דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,023 כניסות לאתר
קליפים ופוסטמודרניזם - סיכום הרצאה של איראלה פפו פרידמן

מאת: אורגיל ורד

פוסטמודרניזם – מפוי ההתחלה – שלושה היבטים
מאפיינים פוסטמודרניסטיים בקליפים
מאפיינים פוסטמודרניים בקליפ (פיטר גבריאל)
הגדרה אחרת של פוסטמודרניזם – גורג' מייקל  AS    
קליפ של פרודג'י
אידיאולוגיה


פוסטמודרניזם – מפוי ההתחלה – שלושה היבטים:

1. תקופה: לאחר  מלחמת העולם השניה, בעקבות השבר הגדול שיצרה המלחמה. (במונח עצמו החלו להשתמש רק אחרי שנות ה-60)
2. היבט אמנותי-תרבותי - שיקוף של התרבות באמצעות טקסטים, ווידאו קליפים, טקסט אחר ממה שנעשה בעבר. קיימים טקסטים שונים – אומנות, ספרות, קולנוע .
3. הלך רוח - מצד אחד תחושה של ניוון רגשי, פסימיות, ייאוש, תוצאה של התרסקות הדברים בהם האמנו, במקביל קיים ההדוניזם. אכול ושתה כי מחר נמות.

מאפיינים פוסטמודרניסטיים בקליפים
צורת הצריכה – מעבר מקהל המונים לפלחי שוק ספציפיים, זיקה חדשה לשוליים לעומת המרכז. אחד הדברים הבולטים בפוסטמודרניזם: עברנו מאידיאולוגיות של המון למשהו אחר. האידיאולוגיות של המון נקשרות לאידיאולוגיות פוליטיות, שליוו אותנו עד מלחמת עולם השניה  קומוניזים, פשיזים, נאציזים. אידיאולוגיות שהיו מאופיינות על ידי נואם העומד מול קהל בכיכר העיר. באותה מידה צריכה של תרבות באולמות קונצרטים גדולים – שוב המון המתאסף מול במה. המעבר מקהל המונים לקהלים מפולחים עובר על התרבות כולה.

דטרמיניזים מדבר על שינויים של צריכת הפנאי והפוליטיקה בעקבות אמצעי מדיום. הטלוויזיה התחילה לצרוך תרבות אחרת של צריכה. ההשתנות היא גם בצורת הצריכה של הפרט. כשאני קשור למכשיר ולא נמצא בכיכר מול הנואם. קיים מעבר הביתה. המעבר הזה מצריכת המונים לצריכה ביתית הוא מאוד מעניין. בכבלים זוהתה התפתחות של אוכלוסיות לתתי-צרכים, איפיונים, מקבלים את הילדים ואת התינוקות, המבוגרים המחולקים לנשים ומבוגרים, ערוצי ספורט, אגו, פליייבו, ספורט וכד'. כנ"ל לגבי אולמות הקולנוע המחולקים לאולמות קטנים.

זיקה חדשה לשוליים לעומת מרכז – כתרבות – מוקדי התוכן הם כבר לא השוליים או ההגמוניה. הולכים אל השוליים גם במובן הגאוגרפי וגם במובן התפקודי, קולה של האישה, עיירות הפיתוח, ערבים, אחרים. מסעות ג'יימס בארץ הקודש. מהם המילים הראשונות שהוא לומד? פראייר, קומבינה וכד'. נותן במה לקולות שנדחו. קליפים בתוך עולם שהשתנה מבחינה תרתבותית. אחת המהפכות של

ה MTV  - המהפכה הזו היא מהפכה שהולכת לשני כיוונים – קונספטואלית, ותעשייתית. מהפכה של תפיסה של צריכת תקשורת. מבחינת התפיסה זה בדיוק עונה לסעיף הראשון. קהל המתבגרים היה קהל שלא צפה בטלוויזיה, כתוצאה מהעובדה שהטלוויזיה שאפייניה ב- 3 עשורים – הטלוויזיה בארה"ב ובארופה הופנתה לכל המשפחה. כך הבינו היוצרים את הקהל שלהם. בני נוער לא היו בטלוויזיה במפני שהטלוויזיה בבית, פירושה צפיה עם ההורים שלי באותן תכניות. אני (בן הנוער) לא רוצה לראות את אותן התכניות. באותה תקופה היו מעט מקלטים בבית, והטלוויזיה – מדורת השבט. בני נוער צורכים אמצעי תקשורת אחרים – א. מוזיקה, בעיקר מהפכת הרוק, ו- ב. קולנוע

הקולנוע נותן מענה לצרכים של בני נוער  בתכנים ובאסטתיקה. לבטי גיל ההתבגרות, מרד הנעורים. הקולנוע קושר אותן מפני שקולנוע ורוק לא נצרכים בבית. הם מחוץ לטריטוריה של הורים. ביחד עם קבוצת השווים. ההשתנות, המהפכה של הMTV אפשר ליצור את הלופ. לא יוצרים תכנים שמעניינים את הנוער. בוא נייצר טלוויזיה המחוברת לבני נוער באסטתיקה ונרתום אלינו מוקדי כוח מרכזיים בתרבות שלנו. חוקרי תרבות גרוסברג שטראוס, מדברים על שתי מהפכות מרכזיות במאה העשרים – תרבות הרוק, והטלוויזיה. MTV  חיברו בין שני התחומים. הטלוויזיה מאז שנות החמישים, ההשפעה המזיקה על אלימות מאז שנות החמישים, הטלוויזיה משפיעה על ילדים ועל מבוגרים, ולא יתכן שלא מתייחסים למתבגרים.

כניסת הרשת של MTV  באוגוסט 81 "מחזירה את הבנים הביתה", ומאלצת את ההורים לשים טלוויזיה בחדר של הילדים.

המהפכה הקונספטואלית – שני מוקדי הכוח (טלוויזיה ומוזיקה) יחזירו לנו את הבנים. מאז מתחילים לשדר 24 שעות ביממה קליפים.

בעבר פילחו את הרשת לגילאים, אחר כך למדינות, אזורים, עכשיו הפילוח נעשה לפי סוגי מוזיקה. הערוצים הלוקאליים התנתקו מהערוצים המרכזיים. כיום הגדרת ההתבגרות יורדת לפחות ב- 8 שנים מגיל 16.

(הערה היסטורית: אחד ממקורות הקליפים – תיעוד הופעות של אומני ג'ז, אותן תכניות טלוויזוני שהיא מצעד פזמונים. אין בזה שום דבר קליפי מבחינת ווידאו, הולך לכיוון התיעוד. יש חשיבות לסרטי הביטלס והסרטים של אלביס ומחזות הזמר.)

האפיון הבא הוא אפיון צורני – קיטוע, מלאכותיות, ערבוב, פסטיש, קולאז', המסכת צורות שאינן קשורות, תחושת גודש, עודף, דומיננטיות של וויזואלי על הוורבלי, העלמות הצורך בשרשרת נראטיבית ובצורך לספר סיפור. שעשוע ביצירתיות טכנולוגית.

הוקרן קליפ ווידאו – steam (אדים) של פיטר גבריאל מעבר מדמויות אנושיות לדמוייות מצויירות, הופעה של חלקי גוף

מאפיינים פוסטמודרניים בקליפ (פיטר גבריאל)
אין סיפור, אובדן הצורך בליניאריות סיפורית. התחלה אמצע וסוף אינם קיימים בסדר הרגיל שלהם. ישנו קולאז'. אני מאבד את הצורך לספר סיפור. החוויה היא תוצאה של הצרפה, צירוף. הקיטוע – אני יכול לראות קטעים שאינם שייכים לשום שלם ומשוייכים זה לזה. החוויה היא וויזואלית, שעשוע בטכנולוגיות. האדם לא מסתיר את המשחק והמניפולציות במחשב והאמצעים שעומדים לרשותו – אנימציה ממחושבת, עיצוב אחרים, הסמכה של דימויים ויזואליים הלקוחים מעולמות שונים לגמרי, סמוכים זה לזה. אין צורך באיזשהו שלם. השפעות קליפים על טלוויזיה וקולנוע מכריעים. האמצעים הצורניים – קיימת תחושה של ציטוטים ממקורות שונים, חלקם לא מתאים לקשר בניהם. דימוי של גן עדן, עץ שנופלים ממנו תינוקות – יש לו תכנים המופיעים לנו בשאילה מכל מיני טקסטים. ישנו היבט של אינטרטקסטואליות – מאפיין מרכזי של פוסט מודרניזם, טקסט המורכב מטקסטים קודמים לו, מכל מני עולמות תוכן – קולנוע, ספרות, דימויים חזותיים, המתחברים זה לזה בתוך היצירה. לפעמים אפילו לא במודע.

בקליפים ישנם מסרים שאפשר לאסוף אותם. מה אני אומר עליהם – זה דבר אחר. גם מה זה אומר לי – זה תלוי תרבות.

אינטרטקסטואליות – שיטת ניתוח הגורסת שכל טקסט בנפרד, בין שהוא מוצר אומנות כגון ספר או סרט, ובין שהוא טקסט עממי יותר, כמו מאמר בעיתון, לוח מודעות, או אמירה מילולית יום יומית הוא חלק משיח תרבותי רחב יותר. ולכן צריך לקרוא אותו בהקשר ליחסיו עם טקסטים אחרים, כולל האידיאולוגיות שלהם. בקליפים זוהי הגדרת מפתח. רוב הקליפים עשויים מציטוטים, הדבקות, התייחסויות למקורות שונים. אמנות גבוהה ונמוכה נמצאת ונכנסת לתוך הטקסט. ציורי גן העדן בסגון רוסו, לעומת תמונות של בחורות ערומות, עיתונאות צהובה.

תכנים בקליפ – הפוסט מודרניזם מכריז על עצמו כעל מי שמסרב לומר אמירה חד משמעית. האם יש אמת בקליפ? כן, אבל לא אחת, אלא מספר תפיסות.

פירוק הסובייקט – מאפיין פוסט מודרניסטי מובהק. הקליפ כולו עשוי מנושא של פירוק ובניה מחדש. מהות של פוסטמודרניזם. דה-קונסטרוקציה בשפת הפוסטמודרניזם. מונח מהותי – אני מפרק את היצירה או האמירה למרכיבים ומחבר מחדש. הקליפ עוסק בפירוקים – אין לנו אדם אחדותי, אי-מציאות. המציאות אינה יותר הוויה אחידה. הקליפ עוסק במונח 'אדים' הכל מתפרק, זמנית נישא ברוח, מתכלה. ישנו גם מוטיב של אדים כמנוע אבל העיקר והמוקד הוא בפירוק. מציירים אותו והוא נעלם. פירוק חלקי הגוף. הנושא בין היצירה ובין המציאות. כשהיא יוצרת והוא נמחק – קיים הקשר בין חיקוי למקור. בפוסטמודרניזם – עידן בהעתקים ללא מקור שאפשר לזהות אותו. אובדן האוטנטיות, המקוריות. נושא נוסף – טשטוש גבולות – מיטוט הגבולות (מלשון למוטט) בין תחומים, בין תפקידים, בין נשיות לגבריות, בין היחוסים התרבותיים למהי נשיות וגבריות. רואים את הגבר כצ'יפנדייל. אנחנו רגילים לפירוק של הנשים בפרסומות. גברים לא. יש כאן אמירה. החפצה של גבר (הופך להיות הכורסא עליה יושבים)

הקליפ הוא קליפ פמיניסטי. טשטוש גבולות בין משהו מסחרי ומשהו אומנותי – רוסו מול העט שבתוכו אישה ערומה. ביטול הירארכיות, מהי תרבות גבוהה לעומת נמוכה. הבחנה של הדמות ושל השחקן. קיימים מוטיבים שחוזרים לאורך הקליפ. גן העדן, יחסים בין גברים לנשים. תחושה של מלאכותיות, מישהו שמשתעשע. הקליפ נותן תחושה של כייף, פרץ יצירתי. המנוע היצירתי - אין לו הכוונה, כיוון. הרכבת שועטת ללא מטרה. המטרות האלה דומות לאידיאולוגיות שהתמוטטו.

סוריאליזם – יש מאפיינים דומים ויניקות מאותם מקורות. (תשובה לשאלה) השוואות בין יוצרים שונים, המסות. ('ציור נוזל') סוריאליזים הוא לא פוסטמודרניטסי, אבל באסתטיקה יש דמיון. הפוסטמודרניזם שולח אצבעות /'ידיים' ארוכות למקורות מודרניזם.

נדבך אחר של פוסטמודרניזם: הקליפ של מדונה – אמריקן-פיי -  אצל מדונה תמיד צריך לבדוק מתי נעשה הקליפ, מהו הדימוי שהיא מנסה לייצג באותה תקופה, ועד כמה זה קשור להיבטים מסחריים. היבט פוסטמודרניסטי – חוסר היכולת להבחין בין אמנות למחסור. אי אפשר לדבר על אמנות בלי להקביל אותה לקונספט מסחרי. קליפ שווה פרסומות. קליפים הם פרסומות, אבל הם הכניסו לתודעה שלנו את העובדה שניתן לשווק היום שיווק עקיף לגמרי. השפעה מכרעת על עולם השיווק. מוצרים בני קיימא, הופעות, הספר החדש של מדונה. מצד שני – קליפים מוכרים דימוי, שיווק דימוי. משכללים את שיווק הדימוי. דימוי של אומן נבנה בקליפים עם עולם שלם. מדונה עוברת לאנגליה, בגדה באמריקה. היא קיימת בזכות  MTV ובתקופה שהיא עוברת לאנגליה היא הופכת להיות אמא חדשה, פרטים הקשורים לפיענוח הטקסט. לעולם הזה צריך להביא עולם שלם של ידע הקשורים לפיענוח הטקסט.

קריאה שלמה של קליפ תמיד לא תכיל לגמרי את כל הטקסטים הקשורים לתרבות האמריקאית. הקליפ יושב על ערכים אמריקאיים. היא עושה גרסת כיסוי לשיר ידוע. חלק מאובדן המקור של העידן הפוסטמודרניסטי. אמריקן פיי – עשוי מגרסת כיסוי, שיר של דון מקלין. ישנם אתרים העוסקים בפרשנויות על השיר, מפני שהשיר המקורי עצמו הוא כבר התייחסות לאירועים אחרים (התרסקות המטוס של באדי הולי).

מדונה עושה קולאז' לפרצופים אמריקאיים, רובם משתייכם לשוליים. שתי נשים שמתנשקות, כבאים, + המיתוסים. איפה המיתוס האמריקאי, ואיזה ייצוג הוא מקבל. דון מקלין מבכה את ויטנאם והחלום שהתמוטט, ואילו מדונה בונה אותו מחדש. היא מקבעת את הדימוי שלה כאמריקאית כדי להצדיק את המעבר לאנגליה.

הגדרה אחרת של פוסטמודרניזם – גורג' מייקל  AS     
כולל כתוביות – הצטרפות הכתוביות ל MTV   אולי התחילה בסוף שנות ה 90. מקום חדש לורבליות, דומיננטיות של הוויזואליות. התפוצצות מידע המגיע מכיוונים שונים ללא הבחנה הירארכית בניהם. טשטוש הגבולות – מקבל ביטוי עז. פעם היו מדעים, ושטויות שאותן כותבים בעיתון. מדע לומדים בבית הספר. כאן המיטוט בא על ידי הסמכה של אינפורמציות – מידע על שיבוט גנטי = שיבוט, שם של חברת דיסקים, הכפלת הדמויות, חשיבה מסתעפת אסוטציאטיבית. היפר טקסט במובן מסויים. יחד עם זאת, המהות, הלך הנפש, שיקוף חלק מהמאפיינים של פוסטמודרניזם – העיסוק בזהות ומשבר הזהות, עידן שבו אנחנו לא יודעים מה זה אדם אמיתי. אפשר לשכפל אותו. הכתוביות שגם מרחיקות מהטקסט. אנחנו לא צוללים לתוך הדמות ומתאהבים בה כמו בקולונע. ישנו קור, ריחוק, הנובע מאמצעים, הפצצת הידע, מנתחים את הטקסט. מספרים לי איך הפיקו את הטקסט. יוצרים קור רגשי, ניווון רגשי. גם באיך שהטקסט משודר אלי, אבל גם הקליפ עצמו הוא קר. הצבעים קרים האנשים, אנשים לא נפגשים אחד עם השני. עולם של טכנולוגיות.

המאפיין הפוסטמודרני – פן קשה פסימי, הכל 'חרא' קליפ קשה עם מסרים קשים, הקיימים בתוך הפוסטמודרניזם. העולם חסר תקווה. העולם הולך למקומות קשים.

קליפ של פרודג'י
הקליפ מנקודת מבט של הגיבור, מצלמה המורכבת על מצח גיבור. אנחנו לא רואים את הגיבור, רואים רק את הדברים בהם הוא נתקל, תרבות המועדונים, אנשים בהם הוא נפגש, הלך רוח של היעדר תקוה, ללא רצון לומר שיש דרך תיקון או תקווה. יש בניהליזם אמירה שאין יותר אמות מידה, ככה זה, בסדר להראות את הכל וגם להציג את הכל. הקליפ הזה בנוי בעקרון מפתח – משהו ויזואלי יוצא דופן חדשנות ויזואלית – נקודת הצילום בעיני המתבונן, משנה לנו את נקודת המבט. התרגלנו לראות את המציאות על ידי מצלמה המרוחקת מהעין. זוהי נקודת מבט אמיתית. נקודת מבט אחת אופטית, לא רק צורה אלא גם תוכן. עכשיו מראים מציאות אחרת, מנקודת מבט חדשה, ייחוס נקודת מבט גברית כך גברים רואים נשים, ורק בסוף רואים שמי שמשתקף בראי היא בעצם אישה. היפוך האנקדוטה. הקליפ היה בנוי כך שלא ברור מה רואים, אישה או גבר. בסוף הקליפ יש התמקדות על אישה שחורת שיער מקיימת יחסים. בסיום הקליפ – רואים אישה בלונדינית עצובה יושבת על המיטה. יחסי המין היו בין שתי נשים, ומה שחשבנו שהוא גבר הוא בעצם אישה. אבל באופן מעשי יוצר הקליפ – כנראה גבר.

אידיאולוגיה
המרת המונחים אידיאולוגיה או 'אמת' בדימוים.
סירוב לנקוט עמדה כלפי המציאות. בלבול. מבט פסימי או הומוריסטי לסירוגין.
עיסוק מרכזי ביצירה עצמה, ביוצר ובימוי.
חיבור אחר בין ניגודים. ההבדל והשוני הוא לגיטימי.
שיח מוסרי וערכי חדש.

(צריך לזכור שהחלוקה היא מאוד מלאכותית, אין הבדל בין צורה לתוכן.)

סיכום הרצאתה של אריאל פפו פרידמן נעשה על ידי ורד אורגיל, הדברים משקפים את הנאמר כפי שהובן על ידי ורד אורגיל.

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש