות:  בז'אנר הבורקס הצגת הדמויות שטוחה וסטריאוטיפיות- צרלי מייצג את הכול-מזרחי הבטלן והנוכל, המתפרנס מרמאויות לעומת רוברט האשכנזי החנון, המשכיל. גילה מוצגת כליידי, בת עשירים אשכנזייה, המפגינה מרדנות כנגד המוסכמות שהכתיבו לה הוריה. אביו של צארלי הוא אלכוהוליסט המקבל "נדבות" מבנו לטובת שתייה.  
שפה: בז'אנר הבורקס השפה השלטת היא עברית. כאשר נעשית סטייה מהעברית זה יוצר מצב קומי- קללות, עיוות של השפה, מבטא כבד. השימוש במבטא גם משמש כסמל לסטאטוס- המבטא המזרחי-עילג  של פלורה (אימא של צ'ארלי) מול המבטא האמריקאי-אליטיסטי של אמה של גליה.
הנרטיב: הקונפליקט בין המזרחי לאשכנזי. הסוף- גילה בת העשירים האשכנזייה מתאהבת בצ'רלי המזרחי- המאצ'ו המחוספס. למרות התנגדות הוריה השניים מחליטים להינשא. בכל סרטי הבורקס הפתרון בסוף  משמש כסמל לקיבוץ גלויות וטשטוש ההבדלים בין העדות – כור היתוך, על ידי הדור החדש והצעיר –צ'ארלי וגילה. אגב, לגבי מיקו, חציו השני של צ'ארלי- הוא כבר יגשים את חלומותיו באמריקה.

המורה: הסרט חתונה מאוחרת ישראל 2001 מספר את סיפורו של גבר הנקרע בין חייו כישראלי – פוסטמודרני לבין היותו בן לעדה הגרוזינית.
המפיקים, בניגוד לז'אנר הבורקס: הבמאי, דורון קוסשיווילי, בן העדה הגרוזינית הוא גם המפיק של הסרט ולכן שלט על כל תהליך היצירה בהיבט התוכן והצורה- תסריט, הפקה, בימוי ואף ליהוק של אמו של הבמאי קוסשווילי בתפקיד האם של ז'אזא.

הקרנת המפגש של יהודית עם משפחתו של ז'אז'א:
שאלה: איזו משמעות יש לשימוש בשפה הגרוזינית? (או -מה בן גוריון היה חושב על זה....)השפה נתפסת כחלק בלתי נפרד מהזהות האישית והעדתית. לכן במאי הסרט דורון קוסאשווילי דאג שכל שחקניו המגלמים דמויות גרוזיניות ילמדו את השפה הגרוזינית. ואכן, חלקים ניכרים מהסרט דוברים גרוזינית.

יש כאן פריצת דרך דו- משמעית בתפיסת הזהות העדתית בקולנוע הישראלי: קוסשווילי ערער על  השפה העברית כשפה שלטת המגדירה את כל הזהויות התרבותיות והעדתיות.השימוש בשפה הגרוזינית הינו מחווה של כבוד למשפחה, למקורות, לשורשים ולא התעלמות ומחיקה שלהם .

גם כאשר נעשה עיוות בשפה העברית בסרט, הוא אינו יוצר מצב קומי אלא מעצים את הדרמה. לדוגמא כאשר  מגיעים לביתה של יהודית משלחת ממשפחתו של זאזא אומר האב (מושנוב): "זה לא יפה אישה גדול כמו את הולכת עם גבר קטן". הניסוח מעביר את המסר הקשה של האב וממחיש את תפיסת עולמו הסגורה.

דמויות: בסרט "חתונה מאוחרת" הדמויות הראשיות מורכבות וסבוכות:
שאלה: אילו שני שמות של הגיבור עולים מן הקטע? מה זה מרמז על המורכבות של הדמות?זאזא (אלון אשכנזי)- נוצר פיצול באישיותו של זאזא- בחציו  הוא חי ומתפקד  כאקדמאי, בן 30, עצמאי , מנהל רומן עם יהודית, מרוקאית, גרושה+ילדה.יהודית מוצגת כאישה חזקה ועצמאית המגדלת את בתה במסירות. בעולם הזה לזאזא קוראים דובי. אך זאזא אינו יכול להתנתק מהחצי השני שלו, בשר מבשרו- משפחתו שאינה מקבלת את יהודית שנחשבת ל"מוקצה" ואינה ראויה לזאזא הבן הבכור.

ב"פיצול האישיות" של זאזא-דובי מתגלה המורכבות של הדמות המתפקדת כאדם ולא כייצוג של כל –מזרחי או כל- גרוזיני.הכבוד למשפחה ולעדה נתפס כערך מרכזי. במיוחד יראת הכבוד מהאם והאב. כאשר זאזא מעיז לומר לאביו "אשתך יותר טובה בגלל שגידלה את הילדים שלה"? הוא חוטף יריקה-השפלה מאביו.

בסופו של דבר זאזא נכנע לתכתיבי העדה והמשפחה וחש מחויב להם יותר מאשר לעצמו ולאהובתו יהודית.

נרטיב: סצנת הסיום זאזא נעמד מול המראה לבוש בבגדי חתן עם טבעת נשואים על אצבעו ואנו שואלים את עצמנו:  האם קבלנו את הסוף המיוחל? הסוף הטוב בו  האהבה ניצחה? אט אט אנו מבינים שזאזא קיבל את השידוך של לאה .זאזא נכנע למשפחתו ולמנהגי העדה.

הבמאי בחר לסיים את הסרט בסוף כבד ומדכא. הוא גם  לא משאיר לנו מקום לאשליה או תקווה שזאזא אוהב את אשתו הטרייה. הוא אף מצהיר במהלך ה"חגיגות" "יש לי אישה אחרת יותר יפה מאשתי". בתשובה להצהרה, בני המשפחה הנבוכים עד אימה ממהרים להביא לחתן הטרי את אמו.

בניגוד לפתרון האסקפיסטי (בריחה מהמציאות) של הבורקס, כאן הבמאי רוצה לעורר מחשבה וביקורת בקרב הצופה לגבי החברה אליה הוא משתייך. 

שאלה פתוחה  לקראת הקרנת הקטע- האם הסרט הזה מערער את  תהליך  כור ההיתוך והישראליזציה שסימנו סרטי הבורקס (סצנת החתונה בסוף הסרט. או-  האם הוא ביטוי לרב תרבותיות? או שמדובר בחיזוק תופעות של שבטיות?  

סיכום: האם מצטיירת כאן חברה רב- תרבותית או חברה שבטית?
מצד אחד "חתונה מאוחרת" הינה ביטוי לחברה רב-תרבותית הנותנת במה לייצוגים של תרבויות שנדחקו עד כה לשוליים. הסרט העלה על סדר היום את השיח על החברה הגרוזינית, הנורמות החברתיות, והגבולות שמיצבה לעצמה  העדה.

מצד שני הסרט מעלה ביקורת קשה על האטימות של העדה הגרוזינית ועל העדר הדיאלוג עם תרבויות אחרות  שחיות לצידה בחברה הישראלית. מבחינה זו דורון קוסשווילי ב"חתונה מאוחרת" מצייר לנגד עינינו את  החברה הגרוזינית כחברה שבטית.

תיאור הלוח: זו טבלה "מתהווה"  שהמורה משלים אותה תוך כדי דיון:

התפתחות הקולנוע הישראלי- "מכור היתוך לרב תרבותיות או - לשבטיות?"

מאפיינים

צ'רלי וחצי- ז'אנר הבורקס

חתונה מאוחרת- קולנוע אישי

דמויות

צ'רלי מייצג את הכל מזרחי

הגיבור  מייצג דמות מורכבת\מפוצלת

זאזא השייך לתרבות שבטית- העדה הגרוזינית

דובי השייך לחברה ישראלית רב- תרבותית

(אקדמאי, חי עם מרוקאית גרושה, חד הורית)

שפה

שיבוש השפה כאקט קומי מתנשא:

אביו של צ'רלי: "בזעת אפך תשתה ארק"

 

שיבוש השפה  יוצר דרמה. רגע קשה.

 

אביו של דובי ליהודית (הגרושה): "זה לא יפה אישה גדול כמו את הולכת עם גבר קטן".

עלילה

סוף טוב הכול טוב...

- רמז לחתונה, קיבוץ גלויות, כור היתוך

סוף "מעיק", "מחניק", מעורר מחשבה

שבטיות או רב תרבותיות? 

העדה מצד אחד כביטוי של זהות רב תרבותית, ומנגד- העדה כגטו של הזהות.

 

מומלץ להקרין את הסרט "חתונה מאוחרת" במלואו. לתשומת לבכם ולשיקולכם האישי והמקצועי,  בסרט סצנת מין אינטימית  זאזא- ויהודית. הקטע מבחינת הזמן בקלטת 10 דקות :  00:45:00   -  00:34:30



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש