דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,444 כניסות לאתר
אתיקה עיתונאית

מאת: יחיאל לימור ורפי מן

המערכת הנורמטיבית השנייה המתווה את פעילותם של העיתונאים - ואף מגבילה אותה
היא מערכת האתיקה. האתיקה עוסקת, בהכללה, בדרך שבה אנו חיים את חיינו. היא
מתמקדת בשאלות כגון: מה הם טוב ורע, הוגן ולא הוגן, אחריות וחוסר אחריות וכדומה.
אולם היא האתיקה עוסקת לא רק בהגדרה, אלא גם בדרך ההתנהגות. היא בוחנת בזהירות
עמדות מוסריות, אמונות, קני מידה, עקרונות, אידאלים ודרכי מימושם (Pritchard & Jaksa,1994, pp. 3-4) יש לזכור, כי החלטות אתיות הן תלויות אקלים פוליטי, חברתי
ותרבותי של החברה שבה הן מתקבלות (Day, 1991, p.5).

כל הסוגיות האתיות - שעיקרן המותר והאסור מבחינה מוסרית - מעסיקות גם את מוסד
התקשורת. מוציאים לאור, בעלי עיתונים, עורכים ועיתונאים מודעים לכך כי אם לא
יתמודדו עם סוגיות אלה, ויתנו להן פתרונות הולמים, עלול הדבר לגרום לכך שמוסדות
אחרים בחברה, והמוסד הפוליטי בראשם, ינצלו את החלל הריק ויבקשו לסתמו באמצעות
חקיקה. תקנוני אתיקה, שגובשו על-ידי מוסדות התקשורת במדינות רבות בעולם, הם לפיכך
לא רק מכשיר פיקוח פנימי לשמירת הרמה המוסרית של העיתונים ושל העיתונאים, אלא גם
קיר מגן מפני הפעלת פיקוח חיצוני.
 
מועצת העיתונות בישראל
מועצת העיתונות בישראל, הנתפסת כגוף העליון של מוסד התקשורת בישראל (כספי ולימור,
1992), היא המנסחת את כללי האתיקה של העיתונות ואמורה לפקח על מימושם. המועצה
הוקמה בשנת 1963 כגוף וולונטרי, במתכונת שאימצה במידה רבה את דפוסי פעולתה של
מועצת העיתונות בבריטניה ושל מועצות דומות במדינות אחרות. (בבריטניה עצמה בוטלה
מועצת העיתונות בשנת 1991, ובמקומה הוקם גוף חדש - ועדת התלונות של העיתונות,
המטפלת בתלונות נגד העיתונות.) שלושים אחוזים מחברי המועצה הם נציגי העיתונאים,
שלושים אחוזים הם נציגי המוציאים לאור והבעלים וארבעים אחוזים הם נציגי ציבור.
בראש המועצה עומד נציג ציבור.
 
עם כינונה הגדירה מועצת העיתונות לעצמה שבע מטרות: "א. לשמור על חופש העיתונות
בישראל; ב. לשקוד על רמתה של העיתונות הישראלית; ג. לשקוד על קיום כללי האתיקה
המקצועית, שיאושרו על-ידי המועצה; ד. לעקוב אחרי מגמות, שיש בהן כדי להגביל אספקת
ידיעות בעלות ערך ועניין לציבור, ולהבטיח גישה חופשית אל מקורות האינפורמציה; ה.
לבחון ולהגדיר שיטות, שעל פיהן יוכשרו ויאומנו עיתונאים; ו. לפרסם דוחות על עבודת
המועצה ומחקרים על התפתחות העיתונות; ז. לטפל בבעיות שונות הנוגעות לעיתונות ולדעת
הקהל". הנוסח המעודכן של תקנון המועצה, שאושר בשנת 1986, כלל שני תיקונים בהגדרת
התפקידים והמטרות. בסעיף הראשון ("לשמור על חופש העיתונות") נוספו המילים "ועל זכות
הציבור לדעת", ובסעיף הרביעי נוספו המילים "להגן על העיקרון של חיסוי מקורות המידע
של העיתונאי".
 
בשנת 1996 אישרה המועצה תקנון חדש, שבו הוגדרו מחדש גם המטרות והתפקידים שלה:
1. לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת;

2.להיאבק נגד מגמות שיש בהן כדי להגביל אספקת מידע בעל עניין ציבורי,
ולהבטיח גישה חופשית אל מקורות מידע וחיסוי מקורות המידע של העיתונאי;
 
3. לקבוע כללי אתיקה לעיתונות, לשקוד על קיומם ולטפל בתלונות על הפרתם;

4. לפעול למען קידום הרמה המקצועית של העיתונות, ובכלל זה ליזום ולארגן
השתלמויות, כנסים, ימי עיון והרצאות, ולפרסם מידע וחומר הדרכה, באופן עצמאי
או בשיתוף פעולה עם אחרים;

5. לפרסם דוחות על עבודת המועצה, ובכלל זה החלטות עקרוניות שהתקבלו
במוסדותיה;

6. לנקוט את כל הפעולות שיש בהן כדי לקדם את מטרות המועצה.
 
ההישג הבולט של מועצת העיתונות היה ניסוחו של קוד אתי. תקנון האתיקה המקצועית של
מועצת העיתונות נועד להיות האורים והתומים של כל עיתון ועיתונאי בישראל בכל הקשור
למותר ולאסור בעשייה העיתונאית. אלא שהתקנון, שקבע סייגים אתיים, לא יצר כלי ענישה
יעיל ומשמעותי, שאפשר להפעילו נגד עיתונים ועיתונאים שהפרו את כללי האתיקה. ואמנם,
מדי פעם נמתחה ביקורת ציבורית על כך שמועצת העיתונות איננה ממלאת את תפקידיה
כיאות.
  
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
הנוסח האחרון של תקנון האתיקה, כפי שאושר על-ידי מועצת העיתונות בשנת 1996, כולל
עשרים וחמישה סעיפים, האמורים להנחות כל עיתון וכל עיתונאי. הסעיפים האלה בוחנים
שאלות מוסריות ומקצועיות וקובעים גם את הדרכים המעשיות להתמודד עמן.

וזהו נוסח תקנון האתיקה של מועצת העיתונות:
1. הגדרות 
"עיתון" - לרבות אמצעי תקשורת אלקטרוניים ולרבות הבעלים, המו"ל והעורך האחראי על
אמצעי התקשורת.
"עיתונאי" - לרבות עורך.
"אדם" - לרבות תאגיד, חבר בני אדם מואגד או בלתי מואגד וגוף ציבורי.

2.חופש העיתונות ואחריותה המקצועית
עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור
שירות מקצועי ופרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.
 
3. יושר והגינות
1.עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא.
2. הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא
יימסרו אלה לציבור אף אם יש בהם עניין לציבור.
 
4. נאמנות לאמת
1. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק,
מטעה או מסולף.
2. לא יימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו, לרבות
בשל לחצים פוליטיים, כלכליים או אחרים, וכן בשל חרם או איום בחרם מודעות.
3. לא יובאו דברים בשמו של אדם אלא אם הם מובאה ישירה ומדויקת מפיו או ממסמך
בכתב. מכתב למערכת מותר לפרסם שלא כלשונו אם כותבו לא אסר זאת מראש ואם
בעריכה לא היה משום שינוי מהותי בתוכן המכתב או במשתמע ממנו.
 
5. בדיקת העובדות
1. לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה במקור המהימן
ביותר ובזהירות הראויה לפי נסיבות העניין.
2. דחיפות הפרסום לא תפטור מבדיקת הידיעה כאמור.
3. העובדה כי ידיעה התפרסמה בעבר לא תפטור את הבא להסתמך עליה מבדיקת
מהימנות הידיעה.

6. אובייקטיביות
1. עיתון או עיתונאי יבחינו בפרסום בין ידיעות לבין דעות.
2. ידיעה המתפרסמת במסגרת של הבעת דעה, יחולו עליה כללי האתיקה הנוגעים
לידיעות.
3. פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה.
4. הכותרת לא תהיה מטעה.
5. עיתון ועיתונאי יבחינו בפרסום בין פרסומת לחומר מערכתי, באופן שלא תפורסם
פרסומת הנחזית לחומר מערכתי.

7. תיקון טעויות, התנצלות ותגובה
טעויות, השמטות או אי-קיום דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות, יש לתקן במהירות,
בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי. בנוסף לכך תפורסם במקרים המתאימים
גם התנצלות. במקרים המתאימים תינתן לאדם שנפגע אפשרות הוגנת להגיב על טעות, השמטה
או אי דיוק מהותיים במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי.

8. פרטיות ושם טוב
לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או שמו הטוב
והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום במדיה הראויה. פרסום דבר כאמור
מצריך כרגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו.
 
9. קורבנות
1. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של אדם שנספה או
נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שהידיעה על מותו או
פגיעתו של אותו אדם באה לידיעת המשפחה מפי גורם מוסמך, אלא אם קיימות
חריגות של עניין ציבורי בפרסום לאלתר.
2. בקבלת החלטה בעניין פרסום שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של אדם שנספה
או נפגע באופן חמור במלחמה, בתאונה או באסון אחר, יתחשבו העיתון והעיתונאי
בבקשת בני משפחת הקורבן שלא ליתן פרסום לפרטים אלה, וישקלוה כנגד העניין
הציבורי בפרסומם. הפרסום יהיה באופן, במידה וברגישות הראויים.
3. בקבלת החלטה בעניין פרסום שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של קורבן פשיעה,
יתחשבו העיתון והעיתונאי בבקשת הקורבן שלא ליתן פרסום לפרטים אלה, וישקלוה
כנגד העניין הציבורי בפרסומם. הפרסום יהיה באופן, במידה וברגישות הראויים.
4. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של קורבן עבירת
מין אלא בהסכמתו.
5. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ידיעה בדבר מצב בריאותו של פצוע, קורבן פשיעה או
עבירת מין אלא בהסתמך על מקור רפואי מוסמך.

10. קטינים
א. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שטרם מלאו לו
ארבע עשרה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו, בשלומו או ברווחתו, אלא בהסכמת
הוריו או אפוטרופוס אם קיים עניין ציבורי בפרסום המזהה ובמידה הראויה.
ב. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שמלאו לו ארבע
עשרה וטרם מלאו לו שמונה עשרה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו, בשלומו או
ברווחתו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה.
 
11. חולים ותורמי איברים
לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חולה נפש, מכור
לסמים או לאלכוהול, תורם או נתרם של איברים וחולה סופני ללא הסכמתם או הסכמת בני
משפחתם, לפי המקרה, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה.
 
12. חשודים, עצורים, נאשמים או מורשעים 
1. עיתון ועיתונאי יכבדו בפרסומיהם את העיקרון היסודי שכל אדם הוא בחזקת חף
מפשע אלא אם נמצא אשם בדין.
2. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חשוד בעבירה
טרם שהובא בפני בית משפט, אלא אם כן הסכים לכך או קיים עניין ציבורי
בפרסום.
3. פורסם בעיתון דבר החשד, הגשת כתב אישום או הרשעת אדם, ונודע לעיתון
ולעיתונאי כי הוסר החשד, או לא הוגש כתב האישום, או בוטל או זוכה הנאשם
בדין או התקבל ערעורו של מורשע, לפי העניין, יפרסם זאת העיתון בהבלטה
הראויה.
 
13. משפטים אזרחיים
1. בפרסום שעניינו הליכים משפטיים אזרחיים, יציגו העיתון והעיתונאי את עמדות
כל הצדדים. אם הוגש כתב הגנה, יינתן לו פרסום הולם. אם טרם הוגש כתב הגנה,
תינתן כרגיל לנתבע אפשרות לפרסום הוגן של עמדתו.
2. נדחתה או נמחקה תביעה בעניין אזרחי, יינתן לכך פרסום באופן הדומה ככל
האפשר לפרסום בדבר הגשת התביעה.
3. לא יפורסם דבר הנוגע לתביעה שנדחתה או נמחקה כאמור, אלא אם צוין דבר
דחייתה או מחיקתה.
4. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שאלות מתוך שאלון בתהליך משפט אזרחי, או פרטים
כלשהם מתוכנו, אלא בצמוד לתשובות שניתנו לשאלות הללו.

14. אפליה וגזענות
לא יפרסמו עיתון או עיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה
פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה
או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי-כלכלי. לא יציינו
עיתון ועיתונאי אפיונים אלה אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום.
 
15. ניגוד עניינים
1. לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב שבו קיים חשש לניגוד עניינים בין
חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר.
2. מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים
העסקיים והכלכליים המהותיים, שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו.
3. היה לעיתון אינטרס מהותי - כלכלי או אחר, בתחום התקשורת או מחוצה לו, בנושא
של פרסום מסוים, יפרסם בצמוד לאותו פרסום גילוי נאות של האינטרס שלו.
4. שמותיהם של המו"ל, הבעלים והעורך של העיתון יופיעו בכל גיליון שלו.

16. שימוש לרעה
א. לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש לרעה במעמדם, בתפקידם או בכוחם לפרסם או
להימנע מפרסום.
ב. לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש פסול במידע שהגיע לידיהם עקב עבודתם.
 
17. עיסוק נוסף
1. לא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק, עבודה, שירות, יחסי ציבור, פרסומת ואיסוף
מודעות, המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור.
2. רואים עיסוק נוסף המעורר חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית
הציבור, מבלי למעט בדרכי עיסוק אחרות -
(1) תשדירי פרסום, יחסי ציבור או שירות דומה אחר הקשורים בתחום עיסוקו ומומחיותו של
העיתונאי המגיש שירותים אלה.
(2)תשדירי פרסום, יחסי ציבור או שירות דומה אחר המוגשים על-ידי עיתונאי העוסק
בחדשות, באקטואליה, בפרשנות, בתחקירים או בראיונות על מגוון נושאים.
(3)יחסי ציבור, פרסום או איסוף מודעות הנעשים על-ידי עיתונאי על דרך קבע.
 
18. טובת הנאה
לא יבקש ולא יקבל עיתונאי טובת הנאה בקשר לעניין הכרוך בעבודתו העיתונאית,
זולת מכלי התקשורת שבו הוא מועסק.

19. אי תלות
לא יונחה עיתונאי במילוי תפקידו בידי כל גורם חיצוני שאינו גלוי ובמיוחד לא
בידי מפרסמים וגופים שלטוניים, כלכליים ופוליטיים.

20. אמצעים פסולים
לא ישתמשו עיתון ועיתונאי לשם השגת מידע באמצעים פסולים שיש בהם קלון למקצוע
העיתונות ובכלל זה אלימות, סחיטה, איום, פיתוי, חדירה שלא כדין לרשות הפרט, האזנת
סתר שלא כדין וכל אמצעי אחר להשגת מידע העלול, בנסיבות העניין, לפגוע באופן חמור
באמון הציבור בעבודה העיתונאית.

21. ציון מקור הפרסום
לא יציגו עיתון ועיתונאי כלשהם את עבודתם של עיתון ועיתונאי אחרים. בכל מקרה
של ציטוט מידע שכבר פורסם באמצעי תקשורת אחר או בידי סוכנות חדשות, יציינו העיתון
והעיתונאי את זהות המפרסם המקורי.

22. חיסיון עיתונאי
לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שיישאר חסוי, ולא יחשפו זהותו של
מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור.

23. אתיקה בעיתון
1. עיתון ידאג להכשרה מתאימה של העיתונאים העובדים בו בתחום האתיקה המקצועית
של העיתונות.
2. מו"ל של עיתון ובעליו יבטיחו את קיום התנאים המאפשרים לכל עבודה עיתונאית
הנעשית בעיתון להתבצע על פי העקרונות של האתיקה המקצועית של העיתונות.
3. עיתון ועיתונאי רשאים לפנות לוועדת האתיקה של מועצת העיתונות בבקשה לחוות
דעת בעניין עקרוני מתחום האתיקה המקצועית של העיתונות. ועדת האתיקה תפעל
כגוף מייעץ.

24. עורך ועיתונאי
א. לא יפרסמו בשמו של עיתונאי כתבה או מאמר שתוכנם שונה באופן משמעותי בידי
העורך ללא הסכמת העיתונאי.
ב. עורך שפסל לפרסום מאמר שחיבר עיתונאי לא יפגע בזכותו של העיתונאי לפרסם את
המאמר בעיתון אחר.

25. השעיה מעבודה עיתונאית והפסקתה
1. עיתונאי שהוגש נגדו בידי המדינה כתב אישום בשל עבירה פלילית, ידון בעניינו
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ויקבע אם יש בעבירה המיוחסת לו קלון
למקצוע העיתונות. קבע בית הדין לאתיקה שבאותה עבירה יש קלון למקצוע
העיתונות, יהיה רשאי לחייב את העיתון להשעות את העיתונאי מעבודתו העיתונאית
במידה הראויה כפי שיקבע בית הדין לאתיקה על פי העבירה ועל פי מכלול
הנסיבות, וזאת עד להכרעת הדין הסופית.
2. עיתונאי שהורשע בפסק-דין סופי בעבירה שבית הדין לאתיקה קבע שיש בה קלון
למקצוע העיתונות, יהיה רשאי בית הדין לחייב את העיתון להפסיק את העסקתו של
העיתונאי במדיה הראויה, כפי שיקבע בית הדין לאתיקה על פי העבירה ועל פי
מכלול הנסיבות.
3. בדונו בהשעיה ובהפסקת העבודה כאמור ינהג בית הדין לאתיקה לפי סדר הדין
שבתקנון מועצת העיתונות.

אף שכללי האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות מחייבים את חבריה - כלומר את
העיתונים שהצטרפו אליה כארגונים ואת העיתונאים החברים באיגוד הארצי של העיתונאים -
החליטה המועצה, עוד בשנת 1968, כי יש לה "סמכות לדון גם בתלונות נגד כתבי עת,
שאינם נמנים עם מרכיבי המועצה", וכי "במקרה שכתב העת יסרב להשתתף בבירור, תהיה
המועצה רשאית לפרסם עובדת סירוב זו". ואמנם, במשך השנים טיפלה המועצה גם בבירור
תלונות נגד עיתונים וכתבי עת שאינם חברים בה.
 
 פסיקות והחלטות עקרוניות בנושא האתיקה

תקנון האתיקה המקצועית נועד להציב סייגים אתיים, שהיו יפים לשעתם. במשך השנים
התברר, כי כללי התקנון אינם מתייחסים למכלול הסוגיות האתיות, ועקב כך אימצה מועצת
העיתונות, מדי פעם, הנחיות והחלטות עקרוניות, שהצטרפו למעשה - אם כי לא להלכה -
לתקנון. (חלק מן ההחלטות הללו גם קיבלו לבוש תקנוני בנוסח החדש של התקנון משנת
1996.)
 
להלן לקט של החלטות עקרוניות (שטרסמן, 1986), שיש להם השלכה ישירה על תפקודם של
עיתונים ושל עיתונאים:
סיקור הבורסה לניירות ערך - עיתונאי המסקר את הבורסה יורשה להיכנס לאולם
המסחר של הבורסה רק אם מערכת העיתון המעסיקה אותו תיתן לו כתב האמנה לכך.
מדור הבורסה יישא את שמו של הכותב. עיתונאי מאומן בבורסה לא יעסוק בשכר
בעיסוקים הקשורים בשוק ניירות הערך ולא ינהל תיקי השקעות למען אחרים, גם
שלא בשכר. בהיותו באולם המסחר, לא ייתן עיתונאי הוראות לבצע פעולות בניירות
ערך, בשביל עצמו ובשביל אחרים.
 
פעילות פוליטית בתקופת בחירות - עיתונאי שירצה לעבוד בשכר או בהתנדבות
במערכת התעמולה של מפלגה, חייב ליטול חופשה מעיתונו לתקופת הבחירות. החובה
הזאת חלה בהחלט גם על העיתונאים המועסקים בעיתונים מפלגתיים.
 
סיקור משפטים - א. עיתון המדווח על הגשת כתב תביעה, שטרם הוגש לו כתב
הגנה, חייב לציין שכתב ההגנה טרם הוגש לבית המשפט. כאשר יוגש כתב ההגנה על
העיתון לפרסמו, לפי בקשת הנתבע. ב. אדם שהואשם בעברה מסוימת ובית המשפט
זיכה אותו מאשמה, אין עיתון רשאי להזכיר את האשמתו מבלי לציין שהאשמה
בוטלה ושהאדם נמצא זכאי.
 
פרסומים על עבריינים - א. יש להיזהר בפרסום קורותיו של עבריין, כדי לא
להקנות לו הילה של חשיבות בעיני בני חוגו ובקרב קוראים שאינם מיטיבים להבין
בנושא זה. יש להיזהר מהאדרת הפשע, כלומר, להימנע מלהלל את העבריין ולהפכו
לגיבור או לאליל. ב. יש להיזהר מצידוק הפשע, כך שתיאור החולשות האנושיות של
העבריין, המניעים החולניים שלו בביצוע הפשע ובעיות הרקע הסוציאליות, לא
יהפכו בעקיפין להצדקת הפשע עצמו. עם זאת, יש מקום להאיר גם צדדים אלה של
מקרה פלילי. ג. בתיאור מעלליו של עבריין יש להיזהר מפגיעה בקרבנותיו החפים
מפשע ומגרימת נזק מיותר להם. אין לפרסם שם של אישה, שבוצע בה מעשה אונס או
מעשה מגונה. יש להיזהר בפרסום ראיונות עם נאשמים, הכוללים עלילות והאשמות
של בני אדם אחרים. ד. בפרסום על נאשם יש לזכור את הסבל של בני משפחתו,
ולהמעיט בפרטים העלולים למנוע מהם מהלך חיים תקין, כגון: אזכור בית הספר
שבו לומדים ילדי הנאשם, או ציון כתובת חדשה של מגורי המשפחה לאחר מעצר
הבעל.
 
פרסום מלא של ראיונות - על עיתונאי-מראיין להימנע מלהבטיח למרואיין פרסום
דבריו במלואם; אם הובטח הדבר ואין אפשרות לפרסם את הריאיון במלואו, חובה
לפנות למרואיין לפני הפרסום ולקבל את הסכמתו לנוסח המקוצר, ורק בהסכמתו
המפורשת ייעשה הפרסום.
 
ציון השיוך האתני - למונח "בני מיעוטים" כשלעצמו אין משמעות שלילית פוגעת,
ולכן אין מקום להטיל איסור גורף על השימוש בו באמצעי התקשורת. בפרסומים
בעלי משמעות שלילית )כגון התנהגות אלימה וחשד בעברה( ראוי לנהוג זהירות רבה
בציון השיוך האתני, הדתי או הגזעי של הנוגע בדבר. בדרך כלל יש להימנע
בפרסומים כאלה מציון השיוך, אלא אם כן עובדה זו נוגעת במישרין לנושא הפרסום
וציונה מתחייב מהצורך לספק מידע מקיף, אמין ומדויק. באותם המקרים שבהם אין
להימנע מציון השיוך האתני, ראוי לא לנקוט לשון הכללה (דוגמת "בני מיעוטים")
ולחתור לדיווח על השיוך האתני המדויק של הנוגע בדבר.
  
מקור:
 
עיתונאות איסוף מידע, כתיבה ועריכה, עמ' 556-546, בהוצאת האוניברסיטה
הפתוחה


 
 ©
באישור האוניברסיטה הפתוחה - כל הזכויות שמורות


אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך
או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה
שימוש מסחרי בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מופרשת ובכתב
ממדור זכויות יוצרים של האוניברסיטה הפתוחה

 
 
 















 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש