דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,996 כניסות לאתר
קליפים TV וצעירים חסרי מנוח – סקירת הספר של אריאלה פפו-פרידמן

מאת: מלמד אורלי

לאחר שהודפסה תוכנית הלימודים "תקשורת וחברה", יצא ספר חדש בנושא וידיאו קליפים:
אריאל פפו-פרידמן, קליפים TV וצעירים חסרי מנוח (תשס"א) הוצאת האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות, הוצאת "מעלות", תל-אביב, מדריך למורה בחטיבות הביניים.

יועצים מדעיים: ד"ר מוטי רגב וד"ר חוה תדהר.

עריכה והבאה לדפוס: יהודית מרום

הספר משלב דיון אסתטי אומנותי  קולנועי עם  מחקר היסטורי ותקשורתי של וידיאו קליפים והשפעותיהם. למרות שהוא מיועד למורים בחטיבות הביניים, ניתן לעשות בו שימוש גם בתיכון. מצורפת הצעה לשימוש בקטעים מהספר, בהוראת הפרקים העוסקים בוידיאו קליפים, בהתאם לתוכנית תקשורת וחברה.

פרק 9א הקליפ כיצירה טלוויזיונית ייחודית (בתוכנית תקשורת וחברה)
עמודים 12 – 19 בספר הנ"ל סוקרים את ההיסטוריה של מהפכת ה-MTV ואת ההיסטוריה של הקליפים.
תמצאו שם התייחסות לקשר בין התפתחות הקליפים להתפתחויות בקולנוע,בטלוויזיה ובמוסיקה, כמו: הסרט המדבר הראשון, המיוזיקל, הסרט וודסטוק,  צוללת צהובה של החיפושיות, סרטי אלביס פרסלי, התפתחות הטלוויזיה המסחרית האמריקאית, התפתחות תוכניות אירוח המשלבות מוזיקה פופולרית, מצעדי הפזמונים, והתפתחות הז'אנר של סרטי רוק ("טומי", הליידי שרה בלוז, תהילה, החומה) סרטי הפרומו לתקליטים חדשים שהופקו בשנות ה-70, והקמת ערוץ ה-MTV. אגב הקליפ הראשון הופק  ב-1975,  שש שנים לפני שערוץ ה-MTV החל את שידוריו (ב-1981). אך אין ספק  שהקמת הערוץ נתנה את הדחיפה הגדולה להתפתחות תעשיית הקליפים. ישראל התחברה באמצעות הכבלים לערוץ ה-MTV בשנת 1991 הקמת הערוץ מיזגה את שתי המהפכות הגדולות של המאה ה-20: מהפכת הטלוויזיה ומהפכת הרוק.

בפרק העוסק במהפכת ה-MTV ( ע"מ 12-13)  תמצאו נתונים על התפתחות הרייטינג של הערוץ, תפוצתו בבתי אב, גילאי הצופים, זמן צפייה בארה"ב, באירופה ובישראל, מחקרים על שימושים וסיפוקים של בני נוער הצופים בוידיאו קליפים. ע"מ 94 – 98 תמצאו נתונים על צפיית מתבגרים בקליפים ובטלוויזיה.

באמצע שנות ה-80 קמו, עקב הצלחתו המסחרית, מתחרים ל-MTV. התחרות הביאה למספר שינויים בערוץ: הרחבת קהל היעד למבוגרים יותר, הרחבת רפרטואר הסוגות המוזיקליות, הורדת המינון של אלימות ומין, ותוכניות אינטראקטיביות המשתפות בדרכים שונות את הקהל.

פרק 9ב שפת הקליפ, סיפורו ומבנהו
בספר זה אין תשתית בסיסית של שפת הקולנוע, אך יש התייחסות למיונים שונים של  וידיאו קליפים לסוגות, לקטגוריות מיון שונות של וידיאו-קליפים, ולאסתטיקה של וידיאו קליפים.

בע"מ 38 ישנה הגדרה "מהו קליפ", שיש מקום להכניס בה שיפורים. (ראו קובץ נלווה שהוספתי)

בעמודים 38-50 תמצאו דיון באסתטיקה הייחודית של הקליפים. הכוללת שימוש בצבעי לילה (שחור וכחול), תאורה מלאכותית, נוף מרחבים המבטא מצב רוח, תמות של עולם אפוקליפטי, איקונוגרפיה מינית-כוחנית-פוליטית, מוטיבים סוריאליסטיים, חלום, הומור.

בתוכנית תקשורת וחברה אנו מתבקשים להתייחס לנרטיב קלאסי מול נראטיב לא לינארי. פפו-פרידמן, מציגה מספר אפשרויות מיון וסיווג. היא מתייחסת להבחנה בין קליפ נראטיבי קלאסי לבין קליפ פוסט מודרני . היא מבחינה בין שלושה סוגי קליפים ברצף מציאות-בידיון:

קליפ תיעודי המתעד הופעה של זמר או להקה, קליפ נרטיבי המספר סיפור הקשור למילות השיר, קליפ קולאז' – רצף דימויים ותמונות שאין בו סדר נרטיבי ומטרתו להעביר מורכבות ובלבול. (בע"מ 32). אני מציעה להיצמד להגדרות פשוטות אלו.

בע"מ 39 תמצאו הגדרות על-פי קפלן לז'אנר קליפ קלאסי נרטיבי (bad girl  של מדונה) ובע"מ 36, תמצאו הגדרה לז'אנר קליפ פוסט מודרני (מרילין מנסון, ו"loser”  של הזמר Beck).

אני לא מציעה להגדיר את כל תת הסוגות המפורטות בפרק זה בספרה של פפו-פרידמן, כי יש חפיפת מה בין יתר הסוגות. אך אני כן מציעה להתייחס בניתוח הצורה והתוכן של הקליפים למוטיבים חברתיים של תיקון עוולות ואי צדק,  מחאה פוליטית חברתית, מוטיבים מיניים ואלימים.

בע"מ 21- 25, תמצאו התייחסות לקליפים כתרבות פוסט מודרנית, וניתוח ביטויים של פוסט מודרניזם בקליפים במימדים: צורה, טשטוש גבולות באופני הייצוג, תוכן, דפוסי צריכה, מטרות שיווקיות.

להשלמת הידע של התלמידים בשפת הקולנוע אני ממליצה לעיין בנוסף גם בספרו של אילן אבישר: אמנות הסרט – הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי, 1995, האוניברסיטה הפתוחה. ספר (דק כרס) המסביר בשפה פשוטה וברורה את המונחים הבסיסיים בצילום, עריכה, תוכן התמונה, פסקול. גם תלמידים יכולים להבין בכוחות עצמם את הכתוב בו.

פרק 9ג השפעות הקליפ על השפה הקולנועית והטלוויזיונית
ע"מ 24  מתייחס להשפעות ההדדיות בין קליפים לפרסום: הקליפ כפרסומת האמן כמוצר.

ע"מ 60 –62 – מתייחסים להשפעות הקליפים על אמצעי תקשורת אחרים, על הלחנת המוזיקה וכתיבת המילים, על תעמולת הבחירות, על תפישת השיווק והפרסום בטלוויזיה.

ע"מ 63- 69 מתייחסים להשפעות הקליפים על בני נוער  ולקשר בין הטענות המושמעות נגד תכני הקליפים וצורתם האלימה, המינית והגזענית לבין ממצאים של מחקרים שבדקו השפעות של צפייה בקליפים על בני נוער.

למרות שלנושאים הבאים אין התייחסות מפורטת בתוכנית "תקשורת וחברה", יש מקום לעסוק גם בהם במסגרת הדיון בהשפעות;

בע"מ 102 –104 נדונה השאלה מדוע קליפים ותרבות הנעורים מתקשרים לסטייה חברתית בעלת דימוי "מסוכן"?

ע"מ 74-81 עוסקים בהבדלי הפרשנות של מתבגרים ומבוגרים לקליפים.

ע"מ 82 – 105 עוסקים בקליפים ובתרבות הנעורים. מעניין וחשוב במיוחד הקשר בין קליפים למגדר ולהגדרה המחודשת של גבריות ונשיות.

בסוף הספר ישנן הצעות מתודיות עם ניתוח מפורט של 4 דוגמאות. אחת מהדוגמאות המנותחות הוא הקליפ הפוסט-מודרני loser של הזמר  Beck (ע"מ 122-123). כמו כן תמצאו מספר מאמרי עיתונות היכולים לשמש בסיס לניתוח.

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש