דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,011 כניסות לאתר
אלמודובר ופוסטמודרניזם

מאת: קנטור הגר

*מבוסס על הרצאה של הגר וניתוח של הסרט "הכל אודות אימא"  (במאי פדרו  אלמודובר), שהתקיימו בהשתלמות מחוז מרכז,  17/3/05. מרכזת ההשתלמות: איריס יהב..

מושגי מפתח בהרצאה
טשטוש גבולות
דה-קונסטרוקציה
מאפיינים סגנוניים
דרמה ומלודרמה
>טשטוש הגבולות בין מציאות לדמיון
>טשטוש הגבולות בתפיסת המיניות
>דה-קונסטרוקציה
>דה-קונסטרוקציה של המושג אותנטיות
>הדיכוטומיה נזירה-זונה והקשר למושג האותנטיות
>מאפיינים סגנוניים
>הדומה והשונה מהמלודרמה

מושגי מפתח בהרצאה
פוסט מודרניזם
טשטוש גבולות
דה-קונסטרוקציה
פרודיה
ביטול ההירארכיות הערכיות המקובלות
ציטוט
מלודרמה מול דרמה
מאפיינים סגנוניים
שאלות ותשובות מתוך בגרות ומגן באומנות הקולנוע

טשטוש גבולות
הבמאי הספרדי, פדרו אלמודובר, הוא מהנציגים הבולטים של הקולנוע הפוסט מודרני. אחד המאפיינים הבולטים של הפוסט מודרניזם הוא טשטוש גבולות.

א. כיצד מטשטש אלמודובר את הגבולות בין מציאות לדמיון?
ב. כיצד בא לידי ביטוי טשטוש הגבולות בתפיסת המיניות בסרטיו של אלמודובר?

דה-קונסטרוקציה
טשטוש הגבולות הפוסט מודרני בא לידי ביטוי גם בביטול הירארכיות ערכיות.
דה-קונסטרוקציה (פרוק מבנה) היא טכניקה ביקורתית פוסט מודרנית בה מסגרת מוכרת מקבלת משמעות חדשה באמצעות שינוי נקודת המבט וההקשר.

א. כיצד מטפל אלמודובר במושג אותנטיות באמצעות דה-קונסטרוקציה?
יש להתייחס לאותנטיות של הזהות בהקשר של מין, דת ומוסר.

ב. כיצד מחבר אלמודובר את הדיכוטומיה (חצוי, מפוצל לשניים) "זונה-נזירה" למושג אותנטיות באמצעות דה-קונסטרוקציה?

מאפיינים סגנוניים
לאלמודובר סגנון חזותי ייחודי בעיצוב הדמויות והסטים.
מה מאפיין את הדמויות ואת הסטים בסרטיו של אלמודובר?

דרמה ומלודרמה
אלמודובר "מפלרטט" עם המלודרמה ועם הטלנובלה בסרטיו.
מהם המאפיינים המלודרמטיים בסרטיו ומה מבדיל אותם מהמלודרמה?

התשובות מבוססות על הסרטים "הכל אודות אמא", "נשים על סף התמוטטות", "דבר אליה", "קיקה".

טשטוש הגבולות בין מציאות לדמיון
אלמודובר נוהג לטשטש את הגבולות בין מציאות לדמיון בסרטיו עד כי הצופה מאבד את האחיזה המובנת מאליה במשמעות המושגים "מציאות" ו"דמיון". בסרט " הכול אודות אימא" קיים טשטוש גבולות בין עבודתה של מנואלה כמתאמת תרומת איברים להשתלות לבין חייה הפרטיים. במסגרת העבודה היא עורכת הדמיות של התמודדות עם בני משפחה של תורמים פוטנציאלים. לאחר התאונה של בנה הסימולציה הופכת למציאות עבורה. לכל אורך הסרט עולות סצנות מהמחזה "חשמלית ושמה תשוקה" (טנסי וויליאמס, הפקה קולנועית-1951, במאי: איליה קאזאן) מנואלה משתתפת בהצגה הן כצופה והן כשחקנית. בכל פעם הסצנה מקבלת משמעות שונה בעקבות מצבה של מנואלה באותה נקודת זמן. כאשר היא עולה על הבמה כשחקנית ובוכה הצופה יודע שהבכי הוא אמיתי.

בסרט "נשים על סף התמוטטות" קיים מוטיב דומה עם עבודתה של פפה כשחקנית מדובבת של דרמות רומנטיות.

טשטוש הגבולות בתפיסת המיניות
טשטוש הגבולות בתפיסת המיניות בסרטיו של אלמודובר בא לידי ביטוי במספר אופנים האחד נתינת תכונות "נשיות" לגברים ותכונות "גבריות" לנשים למשל האח המטפל הנשי ולוחמת השוורים הגברית בסרט "דבר אליה". דרך נוספת היא ערבוב הנשי והגברי באותה הדמות גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית והרגשית למשל אגרדו ולולה הקוקסינלים בסרט "הכול אודות אמא". האופן השלישי הוא הבלבול במשיכה המינית. למשל הומה השחקנית היא לסבית מוצהרת. בהמשך היא מתאהבת באגרדו שהוא חצי אישה וחצי גבר. ואילו חברתה נישאת לגבר רגיל ויולדת לו ילד. למשל מנואלה התחתנה עם גבר ומצאה את עצמה עם קוקסינל. כלומר המשיכה המינית היא לא דבר סגור וחד משמעי.

דה-קונסטרוקציה
הפוסט מודרניזם מתאפיין בביטול הירארכיות ערכיות ובהעדר שיפוט מוסרי, שהוא הירארכיה ערכית, המבחינה בין טוב לרע בין נכון לטעות.

אחת הדרכים לטשטוש הגבולות הוא הצבת סימן שאלה לגבי מוסכמות חברתיות יציבות בטכניקה שנקראת דֶה-קוּנְסְטרוּקְצְיָה (פרוק מבנה). לוקחים מסגרת מקובלת בה הצופה מתמצא אך משנים את ההקשר או את נקודת המבט, כך שהתוכן של המסגרת מתפרק מהמשמעויות המקובלות ומקבל משמעויות חדשות. הפוסט מודרניזם לא מציע סדר חדש אלא מערער את הסדר הקיים וגורם לנו לחשוב עליו מחדש בצורה רעננה.

דה-קונסטרוקציה של המושג אותנטיות
בסרט "הכל אודות אימא" אגרדו ולולה הם גברים שהפכו באמצעות ניתוחים פלאסטיים לקוקסינלים. לכאורה ברור שהם אינם אותנטיים. אולם אגרדו, במונולוג שלו, טוען שאותנטיות משמעה להתקרב ככל האפשר לחלום שלך. המושג אותנטיות מקבל בעקבות המונולוג משמעות רגשית ורוחנית. הצופה חייב לזנוח את התגובה השגורה למושג ולחשוב עליו מחדש.

בסרט מדובר בהשתלת אברים מאנשים שמתו מוות מוחי. הלב של אסבטבן, בנה של מנואלה מושתל בגופו של אדם זר. מה משמעות הדבר? האם האדם עם האבר המושתל הוא אדם אותנטי? האם חלק מאסטבן ממשיך לחיות?

דרך התפקיד של רוזה הנזירה מתקיים טשטוש בהגדרת התפקידים החברתיים והמוסריים המקובלים. רוזה הנזירה היא עובדת סוציאלית המטפלת בנזקקים ומתעתדת לסכן את חייה בנסיעה לדרום אמריקה להחליף נזירה שנרצחה. רוזה חוצה את הקווים כשהיא מתאהבת בלולה (אסטבן), נכנסת ממנו להריון ונדבקת ממנו באיידס. חל היפוך תפקידים. היא הופכת ממטפלת למטופלת. הנזירוּת שלה מתגלה ככיסוי לנטייה אובדנית ושלילת החיים. אותו אדם בתפקיד אחד זוכה להערכה ולהכרה חברתית ובתפקיד אחר הוא עובר לתחתית הסולם החברתי. אבא של רוזה חולה באלצהיימר והוא אינו מזהה את סביבתו. הדרך שלו להתמצא היא לקבל פרטים על גובה וגיל. אין לו מה לעשות עם הפרטים הללו אך ברגע שהוא מקבל אותם הוא נרגע. בהקשר של הפוסט מודרניזם יש כאן אמירה לגבי החשיבות של אוריינטציה לשלוותו ורווחתו הנפשית של האדם. העידן הפוסט מודרני מונע מהיצור האנושי התמצאות בתמונת עולם ברורה וסדר חברתי שריר וקיים. מנואלה מייצגת את ההשקפה האנושית הבלתי משוחדת הרואה באדם, אדם ומקבלת אותו כפי שהוא. היא לומדת לקבל גם את עצמה ומפסיקה לברוח מברצלונה למדריד ובעצם לברוח מעצמה.

הדיכוטומיה נזירה-זונה והקשר למושג האותנטיות
משמעותה של הדיכוטומיה (חציה, פיצול) זונה-נזירה היא שאישה נזירה היא חסודה וצנועה והמין אינו חלק בחייה. היא נאמנה לאלוהים ובהשאלה היא מסורה לילדיה. הזונה היא אישה מינית ומפתה ואינה כשירה לחיי משפחה ואימהות. הדיכוטומיה הזו מקורה בתפיסות דתיות במיוחד הדת הנוצרית. יש אפילו תסביך פסיכולוגי המבוסס על דיכוטומיה הזו. הסובל מתסביך זה אינו סוגל לחוש רגשות מיניים כלפי אשתו כי זה מלווה ברגשות אשמה שדימוי מיני הוא זול ומשפיל. ולהפך אישה הסובלת מתסביך זה אינה מסוגלת להשתחרר מינית עם בעלה החוקי עקב הפנמות של רגשות בושה ואשמה הקשורים במין. בסרט "הכל אודות אימא" הנזירה רוזה מתחילה את הסרט כדמות נוצרית מקובלת המקדישה את חייה לחלכאים ולנדכאים ומוכנה להקריב את חייה בשליחות מיסיונרית. היא חוצה את הקווים מתאהבת בזונה קוקסינל נדבקת ממנו באיידס והופכת ממטפלת לנזקקת. הדה-קונסטרוקציה באה לידי ביטוי בכך, שמצד אחד אפשר לראות בגורלה של רוזה הנזירה ולולה הקוקסינל את המוסר הנוצרי של חטא ועונש ( מי שמתנהג באופן לא מוסרי מבחינה מינית סופו למות בייסורים מאיידס) מצד שני אפשר לראות בהתחברות ביניהם את ההתחברות לצרכים האנושיים הכי עמוקים של קשר, אהבה וזהות. זהות בכלל וזהות מינית בפרט.

מאפיינים סגנוניים
לסרטיו של אלמודובר מזג סוער ואינטנסיבי. הטמפרמנט מגובה בדמויות אקסצנטריות ובצבעוניות ססגונית וחמה. יחד עם זאת הקומפוזיציות שלו מוקפדות ביותר ובעלות מבנה גיאומטרי. הוא שומר על קשר צורני וצבעוני בין הדמויות לבין הסט בכל תמונה ותמונה. מתקיים מתח בין כאוס לבין סדר קפדני בכל הרמות: צורני, צבעוני, קצבי ותוכני.

הדומה והשונה מהמלודרמה
המלודרמה (דרמה מלודית) היא עלילה המעוררת בצופה את החוויה על ידי מצבים רגשיים. הדמויות הן שטוחות ופתרון הקונפליקט הוא צפוי ומתאים לצדק המוסכם בעוד שבדראמה הדמויות עגולות והקונפליקטים מורכבים. הדמויות במלודרמה מונעים על ידי רצונות אבסולוטיים וחד משמעיים כמו נקמה בעוד שבדרמה באים לידי ביטוי מניעים מעורבים. הדראמה פונה לרמות שונות של הנפש האנושית ואילו המלודראמה מעוררת רגשנות. האלמנטים המלודרמטיים בסרטיו של אלמודובר קשורים לעלילה על פני השטח, לדמויות ולאירועים הפוקדים ראותם וכן לבחירות שהן עושות. אולם אלמודובר מציג בדמויות צדדים שונים ומורכבים ולא שופט אותן באופן חד משמעי. העלילה והמצבים האנושיים בסרטיו מעוררים מחשבה וסימני שאלה ביחס לדעות ולמוסכמות חברתיות בעניינים שונים כמו מוסר, דת, ערכי משפחה, צביעות חברתית ואותנטיות.

הדבר המשמעותי שמבדיל את סרטיו של אלמודובר מהמלודרמה, אולי הדבר המשמעותי ביותר, הוא ההומור. ההומור בסרטיו מציג את החולשות האנושיות ואת המעשים הנוראיים שהדמויות עושות אחת לשנייה באור של אנושיות וקבלה. דבר הנעדר לרוב מהמלודרמה.

אמצעי ההומור האופייני ביותר לפוסט מודרניזם היא הפרודיה. הפרודיה יוצרת ריחוק וניכור האופייניים להעדר המחויבות הפוסט מודרנית. בסרטיו הראשונים, למשל קיקה, אכן עשה אלמודובר שימוש פרודי בעיצוב הדמויות ובקווי העלילה. אולם בסרטיו האחרונים הפרודיה מפנה את מקומה להומור חם ואנושי קינקי ככל שיהיה. התפתחות זו מחזקת ומבליטה את הייחודיות של אלמודובר כיוצר ייחודי המתעלה מעל כל קטלוג תקופתי.



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש